זכוכית מגדלת

התכנית, על שרטוטיה והוראותיה, היא מהות עשייתו של המתכנן. בבסיס כל תכנית עומדים רעיונות, הנחות יסוד והשקפות עולם המתורגמים לקווים וכתמים. אלו מייצגים את חלוקת המשאבים בין קבוצות ופרטים ולכן משקפים גם מאבקי אינטרסים וכוחות, ושלל אילוצים חברתיים, פיזיים ובירוקרטיים. כדי להבין את הסביבה הבנויה ואת התוכנית שקדמה לה – אנו מקדמים מדור חדש בשם זכוכית מגדלת. מטרת הפינה היא להתמקד ולחשוף תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב "שבחוץ". בפינה זו נציג תוכניות שהתממשו ותוכניות שעתידות להתממש: נתאר, ננתח ונאיר את הרעיונות התכנוניים העומדים בבסיסן, את השאלות שהן מציפות, ואת ההזדמנויות שהן מעלות. אנו מבקשים להנגיש את התוכניות לסטודנטים, אנשי מקצוע והקהל הרחב ולפתח כלים לקריאה של תוכניות שלעיתים נתפסות כבלתי קריאות או נגישות ל"אזרח הפשוט". אנו מקווים שפינה זו תוכל לתרום ולטפח את השיח המקצועי בקרב אנשי ונשות המקצוע, ובכך ליצור זירת מפגש ודיון וירטואלית בין האקדמיה, הפרקטיקה והקהל הרחב.

מפלצת עזריאלי שולחת זרועותיה

בימים אלה הופקדה תכנית להרחבת המע"ר הצפוני של תל אביב. התכנית טוענת לקידום העירוניות, אבל איזה סוג של עירוניות? ומי ירוויח ממנה? עידן עמית טוען כי אין מדובר בעוד תכנית לעוד מגדל, אלא בצעד נוסף בהשתלטות קבוצת עזריאלי על המרחב הציבורי בישראל ועיצובו כך שיטיב בעיקר עם מטרות הקבוצה

תכנון חסר אמפתיה

בניין משרדים חדש בקיבוץ גלויות מתייחס למרחב כטאבולה ראסה ומתעלם ממורכבותו. ייתכן שהאדריכלים רצו לייצר דופן לשכונה הסמוכה, אך מה שהתקבל הוא חומה חוסמת, ללא כל רגישות לאנשים המתגוררים במקום. בניין תחת זכוכית מגדלת.

ניתוח לב פתוח

מפארק רובעי לפארק עירוני, משטח פתוח ומיותם לליבה החדש של העיר: המדור "זכוכית מגדלת" יעסוק הפעם בפארק העירוני החדש של העיר עפולה, כמקרה מבחן המציף סוגיות ולבטים בפיתוח הנופי העכשווי בערים בישראל.

אורבנולוגיה מציגים: זכוכית מגדלת

אין ספק כי התכנית היא מהות ומרכז עשייתו של המתכנן, אך היא עלולה להיות לעיתים מבלבלת, בלתי נגישה ובלתי מובנת לציבור הרחב. בדיוק לשם כך - אורבנולוגיה גאים להציג את "זכוכית מגדלת". מדור חדש בו נציג תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב.