הדס צור

האם המחקר הביקורתי תרם לפתולוגיזציה של עוני ומרחב?

סוציולוגיים עירוניים ביקורתיים שהתנגדו לתפיסה המהותנית של אנשים בעוני, הראו כיצד תהליכים מבניים הם שהובילו לסגרגציה של שכונות עוני ויצירת 'אפקט הריכוז'. היום אותן תיאוריות משמשות הצדקה לפירוק שכונות עוני, פיזור ודחיקה שלהם ממרכזי ערים, קידום ג'נטריפיקציה וחיסול הדיור הציבורי. מה השתבש בדרך?

מהעיר הגלובלית ועד העיר החכמה- מהן ההנחות הפוליטיות של קונספטים עירוניים עכשווים?

מאמר חדש שהתפרסם מתוך המחקר בנושא ערים חכמות, סוקר את הקונספטים העירוניים שמשכו תושמת לב רבה בתיאוריה ובפרקטיקה: העיר הגלובלית, העיר המקיימת, חוסן עירוני, העיר היצירתית והעיר החכמה. האם הם מציעים סדר יום מתחרה או משלים? ומהו הפער בין המסגור שלהם בתיאוריה ובפרקטיקה?

מי הם "הנוודים הדיגיטליים"? על קשרים חדשים בין ערים ואנשים בדרום הגלובלי

העולם הדיגטלי מאפשר לעבוד מכל עיר בעולם, לשלם פחות ולשלב בין טיול לעבודה. אלה הם ה'נוודים דיגטליים'. איך הם משנים את הכלכלה העירונית בערי הדרום הגלובלי והאם אחת מערי ישראל הפריפריאליות יכולה להפוך לייעד אטרטקטיבי לקהילת הנוודים הגדלה?

מה צריך חסר בית? פשוט, בית!

חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית

התנגדויות והצדקות במערכת התכנון

המודעות להתנגדויות במגמת עליה, כותב גיא נרדי: "השנה מי שהובילו מחאות נגד תנופת הבנייה והפיתוח היו עפ"י רוב אנשי סביבה ומחבקי עצים, ב-2017 חל מהפך, וההתנגדות לתוכניות הנדל"ן החלה להגיע מכלל האזרחים, שחוששים מהבהלה לדירות". על הסוגיה הזו שוחחנו עם טליה מרגלית החוקרת את הנושא בשנים האחרונות.

אדריכלי-העל משרתים את גחמותיהם של דיקטטורים הבונים ערים בדמותם

"דיסנלינד על סטרואיידים לאומיים" כינה חוקר את האדריכלות החדשה של ערי אסיה, הנשיאים שרוצים לעלות על מפת התיירות מגייסים את פוסטר, חדיד ומשרדים בנילאומיים נוספים שיחוללו התחדשות עירונית.לשם כך תושבים מפונים בכוח ומבנים נהרסים.למי זה טוב? והאם זו אדריכלות מוסרית?

התחדשות עירונית כאמצעי לנקות את מתחם הבורסה מזנות

עיריית רמת גן משתמשת באסטרטגיות תכנוניות כדי להוביל שינוי במתחם הבורסה הכולל ניקוי הזנות ומועדוני החשפנות. רשימה על פסק הדין התקדימי שאישר אי-קיום מועדוני חשפנות במתחם הבורסה, והקשר שבין התחדשות עירונית לניקוי המרחב.

שובם של גורדי השחקים? לקחים מהשריפה בלונדון

היום עשירי העולם גרים בגורדי שחקים. אך גורדי השחקים החלו להיבנות בשנות השישים כדיור ציבורי לשכבות החלשות. התושבים התקשו לשאת בנטל אחזקתם של הבניינים ואלו התדרדרו פיזית. השריפה בגרינפיל טאוור בלונדון היא נורת אזהרה למתכננים הממהרים לבנות שכונות מגדלים בכל מקום ברחבי ישראל

הגיע העת שגאוגרפיים פיזיים ואנושיים יעבדו ביחד למען העתיד

אנחנו נמצאים בנקודה קריטית בכדור הארץ ויש לנו חלון הזדמנויות של חמישים שנה לשנות את המצב, כך טוען ג'ון רוקשטרום מאוניברסיטת שטוקהולם פרופסור למדעי הסביבה. שינויי האקלים וקריסתן של מערכות שונות יחריפו את האי שוויון הגלובלי. זה הזמן שגאוגרפים פיזיים ואנושיים ישלבו ידיים ויעבדו במשותף

על צדדיו המכוערים של 'העידן העירוני'

מקדשי העירוניות מהללים את הליברליות והקוסמופוליטיות של העיר אך למעשה העידן העירוני הוא מלחמה מעמדית ואתנית שדוחקת את המעמדות הנמוכים ואוכלוסיות של צבע מחוץ לעיר. בלונדון שבה הג'נטריפיקציה גואה, מהנדסים יצאו בהצהרה נגד הכלי של פינוי בינוי אשר פוגע באוכלוסיות מוחלשות, גובה מחיר סביבתי כבד ולא מקיים כלכלית לטווח הארוך. האם לא הגיע זמן לדיון שכזה גם בישראל?

כשהעולם הוא מקום אחד המשוכפל בעקביות

האם אינסטגרם, פינטרסט ואיר בי אנד בי אשמים בסטנדרטיזציה של הטעם שלנו ובהפצת סגנונות עיצוב זהים ברחבי העולם? או שהם אחראים לכך שמקומות זרים הופכים בין רגע למוכרים בזכות העיצוב הדומה? קייל צ'קיה טוען שתרבות הסיליקון ואלי ועובדי התאגידים הבינלאומיים הם שגורמים לייצור והשכפול של מרחבי AirSpace ברחבי העולם

עיר שבוראת לה אייקון, קלטרבה בולנסיה

בעידן התחרות ערים מזמינות אדריכלי על שייבראו להן אייקון, אסטרטגיה שמעוררת ביקורת ברחבי העולם. כך ולנסיה, עיר הולדתו של קלטרבה בראה את 'עיר המדע והאמנויות'. אך מה קורה כאשר פרויקט מגלומני שכזה עולה פי שלוש מן המתוכנן? מה הערך שלו לתושבי העיר והאם זה מה שהופך את העיר לאטרקציה תיירותית?

האם ניתן לרתום את הטכנולוגיה לצמצום האי שווין בערים?

בחודשים האחרונים עסקנו בעוני ועירוניות ושאלנו על הזיקה בין עוני ותכנון עירוני, האם מודל הערים החכמות ודיגיטציה של שירותים עירוניים יוכלו לסייע לצמצום פערים וטיפול בעוני? רבים מאמינים כי הטכנולוגיה תוביל לקדמה, שיפור, ייעול, בעיר ובחברה בכללה. הפרויקט הלאומי ישראל דיגיטלית אף רואה בה כלי מרכזי לשוויון חברתי, האמנם? ראיון עם פרופ' שיזף רפאלי על הפער הדיגיטלי, טכנולוגיה ואי שוויון בערי ישראל.

ערים חכמות? לא שקופות לא חכמות

דו"ח השקיפות בשלטון המקומי חושף נתונים מדכדכים, בעוד הערים בישראל רוצות להכריז על עצמן חכמות ולקדם פרויקטים של שיתוף ואיסוף מידע, את המידע הרב והציבורי שבידיהן הן אינן ממהרות לשתף. 'בחברה בחשיפה' בה אנו חיים חובה לדרוש חשיפה סימטרית במיוחד מבעלי הכוח. אילו מידעים בוחרות הרשויות לשתף ואילו להסתיר? ומי הן הערים השקופות ביותר בישראל? כמה תשובות מפתיעות

"עושים שכונה"

מתי שכונה מתויגת "כשכונה אתיופית" ולמה נער ישראלי ממוצא אתיופי מרגיש נוח יותר בשכונה אתיופית בעיר אחרת מאשר בשכונה שצמודה אליו? התערוכה "עושים שכונה" נוגעת במעבר מהמרחב באתיופיה למרחב הישראלי שגבולותיו הם גבולות השכונה. התערוכה שואלת על מה בוחרים הישראלים להסתכל, על היופי שבקהילה או הכאב והאם ניתן להכיל את שניהם?

האכזריות של שוק הדיור בישראל- שיחה עם פרופ' דני גוטווין

שוק הדיור בישראל בועט מתוכו עוד ועוד אנשים, לא רק המעמד הנמוך אלא גם מעמדות הביניים נאבקים תחת הסחרת הטובין שנקרא דיור. איך זה קשור להתמוטטות שוק הפנסיה ולפריחה של מדורי הנדל"ן, ואילו כלים יכולה המדינה לאמץ לו הייתה רוצה לחולל שינוי אמיתי?

להבין את הסוציולוגיה של העוני בישראל, שיחה עם פרופ' דני גוטווין

העוני בישראל הוא לא גזרת גורל אלא מדיניות מכוונת מסביר פרופ' דני גוטווין. במדינת ישראל יש מדרון חלקלק למי שמתחיל ליפול, ככה זה כשההשקעה הציבורית במערכות תמיכה מצטמצמת. מעצב? פרסומאי? אדריכל? גם הפרילנסרים חווים שוק ללא בטחונות, זכויות ויציבות - הגיע הזמן שנכיר בעוני של העידן החדש.

משמרנות לביקורתית- שינויים בחקר העוני

לרגל יום העוני שחל אתמול, סקירה של חקר העוני בשישים השנים האחרונות מראה כיצד השתנה מתפיסות שמרניות שרואות בעוני פתולוגיה ובעניים אשמים במצבם, לגישות ביקורתיות הבוחנות איך המבנה הכלכלי והתרבותי מייצר ומשמר עוני. להיבט המרחבי תפקיד משמעותי בחקר העוני, כיצד שכונות מגורים וסגרגציה אתנית וכלכלית משמרת אי-שוויון ופערים בחברה? ומה עולה מן המחקר בישראל?

האם אילת תצליח להפוך ליותר מעיר תיירות?

עיריית אילת, על אף המרחק והקשיים האובייקטיביים מציגה תכנית אסטרטגית שאפתנית, חדשנית ומרשימה, המציבה מטרות ויעדים בתחום התעסוקה, ההתייעלות האנרגטית והתיירות. היא מבקשת לנצל את המשאבים הייחודים שלה כמו השמש והקרבה לים לטובת אפיקי פיתוח כלכליים מעבר להישענות על ענף התיירות, שלצד הרווחה והזוהר נושא גם מחירים וצדדים אפלים. כיצד מנסה העיר להתמודד עם האתגרים הללו?
(צילום: PROIan Southwell Flickr.com)

מצלמות המעקב משנות את המרחב הבית ספרי

קבוצת תלמידים בבית ספר הועמדה למסדר זיהוי. מנהל בית הספר ניסה לזהות מי העבריין שצייר גרפיטי לפי נעלי התלמידים, כיוון שמה שקלטה מצלמת הCCTV שמוצבת בבית הספר הם את נעלי התלמידים. מה ההשפעה של מצלמות בקרה על התלמידים? כיצד מצלמות משפיעות על ההבנה של תלמידים סוגיות כמו אמון, זכויות, חינוך ופרטיות?

חיים במרחב סיכון

האלימות ביישובים הערביים גוברת. היעדר תכנון, הדרה מתמשכת, ומבנה חברתי ארגוני מתפורר, תורמים להתפתחותם כ'מרחבי סיכון'. ראיון עם עורווה סוויטאת על הקשר בין העדר תכנון עירוני לבין התגברות אלימות ביישובים הערביים בישראל
חוות גלעד ׁ(צילום: ארז צפדיה)

לחיות, לחקור ולהביט על המרחב מהפריפריה

הקיבוצים, החרדים, המושבים ועיירות הפיתוח, לכולם היה תפקיד בהיגיון הלאומי של התיישבות, אך מה קורה משעה שסיימו את תפקידם? פרופ' ארז צפדיה טוען כי בישראל פועלת דינמיקה של דעיכת אזורי ספר לפריפריות תוך שימוש בכל פעם באוכלוסיה אחרת. על כך ועל ההפרטה של המרחב, מדיניות התכנון והיווצרותו של ה'מרחב האפור'.

כשהאדריכלות עוד ניסתה לשנות את החברה

שנות החמישים היו אחת התקופות הרדיקליות בעולם האדריכלות, בניגוד להיום האדריכלים עסקו בשאלות של חינוך, אזרחות, עיצוב חללים המפתחים חשיבה עצמאית, סולידריות ושמירה על יציבות המשפחה. כשטראומת מלחמת העולם השנייה עדיין טרייה, נשאה מדינת הרווחה באנגליה עיניה אל הילד והשקיעה חשיבה מרובה באדריכלות של הילדות, ראיון עם החוקר רועי קוזלובסקי
מקסיקו סיטי (צילום: Cities Changing Diabetes)

עיר סוכר

מהן הערים הסוכרתיות ביותר בישראל? ומה הקשר בין מחלת הסוכרת לעיר? לרגל התכנית הלאומית למניעת סכרת, המזוהה כאחת המחלות הקשות של המאה הקרובה, אנו מפרסמים נתונים מתוך מחקר שנעשה בישראל ומחשבות על התרומה של העיר למאבק במחלה
(צילום: Luis Felipe Salas, Flicker.com )

"חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!"

לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
ניו יורק (צילום: Maciek Lulko Flicker.com)

רחובות של פשע

האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.

המרחבי הוא הפוליטי

כיצד התנועה במרחב משמשת מנגנון שליטה וייצור סמכות? וכיצד היקבים בגדה המערבית ובגולן תורמים לתיאור האזור כבעל אופי ייחודי המקדם את תעשיית היין והטריטוריה כאחד? אריאל הנדל חוקר את הגדה המערבית מפרספקטיבות של גאוגרפיה חברתית-אנושית וחוזר משם עם תובנות לגבי העיר.
ליהי אבידן, מתוך התערוכה ,'היא לא כאן' 2015

ההיסטוריה המרחבית של הזנות בתל אביב

מהימים בהם התמלאו רחובות מרכז העיר בזנות ועד לדחיקתה ל'סוף העולם' – איך השפיע מיקום הזנות בעיר על היחס אליה? וכיצד המרחב הפך אמצעי לרגולציה מוסרית ולקרימנליזציה של המצויות והמצויים בזנות? על ההיסטוריה העירונית של הזנות בתל אביב.