עיון מחודש ב"מדינת היהודים" שכתב הרצל לפני יותר ממאה שנה מציע מבט על מקום מחוץ למקום. האם הטקסט האוטופי שנכתב אז יכול גם היום להעניק לנו מבט חדש על המרחב? האם הטקסט בקריאה מחודשת יכול לעזור לנו להבין את עצמנו כמדינת לאום ללא תלות באדמה? אלא כחברה המבוססת על היחסים הכלכליים והחברתיים המתקיימים בתוכה כפי שהציע לנו חוזה המדינה?

זהו זמן טוב לקרוא שוב את "מדינת היהודים". זוהי עת שנדמה כי תושבי מדינת ישראל מחפשים את דרכם. שחיתויות, היעדר אופק מדיני, סיאוב ומיאוס כללי מההנהגה מעוררים את הצורך לחזור לספר שתרם לא מעט לקיומנו כאן. לעיון המחודש בספר שתי מטרות מרכזיות: האחת, לנסות להתחקות אחר המתווה בקווים כלליים והשנייה, להבין את הסטרוקטורה של המתווה. זאת מתוך הנחה כי הבנתה תסייע לנו להבין מה קורה מסביבנו כיום ואולי גם דרכים לעצב מחדש את דרכנו.
החיבור שרואה אור בשנת 1896 בנוי לינארית. קרי, הוא מאפשר תחילה את התפתחות הרעיונות המובאים בו כאמירה כללית ,המבוססים על הצדקה מוסרית. בהמשך הוא כולל תיאור מנגנון הניתן ליישום שנחתם במתן דוגמה מעשית. מטרת החיבור להציג כי מימוש הרעיון מאשרר את הרעיון המקורי ומחזיר את הדיון לחשיבותה של המחשבה האוטופית, הפרגמטית, בעיצוב סדר היום שלנו במקום הזה.
הספר נפתח בניתוח תופעה קיימת בעזרת מושגים חדשים שמוביל ליצירת ניסוי מחשבתי שיוצא מהסדר הקיים אל עבר סדר חדש. בקצהו האחד ממוקמת "הבעיה"- האנטישמיות ובקצהו השני "הפתרון"- קץ האנטישמיות. הרצל מציע תהליך מחשבתי סדור, בו כל חוליה מובילה לזו שמגיעה אחריה, חשיפה ופיתוח של המנגנון המגשר בין הבעיה לפתרונה, הופך חיבור זה למניפסט אוניברסלי, שיכול לעטות ולפשוט צורות שונות, לתת מענה לבעיות שאינן מנת חלקו של העם היהודי בלבד.

תיאור סטמטי של החיבור "מדינת היהודים", ניתוח מיכל רטנר

תיאור סטמטי של החיבור "מדינת היהודים", ניתוח מיכל רטנר

המשגה מחודשת של הבעיה היא מקור הנעת התהליך. הרצל טוען שמקור כישלונם של יהודי אירופה נטוע ברעיון השגוי, שהשתלבותם בחברת הרוב, שהתאפשרה בעקבות תמורות פוליטיות מקומיות, תוביל להעלמות האנטישמיות. הוא מצביע כי המנגנון הנבחר של תהליכי חילון והתבוללות שהובילו להתברגות במעמד הביניים בארצות המוצא, אינו מוכיח את עצמו כפתרון ראוי לבעיה ( לראיה הפוגרומים במזרח אירופה ופרשת דרייפוס).לשם כך אנו נדרשים לרעיון חדש שמופיע בדמות הגדרה לאומית ליהודי אירופה והעולם. אי לכך, מדינת הלאום לעם היהודי מעולם לא הייתה הפתרון כשלעצמו לבעיית האנטישמיות אלא הרעיון, ההתבוננות המחודשת על המציאות, על הבעיה, שהובילה לפיתוח סדר יום חדש ומאוחר יותר של המנגנון שיוביל ליישומו.
המעבר מההמשגה המחודשת והגחת הרעיון בעקבותיה, אל עבר סדר היום החדש, מתרחש דרך מערכת מפורטת של צעדים יישומיים שאמורים להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל. על המהלך לתת תחילה מענה ליחסים שמתקיימים עם הסדר הקיים, ארצות המוצא, כדי שיתאפשר המעבר אל עבר הסדר החדש- הקמת מדינת הלאום. הסדרת היחסים הכלכליים שייווצרו בעקבות עזיבה של אוכלוסיה כה רבה היא אחד הצעדים הראשונים המתוארים שנוגעים לסדר הקיים "אחרי יציאת היהודים… לא יחסר בכל מקום…היהודי יוסיף להשקיע…אחרי הפתר שאל היהודים בשלום, ישוב הכסף לארצות אשר ישבו בהן…למען עזור להן1."

כריכת הספר מדינת היהודים

כריכת הספר מדינת היהודים

תיאור המוסדות המכוננים של הישוב החדש לאחר מכן ,מהווה בו זמנית את הנחת המוצא עבור היחסים החברתיים הרצויים שיש לקיים ואת הצעדים שיש לנקוט על מנת לבססם . המהלך מסדיר ובונה בו זמנית מערכת היררכית ואידאולוגית אשר בבסיסה, יתכן להפתעת רבים נקודת המוצא היא ליברלית קפיטליסטית, "הקניין הפרטי, היסוד הכלכלי לכל חופש, יתפתח אצלנו באין מעצור ובאין מכלים". החיבור עוסק בזרימת ההון משלב עזיבת היהודים את מדינות המקור למדינה הריבונית.
תפיסה כלכלית זו היא הקרקע להנחת היסודות לחברה החדשה אשר תתעצב הרחק מאדמת אירופה, מתוך ראיה כלכלית מעמדית הרצל מגדיר מעמדות ואת תפקידם בהקמת המדינה. תחילה ההמונים העסוקים בבריחה מהאנטישמיות ובהגירה ממדינה למדינה יהיו "פועלים שחורים אשר יבואו … ממושבות המוני ישראל ברוסיה ורומניה… "; "בראשונה ילכו העניים שבעניים… יכשירו את האדמה… יסללו כבישים…יקימו עמודי טלגרף… עבודתם תגדיל את המו"מ…המו"מ יפתח את השווקים…תעלה את מחיר האדמה…".
לאחר מכן יגיעו אנשי מעמד הביניים, בעלי המקצועות החופשיים. נוכחותם תחזק את האוכלוסייה ותמשוך אחריה אוכלוסיה נוספת. "… אחרי השכבות השפלות במצבן הכלכלי תבואנה לאט לאט הגבוהות מהן…משכילינו הבינוניים".
צורת השלטון המוצעת תהיה מונרכיה דמוקרטית או "רפובליקה אריסטוקרטית"שלטון המעטים המזוהים כמוכשרים בסדר הקיים "בעלי מידות טובות" למען הכלל, מה שיכול להסביר פערים בחברה הישראלית בת ימינו.

Untitled3

פירוט יישום המנגנון המעשי, ניתוח מיכל רטנר

יחד עם זאת, הראיה החברתית המפותחת של הרצל מביאה לרעיונות סוציאליים מתקדמים המקיפים את חיי היום יום בשלמותם. בניית מנגנון המחלק יום עבודה למשמרות, מאפשר יום עבודה מלא יחד עם זמן פנאי לעובד. בחירת ערך העבודה כערך עליון המעניק משמעות לחיים, עד להתייחסות למגזרים שונים "הנשים ההרות תהיינה חופשיות לעבוד מכל עבודה ומזונות ינתנו להן בשפע .ויחס לאכלוסיה מבוגרת "לא נכלא את הזקנים ב"מושב זקנים"….אנשים מועילים הם… לכל גילי החיים, לכל דרגות החיים נבקש ונמצא את האושר המוסרי אשר בעבודה".

אם לבחון את החיבור מבחינה סטרוקטורלית, חשיפת מבנה העומק של החיבור, מגיש לנו, תושבי המקום הזה, סכמה פרגמטית הניתנת להתקה ולהעתקה בכל שדה בו נבחר. הנעת התהליך מתוך המשגה מחודשת של תופעה אל עבר פיתוח מנגנון החותר ליצירת סדר חדש תוך מתן מענה לכשלי הסדר הקיים, מאפשר בניית תוכנית סדורה ומקיפה שיש ביכולתה לערער על התהליכים הקיימים כיום. כלומר, מה שמוצע הוא להשתמש בכלים שהרצל יוצר כדי לבנות אוטופיה עדכנית. "מדינת היהודים" הינו מסמך מדיניות, שיכול לתת מענה לעמים השואפים להגדרה עצמית גם כיום ולכן העדר המיקום בו אינו מקרי, המדיניות שתקבע את אופי המדינה ואת התנהלות הפנימית שלה נשענת על בסיס קשרים עם מדינות אחרות שאינם תלויים בגבול פיזי אלא מבוססים ברובם על ראיה כלכלית ותרבותית. תפיסה זו נראית רחוקה ובלתי מובנת לישראלי של היום, מציאות שבה ערך האדמה ההיסטורית קובע את סדר היום. אבל אולי הגיע הזמן לחשוב ולנסח חיבור חדש.

הרשימה נכתבה בעזרתה של מיכל רטנר אשר הציגה ניתוח לספרו של הרצל "מדינת היהודים" בקורס אוטופיה כמתודלגיית תכנון של ד"ר טלי חתוקה.

  1. את הטקסט המלא ניתן למצוא בפרויקט בן יהודה