לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?

קהילות נתפסות כמקור ל'חוסן עירוני' וכך גם הטיפול והשימור של טבע עירוני. התפיסה שיש לתכנן עיר מקיימת וקהילה מקיימת וניהול אחראי של המשאבים למען הדורות הבאים, מקבלת ביטוי מעשי בתהליכי התחדשות של הטבע העירוני. עיריית תל אביב שגיבשה אסטרטגיה לחוסן עירוני מתמקדת בהיבטים הללו בנפרד: אסטרטגיה ל'חיזוק קהילות', ואסטרטגיה בתחום הטבע העירוני. האם הרשות והתושבים ירוויחו מהצטלבות בין השניים? ברשימה זו אציע דרך דיון ביער המאכל בדרום תל אביב, כי יש לראות ביער המאכל כמו גם בגינות קהילתיות תרומה לחוסן העירוני בעיקר בשל הקהילות שנבנות סביבן.

אסטרטגיה לבניית קהילות כמעצימות חוסן עירוני

עיריית תל-אביב-יפו פרסמה לפני כשנה את 'חזון העיר – התכנית האסטרטגית לעיר תל אביב יפו', אשר מנחה את פעילות העירייה בשנים הבאות בכל התחומים הרלוונטיים לחיי העיר: חברה, כלכלה, סביבה, ממשל וכד'. התכנית האסטרטגית כולה נועדה לקדם את החוסן העירוני, ולהכין את עצמה לקראת לחצים מתמשכים וזעזועים אקוטיים, ולבסס זאת בקווי מדיניות אשר תומכים בקידום היכולת להתמודד עם מצבי משבר. תוך כדי הכנת התכנית, ב-2016 העיר הצטרפה ל'100 ערי החוסן' מיזם של קרן רוקפלר, שמטרתה חיזוק עמידתן וחוסנן של הערים ברחבי העולם.  בחזון נכלל סעיף המתייחס לחיזוק הקהילתיות, אשר לתפיסתם תורם לאיכות החיים של התושבים, וכתוצאה מכך "העיר נתרמת מתהליך זה בכך שהיא משפרת את יכולותיה להתמודד עם אתגרים בתחומים שונים, כדוגמת חוסן בחירום, הקלת יוקר המחיה או מיתון מתחים חברתיים" (מסמך חזון העיר תל אביב יפו, סעיף 5.2, 2017).  העיר מבקשת לחזק את הקהילה באמצעות ארבעה קווי מדיניות.1 סעיף נוסף המתייחס לטבע עירוני, ממחיש את האידיאולוגיה הערכית כי הטבע הוא חלק בלתי נפרד מהמארג העירוני. כחלק ממדיניות זו, ייערך עדכון של תכנית האב לטבע עירוני בתל אביב יפו, אשר ישלב מרכיבים של פיתוח אקולוגי כחלק מהליך התכנון, ושילובם בתכניות מפורטות.

יוזמה קהילתית: יער מאכל בפארק החורשות

יער המאכל בדרום תל אביב החל כיוזמה אזרחית של פעילים סביבתיים שפנו לעיריית תל אביב בבקשה לאמץ ולתמוך בקונספט הקמת היער. בשנת 2015, במקביל לפיתוח מחודש של פארק החורשות בדרום תל אביב כאתר טבע עירוני העומד בציר המחבר חמש שכונות, ובמסגרת תהליך הקמת גינות קהילתיות ברחבי העיר – הסכימה העירייה, והרשות לאיכות הסביבה בפרט, ללוות ולסייע בהקמת היער בשטח הפארק. הפרויקט החל בגיבוש קבוצה של כ-30 תושבים מהשכונות שהביעו עניין בפרויקט, ובקורס הכשרה של עשרה מפגשים שכללו לימוד תיאורטי ומקצועי של הקונספט, ורכישת כלים ראשוניים לתכנון והקמת היער (גילוי נאות, אני נמנית  עם קבוצת הפעילים הקבועים מתחילת ההכשרה ועד היום). עם סיום ההכשרה, הפעילים נחלקו לשלוש קבוצות עבודה: תכנון פיזי של היער, תכנון קהילתי, וניהול הקשר בין קהילת היער לעירייה. תרומתה של העירייה לפרויקט מתבטאת במתן היתר פעילות בשטח מוגדר, השקיה, עצים לשתילה, ועבודות שטח עם כלים הנדסיים של העירייה. הפעילים לוקחים אחריות על ניהול, תכנון, אחזקה והוצאה לפועל של כלל הפעילות הפיזית והקהילתית של היער.

שיקום אקולוגי של השטח בטכניקת שימור מי נגר וגשמים באמצעות סוויילים הפזרים את המים על פני השטח לחלחול איטי.  (צילום: אנדי איז'ק)

שיקום אקולוגי של השטח בטכניקת שימור מי נגר וגשמים באמצעות סוויילים הפזרים את המים על פני השטח לחלחול איטי. (צילום: אנדי איז'ק)

 פגישה של 'פורום היער העירוני' שמתכנס אחת לרבעון, הכולל נציגי עירייה ופעילי היער, כדי לתאם את התכנון הקהילתי והתכנוני-פיזי של היער. (צילום: אנדי איז'ק)

פגישה של 'פורום היער העירוני' שמתכנס אחת לרבעון, הכולל נציגי עירייה ופעילי היער, כדי לתאם את התכנון הקהילתי והתכנוני-פיזי של היער. (צילום: אנדי איז'ק)

אופי הפעילות, התכנון והקונספט האקולוגי של יער מאכל שונה במהותו מגינה קהילתית סטנדרטית, ומצריך למידה משותפת של התושבים ושל העירייה על מנת לקיים אותה. למידה משותפת זו, וחלוקת האחריות והעומס על שירותי העירייה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת חיזוק קהילתי- תורמים כל אחד בתורם לחוסן העירוני. כמו כן, תרומה נוספת לחוסן העירוני שמדגיש את המגוון הוא מיקומו הייחודי של הפארק באזור המאופיין באוכלוסייה מעורבת מבחינה סוציו-אקונומית.2

במאמר של אוקבאט וזאוטרה,3 מזכירים כי הגינון הקהילתי בעיר מחזק את תחושת הקהילתיות. תחושת הקהילתיות (sense of community) היא מונח מרכזי בגישת האורבניזם החדש, כאשר אחת מהתרומות לתחושת הקהילתיות היא פעולות משותפות סביב ערכים משותפים.  בהמשך לכך ובהתאם להנחה של מסמך חזון העיר של עיריית תל אביב-יפו, חיזוק הקהילתיות תורם לחוסן העירוני.

אתגרים מול הרשות העירונית ו'הקהילה'

למרות החזון ועל אף הפוטנציאל למגוון תרבותי,  קיימים מספר אתגרים לא מבוטלים במימושו. אתגר ראשון, קושי רב בשילובן של קהילות מגוונות באופן קבוע ביער. אופי הפעילים הם בעיקר כאלו שיש להם אג'נדה סביבתית קהילתית הרואים בגידול מזון בעיר, משימה אזרחית משמעותית. השטח לא מחובר או סמוך לשכונות, וכך רק מי שמגיע באופן מכוון לפארק או יודע על הפעילות ישתתף בנעשה. מצב עניינים זה, מחליש את פוטנציאל תחושת הקהילתיות ובכך את פוטנציאל החוסן הקהילתי שנובע ממנה. הפארק אמנם מזמן אליו קהילות מגוונות רבות: אמהות ועגלות בבקרים, משפחות של מהגרים מאפריקה, בני נוער, עוברי אורח  המגיעים לפעילות ספורטיבית, מבקרים בכנסייה הרוסית או ילדים בדרך לבית הספר, אך לא התגבשה קבוצה אחת של פעילים סביב היער. פיתרון אפשרי, הוא הפקת פעילויות בעלות אופי שונה לקהלי היער השונים, בזמנים שונים. אתגר שני, נוגע ליחסים עם הרשות המקומית. קצב התקדמות הפרויקט תלויה באופן מובהק בעירייה, ובעיקר באישור עבודות הנדרשות ובתכנון הפיזי ומגוון הצמחייה ביער. לא פעם בקשות לשתילה או אופי העבודה נאלצו להשתנות בשל חוסר הסכמה עם גורמי עירייה שונים. במובן זה על אף הרצון לאפשר אוטונומיה לקהילה העירייה שומרת על שליטתה במרחב.

 חלק משטח היער בתחילת הפרויקט, ב2015.

חלק משטח היער בתחילת הפרויקט, ב2015.

טרנד 'ירוק' או צעד משמעותי לסביבה והקהילה?

חלוציותו של היער כפרויקט ראשון מסוגו במרחב עירוני, זוכה לחיבוק מצד עיריית תל אביב בשל אסטרטגיות שיווקיות של "ירוק" (greenwashing).4 למרות שטענה זו עשויה להשתמע כמוטיבציה שלילית להקמת יער מאכל, ניתן לראות זאת גם כהזדמנות להשתמש באותה אסטרטגיה שיווקית על מנת לגייס משאבים ממקורות נוספים, ובכך לגוון את מקורות התמיכה בפרויקט והרחבת הפעילות הקהילתית באמצעות תקציבים נוספים.

במעמדו של היער היום, כשלוש שנים יום הקמתו, ההתמודדות עם החיבור הקהילתי הוא המורכב והמאתגר ביותר, ומאיים על המשכו כפרויקט שתורם לחוסן הקהילתי העירוני.  יחד עם זאת, אין ספק כי תרומתו לחוסן הסביבתי העירוני תתקיים, בשל התעקשות על מגוון צמחייה ייחודי, וטכניקות שיקום קרקע אורגני ושימור מי הנגר- אשר יהפכו את השטח ליער בר קיימא בעוד מספר שנים בודדות. יער המאכל העירוני בדרום תל אביב, גם אם לא בשל חוסנו הקהילתי אלא בשל השילוב של העשייה הסביבתית והאקולוגית תוך עבודה ולמידה עקבית משותפת עם העירייה- מהווים פרויקט בעל פוטנציאל גבוה לחוסן עירוני.

קולדינג ובטרל ניסחו היטב באומרם כי על מקבלי החלטות ומתכנני ערים למצוא פתרונות לתופעה של הפרטה של העיר, אשר מגבילה את הגישה לשימוש וזכויות של הקהילה על שטחי אדמה בעיר. ניהול ועיצוב נכון של המגוון התרבותי בידי הממשל, יבטיח את בניית החוסן בעיר, באמצעות יצירת הזדמנויות ממוסדות המעודדות השתתפות בניהול שטחים של טבע עירוני.  כמו כן, כפי שמציעים  אוקבאט וזאוטרה, יש צורך במחקר נוסף המשווה בין האופנים שבהם קהילות שונות מתמודדות עם האתגרים העולים במסגרת גינון קהילתי, על מנת להבין יותר לעומק האם יש לכך השפעה אמיתית על החוסן העירוני והחוסן של הקהילה או שמדובר ביוזמות קטנות, מקומיות וחולפות .  

  1. קווי המדיניות לחיזוק הקהילתיות- עידוד הקמתן של קהילות חדשות וטיפוחן של קיימות; חיזוק המוסדות הקהילתיים הקיימים ויצירת דגמים חדשים של מוסדות; קידום תכנון סביבות עירוניות מקיימות המעודדות חיי קהילה; היערכות קהילתית למצבי חירום.  בתוך כך, העירייה תתמוך ביוזמות המקדמות פרויקטים המפגישים בין התושבים, חיזוק זהות שכונתית, העצמת ההתנדבות, ופיתוח מרחבי מגוון, מזמין ומקיים המעודד מפגש ופעילות, המבוסס על תכנית המגדירה דרישות תפקודיות, עיצוביות ואקולוגיות.
  2. Colding, J. & Barthel, S., 2013. The potntial of 'Urban Green Commons' in the resilience building of cities. Ecological Economics, pp. 156-166
  3. Okvat, H. A. & Zautra, A. J., 2011. Community Gardening: A Parsimonious Path to Individual,. American Journal of Community Psychol, pp. 374-387
  4. Eizenberg, E., 2018. One Lanscape, Multipile Meanings: Revisiting Contemporary Discourses on Urban Community Gardens. Built Environment, pp. 326-338