מה מקומם של אנשי המקצוע מתחומי האדריכלות והתכנון העירוני בשאלות הנוגעות להיבטים  אקולוגיים, מהו אורבניזם אקולוגי? מה חשיבותו ומדוע אנו נדרשים לשאלה זו כעת. סקירה על ספר שמנסה לקדם סדר יום.

Ecological Urbanism Edited by Mohsen Mostafavi, Gareth Doherty co-published by Harvard University Graduate School of Design Design: Integral Lars Müller

גופים מקצועיים רבים, פרטיים, מדינתיים או על מדינתיים, מנסים לבחון ולהיערך לקראת הקשיים הצפויים עם המשך גידול אוכלוסיית העולם שמובילה להאצת תהליכי העיור ומאבקים על משאבים. מבין הנושאים הרבים והדיספלינות המעורבות, האם לאדריכלות ולתכנון העירוני יש מה להציע עבור עתיד מעורפל זה, או חשוב מכך האם היכולת לבנות עתיד בר קיימא מוטלת על כתפי אנשי המקצוע ? האם הגיע העת לחלץ את השימוש בהגדרות "אדריכלות ירוקה" או " תכנון מקיים" ולקדם תהליכים ומדדים שיהפכו לנורמה מקצועית ולא לתחום נישה?

למה עכשיו?

20180619_121818-1

הספר Ecological Urbanism. צילום: המעבדה לעיצוב עירוני.

 על אף שישנן עדויות רבות שמצטברות לאורך השנים על הנזק הסביבתי מעשה ידי אדם, מבחינת קובעי המדיניות העניין מתקבל בסקפטיות רבה, שמאחוריהם לעיתים גם אינטרסים שונים. עד לאחרונה אדריכלים שעסקו בנושאים אלו הפיקו תוצרים נקודתיים בעלי משמעות מוגבלת, כאשר ההתמקדות הייתה לרוב סביב יישום טכנולוגי ולא שינוי פרוגרמתי או תודעתי רחב. כמו כן, פעמים רבות פרויקטים בתחום דרשו שינוי משמעותי באורח החיים של המשתמשים וכן נותרו כלא רלוונטיים עבור ציבורים רבים. בנוסף, הרבה מהעבודות שבוצעו בתחום נסובו סביב האובייקט האדריכלי ולא בקנה מידה שנתן מענה לתשתיות וצרכים ברמה העירונית. על מנת להעניק מענה כלכלי, פוליטי וחברתי רחב יש לפתח כלי עיצוב ותכנון חדשים, לפעול על טווח רחב של פרספקטיבות ותגובות שיתנו מענה לגידול האוכלוסין ולתהליכי העיור. במובנים רבים, עיצוב מקיים מתכתב עם המקצוע, אך עדיין אינו מזוהה מבחינה מקצועית כנושא חדשני או מתקדם במיוחד.

הספר, בהוצאת הרווארד, שיצא בשנת 2010 (ומהדורה מעודכנת יצאה בשנת 2016), עורר הדים בעולם העיצוב והתכנון בעקבות פרסומו תערוכות, כנסים ותרגומים  נפוצו לכל עבר. הספר, קורא לאנשי המקצוע לעצב מחדש את האופן בו הם ניגשים אל הממשק בין התרבות האנושית והסביבה.  האתגרים הנוכחיים, צריכים לשמש עבורם כהזדמנות ליצירת חידושים בתחום העיצוב לא רק באופן טכני. יש לפעול כך שבעיות העומדות בפני הערים יהפכו להזדמנויות להגדיר גישה חדשה. האורבניזם האקולוגי, מבקש לגשר בין האורבני ובין האקולוגי במטרה ליצור סדר יום שתואם את האתגרים של המאה הנוכחית.

שלושה נרטיבים

עורכי הקובץ בוחרים להציג שלושה נרטיבים מהעת האחרונה שמציגים לתפיסתם באופן המקיף ביותר את האתגרים האקולוגיים של המאה הנוכחית ואת ההקשרים הפוליטיים והעירוניים בהם הם פועלים:

  1. נרטיב ראשון מבוסס על הרעיונות של המסאית והחוקרת נעמי קליין, אשר בחנה את הקשרים בין הפלישה של עיראק לבין אחת מפרובינציות קנדה, אלברטה. "למשך ארבע שנים אלברטה ועיראק היו מחוברות בקשר סמוי מן העין" טוענת קליין. עם הפלישה לעירק ואובדן עתודות הנפט להן זקוקה ארצות הברית, עתודות שסופקו עד לאותה נקודה על ידי האמירויות, קנדה הפכה לספקית הנפט העיקרית עבור ארצות הברית. זאת על אף שתהליכי זיקוק הנפט שמקורו בפרובינציה הובילו להרס סביבתי ולא היה כלכלי עד לאותה נקודה זמן. נרטיב זה מאפשר לבחון מערכות אקולוגיות התלויות אלו באלו לא במרחב פיזי רציף אלא כמרחב של אינטרסים פוליטיים.
  2. נרטיב שני עיקרו בבניית מגדל רב הקומות במומבאי בהודו עבור אחד מעשירי המדינה אשר בבעלותו החברה הגדולה ביותר הפועלת במגזר הפרטי. הבניין נבנה עבור איש העסקים מוקש אמבני ,משפחתו ו- 600 מעובדי החברה. אופן תכנון השירותים יצר אי תלות בשירותים העירוניים ועורר את זעמם של המקומיים הראו בפרויקט זה את הנצחת הפערים ההולכים ומתרחבים בהודו שהיא מבין הכלכלות הצומחות באופן המהיר ביותר כיום. נרטיב זה מצביע על אקולוגיה חברתית ותחרות על משאבים בארייה עירונית.
  3. נרטיב שלישי מתמקד סביב יצירת הסרט “Grove your own “ המביא את סיפורם של קבוצת מבקשי מקלט  בליוורפול שעסקו בגינון עירוני. יוצרי הסרט בחרו להדגיש את הממד הקהילתי והקשר הפיזי עם עיבוד האדמה בהקשר העירוני ככלי ליצירה של שותפות ויכולת להתמודד עם ההסתגלות לאורח חיים חדש לאחר אובדן אורח החיים המוכר שבעיקרו היה חקלאי וקיים קשר רציף עם האדמה בארצות מהן הגיעו מבקשי המקלט, רובן ככולן מדינות ביבשת אפריקה. הנרטיב השלישי מבקש לדון בסוגיה אקולוגית החורגת מגבולות הגינות בליוורפול ועניינה הוא באי האיזון האקולוגי בין מדינות הצפון הגלובלי ומדינות הדרום הגלובלי ושיעור האחריות של כל אחד מהצדדים. שלושת הנרטיבים הללו מציינים את האתגרים האורבניים של התקופה האחרונה ומציעים קנה מידה חדש למחשבה על מה היא אקולוגיה, מה יחסה לערים ומה הקשר האפשרי בין השתיים.

לב הספר – בין הנרטיב לממשות

הספר מציע התייחסות למעל 130 פרוייקטים מגוונים בקנה מידה משתנה המציעים מחשבות אודות האורבניזם האקולוגי. ניתן לחלק את הפרויקטים  לעבודות תאורטיות השואפות ליישום של כלים חדשים ולפתח מודלים אוטופיים לבין עבודות שכבר יושמו בערים והן בוחנו את ההיתכנות של פרקטיקות קיימות ואופן פעולתן. אנשי המקצוע המאוגדים בספר מגוונים אף הם ונעים בין אדריכלים ומתכננים בעלי שם עולמי לדמויות מעולם האמנות הניסיונית ועולם העיצוב. בספר מוצגים כמה פרויקטים. להלן מספר דוגמאות המוצגות בספר לשם המחשה הממחישות את המגוון והשוני בין העבודות השונות בספר.

SlaveCity הוא דוגמא לרעיון מופשט ואוטופי לעיר המיועדת לאכלס אוכלוסייה בת רבע מיליון תושבים המכונים "משתתפים" שלא עושה שימוש בדלקי מאובנים כלל. על מנת לקדם עיר רעיונית זו פרי מחשבתם של  יום העבודה של תושבים העיר מורכב מ 14 שעות עבודה: שבע שעות בענף השירותים והטכנולוגיה ושבע שעות  עבודה בחקלאות או בסדנאות https://www.ateliervanlieshout.com/

20180619_121727

איור רעיוני ל SlabeCity. צילום: מתוך הספר: המעבדה לעיצוב עירוני

The Envision Rating System for Sustainable infrastructure. אנדראס גאורגוליס Andreas Georgoulias מבית הספר לעיצוב בהארוורד מציע חמישה מדדים לפיהם ניתן לדרג את מידת הקיימות של תשתיות. המדדים הנבחרים הם : 1. איכות חיים  ו Well being  המוגדר כבריאות הציבור, הפחתת זיהום רעש ואור, שיפור מוביליות ונגישות של קהילות. 2. מנהיגות המורכבת משיתוף פעולה, ניהול ותכנון 3. ניוד משאבים המתייחס לאנרגיה, מים וחומרים. 4. סביבה טבעית מתייחסת אל שימור מגוון ביולוגי 5. אקלים וניהול סיכונים. כל אחד מהמדדים הללו זוכה לניקוד שונה במערכת. במטרה לעשות מה?

Making Mud Infrastructure, Yanghwa Riverfront  פרויקט המראה איך שימוש בהבנה של הדינמיקה של השיטפונות באזור, שכילתה את מרבית התקציב העירוני לטיפול בבוץ לאחר נסיגת המים, מייצרת פתרון תכנוני שנשען על הבנה הנדסית טופוגרפית וההידרודינמית של אזור הנהר ועל בסיסה מייצרת רקמת חיבור  נגישה. בין הנהר לתושבים http://parkkim.net/

20180619_125358-1

פירוט מהלך הניתוח הטופוגרפי ותמונות הפרוייקט. צילום מתוך הספר: המעבדה לעיצוב עירוני.

כמעט עשור לאחר פרסומו, השאלה הנשאלת היא מה תרומתו של הספר לדיון העירוני אקולוגי? מחד חוזקו היא בעיגון התאורטי של השאלה האקולוגית בעידן העירוני והרחבתה אל מעבר לגבולות שיח הקיימות והמיזמים הירוקים והצבתו בשיח הפוליטי. מאידך הצבר הפרויקטים המוצגים הנע בין הפרקטי לתאורטי והאוטופי יוצר חוסר אחידות רעיונית ומחטיא את המטרה ההתחלתית שלשמה נכתב, ומספק לא יותר מאוסף של פתרונות נקודתיים שכבר יושמו לצד רעיונות מופשטים מידי.