סדרת הפודקסט "חמישה בניינים" מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים.

בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה.

בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים. איך מתכננים בניין ללימודי שואה, החוגג את החיים? כיצד ניתן ליישב את מה שנשמע כאוקסימורון? בפרק עומדים האדריכלים על האופן שבו היצירתיות הפרוגרמתית והחומרית סייעה להם להתמודד עם המורכבות של האתגר הזה.

האזנה נעימה

תמונות

המעבר והכניסה לבית הספר ללימודי השואה ביד ושם

פנים המבנה וכיתות הלימוד

חזית אחורית

צוות הפודקסט

עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט