לשלוט

Kashfi Halford flickr

סוללים דרך לביתור הכפרים

מאחורי הקריאות ל'ירושלים המאוחדת' יש לבחון כיצד ישראל מפרקת ומכוננת את גבולות העיר באמצעות סלילת כבישים, גדרות והצבת מחסומים. כפרים שהיו בעבר חלק מירושלים המזרחית נותקו ממנה ועל תושביהם מוטלות הגבלות תנועה ובידוד. שני מקרי מבחן בעוטף ירושלים חושפים את הכלים של האלימות המרחבית שמפעילה המדינה תחת מעטה של ביטחון
הפועל דרבי- ויקיפידיה (צילום: Sebastian27)

'הפועל זונה'- אלימות באצטדיוני כדורגל

אלימות באצטדיוני כדורגל היא תופעה גלובלית שמעסיקה שוטרים, מתכננים, חברות אבטחה וטכנולוגיה. מניין יבוא הפתרון -ממתכנן האצטדיונים, מחינוך האוהדים, מעונשים למועדון או מאמצעי מעקב וסריקות פנים? ומה כאשר האלימות יוצאת מגבולות המגרש? סקירה והצעה לפתרון של אוהד מושבע
Mariano Mantel flickr

ערים חכמות? לא שקופות לא חכמות

דו"ח השקיפות בשלטון המקומי חושף נתונים מדכדכים, בעוד הערים בישראל רוצות להכריז על עצמן חכמות ולקדם פרויקטים של שיתוף ואיסוף מידע, את המידע הרב והציבורי שבידיהן הן אינן ממהרות לשתף. 'בחברה בחשיפה' בה אנו חיים חובה לדרוש חשיפה סימטרית במיוחד מבעלי הכוח. אילו מידעים בוחרות הרשויות לשתף ואילו להסתיר? ומי הן הערים השקופות ביותר בישראל? כמה תשובות מפתיעות
Ben_Gurion_University_of_the_Negev_-_IsraelMFA_05

האוניברסיטה בעידן הניאו ליברלי

כאשר שר החינוך מתייחס אל מערכת ההשכלה הגבוהה כאל מוצר צריכה ואל הסטודנטים כלקוחות, מה תפקידה של האקדמיה הישראלית בייצור, שימור ושכפול יחסי הכוח בינה לבין המדינה? והאם יכול המרחב האוניברסיטאי הפיזי להציע פתרון החותר תחת מציאות זו? מחשבות על האקדמיה בעולם הנאו-ליברלי לקראת התנגדות אפשרית.
Hanna Lerski via Visualhunt CC BY-NC-SA מוקטן

להבין את הסוציולוגיה של העוני בישראל, שיחה עם פרופ' דני גוטווין

העוני בישראל הוא לא גזרת גורל אלא מדיניות מכוונת מסביר פרופ' דני גוטווין. במדינת ישראל יש מדרון חלקלק למי שמתחיל ליפול, ככה זה כשההשקעה הציבורית במערכות תמיכה מצטמצמת. מעצב? פרסומאי? אדריכל? גם הפרילנסרים חווים שוק ללא בטחונות, זכויות ויציבות - הגיע הזמן שנכיר בעוני של העידן החדש.
עזה, אורביסייד

עקבות האורביסייד

זירות המלחמה העכשוויות מנכיחות את ההבדל (ו/או הזיקה) בין "רצח עיר" (urbicide) ל"רצח עם" (genocide). עבודות התצריב של חוה לו יון מבקשות לסמן את העקבות שלאחר ההרס.
מתמ"א 38- לפינוי בינוי, רמתן גן (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

תמ"א 38- חיזוק מבנים או החלשת החוסן העירוני?

תמ"א 38 היא מהנושאים הלוהטים בשוק הנדל"ן, כלי אפקטיבי שמשנה את חוקי המשחק הנדל"ני, הנוף העירוני, ועולם התכנון. אך האם הכלי שנועד לחסן מפני רעידות אדמה מוסיף לחוסן העירוני המורכב גם מהיבטים חברתיים ותכנוניים? או דווקא מגביר את הפערים בין בעלי נכסים לנטולי נכסים, בין המרכז לפריפריה ומוביל להרס המרקם העירוני במקום לחידושו?
(צילום: PROIan Southwell Flickr.com)

מצלמות המעקב משנות את המרחב הבית ספרי

קבוצת תלמידים בבית ספר הועמדה למסדר זיהוי. מנהל בית הספר ניסה לזהות מי העבריין שצייר גרפיטי לפי נעלי התלמידים, כיוון שמה שקלטה מצלמת הCCTV שמוצבת בבית הספר הם את נעלי התלמידים. מה ההשפעה של מצלמות בקרה על התלמידים? כיצד מצלמות משפיעות על ההבנה של תלמידים סוגיות כמו אמון, זכויות, חינוך ופרטיות?
(צילום: חן כדורי PikiWiki)

האם הכלים שמציעה הממשלה למשבר הדיור תורמים לחוסן הלאומי?

ניתן היה לקוות שמשבר הדיור יהווה הזדמנות לחשוב מחדש על תפיסת הדיור במדינה, והזדמנות לייצר מערכת תכנון טובה יותר ושוק דיור שוויוני יותר. מערכת התכנון הנתונה ללחצים ולתמרונים הפוליטיים ממהרת לספק פתרונות. האם הם מתאימים? סקירה של הכלים שמציעה הממשלה לטיפול ב'משבר הדיור'.
IMG_2223

חיים במרחב סיכון

האלימות ביישובים הערביים גוברת. היעדר תכנון, הדרה מתמשכת, ומבנה חברתי ארגוני מתפורר, תורמים להתפתחותם כ'מרחבי סיכון'. ראיון עם עורווה סוויטאת על הקשר בין העדר תכנון עירוני לבין התגברות אלימות ביישובים הערביים בישראל
חוות גלעד ׁ(צילום: ארז צפדיה)

לחיות, לחקור ולהביט על המרחב מהפריפריה

הקיבוצים, החרדים, המושבים ועיירות הפיתוח, לכולם היה תפקיד בהיגיון הלאומי של התיישבות, אך מה קורה משעה שסיימו את תפקידם? פרופ' ארז צפדיה טוען כי בישראל פועלת דינמיקה של דעיכת אזורי ספר לפריפריות תוך שימוש בכל פעם באוכלוסיה אחרת. על כך ועל ההפרטה של המרחב, מדיניות התכנון והיווצרותו של ה'מרחב האפור'.
Ted Eytan Flickr

המרחב הציבורי – "נחלת הכלל" או משאב סחיר בחסות העירייה?

האם הכיכר, הרחוב וחזיתות הבניינים, הם נחלת הכלל או שהם עוברים הסחרה לתקופות קצרות או ממשוכות על ידי העירייה לטובת מיזמים שונים? והאם הסחרה זה רע? לא רק המרחב הפיזי שלנו אלא גם המנטלי הפך לסחורה בעיר. בחינה של המרחב הציבורי בתל אביב דרך שאלת נחלת הכלל
(צילום: Geraint Rowland, Flicker.com)

שנה טובה! לקראת שנה חדשה של חשיבה יצירתית ושל אתגור סטראוטיפים

רשימה קצרה על נתינה וקצת הומור לרגל השנה החדשה. שני סרטים קצרים שמצליחים להגחיך עד דמעות את היחסים בין המערב הנדיב לאפריקה הנזקקת, מציעים קריאה דקונסטרוקטיבסטית של נרטיבים ומוסכמות דרך ההגחכה שלהם. לקראת שנה חדשה של פירוק סטירואטיפים וחשיבה חדשה
(צילום: Visualhunt.com )

עיר העתיד: אוטופיה או דיסטופיה?

בפורום שיקגו לערים גלובליות הציגו חברות טכנולוגיה את החזון שלהן לתחבורה בעיר העתיד. כלכלת שיתוף, רכבים אוטונומיים וביטול ההפרדה בין הכביש למדרכה הם רק חלק מהססמאות שעלו שם. האם הפתרון של Uber לבעיית הנגישות של הפריפריה והתכנית של Google לרשת את העיר ניו יורק, מייתרות את תפקיד העירייה והמדינה במתן שירותים ודאגה לשוויון בין האזרחים?
פלונרטין

ג'נטריפיקציה בדרום תל אביב- שוק חופשי או הכוונה ממסדית?

לרוב אנו מדמיינים את האומנים החלוצים שעוברים לשכונה מוחלשת, פותחים בית קפה ואז מתחיל הבאזז שהופך את פני השכונה. אבל חוקרים מראים כי ג'נטריפיקציה היא תהליך ממוסד המונע מלמעלה. באילו כלים מאיצה עיריית תל אביב את תהליך הג'נטרפיקציה בדרום תל אביב? האם מדובר בתהליך המגיע מלמטה, של צעירים המחפשים מרחבי מחייה מגניבים חדשים או שהם בעיקר בובות בתהליך מחושב היטב המונע על ידי העירייה?
London

 התחרות בין העיר הגלובלית למדינת הלאום

המתח בין הערים הגלובלית למדינה הולך ומתעצם על רקע התחזקותן ויכולתן לגבש מדיניות עצמאית במגוון של תחומים. מהם גבולות הכוח של העיר? ומהי מידת האוטונומיה שלה? האם ערים צריכות להתחיל לקיים מדיניות חוץ? ואיך כל זה קשור בהכרעה של הבריטים לפרוש מהאיחוד האירופי? המתח בין העיר למדינה עורר ויכוח בין קובעי מדיניות, עיתונאים ואקדמאים בכנס בשיקגו לערים גלובליות
Berlin Prenzlauer Berg (צילום: K.H.Reichert, Flicker.com)

מה הערך הכלכלי של מדיניות התחדשות עירונית?

רשימה זו מפריכה את ההנחה שקיים קשר בין תהליכי התחדשות לעליית ערך הנכסים. מחקר חדש על ברלין מגלה שמי שאחראי להעלאת ערך הנכסים הם האנשים ואופנות "עירוניות". למתכננים יש השפעה מוגבלת על שוק הנדל"ן.
(באדיבות: בתי קולנוע לב, יס דוקו וטליסמה הפקות)

המתנחלים

לכל אותם אנשים שכל מה שקורה מעבר לקו הירוק רחוק מהם שנות אור, הסרט המתנחלים מלמד על סדר היום שמקדמת מדינת ישראל: מדינה אחת בין הים לירדן
urban village

דילמת פינוי בינוי בסין

בשולי ערי סין, התפתחו בעשורים האחרונים כפרים עירוניים צפופים. אלו מספקים מענה לצרכי הדיור של מהגרים לערים. כפרים עירוניים אלו נמצאים תחת איום של המדינה המבקשת להסדיר את המרחב באמצעות הרס ובניה מחדש. רשימה על זירה רחוקה המעלה שאלה חשובה: האם אנו חיים בעידן המחייב את כולנו לגור בערים?
(מקור: דוידוד, ויקימדיה)

רשימת הבהרה: איגוד המתכננים לא מה שחשבתם

איגוד המתכננים, עמותה ולא ארגון רשמי או מוסמך, מבקש לייצר 'פנקס מתכננים' בו יירשמו מתכננים עירוניים. הם רק שכחו להבהיר שמדובר בפנקס ללא שום מעמד רשמי או יכולת הסמכה. בינתיים מוצאים עצמם סטודנטים, מועמדים ומזכירויות החוגים מבולבלים ומוטעים נוכח ההצגה המטעה של פנקס המתכננים.
A GENERAL VIEW OF RABIN SQUARE IN TEL AVIV.

îøàä ëììé ùì ëéëø øáéï ñîåê ìîáðä äòéøééä áúì àáéá.

כמה הערות על הקמת החניון בכיכר רבין

ההצעה לשינוי ועיצוב הכיכר, אינה חדשה. להלן קטע מתוך הספר רגעי תיקון מאת טלי חתוקה המתייחס לדיון הציבורי שנסוב סביב הסוגיה לפני יותר מעשור. בקרוב תתפרסם רשימה המתייחסת להצעות שהוגשו לחידוש כיכר רבין בתל אביב
ניו יורק (צילום: Maciek Lulko Flicker.com)

רחובות של פשע

האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
כנס מתכננים 2016 (צילום: ניר סלקמן)

ְּבְּכָל מָקוֹם יֵשׁ דָּרוֹם- רשימת תגובה

השבוע התפרסמה רשימה המבקרת את השימוש הציני שנעשה לא אחת בדרום העיר ונמתחה ביקורת על כנס איגוד המתכננים, שהתקיים השנה בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. איל פדר, שהפיק את הכנס בתחנה המרכזית ופעיל בזירה זו בכובעים שונים מזה מספר שנים, טוען שהפניית הביקורת לכנס מפספסת את הנקודה.
דרום תל אביב (צילום: Flavio~, Flicker.com)

ְּבְּכָל מָקוֹם יֵשׁ דָּרוֹם

כנס איגוד המתכננים אשר התקיים בתחנה המרכזית מצטרף לשורה של אירועים חד פעמיים המזמינים את אנשי הצפון להכיר את הדרום, אך מה נשאר מכך ביום שלמחרת? לכל מקום יש את ה"דרום שלו" כותב המשורר שלומי חתוכה ומיטיב לנסח בשירו המובא כאן, את היחסים הציניים והמורכבים שבין הצפון לדרום
Israeli routes and Settlements divide the Palestinian Territory everywhere.

המרחבי הוא הפוליטי

כיצד התנועה במרחב משמשת מנגנון שליטה וייצור סמכות? וכיצד היקבים בגדה המערבית ובגולן תורמים לתיאור האזור כבעל אופי ייחודי המקדם את תעשיית היין והטריטוריה כאחד? אריאל הנדל חוקר את הגדה המערבית מפרספקטיבות של גאוגרפיה חברתית-אנושית וחוזר משם עם תובנות לגבי העיר.
ליהי אבידן, מתוך התערוכה ,'היא לא כאן' 2015

ההיסטוריה המרחבית של הזנות בתל אביב

מהימים בהם התמלאו רחובות מרכז העיר בזנות ועד לדחיקתה ל'סוף העולם' – איך השפיע מיקום הזנות בעיר על היחס אליה? וכיצד המרחב הפך אמצעי לרגולציה מוסרית ולקרימנליזציה של המצויות והמצויים בזנות? על ההיסטוריה העירונית של הזנות בתל אביב.
תמ"א 38, לפני ואחרי (צילום אילוסטרציה: Bareket38, מתפרסם לפי רישיון CC BY-SA 4.0 דרך ויקישיתוף)

התחדשות עירונית? לא בשכונה שלנו

האם לדיירים יש זכות לשמור על צביון שכונה אל מול מדיניות של ציפוף והתחדשות עירונית? פסק דין בנוגע ליישום התחדשות עירונית מכוח תמ"א 38 בצפון תל אביב מעורר הדים, ולא לחינם- עם קריאה לפיתוח הדרגתי של תשתיות, ביקורת על ניסיונות לשימור ערך הנדל"ן והתנגדות לתכנון מדיר- בית המשפט השמיע קול ברור בעד התחדשות עירונית.
הפגנה בבואנוס איירס, ארגנטינה (צילום: טלי חתוקה)

מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית?

גבולות פיזיים, מיקום, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של מחאה. מחאה תמיד קשורה למקום, ולבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. לקראת פתיחת התערוכה "הכוריאוגרפיה של המחאה".
IMG_3917

חייבים לאתחל את פרויקט שיקום שכונות

מה יקרה אם נשלב בין תכניות "פינוי-בינוי" ותמ"א 38 בשכונות הכלולות בפרויקט השיקום? על ההכרח בהתחדשות עירונית בשכונות הפרויקט והצורך להציב מחדש את נושא שיקום השכונות בצורתו החדשנית על סדר היום. רשימת המשך.
Herzelya (1)

למה נכשל פרויקט שיקום שכונות?

התעלמות מראייה תכנונית ומערכתית, יצירת "גידור טריטוריאלי" של שכונות השיקום והדרה ממתחמי "פינוי-בינוי", אלו הם רק חלק מהכשלים שמנעו ומונעים את הצלחתו של פרויקט שיקום השכונות בתחום הפיזי והחברתי. צבי ויינשטיין כותב על ההזדמנויות שהוחמצו לקראת הצעה לשינוי מדיניות.
Neve Sharet Pinui Binui

האם התחדשות עירונית תשפיע על משבר הדיור הנוכחי?

התחדשות עירונית מוטת-נדל"ן היא תוצר של העידן הניאו-ליברלי וההסתמכות על גורמים פרטיים במימון וביצוע. ובכל זאת – מיהם הרגולטורים המעורבים בתהליכים אלו ואילו שחקנים מסדירים אותם? ומהם החסמים הרגולטורים שמעכבים את חידוש המרקם העירוני הקיים?