כתבה שהתפרסמה אתמול בגלובס בנושא העתיד של ערים חכמות, מסקרת את המחקר של פרופ’ טלי חתוקה והדס צור, על התושב החכם בעיר הדיגיטלית והפרופילים של המשתמשים.
“מחקר חדש שערכו פרופ’ טלי חתוקה והדס צור מהמעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל-אביב, מבקש לספק אלטרנטיבה לנרטיב האימוץ ההדרגתי של שירותים דיגיטליים עירוניים. המחקר פורסם בחודש שעבר בכתב העת Urban Studies, והוא מבוסס על סקר של 490 נשאלים שנעשה בארבע שכונות בעלות מאפיינים סוציו-אוקנומיים, אתניים וגאוגרפים שונים בתל-אביב: בבלי, לב העיר, שכונת שפירא בדרום תל-אביב ושכונת עג’מי ביפו. הוא בוחן את דפוסי השימוש של תושבי תל-אביב בכרטיס דיגיתל, כרטיס תושב חכם שמציע לתושבים מידע, הטבות ושירותים בהתאמה אישית.
שתי החוקרות מתנגדות לחלוקה הנהוגה כיום – של “תושב חכם”, המאמץ את השירותים הדיגיטליים שיש לעיר החכמה להציע, ושל יתר התושבים אשר במשתמע הם משתמשים “טיפשים”. במקום החלוקה הזו, הן מציעות ארבעה פרופילים של משתמשים בעיר: משתמש אקטיבי, המשתמש בשירותים הדיגיטליים באופן תדיר ולמגוון צרכים; משתמש זהיר, שמשתמש בשירותים דיגיטליים באופן מבוקר, מתוך דאגה לפרטיות; לא-משתמש, אשר נמנע מצריכת שירותים עירונים דיגיטליים מתוך אדישות; והלא-משתמש באופן מודע, אשר נמנע משימוש בשירותים אלו באופן גורף, מתוך חשש הנוגע לסוגיות פרטיות ואבטחה.
“השאלה המרכזית היא לא מי משתמש ומי לא, אלא מה המוטיבציה של מי שמשתמש ומי לא. אם ההנחה הייתה בעבר שאלו שלא משתמשים בשירותים דיגיטליים, עושים זאת בגלל השתייכות לחתך סוציו-אקונומי נמוך וחוסר אוריינות דיגיטלית, אפשר לראות שיש הרבה שמשתמשים בצורה זהירה באופן שמודע לסכנות של העניין או שבוחרים במודע לא להשתמש”, אומרת חתוקה בשיחה עם “גלובס”.
המחקר הראה כי בשכונות בהן האימוץ של שירות דיגיתל הוא נמוך במיוחד – עג’מי ושפירא – התושבים מודעים לסוגיות של אבטחת מידע, ונמנעים משימוש בכרטיס התושב משום שהם מודאגים מאיסוף מידע אישי ומהעברתו לגורמי צד שלישי. ממצא נוסף שעולה מן המחקר הוא שאנשים צעירים, בני 18-34, משתמשים בשירותים עירוניים דיגיטליים במידה פחותה לעומת קבוצת הגיל של בני 35-54. זאת, למרות שניתן להניח שהקבוצה הצעירה היא בעלת אוריינות דיגיטלית גבוה, כמי שנולדו לתוך העולם הטכנולוגי.”
לכתבה המלאה: “מי יישאר מאחור? עיר חכמה יכולה להיות גם רעיון מסוכן“,