הדס צור

שמאים או מתכננים- מי באמת מוביל את התכנון העירוני?

ד"ר אורי אנזנברג בילה שנה וחצי במסדרונות התכנון של עיריית תל אביב לצורך עבודה אתנוגרפית וחזר עם תובנות רבות על ניהול העיר, כוחן של שומות קרקע והשגות על מידת 'הכלכליות הטהורה' של ערכי הקרקע. ראיון על מערך היחסים בין השמאות לתכנון והחסמים במערכת התכנון העירונית

גאוגרפיה של דאגה

סדרת הרשימות הקרובה בנושא דאגה/טיפול (care) תסקור מניין צמח תחום זה כסוגיה מחקרית, כיצד משתנה הגאוגרפיה של הדאגה והנוף של הטיפול באוכלוסיות שונות. הרשימה האחרונה תציג את מה שמכונה 'אתיקה של דאגה' ומציע תפיסה מוסרית ואף חזון לחברה אחרת המושתתת על סולידריות והדדיות.

כשמגפה פוגשת אי שוויון עירוני

נראה כאילו כל קטסטרופה אמריקאית בעשור האחרון, לאחר שפרצה, התגלתה כמונחת על מבנה בסיסי של אי שוויון חריף.  הקורונה תצטרף להיסטוריה של 'אסונות טבע' מסוגים שונים שפוגעים בעיקר באוכלוסיות עניות של מיעוטים. על תפקידם של סוציולוגיים עירוניים בניתוח 'אסונות טבע' ועל מצבי החירום שהפכו לשגרה

משני צידי הגדר: חיפה ורמאללה כעוגני התרבות הפלסטינית

חיפה הפכה בשנים האחרונות לבירת התרבות הפלסטינית הצעירה. בתי קפה, בארים, מופעים מוסקיליים ותאיטרליים. מדוע דווקא בחיפה הצליחה ומה קושר בינה לבין רמאללה? ראיון עם האנתרופולוג נדים כרכבי

סדרה בנושא קהילה 3# | כוחה וחשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי

לאחר שברשימה הקודמת דנו בהיחלשות חיי הקהילה ברשימה זו נביא את הקולות שטוענים כי חשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי דווקא גדלה. על רקע תהליכי גלובליזציה שהחלישו את מדינת הלאום והאתוסים הלאומיים המאחדים, צומחת המשמעות המקומית והחיפוש אחר קהילה. ואולי בכלל מנצלת המדינה את הקהילה בעידן הניאו-ליברלי כאשר היא מעבירה לה אחריות ונסוגה מתפקידה?

סדרה בנושא קהילה 2# | הון חברתי וקריסת החיים הקהילתיים בעידן הניאו ליברלי

האם בעבר הינו קהילתיים וסולידריים יותר? הספר 'לשחק באולינג לבד'  טוען שכן. מדוע הפכו חיינו לפחות קהילתיים? פירבור היא אחת הסיבות לכך. על המושג "הון חברתי" וירידת קרנה של הקהילה לפי הסוציולוג רוברט פאטנם

הגירה לאומנות ופחד מפני מלחמת עולם שלישית, רשמים מהכנס הסוציולוגי האירופי

מה מעסיק את אירופה ומה חוקרים הסוציולוגיים? משבר ההגירה, הברקזיט, הזדקנות האוכלוסייה ועליית הלאומנות והפופוליזם הם הנושאים שעומדים במרכז. האם המחקר מגלה משהו חדש אודות אותן תופעות?

מה זה גאו-צדק חברתי?

משבר האקלים מזמן חשיבה מחודשת על היחסים בין האדם, הטבע המדע והטכנולוגיה. תערוכות המוצגות בימים אלה במוזיאון הרצליה נוגעות בכך וגם המחקר בוחן את הזיקה בין המושגים הללו בעידן האנתרופוקן (Anthropocene). ברונו לאטור טוען כי אנו לקראת הבנה חדשה של האדמה עליה וממנה אנו חיים

מיהו התושב החכם? מחקר חדש על הבדלים דיגיטליים בעיר תל אביב-יפו

בכרטיס דיגיתל משתמשים בעיקר תושבי צפון תל אביב, בעג'מי וביפו הרבה פחות. מה הסיבה להבדלים הדגיטליים בין תושבי השכונות השונות? מחקר חדש מגלה כי בעיר הדיגיטלית מתפתחים פרופילים שונים של משתמשים והסיבות להבדל הן מעבר לפערים סוציו-אקונומיים

בשעה שהעירוניים מדברים, הכפריים מכריעים את הפוליטיקה

המתח והפער בין העיר לאזור הכפרי בארצות הברית נוכח מתמיד בפוליטיקה האמריקאית. התקשורת נוטה להציג את העיר והעירוניים כפרוגרסיבים וליברלים אל מול הכפרים השמרניים מצביעי טראמפ. שני ספרים שהתפרסמו ב-2018 יורדים לעומק של אמריקה הכפרית ומבקשים להבין את תפיסת עולמם של תושביה

 רשמים מהכנס העיר בעידן הדיגיטלי- בין המגזר הפרטי לשלטון המקומי

בכנס אקדמי שקיימנו בנושא העיר בעידן הדיגיטלי ובכתבה שהתפרסמה השבוע בדה מרקר, התמקדנו בשלוש שאלות: מי אחראי לפתח את חזון העיר, מי יגן על האזרח, ומי אחראי להתמודד עם הפערים בעידן הדיגיטלי? שאלות שככל הנראה ימשיכו להעסיק את כולנו בשנים הקרובות

הדרה ואי שוויון בעידן הדיגיטלי

האם לטכנולוגיה ולדיגיטציה השפעה על פערים חברתיים? עם תהליכי הדיגיטציה שעוברות הערים חובה לבחון את ההיבטיים וההשלכות שלהם על קבוצות שונות בחברה ויחסי הכוח שזה יוצר בין האוכלוסיות השונות בעיר 

האם המחקר הביקורתי תרם לפתולוגיזציה של עוני ומרחב?

סוציולוגיים עירוניים ביקורתיים שהתנגדו לתפיסה המהותנית של אנשים בעוני, הראו כיצד תהליכים מבניים הם שהובילו לסגרגציה של שכונות עוני ויצירת 'אפקט הריכוז'. היום אותן תיאוריות משמשות הצדקה לפירוק שכונות עוני, פיזור ודחיקה שלהם ממרכזי ערים, קידום ג'נטריפיקציה וחיסול הדיור הציבורי. מה השתבש בדרך?

מהעיר הגלובלית ועד העיר החכמה- מהן ההנחות הפוליטיות של קונספטים עירוניים עכשווים?

מאמר חדש שהתפרסם מתוך המחקר בנושא ערים חכמות, סוקר את הקונספטים העירוניים שמשכו תושמת לב רבה בתיאוריה ובפרקטיקה: העיר הגלובלית, העיר המקיימת, חוסן עירוני, העיר היצירתית והעיר החכמה. האם הם מציעים סדר יום מתחרה או משלים? ומהו הפער בין המסגור שלהם בתיאוריה ובפרקטיקה?

מי הם "הנוודים הדיגיטליים"? על קשרים חדשים בין ערים ואנשים בדרום הגלובלי

העולם הדיגטלי מאפשר לעבוד מכל עיר בעולם, לשלם פחות ולשלב בין טיול לעבודה. אלה הם ה'נוודים דיגטליים'. איך הם משנים את הכלכלה העירונית בערי הדרום הגלובלי והאם אחת מערי ישראל הפריפריאליות יכולה להפוך לייעד אטרטקטיבי לקהילת הנוודים הגדלה?

מה צריך חסר בית? פשוט, בית!

חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית

התנגדויות והצדקות במערכת התכנון

המודעות להתנגדויות במגמת עליה, כותב גיא נרדי: "השנה מי שהובילו מחאות נגד תנופת הבנייה והפיתוח היו עפ"י רוב אנשי סביבה ומחבקי עצים, ב-2017 חל מהפך, וההתנגדות לתוכניות הנדל"ן החלה להגיע מכלל האזרחים, שחוששים מהבהלה לדירות". על הסוגיה הזו שוחחנו עם טליה מרגלית החוקרת את הנושא בשנים האחרונות.

אדריכלי-העל משרתים את גחמותיהם של דיקטטורים הבונים ערים בדמותם

"דיסנלינד על סטרואיידים לאומיים" כינה חוקר את האדריכלות החדשה של ערי אסיה, הנשיאים שרוצים לעלות על מפת התיירות מגייסים את פוסטר, חדיד ומשרדים בנילאומיים נוספים שיחוללו התחדשות עירונית.לשם כך תושבים מפונים בכוח ומבנים נהרסים.למי זה טוב? והאם זו אדריכלות מוסרית?

התחדשות עירונית כאמצעי לנקות את מתחם הבורסה מזנות

עיריית רמת גן משתמשת באסטרטגיות תכנוניות כדי להוביל שינוי במתחם הבורסה הכולל ניקוי הזנות ומועדוני החשפנות. רשימה על פסק הדין התקדימי שאישר אי-קיום מועדוני חשפנות במתחם הבורסה, והקשר שבין התחדשות עירונית לניקוי המרחב.

שובם של גורדי השחקים? לקחים מהשריפה בלונדון

היום עשירי העולם גרים בגורדי שחקים. אך גורדי השחקים החלו להיבנות בשנות השישים כדיור ציבורי לשכבות החלשות. התושבים התקשו לשאת בנטל אחזקתם של הבניינים ואלו התדרדרו פיזית. השריפה בגרינפיל טאוור בלונדון היא נורת אזהרה למתכננים הממהרים לבנות שכונות מגדלים בכל מקום ברחבי ישראל

הגיע העת שגאוגרפיים פיזיים ואנושיים יעבדו ביחד למען העתיד

אנחנו נמצאים בנקודה קריטית בכדור הארץ ויש לנו חלון הזדמנויות של חמישים שנה לשנות את המצב, כך טוען ג'ון רוקשטרום מאוניברסיטת שטוקהולם פרופסור למדעי הסביבה. שינויי האקלים וקריסתן של מערכות שונות יחריפו את האי שוויון הגלובלי. זה הזמן שגאוגרפים פיזיים ואנושיים ישלבו ידיים ויעבדו במשותף

על צדדיו המכוערים של 'העידן העירוני'

מקדשי העירוניות מהללים את הליברליות והקוסמופוליטיות של העיר אך למעשה העידן העירוני הוא מלחמה מעמדית ואתנית שדוחקת את המעמדות הנמוכים ואוכלוסיות של צבע מחוץ לעיר. בלונדון שבה הג'נטריפיקציה גואה, מהנדסים יצאו בהצהרה נגד הכלי של פינוי בינוי אשר פוגע באוכלוסיות מוחלשות, גובה מחיר סביבתי כבד ולא מקיים כלכלית לטווח הארוך. האם לא הגיע זמן לדיון שכזה גם בישראל?

כשהעולם הוא מקום אחד המשוכפל בעקביות

האם אינסטגרם, פינטרסט ואיר בי אנד בי אשמים בסטנדרטיזציה של הטעם שלנו ובהפצת סגנונות עיצוב זהים ברחבי העולם? או שהם אחראים לכך שמקומות זרים הופכים בין רגע למוכרים בזכות העיצוב הדומה? קייל צ'קיה טוען שתרבות הסיליקון ואלי ועובדי התאגידים הבינלאומיים הם שגורמים לייצור והשכפול של מרחבי AirSpace ברחבי העולם

עיר שבוראת לה אייקון, קלטרבה בולנסיה

בעידן התחרות ערים מזמינות אדריכלי על שייבראו להן אייקון, אסטרטגיה שמעוררת ביקורת ברחבי העולם. כך ולנסיה, עיר הולדתו של קלטרבה בראה את 'עיר המדע והאמנויות'. אך מה קורה כאשר פרויקט מגלומני שכזה עולה פי שלוש מן המתוכנן? מה הערך שלו לתושבי העיר והאם זה מה שהופך את העיר לאטרקציה תיירותית?

האם ניתן לרתום את הטכנולוגיה לצמצום האי שווין בערים?

בחודשים האחרונים עסקנו בעוני ועירוניות ושאלנו על הזיקה בין עוני ותכנון עירוני, האם מודל הערים החכמות ודיגיטציה של שירותים עירוניים יוכלו לסייע לצמצום פערים וטיפול בעוני? רבים מאמינים כי הטכנולוגיה תוביל לקדמה, שיפור, ייעול, בעיר ובחברה בכללה. הפרויקט הלאומי ישראל דיגיטלית אף רואה בה כלי מרכזי לשוויון חברתי, האמנם? ראיון עם פרופ' שיזף רפאלי על הפער הדיגיטלי, טכנולוגיה ואי שוויון בערי ישראל.