להמציא

Paul Stein, flickr.com

מחאה עירונית בחסות התאגידים

תערוכת אמנות ביקורתית, שנושאת את דגל המאבק בתהליכי ג'נטריפיקציה דורסניים, היא עוד עדות לכך שהמחאה העירונית של קיץ 2011 הצליחה לחלחל לחיינו. אבל מה זה אומר שתאגיד ענק ממן את התערוכה? האם זה הופך אותה למגויסת, פחות ביקורתית? אמנות, מחאה ועירוניות בצל הקפיטליזם החזירי.

המארג קם לחיים

איך מתרגמים מסגרת רעיונית לשיטת עבודה? איך מגשרים על הפער בין האקדמיה לפרקטיקה? האדריכלית אירית צרף נתניהו, ראש המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה, לקחה את המתווה הרעיוני של המארג שהופיע בספר "שכונה-מדינה" ויישמה אותו בתכנית מתאר להתחדשות עירונית בנתניה. ראיון.
גרפיטי של בנקסי ברחובות לונדון (צילום: smokeghost, flickr.com)

במקום שינוי לטובה, עלינו להציע ידע מעשי ביקורתי

הראיון עם פרופ' קמפבל הציב תמרור אזהרה על עיסוקי כחוקר באקדמיה, ובכל זאת נרתעתי מדבריה. האם אנו באמת מוכנים להתמקד בכתיבה שתביא לשינוי ממשי גם במחיר אובדן הביקורת? ואיך ניתן להציע שינוי מעשי לטובה אם אני לא יודע מה טוב לאחר? תגובה.
(צילום: jordi.martorell, Flickr.com)

איך תכנון יכול להפוך את העולם למקום טוב יותר?

בצומת בין תיאוריה ופרקטיקה, ידע ופעולה, פרופ' הת'ר קמפבל חושבת שצריך להתמקד בשאלות אתיות ונורמטיביות ולעסוק בצדק לא רק מתוך פריזמה אקדמית אלא בניסיון להביא לשינוי ממשי. רק כך נוכל לענות על השאלה מה התפקיד והשליחות של האקדמיה.

מה לחידוש עירוני ולדיור ציבורי?

המושג "תמהיל חברתי" משמש את הרשויות לא פעם כדי לקבל לגיטימציה לחדש מתחמי דיור ציבורי תוך הפרטתם יחד עם פנייה לדיירים מבוססים ממעמד הביניים, על חשבון הדיירים הקיימים. מה אנחנו יכולים ללמוד מחידוש הדיור הציבורי בעולם? רשימה ממלבורן, אוסטרליה.
בתכנון מנחם באר (צילום: עמרי טלמור (C))

הברוטליזם בקיבוצים עוד חי וקיים

מה קורה למרחב משותף כאשר הקהילה מתפרקת? תערוכה חדשה מציגה מבני ציבור "ששרדו" את הטורנדו הקפיטליסטי שעבר על הקיבוצים, תוך התמקדות בפועלו של האדריכל מנחם באר. אוצר התערוכה, מיכאל יעקובסון, מבקש לשכנע אותנו כי יש מקום להמשיך לבחון את האדריכלות הברוטליסטית בארץ.
דשא, דשא, ועוד קצת דשא. הפארק החדש בניס, צרפת (צילום: jean Pierre fantino, אתר flickr)

הירוק היום לוהט מאוד

כולנו חווינו על בשרנו את הקיץ הים תיכוני: שמשי, חם ולח. האם וכיצד המתכננים ואדריכלי הנוף מתחשבים בתנאים אקלימיים אלו בעת תכנון השטחים הציבוריים שלנו? הקלימטולוגית הדס סערוני מספרת על הפארק החדש (והרותח) של עיר התיירות הצרפתית ניס, ובעזרתו מצביעה על כשלים ביצירת נוחות אקלימית במרחבי הפנאי של העיר הים תיכונית.

הקושי לתכנן עבור קבוצות שוליים

הפער בין אידיאל של עזרה לחלש לבין תוצר תכנוני חסר רגישות, בין ניסיונות באדריכלות לבין צרכים של תושבים ובין סדר יום חברתי לבין שירות בעלי ההון. פרויקט בוקה של אלוורו סיזה כדוגמה לבעיות של עידן האדריכלות העכשווי.

אחריות שביישום כח במרחב

פעולה אדריכלית שאינה לוקחת אחריות חברתית היא שגויה, בייחוד כאשר היא מתקיימת בקנה מידה נרחב ובתוך מרקם חברתי מורכב ופגיע. אבל אפשר גם אחרת – ניתן לרתום את התכנון לטובת הסביבה בה הוא עתיד לקום. המקרה של נווה שאנן כדוגמה.

האם לספריות עדיין יש זכות קיום?

נדמה כי מהפכת המידע ומאגרי המידע הדיגיטליים הובילו לכך שהספריות איבדו מחשיבותן כמרחב ציבורי. האם יש להן עדיין מקום או שמדובר בסביבות שסופן להיכחד? מקרה אחד בארה"ב מעניק תקווה לעתיד הלא ברור של הספרייה בעידן הדיגיטלי.

הפרדוקס של העיצוב העירוני

מהו סדר היום של עיצוב עירוני? האם יש לו כזה? האם העיצוב העירוני קרוב יותר לשדה התכנוני או האדריכלי? ברנט ריאן, פרופ' לעיצוב עירוני ב-MIT, טוען שעיצוב עירוני צריך לעסוק פחות במונומנטלי, לקבל את העיר כסביבה הטרוגנית "ומטולאת" ובדומה לשדה התכנון להציע סדר יום חברתי.