תרבות המייקינג משלבת בין מלאכה לטכנולוגיה מתקדמת, שיתוף ויצירתיות. בכדי להתפתח היא זקוקה לחללים לייצור עצמי, סדנאות אומן וסטודיויים שיתופיים. אולי זהו עתידם של הקניונים שהולכים ומתרוקנים?

מייקינג היא אחת המגמות המרתקות בתעשייה במאה ה-21. ניתן להגדיר מייקינג כ"יצירה טכנולוגית רב-תחומית, שיתופית, המשלבת את כל תחומי המלאכה, העיצוב והיצירה עם העולם הדיגיטלי…". 1דוגמא בולטת העונה להגדרה זו הן מדפסות התלת מימד שמשלבות בין ייצור עצמי לטכנולוגיות ייצור חדשות.  מעבר לאספקטים הטכנולוגים והטכניים של הייצור, ההגדרה של מייקניג מבליטה גם ערכים של שיתופיות ויצירתיות. לכן, נהוג לדבר על מייקינג כתרבות, ולהגדירה כתופעה תרבותית Maker Culture.                   

על-מנת שתרבות המייקינג תתפתח דרושים מרחבים המאפשרים ייצור עצמי, מרחבים המכונים: Makerspace. מדובר בחללים פיזים שמציעים את הציוד הדרוש למימוש פרויקטים שונים.2  מחקרים הראו כי ריכוז של מתחמי מייקרים המציעים קרבה פיזית בין פירמות או חללי מייקרים מסוגים שונים מגדילים את שיתוף הפעולה בינהם ותורמים  ליצירת כלכלת מייקינג  ותרבות מייקינג. 3

התפתחות תרבות המייקרים היא חלק ממגמה עכשווית רחבה יותר של לוקאליזציה בתעשייה. בניגוד לתהליך הגלובליזציה שהרחיקו בין מקור הייצור למיקום הצריכה, ייצור לוקאלי משמעו חיזוק הקשר בין נקודת הייצור והצריכה. 4

הדפסה בתלת ממד היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד הלא רחוק ליצור ולצרוך במקום אחד. היא מבשרת את עידן ה"דמוקרטיזציה של תהליך הייצור" שבו בלחיצת כפתור יוכל כל אדם ליצור מוצר על סמך מודל ממוחשב שנמצא ברשת האינטרנט.  אך מעבר למדפסות התלת מימד תרבות המייקניג מאפשרת מגוון רחב של ייצור עצמי ריתוך, פיסול, נגרות, רובוטיקה, תיכנות ועוד.

מתחם מייקרס רב גילאי ורב תחומי, המשלב את כל תחומי המלאכה, העיצוב והיצירה עם העולם הדיגיטלי..(צילום: Fabrice Florin Flickr.com)

מתחם מייקרס רב גילאי ורב תחומי, המשלב את כל תחומי המלאכה, העיצוב והיצירה עם העולם הדיגיטלי (צילום: Fabrice Florin Flickr.com)

תעשייה חדשה מרחבים חדשים-ישנים

בעוד שהעתיד הטכנולוגי של הייצור התעשייתי עדיין נמצא בהתהוות, לטכנולגיות המאפיינות את אופי הצריכה במאה ה-21 כבר יש השלכות מרחביות ברורות. העלייה החדה בשיעור הקניות המבוצעות ברשת האינטרנט הביאה בשנים האחרונות לדעיכה של מרכזי הקניות וקניונים בארץ ובעולם. רבים ממרכזי הקניות הגנריים מוצאים את עצמם כיום במצוקה קשה עקב מיעוט מבקרים וירידה חדה בשיעור הפדיון היומי. חלק ממרכזי קניות אלו סגרו את שעריהם, בעוד רבים נוספים עומדים על סף סגירה. מבנים וחנויות אלה נהפכים ל'פילים לבנים' במרחב העירוני והבין-עירוני שצריכים למצוא ייעוד חדש.

הקניון, שנתפס עד לא מזמן כגירסה המודרנית של האגורה היווני, נמצא בשנים האחרונות במשבר. מתוך-1500 קניונים שנבנו בארצות הברית בשנים 1956-2005, נשארו רק 1100, ורבע מהם בסכנת סגירה ב-5 השנים הקרובות. גם בישראל נתוני המכירות של הקניונים מבשרים משבר: המכירות בקניונים בשנת 2017, ירדו ב-3% בהשוואה ל-2016 5">הקניונים מסכמים את 2017 עם ירידה בפדיונות", כלכליסט, 3.1.18] ולמרות זאת  בישראל ממשיכים כל העת להיפתח קניונים חדשים. 6 לטענת יוסי בר-אל, מומחה לשיווק, לכל תושב במדינת ישראל יש 1.2 מטר מרובע קניון. יחד עם זאת, הוא מוסיף, שהכפלת שטחי המסחר בעשור האחרון בקניונים, לא באה יחד עם הכפלת כוח הקנייה של הציבור. לטענתו, ביום שבישראל יעברו לשיטה של "קליק אנד פיק" רבים מהקניונים בישראל ייפלו.

רבע מהקניונים בארצות הברית בסכנת סגירה ב-5 השנים הקרובות וגם בישראל יש ירידה משמעותית במכירות. קניון ארקדיה (צילום: אבישי טייכר, וויקימדיה)

רבע מהקניונים בארצות הברית בסכנת סגירה ב-5 השנים הקרובות וגם בישראל יש ירידה משמעותית במכירות. קניון ארקדיה (צילום: אבישי טייכר, וויקימדיה)

בניסיון להתמודד עם המגמה של דעיכת הקניונים ומתוך שינויים בדפוסי הבילוי מאמצים הקניונים אסטרטגיות שיווק חדשות. דודי דאבוש, מנהל השיווק של מתחם שרונים,  מציין מגמה בעולם השיווק של שילוב בילוי בעולם הקמעונאות כחלק מחוויית הקניה. זו אחת הסיבות שבמתחם שרונים יזמו את מתחם המייקרים: makers.design.work.shop. אנשים מחפשים יותר מאשר קניות בבואם לקניון. סיבה נוספות לפתיחת המתחם, מסביר דאבוש, הוא הטרנד של DO IT YOURSELF, שלטענתו בארץ הוא עדיין בחיתוליו, ומגמה בעולם העיצוב של שילוב פריטים בעבודה אישית וחזרה למלאכות יד (לדוג' ריקמה ומקרמה).  בנוסף הוא מציין גם את זמן הפנאי ההולך וגדל. סיור במקום מלמד שמדובר במתחם לא גדול שבו נערכות סדנאות של עשה זאת בעצמך לקהל הרחב. מנהלת הסדנאות במקום טוענת שהמקום פתוח חצי שנה והוא נחשב להצלחה. 7 הקהל- שמגיע לסדנאות הוא מכל הארץ וישנה חנות בקדמת החלל שמוכרת מוצרי עיצוב. במתחם אין סדנאות להדפסה בתלת ממד, עדיין. החזון של המתחם לפי דודי דאבוש הוא "…רשת מרכזי עיצוב המנגישה את העיצוב לכל אחד (…) אנחנו לא מצפים שאנשים יפסיקו לקנות אלא שישלבו בחיים שלהם גם דברים שהם עושים…".8

לאור השינויים הטכנולוגיים שמאפשרים ייצר עצמי והשינויים בתרבות הצריכה שמובילים לשינויים מרחביים כגון דעיכת הקניונים, אנו טוענים כי יש מקום לחשיבה מחודשת. אנו רואים בכך הזדמנות תכנונית שתזרים דם חדש למרכזי הקניות המתרוקנים. הסבת חללי צריכה למרחבי ייצור תעזור לפתח ולבסס את תרבות המייקינג בישראל. מסמך המדיניות המוצע, שתמציתו מוצגת להלן, מפרט את החזון המטרות  והפוטנציאל הגלום בכך עבור הכלכלה המקומית.

חזון: מיסוד תרבות המייקינג בישראל

מגמת הייצור העצמי זקוקה למרחבים בכדי להתבסס ולאפשר לקהלים חדשים להנות ולהשתמש בהם. לצורך כך דרושים חללי עבודה וייצור- Makerspaces. קניונים ומרכזי הקניות המתרוקנים בחזוננו הופכים ל- Makerspaces. חללים אלו יאפשרו לתרבות המייקינג להתפתח ויספקו קרקע לערכי תרבות המייקינג- יצרנות, חדשנות, שיתוף, קהילתיות וחינוך ליצירתיות.

הטכנולוגיה שבעזרתה ייצרו המייקרים מוצרים היא כל טכנולוגיה חדשנית איתה עובדים מייקרים, בדגש על מדפסות תלת ממד שהן עתיד הייצור התעשייתי במאה ה-21 ובעיקר המפתח לייצור עצמי.

תמהיל ה- Makerspaces יכלול ברובו חברות מסחריות של מייקרים, שיהפכו את חללי החנויות בקניון  למרכזי ייצור דיגיטלי וצריכה בהתאמה אישית. בנוסף, מכיוון שהחזון שלנו עוסק למעשה בטיפוח תרבות, אנו רואים חשיבות בטיפוח Makerspaces למטרות מחקר ופיתוח, ובטיפוח Makerspaces שישמשו לצרכי חינוך, הדרכה, והכשרה לאורם של ערכי תרבות המייקינג. אנו מאמינים בסינרגיה בין הפונקציות של חינוך, ומחקר לבין הפונקציה הכלכלית.

באמצעות טיפוח תרבות המייקינג אנו שואפים להניע כלכלות מייקרים מקומיות ולמנף את המגמות של לוקאליזציה בייצור וצריכה להנעת כלכלות מקומיות של רשויות מקומיות בסדר גודל בינוני וקטן. בערים הגדולות במרכז הארץ כבר יש סימנים להתעוררות תרבות המייקינג ביוזמות שבאות "מלמטה". דוגמא ליוזמה כזו היא "ש7" . 9 מדובר ב-  Makerspace הממוקם ברחוב שוקן 7 בתל אביב. הפעילות שמתרחשת במקום מגוונת, וכוללת למעשה את כל מה שהחזון של מסמך המדיניות הזה מציע למסד. למקום מגיעים מייקרים לעבוד על רעיונות חדשים. כמו כן, במקום קיימת מדפסת תלת ממד, המשמשת לדברי המנכ"ל בעיקר לשלבי המחקר והפיתוח של מודלים ככלי מחקרי. כמו כן המקום מעביר הדרכות לקהלים מגוונים- תוכניות לימוד בלתי פורמליות בבתי ספר, קורסים בנושאים טכנולוגים ספציפיים למתעניינים- כולל הדפסה בתלת ממד, קורסים לרשויות וחברות ענק הרוצות לרענן את צורת החשיבה שלהן- לפתור בעיות בצורה יצירתית, וללמוד גישה חדשנית לתכנון.

בחזוננו, המגזר הציבורי יטפח ויעודד יוזמות דומות בערי הפריפריה, מתוך הבנה של הפוטנציאל הקיים בתרבות המייקינג לפיתוח כלכלת המקום.

מטרות: השמשה של קניונים כמוקדי תרבות המייקינג

1- הפיכת חללים ריקים בקניונים ל-Makerspaces-איתור חללים ריקים בקניונים והפיכתם ל- .Makerspacesהכישלון המסחרי של הקניון הופך למעשה ליתרון. ככל שיש יותר חללים פנויים, כך ניתן לבנות אקוסיסטם יזמי עשיר יותר.

2- הפיכת הקניון לרלוונטי מחדש-על ידי הפיכת החללים הריקים בקניון ל- Makerspaces נהפוך את הקניון מ"פיל לבן" המיועד לצריכה בלבד, למרחב רלוונטי של ייצור וצריכה, תעשייה, מסחר, עסקים, מחקר ופיתוח, חינוך, הכשרה והדרכה.

3- חיזוק הכלכלה המקומית– פיתוח תרבות המייקינג, התרבות היזמית צריכה להוביל לחיזוק התעשייה המקומית, ייצור מקומות עבודה לתושבי המקום, ומניעה של "בריחת הון". מהצריכה בקניונים ירוויחו גם המייקרים- בעלי עסקים קטנים ובינוניים תושבי המקום, ולא רק רשתות שהן בעצם תאגידים גלובלים. ככל שהאקוסיסטם היזמי יהיה עשיר ומגוון יותר, כלכלת המייקינג תשפיע על חייהם של יותר שחקנים מקומיים.

עוד על המנגנונים והשחקנים שצריכים ליטול חלק במימוש החזון פירטנו במסמך המדיניות המלא. אולם, ברור כבר כעת שבמימוש החזון דרוש שינוי תודעתי וממשי ביחס להרגלי הצריכה והייצור שלנו.

לסיכום, אנו מאמינים כי תרבות המייקינג, ובמיוחד הפיכתו של ה- Makerspace למרכז ייצור דיגיטלי וצריכה בהתאמה אישית עשויים להחיות ולהגדיר מחדש את התפקיד של הקניון. אלו יהפכו אותו לרלוונטי, ולרווחי מבחינה כלכלית, ויובילו לשינוי בכלכלות של ערים בסדר גודל קטן ובינוני בהן הוא ממוקם. אם נשכיל לפתח את תרבות המייקרים על כל האספקטים שלה- הכלכלי, הקימעונאי, היצרני, הצרכני, החינוכי,  ו-R&D, יווצר אקוסיסטם יזמי שמשלב ייצור וצריכה, יצירתיות וייצרנות.

  1. קידר, ר. והלוי, ר.  (2017) "העתיד כבר כאן: תנועת המייקרים משנה את החינוך בבתי הספר היסודיים". אאוריקה  40
  2. שם
  3.  Wolf-Powers, L.,  Doussard, M., Schrock, G., Heying, C., Eisenburger M. & Marotta S. (2017): “The Maker Movement and Urban Economic Development”, Journal of the American Planning Association, DOI: 10.1080/01944363.2017.1360787.
  4.  חתוקה, ט. ו-וינברג, י. (2106), "קווי תכנון לאזורי תעשייה", נספח, בתוך: פארק תעשיות נ.ע.מ. כמרחב חיים אזורי", המעבדה לעיצוב עירוני, אוניברסיטת תל-אביב, ע' 1-42.
  5. אורנה יפת ,"לא קונים את זה: האם קרב היום בו הקניונים פשוט ייעלמו? " מעריב, 18.6.17
  6. ראיון עם הודיה, מנהלת makers.design.work.shop בקניון שרונים,  בתאריך 25/06/2018
  7.  ראיון עם דודי דאבוש, מנהל שיווק קניון שרונים שבו הוקם מתחם המייקרים makers.design.work.shop, בתאריך 28/06/2018.
  8.  לאתר האינטרנט של "ש7"