להבין את מה שאנו רואים ועושים

coverElisabete A. Silva; Patsy Healey; Neil Harris; Pieter Van den Broeck (Editors),  The Routledge Handbook of Planning Research Methods, Routledge, 530 pages.


הספר The Routledge Handbook of Planning Research Methods בהוצאת ראטלדג' הוא ספר עב כרס, 530 עמודים של נייר דק ובשחור לבן (גילוי נאות, דיאן דיוויס ואנוכי תרמנו פרק לספר). זהו ספר המיועד לחוקרים וסטודנטים הכותבים תזות ואכן אין בו עניין מיוחד לקהל הרחב. אך למרות שלרוב הקוראים אין סיבה ממשית לפתוח את הספר, הייתי רוצה לכתוב עליו כמה מילים. לא רק בגלל שהנושא המתודולוגי קרוב לליבי (אני מלמדת שיטות מחקר מזה מספר שנים, קורס השנוא על רוב הסטודנטים) אלא בעיקר כיוון שהנושא המתודולוגי ושיטות מחקר נמצאים כיום בחזית החשיבה בתכנון. השאלות איך מסתכלים? על מה מסתכלים? מה הפרספקטיבה באמצעותה אנו מנסים להבין את הממצאים? איך הידע מחלחל לפרקטיקה? הן שאלות שאינן ברורות מאליהן במיוחד בעולם הנוכחי בו הטכנולוגיה שינתה את הדרך בה אנו אוספים ומפענחים מידע.

ההשקעה באיסוף המאמרים והדפסתם כספר אינם ברורים מאליהם. היסטורית, שדה התכנון היה זירה מעשית הרבה לפני שהתפתח כזירה אקדמית. אמנם, היחסים בין התיאוריה לפרקטיקה, והאופן שהם השפיעו אלו על אלו, היו מקור לוויכוח סוער. אולם הקשר שבין מחקר לפרקטיקה זכה להתייחסות מעטה.

חשוב לומר, למחקר התכנוני מספר מאפיינים ייחודיים. נתחיל בכך שחלק ניכר מן המחקרים הם באוריינטציה יישומית. לכן יש חשיבות רבה לקשר בין המחקר למקום הממשי, להקשרים פוליטיים ולקונטקסט בהם המחקר מיוצר. במילים אחרות, חוקרים בשדה התכנוני מודעים לכך כי המחקר עשוי להיות מתורגם לפעולה פוליטית וחברתית ולהשפיע על המקום הממשי. תפיסה זו, מחייבת את החוקר לגישה ערכית ברורה וזיהוי הערכים העומדים בבסיס המחקר והאופן שבו הוא "ישנה את המרחב". לכן, החוקר בשדה התכנוני, חייב לפתח רגישות לסוגיות אתיות.

דרכים שונות להסתכל על הפרקטיקה (צילום: nausheen i, אתר flickr)

דרכים שונות להסתכל על הפרקטיקה (צילום: nausheen i, אתר flickr)

קיימים מודלים שונים לקידום מחקר בשדה התכנוני. כל מודל מעצב אחרת את היחסים בין המחקר לפרקטיקה. אדון בהם בקצרה להלן:

  1. הפרקטיקה כמקור לרעיונות מחקריים. זהו המודל המסורתי שבו בעיות ממשיות ניתנות לבחינה על ידי מוסדות מחקר ומספקות מידע חזרה לאנשי פרקטיקה. מודל זכה לביקורת רבה. במיוחד על רקע העובדה שהפרקטיקה נתפסת כ"מקור של הבעיות" ובאמצעות המחקר ניתן "לפתור אותן" ולקדם סדר יום חלופי. במקרה זה הבחינה של הבעיה היא המוקד. למרות הביקורת, רוב המחקרים באקדמיה נשענים על סדר יום זה.
  2. הפרקטיקה כמקום. במודל זה הפרקטיקה נתפסת כשדה של התרחשויות המובחן מן המרחב האקדמי. במקרים אלו החוקר מתבונן בשדה וחוזר עם מידע מן השדה. כלומר קיימת אבחנה ברורה בין החוקר לשדה. זוהי הדרך המקובלת בדרך כלל בקידום של מחקר במסגרת תארים מתקדמים.
  3. הפרקטיקה כמקום בו המחקר מתרחש. מודל זה מאפיין מחקרים המפותחים בכל מיני מוסדות שאינם אקדמיים – חלק ממוסדות אלו הם פרקטיקה. רוב המחקרים המתקיימים במוסדות אלו תומכים במטרות קצרות מועד ופרויקטים ממשיים. מחקרים העוקבים אחרי מודל זה יתקשו להיות ביקורתיים.
  4. פרקטיקה כאובייקט של מחקר אקדמי. זהו המודל הפחות שכיח המבקש לעצב את הפרקטיקה דרך מחקר. במודל זה ניתן דגש ליישום והשפעה של המחקר על הפרקטיקה. אמנם קשה לגלות ולזהות את ההשפעה של גישה זו על הפרקטיקה ובמיוחד את ההשפעה ארוכת הטווח אבל אין ספק שכיום יש ניסיון לקדם את הממשק בין התיאוריה לפרקטיקה.
Office in a Small City - Edward Hopper

איך שאנו מסתכלים ישפיע על מה שאנו מוצאים, מה שנמצא ישפיע על מקבלי ההחלטות אשר מעצבים את המקום, ואת החיים שלנו [Office in a Small City, Edward Hopper, 1953, Oil on canvas. The Metropolitan Museum of Art]

במעבדה, במיוחד בשני הספרים "שכונה-מדינה", ו"עיר-תעשייה" ביקשנו לעקוב אחרי המודל האחרון. בדרכנו ביקשנו להסתכל על הפרקטיקה לא "מלמעלה" או "כצופים מהצד" אלא כשותפים. בין אם הצלחנו לקדם או לשנות משהו, קשה להעריך. אולי נכשלנו.

אז למה לפתוח את הספר? זהו ספר ראשון המציג מתודולוגיות בדגש על הזירה התכנונית. עד עתה רוב החוקרים נעזרו בספרים המתמקדים בשיטות מחקר מתחום הגיאוגרפיה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. לכן חשיבותו. הניסיון שאפתני מאוד אך ראוי.

ומה יש בספר? לא פחות מ-51 מאמרים המחולקים לחמישה מקבצים. מקבץ ראשון של מאמרים דנים באופן כללי על מחקר בתכנון, מקבץ שני עוסק בשיטות מחקר וב"מלאכת של המחקר", מקבץ שלישי ורביעי מציג דוגמאות למחקרים איכותניים וכמותיים בהתאמה ומקבץ אחרון הוא אסופה של מאמרים הדנים בקשר שבין מתודולוגיה ופרקטיקה.

אני רואה את הספר כשלב ראשון, כבסיס להתחלה וחשיבה חדשנית על שיטות מחקר התכנון.  זוהי הליבה: איך שאנו מסתכלים ישפיע על מה שאנו מוצאים, מה שנמצא ישפיע על מקבלי ההחלטות אשר מעצבים את המקום, ואת החיים שלנו.