טלי חתוקה

תכנית אסטרטגית: אזורי התעשייה, אשדוד

תכנית אסטרטגית לעיירית אשדוד שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני על ידי ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, והמתכננות סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר, מבקשת לחשוב על העיר אשדוד כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית.

ארץ-גנים

איך מתוכננים השטחים הפתוחים בישראל? כיצד הם משקפים הבדלים בין רשויות ומאבקי-כוח, איך הם מעצבים את היחסים בין קבוצות שונות? הספר החדש של המעבדה לעיצוב עירוני "ארץ-גנים" מתמקד בתכנון הנוף בעיר. רשימה לרגל צאתו של הספר

זאהה חדיד לא המודל שלי – מכתב לנעמה ריבה

טלי חתוקה מגיבה לכתבתה של נעמה ריבה שמהללת את זאהה חדיד כמודל פמינסטי. אבל פמיניזם אינו מתבטא רק בלהיות ראש משרד או בזכייה בפרס כזה או אחר. משמעותו קידום סדר יום וקידום של נשים וקבוצות באמצעות הכוח שאת צוברת

מעבדות עכשיו! זילות מושג המעבדה במגזר הציבורי והפרטי

מעבדות הפכו לטרנד חם, מחברות במגזר הפרטי, דרך המגזר הציבורי ועד אירגונים במגזר השלישי, כולם מקימים 'מעבדות עירוניות'. מה מושך במושג מעבדה? מה משתוף למעבדות העירוניות ברחבי העולם ומה שונה בינן לבין המעבדות באקדמיה? חוקרים שהחלו לבחון את הסוגיה מעלים מספר ביקורות על המוגבלות של 'המעבדה' במגזר הציבורי והפרטי

מדינה משותפת לישראל-פלסטין: מקורות היסטוריים ואתגרים נמשכים

טראמפ החזיר לשיח הציבורי את שאלת עתיד ישראל פלסטין, "מדינה אחת שתי מדינות?! מה שתרצו". לרעיון המדינה המשותפת, הנדון עתה באקדמיה ובארגוני פעילים בשני הצדדים, מקורות היסטורים בצד הישראלי והפלסטיני. ראיון עם ליילה פרסת (Leila Farsakh), פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת מֶסֶצ'וּסֶטְס בבוסטון, על האתגרים והמציאות המתהווה בשטח של מדינה אחת לישראל ופלסטין

הידוע והמוכר: 10 דברים שכל עיר צריכה כדי לפמפם את הכלכלה העירונית

מה הם עשרת הקריטריונים שיהפכו כל עיר ל'עיר תיירות מדליקה'? מדרחוב, עיר עתיקה, ריהוט עירוני והילכתיות הם רק חלק מרשימת החובה לייצור 'עירוניות' שמקדמת את כלכלת הצריכה. ביקור בשטוקהולם עזר להגדיר את הרשימה במלואה

בשבח הצניעות – מוזיאון אשדוד לתרבות הפלישתים

המוזיאון לתרבות הפלישתים ע"ש קורין ממן באשדוד הוא דוגמא למבנה ציבור "חריג" בנוף הישראלי. כאשר מרבית מבני הציבור המתוכננים כיום כורעים תחת היומרות והניסיון לייצר אייקון, בולט לחיוב המוזיאון , אשר מודע לסביבתו ותפקודו.

של מי הטריטוריה הזו? על בני אדם, חיות, והצורך לסמן את גבולות השליטה

ראיון עם הסוציולוג אנדריאה מובי בריגטי שחוקר את 'אמנות הטריטוריות' ומציע מבט חדש ומרענן על המושג טריטוריה ועל הזירה העירונית והביתית. במרחבים אותם הוא חוקר הוא מאתגר את ההנחה ההומוצנטרית ומסתכל על בעלי החיים שלוקחים חלק באקולוגיה המרחבית שבה אנחנו חיים. אולי העיר דלהי שייכת לקופים יותר מאשר לבני האדם? ראיון מעורר מחשבה

עירוניות תעשייתית: דינמיקה חדשה בין ייצור ופיתוח עירוני

הגליון האחרון של כתב העת Built Environment בעריכתה של ד"ר טלי חתוקה, מוקדש ליחסים בין התעשייה והעיר בעולם הפוסט תעשייתי המאפיין את תחילת המאה ה-21. האם לאחר שנים של נתק תודעתי ופיזי, לאור השינויים הן בתהליכי הייצור והן בתכנון העיר, העתיד של הסביבה הבנויה טמון ביכולת לשוב ולאחד בין השניים?

עקבות האורביסייד

זירות המלחמה העכשוויות מנכיחות את ההבדל (ו/או הזיקה) בין "רצח עיר" (urbicide) ל"רצח עם" (genocide). עבודות התצריב של חוה לו יון מבקשות לסמן את העקבות שלאחר ההרס.

לחשוב מחדש על השיכון הציבורי: מתווה אפשרי לעירוב שימושים

שכונה חדשה שהוקמה בדיסלדורף מציגה פרוגרמה מרתקת של עירוב שימושים הכולל תיירות, מגורים, תעסוקה, ותעשייה. השכונה מדגימה מודל הפוך מהשכונות החדשות, המתחמיות שמאפיינות את הבנייה בישראל, ודומה יותר לשכונות השיכון שנבנו כאן בשנות השישים, אלו שאנו ממהרים היום להרוס ולהספיד. ואולי יש מקום לחשוב על עיבוי ושמירה על הערכים וסוג חיי העיר שהם מאפשרים?

המפעל: היעדרם של אנשי המקצוע מתכנון המרחב התעשייתי

אדריכלים אינם עוסקים מספיק בבנייתם של מבני תעשייה המעצבים את סביבת העבודה ומשפיעים על מעמד, ייצור, פרוגרמה וחיי היומיום. היום מי שעוסקים בכך הם בעיקר אדריכלי הנוף מפרספקטיבה של שיקום הנוף והסביבה העירונית הפוסט- תעשייתית. אך מה מקומם של האדריכלים בנושא התעשייה? רשימה זו מתוך הספר "המפעל" סוקרת את היחסים שבין האדריכלות למרחב התעשייתי
פארק תעשייה נ.ע.ם 2016

אזור התעשייה לאן? נייר עבודה ותכנית אסטרטגית לאזור תעשייה נ.ע.מ. בנגב

רשימה זו מציגה תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.

עקרונות לתכנון ולתפעול של אזורי תעשייה

החודש הקרוב יוקדש לנושא תעשייה ותכנון. במהלכו נציג רשימות בנושא תכנון של אזורי תעשייה ונבחן כיצד יש להתמודד עם אזורי תעשייה בעולם המערבי אשר ננטשו? מהם התמורות והחידושים בתעשייה? וכיצד, אם בכלל, השדה התכנוני מגיב לזירה התעשייתית? נושאים אלו קרובים לליבי ומזה כשש שנים, אני כותבת ובוחנת את הנושא יחד עם חברי צוות המעבדה ושותפים נוספים. החודש יצא מסמך "קווי תכנון לאזורי תעשייה"
(צילום: Geraint Rowland, Flicker.com)

שנה טובה! לקראת שנה חדשה של חשיבה יצירתית ושל אתגור סטראוטיפים

רשימה קצרה על נתינה וקצת הומור לרגל השנה החדשה. שני סרטים קצרים שמצליחים להגחיך עד דמעות את היחסים בין המערב הנדיב לאפריקה הנזקקת, מציעים קריאה דקונסטרוקטיבסטית של נרטיבים ומוסכמות דרך ההגחכה שלהם. לקראת שנה חדשה של פירוק סטירואטיפים וחשיבה חדשה
(באדיבות: בתי קולנוע לב, יס דוקו וטליסמה הפקות)

המתנחלים

לכל אותם אנשים שכל מה שקורה מעבר לקו הירוק רחוק מהם שנות אור, הסרט המתנחלים מלמד על סדר היום שמקדמת מדינת ישראל: מדינה אחת בין הים לירדן
(מקור: דוידוד, ויקימדיה)

רשימת הבהרה: איגוד המתכננים לא מה שחשבתם

איגוד המתכננים, עמותה ולא ארגון רשמי או מוסמך, מבקש לייצר 'פנקס מתכננים' בו יירשמו מתכננים עירוניים. הם רק שכחו להבהיר שמדובר בפנקס ללא שום מעמד רשמי או יכולת הסמכה. בינתיים מוצאים עצמם סטודנטים, מועמדים ומזכירויות החוגים מבולבלים ומוטעים נוכח ההצגה המטעה של פנקס המתכננים.

כמה הערות על הקמת החניון בכיכר רבין

ההצעה לשינוי ועיצוב הכיכר, אינה חדשה. להלן קטע מתוך הספר רגעי תיקון מאת טלי חתוקה המתייחס לדיון הציבורי שנסוב סביב הסוגיה לפני יותר מעשור. בקרוב תתפרסם רשימה המתייחסת להצעות שהוגשו לחידוש כיכר רבין בתל אביב
דרום תל אביב (צילום: Flavio~, Flicker.com)

ְּבְּכָל מָקוֹם יֵשׁ דָּרוֹם

כנס איגוד המתכננים אשר התקיים בתחנה המרכזית מצטרף לשורה של אירועים חד פעמיים המזמינים את אנשי הצפון להכיר את הדרום, אך מה נשאר מכך ביום שלמחרת? לכל מקום יש את ה"דרום שלו" כותב המשורר שלומי חתוכה ומיטיב לנסח בשירו המובא כאן, את היחסים הציניים והמורכבים שבין הצפון לדרום
"הספריה", מאת אולמן בברלין (צילום: טלי חתוקה)

על זיכרון ופואטיקה בכיכר העיר

כיצד סיפורי העבר חודרים ליום יום שלנו ומעצבים את החוויה העירונית? אנדרטאות רבות ממלאות את המרחב העירוני, רובן בעלות נוכחות מונומנטלית וקשה להתעלם מהן. האנדרטה של מיכה אולמן בברלין מראה שאפשר לזכור גם אחרת.

האידיאליסט: לאבחן ולבנות את המרחב המסוכסך

האם האדריכלים הולכים ומאבדים את מעמדם כ"אדוני המרחב"? מה ביכולתם להציע לתיקון המציאות הקונפליקטואלית העכשווית? ספרו החדש של האדריכל יהודה גרינפלד גילת בוחן את תפקידה של הפעולה והידע האדריכליים במרחב ובזמן, ומציע ראייה מערכתית מעודכנת ביחס ליחסי הגומלין שבין התיאוריה לפרקטיקה

עיר רפאים בהיעדר רגולציה

איך קורה שהרחובות הופכים שוממים אבל מתחת לפני הקרקע, במרחב פרטי ומבוקר, מתקיימים חיי מסחר ענפים? מרכז העסקים של יוסטון מהווה דוגמה לתכנון עירוני שיוצא מנקודת מוצא אינטרסנטית של יזמים. החופש שמאפשרת הרגולציה לבעלי הכוח עלול להתנקם בכולנו.

אפריקה, מעבר לפינה

החוקרת ליאורה ביגון חושפת לקורא הישראלי את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים של יצירת המרחב העירוני של דקר, העיר הקולוניאלית שהייתה לבירת הפדרציה של אפריקה המערבית הצרפתית בתחילתה של המאה העשרים. תוך מתן תשומת לב להיבטים האסטתיים והאדריכליים של תהליכים אלה, המחברת מבקשת להעמיד את אפריקה בקונטקסט חדש בשיח התכנוני והאדריכלי בישראל