לתכנן

מאזור תעשייה לפארק תעשייה

פארק התעשייה האזורי בקריית גת, שעבר פיתוח מואץ בשני העשורים האחרונים בוחן מחדש את מדיניות ההפרדה בין העיר והתעשייה, לאחר שנים רבות של מגמות היפרדות והרחקה ומציע מודל חדש של הקשר בין השתיים. כיום נידונות בהרחבה שאלות הנוגעות לעתיד הערים, עתיד התעשייה והאם העתיד הזה יכול להיות עתיד משותף. בתקופה בה ערים רבות מתמודדות אלו מול אלו בניסיון למשוך אליהן חברות ומפעלים, מה ניתן ללמוד מקריית גת?

בשבח הצניעות – מוזיאון אשדוד לתרבות הפלישתים

המוזיאון לתרבות הפלישתים ע"ש קורין ממן באשדוד הוא דוגמא למבנה ציבור "חריג" בנוף הישראלי. כאשר מרבית מבני הציבור המתוכננים כיום כורעים תחת היומרות והניסיון לייצר אייקון, בולט לחיוב המוזיאון , אשר מודע לסביבתו ותפקודו.

הספרייה האקדמית כמרחב ציבורי-ביצועי

האם הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב תהפוך להיות מרחב ציבורי ופוליטי מרכזי בעתיד? הרשימה הבאה מציעה אוטופיה חדשה, בה המרחב האוניברסיטאי הופך להיות למרחב הפועל לקידום מהלכים ביקורתיים ומעשיים, המשותפים לשחקנים אשר לרוב אינם משתפים פעולה אלו עם אלו. האם יצירה של מרחב חברתי ופוליטי חדש תתקף מחדש את מעמד האוניברסיטה?

הצעות להתחדשות עירונית בקרית המלאכה בתל אביב

רשימה זו בוחנת מסלולי התחדשות עירונית לקרית המלאכה בתל אביב. כל הצעה בוחנת את האתר מנקודת מוצא שונה, והשאלה היא מהן המטרות ואלו קבוצות חברתיות צריך המקום לשרת בראייה עירונית וראייה מקומית? רשימה זו מציגה מספר כיוונים שכל אחד מהם משקף סדר יום שונה. מה הכי מתאים לקרית המלאכה בתל אביב?

צה”ל יוצא מן העיר – על פינוי מחנות צה”ל

מערכת הביטחון מחזיקה בכמעט 50% משטחי המדינה ו- 4% משטח המרקמים העירוניים. החלטת ממשלה לפינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש העירוניים, משקפת תפנית במדיניות הקרקעות של הצבא והמדינה. מהי ההיסטוריה של בניית מחנות צבאיים באזורים אזרחיים בישראל? ואילו הגיונות מובילים את שינוי המדיניות והוצאת הצבא מן העיר?

סוללים דרך לביתור הכפרים

מאחורי הקריאות ל'ירושלים המאוחדת' יש לבחון כיצד ישראל מפרקת ומכוננת את גבולות העיר באמצעות סלילת כבישים, גדרות והצבת מחסומים. כפרים שהיו בעבר חלק מירושלים המזרחית נותקו ממנה ועל תושביהם מוטלות הגבלות תנועה ובידוד. שני מקרי מבחן בעוטף ירושלים חושפים את הכלים של האלימות המרחבית שמפעילה המדינה תחת מעטה של ביטחון

עירוניות תעשייתית: דינמיקה חדשה בין ייצור ופיתוח עירוני

הגליון האחרון של כתב העת Built Environment בעריכתה של ד"ר טלי חתוקה, מוקדש ליחסים בין התעשייה והעיר בעולם הפוסט תעשייתי המאפיין את תחילת המאה ה-21. האם לאחר שנים של נתק תודעתי ופיזי, לאור השינויים הן בתהליכי הייצור והן בתכנון העיר, העתיד של הסביבה הבנויה טמון ביכולת לשוב ולאחד בין השניים?

אשדוד, עיר תעשייה?

האם אשדוד בדרך להפוך לעיר תעשייתית בעלת חשיבות אזורית ואסטרטגית? לפי יוזמה שמקדמת עיריית אשדוד בימים אלו ייתכן שאנחנו ניצבים בפני מודל חדש לעיר תעשייתית בנוף הישראלי.

האם אילת תצליח להפוך ליותר מעיר תיירות?

עיריית אילת, על אף המרחק והקשיים האובייקטיביים מציגה תכנית אסטרטגית שאפתנית, חדשנית ומרשימה, המציבה מטרות ויעדים בתחום התעסוקה, ההתייעלות האנרגטית והתיירות. היא מבקשת לנצל את המשאבים הייחודים שלה כמו השמש והקרבה לים לטובת אפיקי פיתוח כלכליים מעבר להישענות על ענף התיירות, שלצד הרווחה והזוהר נושא גם מחירים וצדדים אפלים. כיצד מנסה העיר להתמודד עם האתגרים הללו?

האם רמת אביב א’ היא שכונת בת קיימא לפי תקן LEED-ND?

ברשימה הקודמת ניתחנו את התכונן ההוליסטי של שכונת רמת אביב א', שאילו תוכננה היום היו קוראים לה שכונה בת קיימא, אך זה היה בשנות ה-50. ברשימה זו נבחן האם היא עומדת בתקן LEED-ND להערכת שכונות מקיימות, איזה ציון היא תקבל במדד, מדוע פותח ואילו קריטריונים הוא מציב?

האם בעבר תכננו טוב יותר? התכנון ההוליסטי של רמת אביב א’

שכונת רמת אביב א' תוכננה ברוח הרעיונות האוטופיים של האדריכלות המודרניסטית. גם כיום כאשר מסתובבים בשכונה יש תחושה של תכנון אידאליסטי, רצף השטחים הירוקים, החניות המאורגנות במתווה של רחובות ללא מוצא (cul-de-sac) מאפשרים מרחב תנועה ללא מכוניות. על רקע הדיון המחודש היום בשכונות ירוקות, רשימה זו בוחנת את תפיסת התכנון שעיצבה את שכונת רמת אביב א' בשנות ה- 50. ברשימה הבאה נבחן האם היא עומדת במבחן התקנים העכשוויים של שכונות ירוקות (LEED-ND)

הגיע הזמן להקמת רשות לחלוקת כספי ארנונה משטחים מניבי הכנסות בנגב

חלוקת כספי הארנונה בנגב בין המועצות האזוריות הכוללות מושבים וקיבוצים לבין עיירות הפיתוח משקפת סדר פוליטי המתעדף את המגזר החקלאי ומייצר אפליה אתנית ארוכת שנים. על מנת שהנגב יהווה אלטרנטיבה המציעה איכות חיים יש לשאוף לשינוי חלוקת כספי הארנונה משטחים מניבי הכנסות בנגב, כך יוכלו היישובים הקיימים להתחזק ולהתפנות לקידום האינטרסים האזוריים
סקיווי מיניאפוליס (צילום: כרמל חנני)

כשהתשתיות המושקעות כבר לא תואמות לאקלים המשתנה

מה קורה כשבונים עיר מותאמת לאקלים המקומי ואחרי 40 שנה מגיעה ההתחממות הגלובלית והופכת את התשתית ללא רלוונטית? תשאלו את עיריית מיניאפוליס שמתמודדת עם רשת גשרים ומעברים עיליים שייתרו את רחובות העיר המרכזיים, ואילו היום נוכח מזג האוויר מתעורר צורך במערכת יחסים הפוכה שתחזיר את הרחובות לחיים.

ממפעל פלדה לרובע עירוני חדש

על אדמת מפעל פלדה שנסגר והפך לקרקע לא מנוצלת ומתדרדרת הקימו בלוקסמבורג רובע עירוני חדש. אוניברסיטה, מרכז מחקר, קניות, ופנאי, פארקים ושוכנות מגורים הוקמו ברובע החדש שבליבו מפעל הפלדה שעבר שימור והפך לאייקון שמכבד את ההיסטוריה התעשייתית

המפעל: היעדרם של אנשי המקצוע מתכנון המרחב התעשייתי

אדריכלים אינם עוסקים מספיק בבנייתם של מבני תעשייה המעצבים את סביבת העבודה ומשפיעים על מעמד, ייצור, פרוגרמה וחיי היומיום. היום מי שעוסקים בכך הם בעיקר אדריכלי הנוף מפרספקטיבה של שיקום הנוף והסביבה העירונית הפוסט- תעשייתית. אך מה מקומם של האדריכלים בנושא התעשייה? רשימה זו מתוך הספר "המפעל" סוקרת את היחסים שבין האדריכלות למרחב התעשייתי
פארק תעשייה נ.ע.ם 2016

אזור התעשייה לאן? נייר עבודה ותכנית אסטרטגית לאזור תעשייה נ.ע.מ. בנגב

רשימה זו מציגה תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.

השכונה התעשייתית

הצעה לחשיבה מחודשת על ההפרדה בין עיר לתעשייה והצעה לאתגור הדיכוטומיה הנוכחית בעזרת סדרת פעולות בעיר, באזורי תעשייה ובממשק שביניהם. כיצד ניתן לקרב ולחזק את הזיקה בין מגורים לתעשייה ולהיפך? ומדוע זה בכלל כדאי?
מתמ"א 38- לפינוי בינוי, רמתן גן (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

תמ”א 38- חיזוק מבנים או החלשת החוסן העירוני?

תמ"א 38 היא מהנושאים הלוהטים בשוק הנדל"ן, כלי אפקטיבי שמשנה את חוקי המשחק הנדל"ני, הנוף העירוני, ועולם התכנון. אך האם הכלי שנועד לחסן מפני רעידות אדמה מוסיף לחוסן העירוני המורכב גם מהיבטים חברתיים ותכנוניים? או דווקא מגביר את הפערים בין בעלי נכסים לנטולי נכסים, בין המרכז לפריפריה ומוביל להרס המרקם העירוני במקום לחידושו?
(צילום: חן כדורי PikiWiki)

האם הכלים שמציעה הממשלה למשבר הדיור תורמים לחוסן הלאומי?

ניתן היה לקוות שמשבר הדיור יהווה הזדמנות לחשוב מחדש על תפיסת הדיור במדינה, והזדמנות לייצר מערכת תכנון טובה יותר ושוק דיור שוויוני יותר. מערכת התכנון הנתונה ללחצים ולתמרונים הפוליטיים ממהרת לספק פתרונות. האם הם מתאימים? סקירה של הכלים שמציעה הממשלה לטיפול ב'משבר הדיור'.

חיים במרחב סיכון

האלימות ביישובים הערביים גוברת. היעדר תכנון, הדרה מתמשכת, ומבנה חברתי ארגוני מתפורר, תורמים להתפתחותם כ'מרחבי סיכון'. ראיון עם עורווה סוויטאת על הקשר בין העדר תכנון עירוני לבין התגברות אלימות ביישובים הערביים בישראל
(צילום: Visualhunt.com )

עיר העתיד: אוטופיה או דיסטופיה?

בפורום שיקגו לערים גלובליות הציגו חברות טכנולוגיה את החזון שלהן לתחבורה בעיר העתיד. כלכלת שיתוף, רכבים אוטונומיים וביטול ההפרדה בין הכביש למדרכה הם רק חלק מהססמאות שעלו שם. האם הפתרון של Uber לבעיית הנגישות של הפריפריה והתכנית של Google לרשת את העיר ניו יורק, מייתרות את תפקיד העירייה והמדינה במתן שירותים ודאגה לשוויון בין האזרחים?

כשהאדריכלות עוד ניסתה לשנות את החברה

שנות החמישים היו אחת התקופות הרדיקליות בעולם האדריכלות, בניגוד להיום האדריכלים עסקו בשאלות של חינוך, אזרחות, עיצוב חללים המפתחים חשיבה עצמאית, סולידריות ושמירה על יציבות המשפחה. כשטראומת מלחמת העולם השנייה עדיין טרייה, נשאה מדינת הרווחה באנגליה עיניה אל הילד והשקיעה חשיבה מרובה באדריכלות של הילדות, ראיון עם החוקר רועי קוזלובסקי

אִזור כנקודת מוצא תכנונית

ראשיתו של רעיון האִזור בעיר ניו יורק 1916 מאז התפשט לערים רבות בעולם והיה לאחד הכלים החזקים לארגון המרחב. פרופ' סוניה הירט מסבירה כיצד גישה זו, מקבלת ביטוי שונה בכל מקום ומה המאפיינים הייחודיים לארה"ב שפרקטיקת האִזור בה הייתה משמעותית כל כך ביצירת הפרברים המתפשטים. היום הם כבר חושבים על re-zoning, רשימה לרגל 100 שנות אִזור
מקסיקו סיטי (צילום: Cities Changing Diabetes)

עיר סוכר

מהן הערים הסוכרתיות ביותר בישראל? ומה הקשר בין מחלת הסוכרת לעיר? לרגל התכנית הלאומית למניעת סכרת, המזוהה כאחת המחלות הקשות של המאה הקרובה, אנו מפרסמים נתונים מתוך מחקר שנעשה בישראל ומחשבות על התרומה של העיר למאבק במחלה
Berlin Prenzlauer Berg (צילום: K.H.Reichert, Flicker.com)

מה הערך הכלכלי של מדיניות התחדשות עירונית?

רשימה זו מפריכה את ההנחה שקיים קשר בין תהליכי התחדשות לעליית ערך הנכסים. מחקר חדש על ברלין מגלה שמי שאחראי להעלאת ערך הנכסים הם האנשים ואופנות "עירוניות". למתכננים יש השפעה מוגבלת על שוק הנדל"ן.

ניו אורבניזם כגישת תכנון

בשנים האחרונות בעיקר בישראל ישנה פריחה וערגה מחודשת לניאו-אורבניזם, ספרים של כותבים מרכזיים מתורגמים, הליכות ג'יין מאומצות בעיר וכל מקדשי העירוניות מחיים ססמאות ישנות. אך מהו בדיוק הניאו אורבניזם? מניין צמח? באיזה הקשר תרבותי ופוליטי ומה הייתה הביקורת כנגדו? מאיר אלוויל ברשימה מלמדת.

דילמת פינוי בינוי בסין

בשולי ערי סין, התפתחו בעשורים האחרונים כפרים עירוניים צפופים. אלו מספקים מענה לצרכי הדיור של מהגרים לערים. כפרים עירוניים אלו נמצאים תחת איום של המדינה המבקשת להסדיר את המרחב באמצעות הרס ובניה מחדש. רשימה על זירה רחוקה המעלה שאלה חשובה: האם אנו חיים בעידן המחייב את כולנו לגור בערים?
(מקור: דוידוד, ויקימדיה)

רשימת הבהרה: איגוד המתכננים לא מה שחשבתם

איגוד המתכננים, עמותה ולא ארגון רשמי או מוסמך, מבקש לייצר 'פנקס מתכננים' בו יירשמו מתכננים עירוניים. הם רק שכחו להבהיר שמדובר בפנקס ללא שום מעמד רשמי או יכולת הסמכה. בינתיים מוצאים עצמם סטודנטים, מועמדים ומזכירויות החוגים מבולבלים ומוטעים נוכח ההצגה המטעה של פנקס המתכננים.

“תכנון- גלגוליו של רעיון” עם יוברט לו יון | כל הפרקים

בסדרה בת חמישה פרקים טלי חתוקה מראיינת את פרופ' יוברט לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני. לו יון טוען כי מקצוע התכנון מצוי במשבר עמוק והוא ינסה להסביר מהו אותו משבר וכיצד הגענו אליו דרך הדיון בהיסטוריה, אידאולוגיה, מתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים? פרק ראשון בפודקסט החדש של אורבנולוגיה

כמה הערות על הקמת החניון בכיכר רבין

ההצעה לשינוי ועיצוב הכיכר, אינה חדשה. להלן קטע מתוך הספר רגעי תיקון מאת טלי חתוקה המתייחס לדיון הציבורי שנסוב סביב הסוגיה לפני יותר מעשור. בקרוב תתפרסם רשימה המתייחסת להצעות שהוגשו לחידוש כיכר רבין בתל אביב
ליטל דמוק- אדריכלית נוף (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

קודם הכמות, אחר כך אפשר לדבר על האיכות

הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.