באזור התעשייה של בני ברק נעלמים המוסכים לטובת מגדלים נוצצים: ביקור באתר בנייה חושף  מבט חדש על העיר.

מחקר עירוני יכול להיות מלהיב ולוהט, גם אם הוא נערך באזור התעשיה של בני ברק בו צמחו לאחרונה כמה מגדלי משרדים חדשים. הנוף הנשקף מהמגדלים הוא לעשירים בלבד, וההזדמנות היחידה לפשוטי העם לזכות וליהנות ממנו, גם אם לרגעים ספורים, היא בזמן הבניה.

בימים אלה הולך ונבנה מגדל ב.ס.ר. 3, במרכז האזור שבעבר היה אזור התעשיה של בני ברק, ועכשיו הוא משתנה והופך לאזור תעסוקה. במסגרת מחקר של המעבדה על האזור, הגעתי עם יואב, כרמל ומרב לאתר הבנייה. לצערי, רוני התפצלה מאיתנו והלכה עם טלי ושלי, לכן היא פספסה. אני בטוח שאם היתה באה איתי, היא היתה נהנית, כי המבט מלמעלה חושף רובד נוסף בקריאת המרחב העירוני.

ב.ס.ר. 3 הוא מגדל משרדים שעתיד להצטרף ממש בקרוב, להצלחת שני המגדלים הקודמים שנבנו בסמוך ביוזמת החברה. היזמית היא קבוצת ב.ס.ר, על האדריכלות ממונה ישר אדריכלים, הקבלן הראשי הוא אורתם סהר ועלות ההקמה היא כ-360 מיליון שקלים. בבניין 35 קומות, קומת מסחר כפולה, 4 מרתפי חנייה ושטח מסחר ומשרדים של 80,000 מ”ר. אם תרצו לשכור משרד, קחו בחשבון שהעלות היא של 85-47 שקלים למ”ר, תלוי בקומה.

השכם בבוקר הגענו לאתר הבניה. גשם ירד והבניין נצץ כיהלום כשהשמש החורפית ירתה בו קרניים מסנוורות. חלונות המגדל הבריקו ואיתם גם מסגרות האלומיניום. נגעתי במסגרת קיר מסך הזכוכית והיא כבר להטה. נזכרתי שרוני אמרה שבשנים הקרובות צפויים לקום עוד הרבה מגדלים באזור.

פנינו למנהל האתר, שפיקח באותה שעה על מנוף שפרק לוחות שיש ממשאית. לשמחתנו הוא נענה לבקשתנו לעלות אל ראש המגדל. עלינו במעלית לקומת הגג, שם ממוקמות חלק ממערכות בבניין כמו מיזוג אוויר ומעליות. קומת הגג לא נועדה לתצפית ולכן המבט מוגבל. צילמנו קצת אחרי שהתלהבנו מהנוף שנפרס למזרח, וירדנו כמה קומות למטה כדי להשקיף על הנוף מאחת המרפסות ששולבו בחזית הבניין. מדרום למגדל פעור בור ענק העתיד לאכלס את מגדל ב.ס.ר.4. בהמשך שרידי מפעל ארגמן ההיסטורי שהחליף הרבה ידיים ושימושים מאז עבר בשנות ה-60 לאזור התעשיה ביבנה. מימין לארגמן שורת שיכוני מגורים משנות ה-50. השיכונים נראים כמו כמו אי שמתעקש לשרוד בזרם הגועש של האזור. אלה בתים שאולי היו מטויחים בעבר בלבן, אך שנים של הזנחה וחוסר תחזוקה הפכו אותם לבעלי גוון חום-שחור. משמאל שטח ריק שמחכה ליזם שיכניס אליו דחפורים. בהמשך שיכוני שכונת פרדס כץ שנראה שעברו לאחרונה שיפוץ, כנראה במסגרת פרויקט “שיקום שכונות” שעדיין קיים, אם כי בקצב אחר מזה שהיה בעבר הרחוק. גינה מוצלת היטב חוצצת בין שיכוני פרדס כץ לאזור התעשיה. מלמעלה קשה לראות אם יושבים בה אנשים, כי העצים מסתירים (אחר כך ירדנו למטה וראינו שעל הספסלים יושבים כמה קשישים).

המשכנו למרפסת שמשקיפה לדרום: מגדלי ב.ס.ר. 1 ו-2, פארק ונחל הירקון, אצטדיון רמת גן, קניון אילון, מגדל צ’מפיון ההולך ונבנה. למרגלותינו, בקנה מידה שונה לגמרי, צריפי המוסכים הנמוכים והקטנים, מפעלים זעירים בבניינים בני קומה עד חמש. הנוף מרהיב. כולנו עסוקים בצילום כל פרט, מודעים לעובדה שקלוש הסיכוי שנוכל לעלות לכאן בעתיד וליהנות מהמבט הזה שוב.

כשאנחנו ניגשים ללמוד מקום, אנחנו מביטים תחילה בתכניות ובתצלומי אוויר. הקריאה ממסמכים דו-ממדיים נעשית הודות למטוסים או לוויינים שצילמו את האזור, עיבדו את המידע ובאמצעותם נוצרו אותם מסמכים. את הריחות, הקולות, הזמן, הרוחות, וקרני השמש אנחנו מקבלים כשאנחנו באים להסתובב באזור. הליכה ברגל או נסיעה במכונית חושפים בפנינו רובד נוסף. המבט מראש המגדל מאפשר לנו להיחשף לרובד שלישי, זה שמקשר בין המבט מלמעלה למבט מלמטה. עדיין שומעים את הקולות, רואים את האנשים והמכוניות, את השפעות תנאי הטבע. קריאת המפה והתצ”א, המבט מראש המגדל והמעבר ברחוב, מאפשרים שלושתם לחשוף ולגעת במציאות, ואם ממש מתאמצים (ולי זה בא בקלות) אפשר אפילו לשמוע את נשמותיה המלטפות.