גרעיני התיישבות בשכונות מצוקה, הם אמצעי לחיזוק השכונה והקהילה לפי משרד הבינוי והשיכון, אך מה קורה כאשר זה נהפך לכלי פוליטי? גרעינים תורניים לצד גרעינים חילוניים עוברים לשכונות ונכנסים למערך החינוך והתרבות של השכונה. האם הממשלה צריכה לתמוך בכלי זה ומה הביקורת שכנגד? 

פרויקט שיקום השכונות תמך בהשתלבות גרעיני ההתיישבות חילוניים או דתיים מתוך הכרה כי כניסתם לשכונות ורכישת דירות קבע או דירות בשכירות, תימנע את תופעת ההגירה השלילית של משפחות חזקות בשכונה ותעודד משיכת תושבים חדשים וכאלה שעזבו להצטרף. נקודת המוצא להשגת יעד זה הייתה, שחברי הגרעין יחוללו שינויים כתוספת לפעילות המתבצעת בתכניות השנתיות של הפרויקט בתחומים של פיתוח שירותים מקומיים, פעילות משותפת עם האוכלוסייה הוותיקה, הקמת רשתות חברתיות והעלאת איכות החיים של תושבי השכונה

התכנית 'לעידוד גרעיני התיישבות מחוללי שינוי להתיישבות קבע' היא יוזמה של האגף לשיקום שכונות במשרד הבינוי והשיכון, אליו חבר המשרד לפיתוח הנגב והגליל 1. בשנת 2013 החליטה ממשלת ישראל 2 על תכנית לעידוד והרחבת גרעיני התיישבות עירוניים בפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל. ושנה לאחר מכם פרסם אגף שיקום שכונות קול קורא לגרעיני התיישבות עירוניים להשתתף בתכנית. סה"כ הגישו מועמדותם 154 ארגונים ומתוכם אישרה ועדת קבלה 107  גרעיני התיישבות שענו על תנאי הסף שפורסמו בקול הקורא 3. גרעיני התיישבות הוכרו כקבוצות של צעירים המונות לפחות 15 חברים בגילאי 21 ומעלה, יחידים או משפחות, בעלי מוטיבציה לתרום ליצירת שינוי חברתי, חינוכי וכלכלי.

מקורם של קבוצות אלו הגיע משני זרמים עיקריים בחברה הישראלית: האחד, הזרם החילוני שכלל בוגרי קיבוצים, תנועות נוער, יוצאי גרעיני הנח"ל, ובוגרי שכונות השיקום; השני, הזרם הדתי שכלל בוגרי ישיבות הסדר ותנועות נוער, בוגרות שירות לאומי ומכינות קדם-צבאיות 4. התכנית יצאה לפועל עם הקמת שותפויות בין המגזר הממשלתי (משרד הבינוי והשיכון, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד החינוך- אגף נוער וצעירים, החטיבה להתיישבות במשרד החקלאות ומשרד הקליטה), המגזר הציבורי (הסוכנות היהודית המחלקה לישראל, ג'וינט ישראל ואשלים, ומגבית קנדה) וקרנות שונות (ביניהן: קרן שח"ף, קרן רש"י, קרן גנדיר ). הרשות  והתושבים המקומיים היו מעורבים גם הם בתהליכי הקליטה, בקביעת תכניות ובהפעלת הגרעינים.

תנועת דרור ישראל, פועלת בשכונות רבות בישראל, מפעילה בתי ספר, מסגרות חינוך בלתי פורמלי וקיבוצים עירוניים. תמונה מהקמת 'קיבוץ ראשית' (מתוך עמוד הפייסבוק של דרור ישראל)

תנועת דרור ישראל, פועלת בשכונות רבות בישראל, מפעילה בתי ספר, מסגרות חינוך בלתי פורמלי וקיבוצים עירוניים. תמונה מהקמת 'קיבוץ ראשית' (מתוך עמוד הפייסבוק של דרור ישראל)

אגף שיקום שכונות שאחראי על התקצוב והתכנים קבע כי אלה יכללו: עבודה עם ילדים, נוער ומבוגרים בקהילה; פיתוח וחיזוק שירותים המסייעים לילדים ונוער בסיכון; פיתוח יוזמות חברתיות בתחומי שוויון חברתי, העצמת האוכלוסייה המקומית ובניית מנהיגות צעירה; פעילות קהילתית-תרבותית מחוללת שינוי ויזמות תעסוקתית. גרעיני ההתיישבות לוו באופן צמוד על ידי מספר בעלי תפקידים באגף לשיקום שכונות, הלווי והבקרה עקבו גם אחר מדדי ההצלחה שנקבעו לפעילות: מספר חברי הארגון שהגיעו מחוץ ליישוב\שכונה; התרחבות וגידול במספר החברים; השתלבות ילדי החברים בגרעין במערכת החינוך המקומית יחד עם ילדי השכונה;  רכישת דירות בשכונת השיקום; שיפור השירותים בשכונה; והיקף הפעילות המשותפת של תושבי השכונה וחברי הגרעין 5.

תרומת הגרעינים לשכונות השיקום

ככלל, ניתן לציין כי גרעיני ההתיישבות העירוניים זוכים לשיתוף פעולה וליחס חיובי מצד מחלקות הרשות המקומית, המנהיגות המקומית של תושבי השכונה ונותני השירותים בה. חברי הגרעינים מעורבים במוסדות החינוך בשכונה בהם גני ילדים ובתי ספר מוכרים על ידי משרד החינוך. ברוב השכונות ילדיהם משולבים במסגרות החינוכיות המקומיות ולוקחים חלק פעיל בהנהגת ההורים המורים והמחנכים מקרב אנשי הגרעין פעילים בסיוע לימודי לניגשים לבחינות הבגרות וכמו כן פועלים ביוזמות כגון המכינה הקדם-צבאית באישור משרד הביטחון. בשכונות שיקום רבות הם מקבלים עדיפות בהפעלת תכניות של המתנ"ס ותכניות "תנופה" של אגף השיקום במקום נותני שירותים חיצוניים למשל, הפעלת מועדוניות לילדים ולנוער בסיכון; בתים חמים לילדים בסיכון.

הגרעינים מתיישבים ביישובים שבחלקם נמצאים באשכולות סוציו-כלכליים נמוכים וסובלים מדימוי עצמי נמוך ומהגירה שלילית. בעקבות הגעתם הם מושכים ליישובים שבהם הם מתגוררים אוכלוסיות צעירות מבחוץ בהם סטודנטים, קבוצות שירות לאומי, שירות אזרחי ושנת שירות. אוכלוסיית הגרעינים מתיישבת בשכונות במהלך של רכישת דירות או שכירות. הדוגמה הבולטת ביותר היא כניסתם של 600 חברי גרעין "אלישיב" לעיר לוד. יו"ר הארגון זכה אף להיבחר לסגן ראש העיר בבחירות המקומיות האחרונות 6.

אוהלי מחאה של עמותת איילים שבונה ומקימה כפרי סטודנטים ומעודדת התיישבות בנגב, בגליל ובלוד שנמצאת בסכנת סגירה. מתוך עמוד הפפיסבוק שלהם עם ההאשטג- עמותת איילים, ממשיכים לעשות ציונות

אוהלי מחאה של עמותת איילים שבונה ומקימה כפרי סטודנטים ומעודדת התיישבות בנגב, בגליל ובלוד שנמצאת בסכנת סגירה. מתוך עמוד הפייסבוק שלהם עם ההאשטג- עמותת איילים, ממשיכים לעשות ציונות

גרעיני ההתיישבות כמכשיר פוליטי

יישום רעיון שילוב גרעיני התיישבות צעירים, שהגיעו בדרך כלל, מרקע סוציו-כלכלי גבוה יותר בהשוואה לתושבי השכונה המתגוררים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל ראוי להערכה, במידה ואכן פעל על פי המטרות והיעדים של הקול הקורא.

להערכתי, כניסת גורם המעורבות הפוליטית אל תכנית זו, כפי שקרתה החל מתקופת כהונתו של השר אורי אריאל תחילה כשר הבינוי  (בתקופתו הוא השמיט מכותרת  שם המשרד את המילה "שיכון" צ.ו.) ולאחר מכן כשר החקלאות והמגזר הכפרי,  שיבשה את המטרות והיעדים. הדבר בא לידי ביטוי ב"העברת" סכום של כ-100 מיליון ₪ מפרויקט שיקום השכונות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל לטובת גרעיני ההתיישבות הדתיים, אשר לאורך שנים ארוכות היו להם קשרים עם מפלגת "הבית היהודי" והתקציבים שהועברו שימשו למטרות שלא עמדו בקנה אחד עם אלו של מעורבות לשיפור איכות החיים של האוכלוסיות המוחלשות. זאת ועוד, חלק מהגרעינים הדתיים או התורניים פועלים בתוך שכונות מבוססות ביותר במרכז הארץ, בהן רמת אביב ג', אזור מרכז תל אביב-יפו והרצליה 7.

במהלך השנים הועלו מספר ביקורות על פעילות הגרעינים בשכונות השיקום בהן:

  • התנהלות הגרעינים הדתיים מונעת הכלה ושיתוף של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, בהן ישראלים יוצאי אתיופיה בפעילות          הלימודית, חברתית והקהילתית שלהם.
  • כלפי חלק מהגרעינים נטען כי הם יוצרים משרות עבור חברי הגרעין תוך כדי פיתוח תכניות בתחום החינוך והרווחה.
  • הגרעין הדתי הפועל בשכונת עג'מי בתל אביב הואשם בניסיון לייהוד שכונה בה מתגוררת אוכלוסייה ערבית. כניסת הגרעין        לוותה בסכסוכים, אלימות והפגנות מצד תושבי השכונה, ביניהם גם תושבים יהודיים.
  • גרעינים רבים נפסלו בעת הגשת מועמדותם בשל סיבות כגון הסתגרות והתמקדות בקהילת הגרעין עצמו והתנגדות להכיל        אוכלוסיות שונות מבחינת סממנים של מגדר, עומק הדתיות, מפלגתיות פוליטית, גרעינים שהוקמו אד-הוק.
  • השתלטות על מוסדות בשכונה והפיכתם למוקדי פעילות חינוכית תורנית ברוח התפיסות שלהם, כאשר הנהנים מפעילות         זו אינם גרים בשכונה עצמה אלא מגיעים מאזורים אחרים מחוצה לה.

ביקורת נוספת נוגעת לעצם הרעיון של 'משיכת אוכלוסיות חזקות' מבחוץ ונתינת תמריצים ומשאבים לאותם אנשים שאמורים ל'חזק' את הקהילה. במקום לספק את אותם משאבים לתושבי השכונות עצמן, ילדיהם וקבוצות פעילים מתוך השכונה. מודל זה של גרעינים המגיעים מבחוץ משמר את יחסי הכוח בתוך השכונה כאשר התושבים הוותיקים בצד החלש והנזקק. נוסף על כך שהגרעינים עצמם, חילוניים או דתיים מגיעים עם תפיסותיהם האידיאולוגיות, חברתיות ודתיות בכוונה להשפיע על רוח המקום לעתים, למורת רוחם של תושבי השכונה.

גרעין אלישיב לוד במערת המכפלה (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של גרעין אלישיב)

גרעין אלישיב לוד במערת המכפלה (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של גרעין אלישיב)

גרעין תורני לוד (מתוך עמוד הפייסבוק של גרעיםן תורני לוד)

גרעין תורני לוד (מתוך עמוד הפייסבוק של גרעיםן תורני לוד)

מבט מהשטח

תופעת גרעיני ההתיישבות חושפת משמעויות רבות הן במרחב הציבורי והן במרחב המערכתי. המטרה הראשונה שנקבעה בהתאם להחלטת הממשלה הייתה להתיישבות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. ואכן, גרעיני ההתיישבות החילוניים  וחלק מהגרעינים הדתיים נמצאים במקומות אלו. כניסתם נוגעת לתחומים המוגדרים תחומי מדיניות כגון: חיזוק הפריפריה, עידוד יזמות חברתית והשלכותיהם על נושאים של דיור, תעסוקה, השכלה, פיתוח שירותים ותחבורה.

במישור המקומי, התפתחו יחסי גומלין בין הגרעינים ובין הרשות המקומית בזירה הפוליטית והאזרחית. במישור הממלכתי, נוצרו יחסי גומלין הדוקים בין הגרעינים הדתיים ובין המעורבות  הרבה של מפלגות השלטון המרכזי ואלה זוכים לתמיכה כלכלית ופוליטית. נקודה זו הפכה לנקודת מחלוקת קשה בין כמה משרדי ממשלה. זו אחת הביקורות השליליות המופנית בעיקר כלפי הגרעינים התורניים.

בעבודתי לאורך שנים עם כמה מהגרעינים אוכל לומר, כי הם מהווים נדבך חשוב ביותר בשכונות הכלולות בפרויקט השיקום ועבודתם נעשית למען שינוי חברתי בשכונות בתחומי החיים של התושבים החל מהגיל הרך ועד פעילות עם אוכלוסיית הקשישים. הם מעורבים בתחומי עשייה רבים לטובת שיפור איכות החיים בשכונות.

על מנת שתימשך פעילותם, על הממשלה לשנות את סדרי העדיפויות שלה ביחס לחברה האזרחית ותרומתה לאוכלוסיות ברמה סוציו-כלכלית נמוכה הזקוקות לסיוע מבחוץ. אסור שתהיה מעורבות פוליטית או אידאולוגית המעוררת מחלוקות ושסעים בחברה הישראלית. האינטרס של שיפור והעלאת הרמה החברתית, התרבותית, הקהילתית, הכלכלית והסביבתית צריך להוביל את קובעי המדיניות ביחס לעידוד גרעיני התיישבות נוספים ביישובים ובשכונות המשוועות לשינוי.

  1. הממשלה קיבלה החלטה (מס' 827 נג\4 ביום 7.12.2006) אך היא קיבלה תוקף ביום 13.8.2009 (החלטה מס' 692 נג\3).
  2. (החלטה מס' 741 – דר\25)
  3. הנוסח המלא של הקול הקורא נמצא באינטרנט באתר: שיקום חברתי – משרד הבינוי והשיכון
  4. רשימת הגרעינים נמצאת באתר משרד הבינוי והשיכון, האגף לשיקום שכונות.
  5. משרד הבינוי והשיכון, אגף שיקום שכונות  ( 2016 ). הנחיות תכנון לשנת 2016. ירושלים
  6.  מכון צפנת, 2012. הערכת גרעיני התיישבות עירוניים. מחקר הערכת גרעינים המשתתפים בתכנית הסיוע של משרד הבינוי והשיכון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל.
  7. ליאת שלזינגר, יונתן לוי ואביחי שרון ( 2014 ). "הקופה הסודית של הימין המתנחלי. תקציב התמיכות של החטיבה להתיישבות- חשיפה וניתוח"  מכון מולד המרכז להתחדשות דמוקרטית