קריאת כיוון

אחת המטרות בהקמה של אורבנולוגיה היתה להנגיש את מה שאנו עושים במעבדה לקהל הרחב, את ההתלבטויות, השאלות והפרויקטים המוגמרים שלנו. כיום במסגרת הפעילות במעבדה אנו משתפים פעולה עם חוקרים מדיסציפלינות שונות, הנדסה, משפטים, קלימטולוגיה, סוציולוגיה, המגיעים מרחבי הקמפוס והעולם. אנו נחשפים לזירות ידע חדשות ולומדים רבות.

על רקע זה החלטנו להשיק את המדור "קריאת כיוון" שמטרתו לחשוף אתכם הקוראים לקולות של חוקרים שונים, אשר רובם ככולם עוסקים בחיי היום-יום בעיר. הרשימות במדור זה עוקבות אחרי מבנה קבוע ומבוססות על ארבע שאלות מנחות שהופנו לכל חוקר: במה המחקר שלך עוסק בימים אלו? מהן הדילמות האתיות והמרחביות שהוא מעלה? באיזה אופן מבקש המחקר לחדש או לקדם דרך אחרת להסתכל על הדברים? איך המחקר ממוקם בתוך הקשר גלובלי רחב יותר?

אנו נעשה מאמץ להנגיש עד כמה שניתן את הרעיונות של החוקרים, את מחקריהם והשפה המקצועית. נשתדל עד כמה שניתן להימנע מז'רגון מקצועי. אם הצלחנו, מצוין, אם לא, אתם מוזמנים להגיב, לשאול שאלות ולבקש הבהרות מאיתנו או מהחוקר.

(צילום: PROIan Southwell Flickr.com)

מצלמות המעקב משנות את המרחב הבית ספרי

קבוצת תלמידים בבית ספר הועמדה למסדר זיהוי. מנהל בית הספר ניסה לזהות מי העבריין שצייר גרפיטי לפי נעלי התלמידים, כיוון שמה שקלטה מצלמת הCCTV שמוצבת בבית הספר הם את נעלי התלמידים. מה ההשפעה של מצלמות בקרה על התלמידים? כיצד מצלמות משפיעות על ההבנה של תלמידים סוגיות כמו אמון, זכויות, חינוך ופרטיות?
חוות גלעד ׁ(צילום: ארז צפדיה)

לחיות, לחקור ולהביט על המרחב מהפריפריה

הקיבוצים, החרדים, המושבים ועיירות הפיתוח, לכולם היה תפקיד בהיגיון הלאומי של התיישבות, אך מה קורה משעה שסיימו את תפקידם? פרופ' ארז צפדיה טוען כי בישראל פועלת דינמיקה של דעיכת אזורי ספר לפריפריות תוך שימוש בכל פעם באוכלוסיה אחרת. על כך ועל ההפרטה של המרחב, מדיניות התכנון והיווצרותו של ה'מרחב האפור'.
Grid for the C.I.A.M. d'Aix en Provence, 1952-1953. Collage, photographs, ink on paper, 0.550 m x 2.600 m. Photo: Georges Meguerditchian.

Image licenced to Roy Kozlovsky KOZLOVSKY, ROY by Roy Kozlovsky
Usage :  - 3000 X 3000 pixels (Letter Size, A4) 
© Réunion des Musées Nationaux / Art Resource

כשהאדריכלות עוד ניסתה לשנות את החברה

שנות החמישים היו אחת התקופות הרדיקליות בעולם האדריכלות, בניגוד להיום האדריכלים עסקו בשאלות של חינוך, אזרחות, עיצוב חללים המפתחים חשיבה עצמאית, סולידריות ושמירה על יציבות המשפחה. כשטראומת מלחמת העולם השנייה עדיין טרייה, נשאה מדינת הרווחה באנגליה עיניה אל הילד והשקיעה חשיבה מרובה באדריכלות של הילדות, ראיון עם החוקר רועי קוזלובסקי
(צילום: Luis Felipe Salas, Flicker.com )

"חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!"

לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
ניו יורק (צילום: Maciek Lulko Flicker.com)

רחובות של פשע

האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
Israeli routes and Settlements divide the Palestinian Territory everywhere.

המרחבי הוא הפוליטי

כיצד התנועה במרחב משמשת מנגנון שליטה וייצור סמכות? וכיצד היקבים בגדה המערבית ובגולן תורמים לתיאור האזור כבעל אופי ייחודי המקדם את תעשיית היין והטריטוריה כאחד? אריאל הנדל חוקר את הגדה המערבית מפרספקטיבות של גאוגרפיה חברתית-אנושית וחוזר משם עם תובנות לגבי העיר.
בתים המסמלים זהות אתנית פלסטינית בשכונה גבעת פרדיס (צילום: איריס לוין)

כיצד קבוצות שוליים משפיעות על המרחב העירוני?

באיזה אופן המרחב העירוני מושפע ממגוון קבוצות שונות החיות זו לצד זו? ד"ר איריס לוין חוקרת את יחסי הגומלין בין מרחב המגורים לתושבים בשולי החברה. היא מאמינה שהרב תרבותיות עדיין חיה ובועטת, ולכן למתכננים יש אחריות לשילוב חברתי של קבוצות שונות במרחב העירוני. רשימה שישית בסדרה "קריאת כיוון".
(צילום: jordi.martorell, Flickr.com)

איך תכנון יכול להפוך את העולם למקום טוב יותר?

בצומת בין תיאוריה ופרקטיקה, ידע ופעולה, פרופ' הת'ר קמפבל חושבת שצריך להתמקד בשאלות אתיות ונורמטיביות ולעסוק בצדק לא רק מתוך פריזמה אקדמית אלא בניסיון להביא לשינוי ממשי. רק כך נוכל לענות על השאלה מה התפקיד והשליחות של האקדמיה.
עצים במנהטן, לינקולן סנטר (צילום: DeepRoot, flickr)

"הייתי חייבת לבצע שינוי בחיי העצים העירוניים שלנו"

נעמי זורצ'ר, יערנית ואגרונומית מוסמכת, מבקשת להחזיר לעצים את הכבוד הראוי להם, ולקדם את רעיון היער העירוני. אחרי שהצליחה להטמיע את גישת "לבנות עם עצים" בניו יורק, היא מאמינה שזה אפשרי גם במקומות נוספים ברחבי העולם.
6016219267_66b667bf67_o

האם וכיצד התכנון יכול להתמודד עם אלימות עירונית?

ברבות מן הערים בעולם, בייחוד בדרום הגלובלי, הפורמלי והלא-פורמלי יצרו עיר דואלית. איך תרם התכנון המודרניסטי למצב זה? מדוע אזורים אלו מלבים את האלימות העירונית? ומה על המתכננים העירוניים לעשות בנושא? פרופ' דיאן דיוויס מהארוורד מספרת על הקשר בין אלימות לעיצוב המרחב.
6363500041_bce209263c_b

הפרדוקס של העיצוב העירוני

מהו סדר היום של עיצוב עירוני? האם יש לו כזה? האם העיצוב העירוני קרוב יותר לשדה התכנוני או האדריכלי? ברנט ריאן, פרופ' לעיצוב עירוני ב-MIT, טוען שעיצוב עירוני צריך לעסוק פחות במונומנטלי, לקבל את העיר כסביבה הטרוגנית "ומטולאת" ובדומה לשדה התכנון להציע סדר יום חברתי.
Homepage

"כל פעילות שלנו מייצרת שובל מידע, ויש מי שצועד בעקבותינו"

"אנחנו מקבלים שירות, חושבים שהוא בחינם, אבל משלמים במידע האישי שלנו". פרופ' מיכאל בירנהק, משפטן החוקר סוגיות של פרטיות במרחב הדיגיטלי ובמרחב העירוני, מזהיר מקדחת איסוף המידע של המדינה ותאגידים, אבל גם מהעמדה הרומנטית שמתנגדת לכל מעקב באשר הוא.