תכנית המתאר החדשה ללוד מאתגרת את הפיתוח העירוני המקובל ומבקרת את הקמתן של שכונות מנותקות בשולי העיר. תחת זאת היא מקדמת חזון תכנוני בעל ערכים חברתיים. האם מלוד תצא הבשורה?

IMG_1800

פיתוח עירוני מנותק מהמרקם הקיים. לוד. צילום: הילה לוטן

"כל עיר שואפת להתרחב, להוסיף שכונות. כמובן שלניתוק היה איזשהו ערך, בשכונות האלו התושבים הרגישו יותר בטוחים, לא ממש בתוך הבלגן של העירוב…"

כך מתאר אריה גלברג, מהנדס העיר לוד לשעבר, את הפיתוח של שכונת "גני יער" בעיר, אחת מן השכונות שהוקמו בעשורים האחרונים במנותק מן המרקם העירוני. מעניין לקרוא כעת את דבריו דווקא על רקע קידום תכנית המתאר החדשה לעיר לוד המאתגרת גישת פיתוח עירוני זו. בתחילת חודש אוגוסט אושרה להפקדה תכנית המתאר החדשה, בתנאים אשר טרם פורטו. התכנית הוכנה ביוזמת משרד הפנים והוועדה המקומית לוד. היא מומנה על ידי משרד הפנים ונערכה על ידי צוות תכנון בראשותו של אדריכל דני לזר, בהנחיית לשכת תכנון מחוז מרכז במשרד הפנים. בעיתונות הארצית סיקרו את התכנית החדשה באופן אחיד למדי ופרסמו ידיעות שהתייחסו בעיקר לנתונים הכמותיים שבה1; בסך הכל יתווספו לעיר 11,800 יחידות דיור, 136 אלף מ"ר של שטחי מסחר ו-2.3 מיליון מ"ר לתעסוקה. בנוסף הזכירו בסיקור התקשורתי את ההיבטים התכנוניים-פיזיים של התכנית, כגון הגדרת לב העיר כ"מוקד משיכה", יצירת רצף אורבני לחיבור חלקי העיר הקטועים בידי מסילות הברזל, ופיתוח מערכות הסעת המונים.

עם זאת, מסמך עיקרי מדיניות התכנון מציע יותר מארגון ופיתוח פיזי של העיר; לצד אלה, הוא מבקש לקדם חזון חברתי. המסמך קורא לפתח את העיר כ"עיר לתושביה" – עיר פלורליסטית פעילה ואטרקטיבית של "חיים בצוותא", בה חיות זו לצד זו קבוצות אוכלוסיה שונות. זאת תוך מתן ביטוי לייחודן התרבותי והאתני ולצרכים הייחודיים של כל אחת מהאוכלוסיות, ויצירת חיבור ומפגש בין הקהילות השונות. בנוסף מבקש המסמך לקדם מרכז עיר חי ותוסס התואם לצרכים עכשוויים, תוך שימור השרידים ההיסטוריים בעיר ושילובם בבניה מרקמית. כמו כן הושם דגש על איכות הסביבה באמצעות פארקים ירוקים איכותיים. לפי המסמך, לוד תהיה אטרקטיבית עבור תושביה הנוכחיים, תימנע את עזיבתם של בעלי האמצעים ותמשוך אליה תושבים חדשים.

CIMG1790

תכנית חדשה עם חזון חברתי חדש. לוד. צילום: יואב זילברדיק

בהתחשב בפיתוח העירוני של העיר לוד בשנות התשעים בפרט, ובמגמה הרווחת בישראל בכלל, מדובר בבשורה של ממש. השכונות שנבנו ואוכלסו בעשורים האחרונים בעיר לוד ("גני אביב" ו"גני יער") נבנו במנותק מהמרקם העירוני הקיים, מוקמו מעבר לתשתיות הרכבת ולכבישים בינעירוניים ושווקו כפרוור של תל אביב. מראיונות שערכתי בחודשים האחרונים עם קובעי מדיניות ומתכננים שלקחו חלק בתהליכי תכנון של שכונות מנותקות מהמרקם העירוני בערים מעורבות, מתבהר מימד נוסף של תופעת הניתוק. הניתוק הרב-מימדי נתפש בעיניהם כערך חשוב בהצלחתן של השכונות, כאשר בנוסף להפרדה הפיזית הוא בא לידי ביטוי גם בניתוק תפקודי ותודעתי מהעיר המעורבת.

ואולם, תכנית המתאר החדשה לעיר לוד מבקשת להפוך את הקערה על פיה כאשר היא קובעת שמדיניות זו בעייתית. "שכונות אלו", נכתב במסמך עיקרי מדיניות התכנון, "אינן חלק מן המארג הכללי, אלא איים, שכונות מבודדות שמתנהלות ומתפקדות בתוך עצמן ועל כן  לא תרמו בצורה משמעותית לעיר"2. ניכר כי עורכי תכנית המתאר החדשה לעיר לוד מכירים בכך שפיתוח סביבות מגורים אוטונומיות, שהמבנה המרחבי שלהן מבוסס על ארגון צנטרי של מרחב המגורים3, והן מנותקות מהמרקם העירוני וממוקמות לרוב במעטפת העירונית – הוא הרסני לפיתוח עירוני. לכן המאמץ להגדיר לא רק חזון תכנוני-פיזי בלוד, אלא גם חזון חברתי – כזה המבקש ליצור מפגש בין הקהילות השונות במקביל למתן מענה לצרכיהן הייחודיים, ופונה בעיקר לפיתוח עירוני המבוסס על אוכלוסיות בעלות יכולת כלכלית בינונית – הינו משמעותי וייחודי באקלים הנוכחי בישראל.

IMG_1804

השכונות המנותקות לא תרמו בצורה משמעותית לעיר. לוד. צילום: הילה לוטן

אך האם לוד תצליח? האם יש לעיר סיכוי? בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2012, בפרק מיוחד על "מצב העיר לוד", נכתב כי "זה שנים סובלת לוד מניהול כושל, מהיעדר אכיפה, משיעורי פשיעה גדולים ומתחרות עם יישובים אטרקטיביים יותר שהוקמו סביב לה. המדינה השקיעה בלוד משאבים עצומים בתחום החומרי ובתחום כוח האדם. הבדיקה המקיפה שעשה משרד מבקר המדינה, בהתאם לבקשת הכנסת, מלמדת כי אף שהמדינה השקיעה רבות בניסיונות לשיקומה של לוד, טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה".4 דו"ח המבקר מצביע על היעדרו של מנגנון עקבי לתיאום בנושא פיקוח ומעקב כגורם משמעותי לכישלונן של תכניות הממשלה השונות שביקשו לשנות את מצב העיר. הדו"ח מדגיש עוד כי אי הצלחתן של התכניות הקודמות נבעה, בין היתר, מבעיות תקציביות. מקורן של אלה טמון היה בהבטחת תקציבים לעירייה על ידי הממשלה ואי העברתם, או לחלופין מתקציבים שכן הועברו לעירייה אך לא הושקעו על ידה בתכניות הללו.

ההתעלמות הבולטת מצד העיתונות הארצית, לצד לקחי העבר מדו"ח מבקר המדינה מעוררים חשש מסוים שהחזון החברתי שהוגדר בתכנית המתאר החדשה ללוד יישאר בגדר חזון אוטופי. אמנם הבחירות לראשות השלטון המקומי בפתח, אך ללא גיבוי ממשלתי רחב ורוחבי (הכולל תקציבים, ליווי, וקביעת סדר יום ייחודי בערים מעורבות), שיקדם תכנון ופיתוח של מרחבים עירוניים המעודדים מפגשים ועירוב בין הקהילות השונות, תכנית המתאר עלולה להתווסף למגירת התכניות שכבר נעשו לעיר; כאלה שבבסיסן היו מחשבה וכוונות טובות אך הן מעולם לא יצאו לפועל. הפוטנציאל הגלום בעיר לוד, הודות למיקומה במרחב המטרופוליני, ייחודה כעיר היסטורית והמגוון האנושי שבה, יוכל להתממש אם תיושם מדיניות נכונה לפיתוח העיר. מדיניות כזו אף עשויה לשמש דוגמא לפיתוח עירוני ראוי לערים ברחבי ישראל.

CIMG1761

אמונה בכוחו של התכנון לחולל שינוי חברתי. לוד. צילום: יואב זילברדיק

  1.  עינת פז-פרנקל, "לוד: תוכנית מתאר חדשה תוסיף 12 אלף יחידות דיור לעיר עד 2030", כלכליסט, 5.8.13; אורי חודי, "אושרה להפקדה תכנית מתאר חדשה לעיר לוד", גלובס, 5.8.13; נמרוד בוסו, "כך מתכנן משרד הפנים להפוך את לוד לאטרקציה תיירותית", TheMarker, 5.8.13
  2.  תכנית מתאר מקומית לעיר לוד – עיקרי מדיניות התכנון, עמ' 13.
  3.  להרחבה בנושא ניתן לקרוא בספר שכונה-מדינה, בפרק "מתחם", עמ' 203-207.
  4.  דו"חות על הביקורת בשלטון המקומי לשנים 2011-2012 – מבקר המדינה.