בין הסהרה לת"א – על סופות האבק שמזהמות את האוויר

האם סופות אבק אופייניות לעונת החורף? מה בין תכנון עירוני לזיהום אוויר? ומה החשיבות של תכנון תואם אקלים? ראיון עם פרופ' הדס סערוני בעקבות סופת האבק שפקדה אותנו בשבוע שעבר, ולקראת המערכה החורפית שמעבר לפינה.

416800523_2b5f3fae73_o

כיצד התכנון יכול להשפיע על זיהום האוויר? סופת אבק בתל אביב (צילום ארכיון: Evan Bench אתר flickr)

אנחנו מקפידים לסגור את החלונות לפני שאנחנו יוצאים לעבודה. זוכרים לא לשטוף את האוטו. יודעים שחולי אסתמה, קשישים או נשים בהריון צריכים להסתגר בבתים– סופות אבק הן כמעט דבר שבשגרה באזורנו והתרגולת מוכרת לנו. אנחנו מקשרים את סופות האבק במיוחד לתקופה שלפני פסח, כשעם בוא האביב מגיע גם האבק. אבל סופת האבק הקיצונית של השבוע שעבר, מוכיחה ומזכירה לנו כי זו אינה תופעה אביבית בלבד. מידי חורף מתרחשות סופות אבק. עם משבי רוח בעוצמה של 100 קילומטרים לשעה, אובך כבד שמכסה את כל אזורי הארץ, ותנאי ראות מוגבלת – ההכנות למזג האוויר הקיצוני מתגלות לרוב כלא ממש מועילות וקשה לחמוק מקשיי הנשימה והלכלוך שנלווים לסופות האבק. כך היה גם בשבוע שעבר, עת הגיעה אלינו סערה חורפית שלוותה בראשיתה ברוחות עזות ובסופת אבק קיצונית שגרמה לזיהום האוויר הגבוה ביותר שנרשם בישראל בחמש השנים האחרונות. היה קשה להישאר בבית, וכמעט בלתי אפשרי לצאת לרחוב. האבק רדף אותנו בכל מקום בו היינו.

כדי להבין קצת יותר על מאחורי הקלעים של מערכות מזג אוויר קיצוניות כאלו וזיהום האוויר שהן גורמות שוחחתי עם פרופ' הדס סערוני, שעומדת בראש קבוצת המחקר האקלימית-סביבתית בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. ראשית, מסבירה סערוני, זיהום האוויר הנגרם באירועי מזג אוויר קיצוניים אלו הוא זיהום אוויר חלקיקי – כלומר זיהום שנגרם בשל ריכוז גבוה של חלקיקים באוויר במגוון גדלים, כשהמסוכנים ביניהם הם החלקיקים הנשימים, בגודל 2.5 מיקרון ומטה, החודרים לריאות ולהן השלכות בריאותיות קשות מאוד.

מה המקור של זיהום אוויר כזה?

"המקורות לזיהום אוויר בכללו יכולים להיות טבעיים או אנתרופוגניים (מעשה ידי אדם). במקרה של סופות אבק, המקורות טבעיים, והם יכולים להיות רחוקים, כמו לדוגמא מדבר הסהרה, המקור בסופה האחרונה, מדבריות ערב הסעודית והמזרח התיכון ואף מקורות מקומיים כמו אבק שמקורו בנגב או בדיונות החול סמוך לים. לא כל האבק מקורו רחוק".

EDITED-crefl1_143.A2015042085500-2015042090000.1km

תמונות לווין Terra-MODIS מיום רביעי שעבר (11 בפברואר 2015 בשעה 10:55 זמן מקומי) מצביעה על ריכוזי האבק הגבוהים מעל ישראל (מימין למטה, כמעט ואיננה נראית בצילום מבעד לאבק). ממערב נראים קווי העננות המתפתחים מעל הים התיכון (מקור: אתר earthdata.nasa.gov)

יש להדגיש כי מדובר בסופות שהינן סופות אבק ולא סופות חול. "גובה ומרחקי ההסעה של חול מוגבל, בגלל גודל הגרגר הגדול ולכן השקיעה המהירה שלהם. לעומת זאת, האבק שהוא דק גרגר מסוגל להיות מוסע עם הרוח ולהגיע למרחקים גדולים של אלפי קילומטרים". ככל שהרוח חזקה יותר והאוויר יבש יותר שקיעת האבק קשה יותר וסופת האבק נשאת באוויר.

מה המאפיינים של סופות אבק כאלו שמגיעות לישראל?

"סופות אבק קיצוניות שכיחות דווקא בחלק מאירועי החורף הקיצוניים. אנחנו נוטים לחשוב שעיקר סופות האבק קשורות באירועים שרביים, כאלו שמתרחשים לפני פסח. אבל השכיחות של שקעים שרביים היא מאוד נמוכה ביחס לשקעים חורפיים ולכן שכיחות של סופות אבק שקשורות באירועים שרביים נמוכה יותר, אם כי גם הם עלולים להיות קיצוניים.

איך זה מתרחש והאם כל סופה חורפית גורמת לסופת אבק?

"שקע הוא מערכת של לחץ נמוך המכנסת אליה אוויר שתנועתו נגד כיוון מחוגי השעון (בחצי הכדור הצפוני). בחלקו הקדמי הרוחות דרומיות (הקשורות בחזית ובגזרה החמה), ובחלקו האחורי רוחות צפוניות-מערביות (הגזרה הקרה). כששקע נוצר במרכז או מערב הים התיכון, הרוחות הדרומיות שבקדמתו עלולות להסיע כמויות אדירות של אבק מסהרה לכיוון הים התיכון, במידה והרוחות חזקות מספיק (תלוי בעומק השקע). השקע, מעבר לתנועת התכנסות האוויר לתוכו, נע מזרחה, ומסיע עמו את האבק לעבר האזור שלנו. בשקע עמוק, כדוגמת זה שחווינו בשבוע שעבר, החלק הקר לרוב קיצוני ולכן סיומה של סופת האבק יכולה להיות באירוע עתיר גשם. זה בדיוק מה שארע בשבוע שעבר, ונראה בתמונת הלווין. אך האם כל שקע חורפי גורם לסופת אבק קיצונית? ודאי שלא, עומק השקע והרוחות המתהוות סביבו הוא הגורם המרכזי שיקבע את פוטנציאל הסעת האבק מהמדבר, אך לא רק זה. גם למיקום הגיאוגרפי של היווצרות השקע ומסלולו לאורך אגן הים התיכון תפקיד מרכזי. כך לדוגמא, השקע הצפוי להשפיע עלינו מיום חמישי, ולגרום לאירוע גשם ושלג קיצוני, נוצר במזרח הים התיכון ולא במרכזו כשקע הקודם ולכן לא "נתרם" אבק מסהרה. עם זאת, הרוחות החזקות יכולות לגרום לסופות חול מקומיות ולסופות אבק כל עוד לא ירד גשם, אבק זה מקורותיו קרובים יותר".

גרף

איכות אוויר, נתוני 2.5 PM חלקיקים נשימים, כפי שנמדד על ידי המשרד להגנת הסביבה בגוש דן. הערכים ב-11.2, יום הסופה, גבוהים בהרבה מהממוצע (צילום מסך: אתר המשרד להגנת הסביבה)

אנחנו רגילים לראות בגשם שלאחר הסופה כמושיע שבא ושוטף את הכל, אך למעשה זהו "גשם בוץ" השוטף את האבק

"כן, ישראל ייחודית במובן הזה שבו קדמת השקעים החורפיים (החזית והגזרה החמה) אינם גורמים כמעט לגשם אלא מאופיינים ביובש ובאבק… וזאת בגלל המיקום הגיאוגרפי שלנו בו רוחות מהגזרה הדרומית מקורותיהם יבשתיים. אנו שונים גם ממרכז הים התיכון ומערבו בהם סופות אבק מתרחשות גם בקיץ. אצלנו, בקיץ, למרות שמזג האוויר יציב ללא גשם, אין לנו סופות אבק. 'אפיק המפרץ הפרסי' שולט מעל אזורנו בקיץ, ומלווה ברוח האתזית (המערבית-צפונית מערבית) הקבועה, המסיעה אוויר מכיוון יוון לאזורנו. אין בקיץ שקעים עמוקים ואין הסעות אבק לא ממדבר סהרה ולא ממדבריות ערב סעודית. בקיץ מקורות האבק הם יותר מקורות מקומיים, המערכות לא עמוקות ולכן אנחנו לא מגיעים לריכוזים קיצוניים כמו סופות אבק האופייניות לאירועי קיצון בחורף ובאביב בעיקר. אבל, בקיץ חסרה שטיפת האוויר על ידי גשם, ולכן רמה מסוימת של אובך נראית בכל ימי הקיץ ואנו לא זוכים לימים בהירים עם ראות נפלאה כימים שלאחר אירוע גשם".

dust-animation

חיזוי האבק הופק אתמול והוא תקף לשש השעות שלאחר מועד הפקתו. אתר חיזוי האבק במזרח התיכון ואגן הים התיכון, של אוניברסיטת תל אביב (צילום מסך)

ומה מידת המעורבות של בני האדם בגרימת זיהום אוויר חלקיקי?

"הרמות הגבוהות והקיצוניות של אירועי זיהום האוויר החלקיקי, כולל חלקיקים נשימים שפוגעים בבריאות האדם, הם תוצר של אירועים טבעיים כמו סופות אבק, מאשר אירועים פרי מעשה ידי אדם. עם זאת, אירועי זיהום אוויר חלקיקי נגרמים גם על ידי האדם ומקורותיהם למשל מאתרי בנייה, ממחצבות, מפעילות תעשייתית ואף מכלי רכב. בערים התחבורה היא המקור העיקרי לזיהום האוויר – הפיח מהמכוניות הם חלקיקים נשימים, אשר גם אם הריכוזים נמוכים בהרבה מאלה שבסופות אבק, הם עדיין מסוכנים. ראוי לציין שבקיץ נדירות אמנם חריגות מהתקן שהוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה לחלקיקים, וזאת כי לא מתפתחות סופות אבק, אבל עדיין יש מקום לשפר את איכות האוויר בקיץ".

מלבד זיהוי המקורות של זיהום האוויר, סערוני מדגישה כי כדי להבין את רמות זיהום האוויר הגבוהות שפוקדות אותנו באירועים אלו חשוב להבין ולחזות היטב את התנאים המטאורולוגיים להסעה ולפיזור של המזהמים. "לדוגמה, דווקא שקעים עמוקים, בין אם חורפיים ובין אם שרביים, גורמים לסופות האבק העיקריות, כתלות במקום היווצרותם ובמסלול התקדמותם. לעומת זאת, זיהום אוויר מקומי קשור לרוב בתנאים של יציבות, כשיכולת הפיזור מוגבלת. כך למשל בעונת הקיץ השילוב בין זיהום מכלי רכב ואטמוספירה יציבה, יכולה לגרום לאירועי זיהום אוויר".

416800287_76d022584d_o

שטחים פתוחים חשופים מהווים מקור אבק פנימי בעיר. סופת אבק בתל אביב (צילום: Evan Bench אתר flickr)

מה המקום של תכנון עירוני בהתמודדות עם זיהום האוויר הזה?

"מבחינת תכנון את לא נערכת לסופות אבק שהשכיחות שלהם נמוכה יחסית, אלא רק בהיבט האופרטיבי של התרעה מפעילות בחוץ לאוכלוסיות בסיכון. עם זאת, באזורי גבול המדבר, אזורים הנתונים לשכיחות גבוהה של אירועי אבק, יש להתייחס לנושא גם בהיבט התכנוני. לדוגמא, מושב די זהב, שהוקם על פתח ואדי דהב, שבסיני, הוקם בזמנו על מניפת הסחף. באירוע קיצון שהתרחש בפברואר 1975 היישוב כוסה בחול עד גובה החלונות ובהמשך הוצף ונגרמו נזקים כבדים שדרשו שיקום. זוהי דוגמא להעדר תכנון 'תואם אקלים'. דוגמא אחרת היא המקרה של באר שבע. ריבוי שטחים פתוחים חשופים מהווים מקור אבק פנימי בתוך העיר. בנייה קומפקטית המגינה מפני חדירת אבק מחוץ לעיר והקטנת שטחים חשופים שהם מקור פנימי לאבק הם חלק מעקרונות התכנון.

"אז אנחנו לא מתכננים את העיר לסופות אבק, אבל במקומות שהם בשוליים של אזורי אבק, צריך לשאוף שיהיו מינימום של שטחים פתוחים שיהוו מקור לאבק. אם יש שטחים פתוחים צריך לדאוג שיהיה בהם ירק או כיסוי למנוע מקורות אבק… תכנון תואם אקלים הוא הפתרון!".

לקריאה נוספת:

– "חופה עירונית: חשיבותו של הייעור העירוני", מאת הילה לוטן