נעמי זורצ'ר, יערנית ואגרונומית מוסמכת, מבקשת להחזיר לעצים את הכבוד הראוי להם, ולקדם את רעיון היער העירוני. אחרי שהצליחה להטמיע את גישת "לבנות עם עצים" בניו יורק, היא מאמינה שזה אפשרי גם במקומות נוספים ברחבי העולם. רשימה רביעית בסדרה "קריאת כיוון" עם חוקרים פורצי דרך בתחומם.

הם ממתנים חום, מספקים חמצן וצל, ובכלל – הם פריט גנני נפוץ ומוצלח במרחב העירוני. מאז ומתמיד הכירו המתכננים ואדריכלי הנוף בתפקידם ובחשיבותם של עצים במרחב הציבורי. עם זאת, במקרים רבים נדמה כי קיים פער מהותי בין התיאורטי למעשי: בערים רבות בעולם, לרבות בישראל, עצים נעקרים ונעלמים מהרחובות ומודרים מהפארקים לטובת מדשאות. לא פעם, אותם עצים שכן זוכים להינטע אינם מקבלים טיפול התואם את צורכיהם. הרשויות, מצידן, אינן מכירות תמיד בסגולותיהם של העצים, ובוחרות לקדם עבודות תשתיות, שללא טיפול ראוי, עלולות לפגוע באותם עצים.1

נעמי זורצ'ר (Naomi Zurcher), יערנית ואגרונומית מוסמכת מטעם איגוד האילנאות העולמי (ISA), מבקשת להחזיר לעצים את הכבוד הראוי להם, ולקדם את רעיון היער העירוני: לארח אותם, לחיות איתם, ולהכיר בהם כאזרחי קבע במרחבים הציבוריים בערים שלנו.

"ממש כפי שאנו לא מסוגלים להתקיים ללא ריאותינו שלנו, כך גם לא נוכל להתקיים ללא ספקי החמצן החיוניים לחיינו – העצים בעיר". נעמי זורצ'ר (צילום: באדיבות המרואיינת)

"ממש כפי שאנו לא מסוגלים להתקיים ללא ריאותינו שלנו, כך גם לא נוכל להתקיים ללא ספקי החמצן החיוניים לחיינו – העצים בעיר". נעמי זורצ'ר (צילום: באדיבות המרואיינת)

15602404892_5d603fcbd6_o

"עצים הם הריאות של העיר". עצים בלינקולן סנטר, ניו יורק (צילום: DeepRoot, flickr)

מדוע עצים הם כה חשובים עבור הערים שלנו? ספרי לנו על החזון שלך.

"עצים הם הריאות של העיר. ממש כפי שאנו לא מסוגלים להתקיים ללא ריאותינו שלנו, כך גם לא נוכל להתקיים ללא ספקי החמצן החיוניים לחיינו – העצים בעיר. בעוד מדענים, חוקרים והציבור הרחב מודעים לתפקיד הקריטי שעצים משחקים בסיפוק שירותי מערכת אקולוגית חיוניים, אנחנו לעיתים קרובות מידי שוכחים שעצים, על מנת שיעשו את מה שאנו צריכים מהם, חייבים שהצרכים הבסיסיים שלהם יתקיימו. החזון והמטרה שלי היא להביא למודעות את הצרכים של העצים בעיר לכל מי שעוסק במחקר מערכות אקולוגיות עירוניות, מתכנן ומנהל את המשאבים הללו."

מה האתגר בנטיעת עצים בערים?

"כמעט כל העצים שאנחנו נוטעים בערים שלנו מגיעים מיער כלשהו בעולם. העצים יחד עם שותפיהם ממלכות החי והצומח, וכן אדמת היער ממנה הם צומחים, התפתחו ביחד במשך אלפי שנים. הוצאנו את העצים הללו מהקהילה המפותחת שלהם ומיקמנו אותם בסביבה זרה – המרכזים העירוניים שלנו. השותפים אינם, אדמת היער איננה, ובמקומם לעצים יש 'תשתיות אפורות', מדשאות, ואותנו".

"אנחנו נוטעים אותם במקומות לחלוטין עוינים", היא מספרת ומרחיבה: "ערוגות בשפת המדרכה המוקפות בריצוף הן מצע גידול בלתי הולם ובלתי נגיש, כשבדרך כלל בינו לבין אדמה אין דבר. אפילו כשכן מניחים אדמה לנטיעה, רק לעיתים רחוקות מתפתחת בה מערכת אורגנית אשר מצליחה לספק את שרשרת המזון המיקרו-ביוטית שכה נחוצה לאותם עצים". כמו כן, היא מתייחסת לנטיעת העצים "בפארקים שאנחנו מתחזקים כמדשאות". לדבריה, "יש הבדל ניכר בין הטיפול בעצים לבין הטיפול במדשאה; החל מרמת החומציות של הקרקע ועד לדרישות ההזנה וההשקיה של כל צמח וצמח. העובדה שהם מסוגלים לשרוד בתנאים שכאלה מעידה על יכולת השרידות הגבוהה שלהם."

עצים ברחבת מוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק (צילום: DeepRoot, אתר flickr)

"ערוגות בשפת המדרכה המוקפות בריצוף הן מצע גידול בלתי הולם ובלתי נגיש, כשבדרך כלל בינו לבין אדמה אין דבר". עצים ברחבת מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק (צילום: DeepRoot, flickr)

זורצ'ר התחילה את הקריירה שלה בלימודי ייעור עירוני וקהילתי (U&CF) עוד כשהתחום היה בחיתוליו באמריקה. בין הפרויקטים הראשונים שלה היו פיתוח ויישום תכנית הייעור של מדינת ניו יורק – ReLeaf, תכנית לימודי ייעור עירוני וקהילתי הממומנת על ידי הממשל הפדרלי. במשך כעשור היא כיהנה בהתנדבות כיו"ר הוועדה המתכננת של המיזם בעיר ניו יורק (תוך כדי שהתחילה את הקריירה שלה בתחום הארבוריקולטורה, חקלאות העצים), עזרה לפתח המלצות לניהול תכנית לייעור עירוני, אשר פורסמו על ידי המחלקה לשימור סביבתי של מדינת ניו יורק, וכן הובילה סמינרים וסדנאות רבים לציבור המתעניינים.2

זורצ'ר השתתפה בהקמתו של ארגון מקצועי ללא כוונות רווח, NYC Root Zone – שיתוף פעולה של מומחים בתחום. במהלך עשר השנים בהם כיהנה כראש הארגון, הופקו במסגרתו סמינרים, כנסים ופרסומים מקצועיים. כמומחית מורשית מטעם ארגון הארבוריקולטורה הבינלאומי (ISA), היא השקיעה שנים רבות בעבודה בפרויקטים גדולים של עבודות תשתית, בדגש על פן הבינוי בהם. עבודה זו באופן קבוע מוגבלת למספר כלים מרכזיים שמטרתם לשמר ולהגן על עצים מפני טביעת הרגל ההרסנית של הפרויקט.

האם תוכלי לספר לנו על הפרויקט בו היית מעורבת בניו יורק?

"פרויקטים גדולים של עבודות תשתית עומדים במקומות הראשונים ברשימה ארוכה מאוד של השפעות שליליות האחראיות על הדרדרות ו/או אבדן של חופת העצים העירונית. הייתי חייבת לעשות משהו כדי לבצע שינוי בחיי העצים העירוניים שלנו. בשנת 2003 הוזמנתי להצטרף לצוות העיצוב של פרויקט שדרוג לתחנת שאיבה בשדרה החמישית בעיר ניו יורק. לפרויקט היתה השפעה על למעלה מ-1,100 עצים במרחב הציבורי בטווח של כ-11 קילומטרים. הודות ליד המקרה ולרקע העשיר שלי בניהול ייעור עירוני, נתאפשר לי בנוסף לסקור, לערוך ולנסח הנחיות לשימור והגנה על אותם 1,100 עצים ועל מצעי הגידול שאכלסו אותם. ההנחיות הנגישו את הקונספט של לבנות עם עצים, באופן המאפשר שמירה והגנה על עצים במרחב הציבורי. רבים מהעצים בפרויקט היו במצב טוב מאוד, בקוטר גזע הגבוה ב-65 סנטימטרים מהנדרש. למעלה מ-120 עצים סומנו לכריתה בידי אדריכל הנוף של הפרויקט, כיוון שסומנו כמכשול עבור צינור הביוב שהונח. אני סימנתי 117 עצים ל'הגנה מיוחדת', ממגוון סיבות. תג המחיר הכולל לקבלן עבור העצים הללו היה 280 אלף דולרים".

10821687434_f856e5e756_o

"בעזרת הצגת הגישה של 'לבנות עם עצים', עצים רבים במרחב הציבורי נשמרו". עצים בשדרה החמישית במנטהן (צילום:Jeffrey Zeldman, flickr)

"המחיר הזה שימש כנקודת מוצא לדיאלוג, ולצד ההנחיות להגנה על עצים ועל מצעי הגידול שגיבשתי, פרויקטים גדולים נוספים של עבודות תשתית בעיר ניו יורק החלו לראשונה לבחון נתיבים אלטרנטיביים עבור צינורות הביוב, הנחת תעלות מיקרוסקופיות תחת שורשי העצים, ושימוש נרחב בפעולות של כיסוי ותמיכה בעצים, מה שהוביל לירידה של 25 אחוזים בכריתות העצים. ברגע שאנחנו מגדירים את גבולות טביעת הרגל המזיקה של כל פרויקט, אנו ניגש לכל שורשי העצים אשר נמצאים בתחום הזה בעזרת airspade, מכשיר אבחוני מיוחד בעל זרבובית לחשיפת שורשי העצים, אשר מאפשר חשיפה של אדמה מבלי לפגוע באותם שורשים בצורה מהירה, נקייה ומדויקת של גיזום שורשים והחלפה מהירה של האדמה שהוסרה. בנוסף, אנו מציבים גדר להגנה על מצעי הגידול וכדי להבדיל בין אזור העבודות לאזורים המוגנים. האסטרטגיה עבור שיקום האתר כוללת שימוש בהרכב אדמה חדש לחלוטין, אשר מבוסס על סוג האדמה המקורי במצע הגידול של העץ, לצד שיקום וטיפוח של שורשי העץ".

"השדרה החמישית הייתה ראשונה מבין פרויקטים רבים בהם, בעזרת הצגת הגישה של 'לבנות עם עצים', עצים רבים במרחב הציבורי נשמרו, זכו לקבל מענה לצורכיהם, וכל זאת באופן שתורם לטובת הציבור".

עצים בפרטוריה, דרום אפריקה (צילום: flickr)

"באזורים שבהם לא יוצקים בטון לכל פינה אפשרית, לעצים יש סיכוי גבוה יותר למצוא קרקע ומרחב תת-קרקעי עשיר". עצים בפרטוריה, דרום אפריקה (צילום: flickr)

האם ביכולתן של ערים עניות ליישם את האסטרטגיות עליהן את ממליצה?

"במידה והעניין וההבנה כבר שם, זה למעשה קל יותר לאזורים עירוניים פחות אמידים להטמיע אסטרטגיות בנייה ידידותיות לעצים. מכיוון ורוב הבעיות נובעות מהסתגלות לקויה של שורשי העץ בסביבתו התת-קרקעית, הרי שבאזורים עניים יותר, אזורים שבהם לא יוצקים בטון לכל פינה אפשרית, לעצים באזורים אלה סיכוי גבוה יותר למצוא קרקע ומרחב תת-קרקעי עשיר. באזורים אמידים יותר של העיר, אותם מרחבים תת-קרקעיים מצומצמים בהרבה. בנוסף, פרויקטים גדולים של עבודות תשתית הם לא כה נפוצים בערים עניות, פרויקטים אלה הם תמיד מזיקים בצורה קיצונית למצעי הגידול המאכלסים אותם. פרויקטים מסוג זה הם תמיד הרסניים לעצים ולמצעי הגידול הנחוצים להם. אם לאנשים בעמדות ההשפעה תהיה המודעות הנכונה, יהיה לנו קל יחסית להיות יצירתיים ביחס לסיפוק צורכיהם של העצים".

צפו: צורקר בראיון לעמוד הyoutube של רשת החוקרים והפעילים GreenInUrbs

* זורצ'ר הציגה בחודש יוני האחרון את הרצאתה "Living with Urban Trees" במסגרת כנס IUFRO אשר התקיים בעיר ניס שבצרפת. תודתנו נתונה לפרופ' הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב אשר העירה את תשומת ליבנו לפעילותה של זורצ'ר, לאחר ששמעה את הרצאתה בכנס.

לקריאה נוספת:

– קריאת כיוון | "האם וכיצד התכנון יכול להתמודד עם אלימות עירונית?", ראיון עם דיאן דיוויס, פרופסור לתכנון עירוני ואזורי בבית הספר לעיצוב בהרווארד

– קריאת כיוון | "הפרדוקס של העיצוב העירוני", ראיון עם ברנט ריאן, פרופ' לעיצוב עירוני ב-MIT

– קריאת כיוון | "כל פעילות שלנו מייצרת שובל מידע, ויש מי שצועד בעקבותינו", ראיון עם מיכאל בירנהק, פרופ' למשפטים באוניברסיטת תל אביב

– "חופה עירונית", מאת הילה לוטן

– "עניין של נקודת מבט", מאת כרמל חנני

– "אמץ עיר", מאת יונתן גת

  1. בימים אלו מוצגת במוזיאון לעיצוב בחולון התערוכה "צל ערים: מצילים את המרחב הציבורי בישראל" העוסקת בהיעדרם של מרחבים מוצלים בערים בישראל.
  2.  משרד החקלאות הישראלי פירסם בשנת 2013 מדריך דומה תחת השם "עצי הרחוב בישראל".