מסוף שנות השישים מדינת ישראל קידמה את המודל של 'פארקים טכנולוגיים' מנותקים הנבנים בפאתי העיר. היום מתגלה הבעייתיות של המודל שמוביל לניתוק בין תעסוקה למגורים, הומוגניות תעשייתית ותעסקותית, בזבוז שטחים פתוחים ותלות ברכב פרטי. כיצד נכון לתכנון היום אזורי תעשייה-עירוניים?

פארקים טכנולוגיים, ותיקים, חדשים ועתידיים, מהווים ביטוי לתכנון מודרניסטי שהיה, ועדיין נהוג, בישראל. עד כה נראה כי תכנון זה מעודד הפרדה, איזוּר, התרחבות החוצה מהעיר, פירוור והקמת שכונות לוויין. חלק מהפארקים ואזורי התעסוקה הוקמו על גבי אזורי תעשייה כבדה שנעלמה מן העולם או נדחקה למקומות מרוחקים, ואחרים הוקמו בשולי הערים על מנת לספק סביבת עבודה לפריפריה (שלאורך הזמן התקרבה לעיר וחדלה להיות פריפריה). 1

את המחזה של מכרות פחם מלוכלכים, מפעלי תעשייה כבדה והתמונה האופיינית של עשן שחור המיתמר מארובות גבוהות, החליפה בעשורים האחרונים תפאורה פסטורלית המזכירה  אווירת קמפוס, של בניינים נמוכים ומסוגננים המפוזרים במרחב, אשר משכנים את תעשיות הטכנולוגיה והקידמה. אזורים כאלה מצויים כיום בתחומי הפריפריה של ערים ומטרופולינים רבים ברחבי העולם. הם דומים, (כמעט זהים) זה לזה. 2

תכנית מתאר 738 ממחישה שפארקי ההיי-טק של קריית עתידים ורמת החייל נבנו על גבי אזורי תעשייה כבדה בקצה העיר (עיבוד לתמונה ליאת חיון)

תכנית מתאר 738 ממחישה שפארקי ההיי-טק של קריית עתידים ורמת החייל נבנו על גבי אזורי תעשייה כבדה בקצה העיר (עיבוד לתמונה ליאת חיון)

פארקים טכנולוגיים שהוקמו בישראל, נבנו מתוך רצון לעודד את תעשיית ההייטק שהחלה צומחת ואט אט מתבססת בארץ. אותם פארקים נבנו בעידוד ובתמיכה ממשלתית ועירבו גם גופים אקדמיים מתוך רצון לעודד הפרייה ושיתוף פעולה בין המחקר והתעשייה. החל משנות התשעים של המאה הקודמת החלו תעשיות עתירות ידע מתפתחות בישראל בקצב מסחרר. מציאות זו נולדה בעידוד ובתמיכה ממשלתית, בין היתר באמצעות "תכנית יוזמה" (תכנית ממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון בישראל), והתאפשרה בזכות הצלחתן של תעשיות טכנולוגיות שהתפתחו בצבא וחלחלו אט-אט לסקטור הפרטי, וכן בשל השקעות זרות מצד חברות רב-לאומיות שמצאו הזדמנות כלכלית בזירה הישראלית.

פארק תעשייה קריית גת ( מאת ארכיון קרית גת, Wikimedia)

פארק תעשייה קריית גת ( מאת ארכיון קרית גת, Wikimedia)

התפתחות מודל ה'פארק הטכנולוגי'

הופעתם של הפארקים הטכנולוגיים בישראל החלה בסוף שנות השישים, כאשר ממשלת ישראל החליטה על הקמתן של ארבע קריות לתעשיות עתירות ידע ליד ארבעה מוסדות אקדמיים; האוניברסיטה העברית, מכון וייצמן, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב. מטרת הקמת הקריות הייתה להגביר את שיתוף הפעולה בין האקדמיה לבין התעשייה ולשמש מנוף לפיתוח תעשיות מתוחכמות בארץ. במרוצת השנים אוכלסו הקריות בעיקר על-ידי חברות הייטק, ופיתוחן נעשה על-ידי מימון ציבורי מפליג ובאמצעות גופים שהוקמו למטרה זו. בנוסף לארבע הקריות הנ"ל, החלו מתפתחות במהלך שנות השמונים והתשעים יוזמות נוספות ווריאציות שונות של קריות לתעשיות עתירות ידע שכונו לימים פארקים.3

מהלך שנות השמונים והתשעים יוזמות נוספות ווריאציות שונות של קריות לתעשיות עתירות ידע שכונו לימים פארקים. פארק עתידים (צילום: ליאת חיון)

פארקי התעסוקה והטכנולוגיה נועדו ליצור סביבת עבודה הומוגנית, המשתרעת על גבי שטחים נרחבים וכזו שיכולה לכאורה להציע יתרונות שמגדלים בלב העיר לא יכולים, כגון יישומים של אנרגיה ירוקה, גני ילדים צמודים למתחם, ועוד. האמונה הרווחת לגבי פארקים טכנולוגיים היא שפארק מוצלח מושך הון והשקעות מקומיות, מייצר מקומות עבודה, מושך אוכלוסייה איכותית, תורם לצמיחת עסקים מקומיים, מייצר תשלומי מסים עירוניים ומעלה את ערכי הנדל"ן באזור – וכל אלו מאיצים את הפיתוח הכלכלי של העיר.4

ההטבות העירוניות והנדל”ן המניב מפארקי תעסוקה עודדו, ומעודדים עד היום, רשויות עירוניות לבנות בשטחן המוניציפלי עוד ועוד שטחי תעסוקה נרחבים (ומנותקים) הזוכים לכינויים פארקי מדע/הייטק/תעשייה. רובם מתאפיינים בבנייה נמוכה ופשוטה, ההגעה אליהם מצריכה ומעודדת שימוש ברכב פרטי ולפיכך הם רוויי מגרשי חנייה ומתפקדים כמעין קמפוסים סגורים.

פארק המדע בנס ברחובות ונס ציונה מראה אופייני של פארקי תעשייה בנייה נמוכה ומנותקת מהעיר (צילום Amos Meron, Wikimedia)

פארק המדע בנס ברחובות ונס ציונה מראה אופייני של פארקי תעשייה בנייה נמוכה ומנותקת מהעיר (צילום Amos Meron, Wikimedia)

האם מודל 'הפארק הטכנולוגי' עודנו רלוונטי?

חברות ההי טק חוזרות חמרכזי הערים רוטשליד 22

חברות ההי טק חוזרות חמרכזי הערים רוטשליד 22

האם סביבות עבודה מסוג זה עדיין רלוונטיות בעידן של אורבניזציה מואצת, מיעוט שטחים פתוחים, מצוקת קרקעות לבינוי ודיור, והעיר ההולכת ומתרחבת? כמו כן, בעשור האחרון ניכרת מגמת חזרה של חברות ומיזמי הייטק למרכזי הערים, במיוחד בקרב חברות קטנות ובינוניות שלא זקוקות לשטחי משרדים רבים. כוח האדם הצעיר מעדיף את סביבת העבודה האורבנית והרבגונית על פני פארקים מרוחקים ומנותקים.

פארקי התעסוקה שתוכננו ומתוכננים בשולי הערים נידונים בחלקם להיבלע בתוך העיר ההולכת ומתפשטת. המציאות במרחב הישראלי מלמדת אותנו על נטייה להתרחב ולזחול החוצה מן העיר. שכונות מגורים חדשות צצות כפטריות אחר הגשם והדבר תופס תאוצה לאור משבר הדיור וניסיונות המדינה להדביק את הביקוש ההולך וגובר לדירות. כתוצאה מכך, פארקי התעסוקה מתקרבים לעיר (ונבלעים בתוכה כאמור), אבל בשל אופיים המסוגר, דמוי הקמפוס, הם אינם משתלבים בעיר אלא הופכים לאי סגור בתוכה. דוגמא בולטת לכך הינו המקרה של קריית עתידים – פארק טכנולוגי מהראשונים שהוקמו בישראל אשר ממוקם באזור הצפוני של תל אביב. קריית עתידים הצמודה לשכונות עבר הירקון עתידה להיבלע בין שכונת המגורים הקיימת, לשכונה המתוכננת בצידה המזרחי, ולהיכלא בין רצף של אזור תעסוקה קיים מדרום לבין רצועת הנופש המתוכננת מצפון לה.

 

ההשלכות המרחביות של הגידול בתעשיית היי-טק

בישראל קיימות מעל ל-7,000 חברות הייטק מתחומים שונים 5 והתעשייה כולה מגלגלת מיליארדי שקלים מידי שנה.6

הביטויים המרחביים של התופעה ניכרים בכמה אספקטים. ראשית, בעקבות הסקטור ההולך וגדל, (שאף הוליד צורך בתשתית רחבה של שירותים מסוגים שונים כגון כלכלה, ייעוץ, שירותי אדמיניסטרציה וכו’), עלה הביקוש לשטחי משרדים וייצור בצורה משמעותית. כתוצאה מכך, ובמקביל לירידה בקרנה של התעשייה המסורתית, החלו מומרים מפעלים במספר אזורי תעשייה כבדה לבנייני משרדים ומעבדות פיתוח טכנולוגי עד שהראשונים נעלמו כליל. 7

תופעה זו של איזוּר והקצאת קרקעות לתעשיות טכנולוגיות ממשיכה לתפוס תאוצה וכמות שטחי ההיי-טק בישראל עומדת על כ-60  אלף דונם, כאשר התחזיות צופות כי בכל שנה יתווספו עוד כ-100 אלף מ”ר של שטחי משרדים וייצור. רשויות עירוניות הגובות מיסי ארנונה גבוהים וזוכות ליתרונות שבנדל”ן מניב, פועלות במרץ על מנת לפתח באזורי השיפוט שלהן פארק מדע או קריית תעסוקה שיוכלו להרוויח ממנה. 8

בארץ ניתן למצוא מגוון פארקים שונים בגודלם, בצורתם ובקהלי היעד אליהם הם פונים. חלקם מתמקדים בתעשיות הייטק, בעוד שאחרים מציעים שטחים לתעשייה בסיסית ולעומתם פארקים מסוימים מנקזים אליהם פעילות תעשייתית אקראית ומזדמנת ללא הצהרה על תחום פעילות מוגדר. מבין כל אלו בולטת בעיקר תעשיית ההייטק, אשר מהווה את המקור המרכזי לחדשנות בתעשייה וכן נוטלת חלק נכבד מההצלחות ביזמות.

ברחבי הארץ מפוזרים כ-25 פארקי הייטק ומתוכננים לפחות עוד שבעה פארקים חדשים, כאשר מרביתם מצויים באזור המרכז. עם זאת, בשנים האחרונות חל גידול בהיקף התעשייה באזור הצפון ולצד פארקים מרכזיים ביקנעם ובחיפה קיים תכנון לעוד ארבעה מתחמים נוספים מחדרה צפונה.

נראה כי ניכרת יציאה הדרגתית ממטרופולין תל אביב אל עבר מחוז מרכז. מחוז הצפון מתרחב וכיום מרוכזות בו כ-12% מכלל חברות ההייטק בישראל. כמו כן, ניכר גידול גם במחוז חיפה ואילו מחוז הדרום עדיין לא נחשב לשחקן משמעותי בתחום. 9

שטחי ההייטק בישראל (בנויים ומתוכננים) עולים כאמור על מיליון מ"ר, ועל פי בן שחר (ממשרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר), תוך זמן קצר ייווצרו עודפי היצע גדולים בתחום מבני ההייטק. לטענתו, הסיבה לכך היא רצונן של רשויות מקומיות בהקמת פארקי הייטק בשטחן מבלי שהן מבינות ומתחשבות בצרכי המיקום של תעשייה זו, וכי חלק גדול מהאזורים המיועדים לפארקים כאלו לא עונה על דרישות הסקטור.10

מ'פארק' מנותק למודל עירוני

כיום כבר יש לא מעט טענות מנוגדות הגורסות כי היתרונות המיוחסים לפארק ההייטק הם דווקא בעוכריו. כך למשל, אחת הטענות היא כי ריכוז חברות הייטק רבות על שטח מוגדר ומרוחק מהעיר לא בהכרח מועיל להן וכי יש חשיבות רבה לקשר ישיר לעסקים מסקטורים אחרים כמו רואי חשבון, עורכי דין ונותני שירות נוספים, על פני חיכוך עם אותו הסקטור. גם האמונה הרווחת כי יש בכוחם של פארקי תעשייה והייטק בכדי למשוך אוכלוסייה "איכותית"  לא בהכרח עומדת במבחן המציאות ובעידן הרכב מעטים מעתיקים את מקום מגוריהם בגלל מקום העבודה וכי הרוב לוקחים בחשבון שיקולים אחרים כמו איכות חיים, חינוך, יוקר מחייה ועוד. כמו כן, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי מודל זה מעודד שימוש ברכב פרטי וכי הנגשת הפארק לתחבורה ציבורית פעמים רבות לוקה בחסר, דבר המייצר עומסי תנועה כבדים וגורם לזיהום אוויר.11

פארק שנבנה במנותק מהעיר מתבסס על שימוש ברכב פרטי (צילום: ליאת חיון)

פארק שנבנה במנותק מהעיר מתבסס על שימוש ברכב פרטי (צילום: ליאת חיון)

בפועל, המיתוג ה”פארקי” שמטרתו לתת נופך חווייתי של סביבת עבודה חדשנית ואיכותית איננו מפצה על העובדה כי הניתוק של אזורים אלה מן העיר הופך אותם למובלעות, שהגישה אליהן עוברת דרך צירים רחבים ופקוקים, שפוקדים אותן כלל ועיקר המועסקים בהן. באזורי תעסוקה אלו, רוויי המשרדים, פועלות לא מעט מסעדות ורשתות מזון לרווחתם של העובדים הרבים, אך לא הרבה מעבר לכך.

אם כן, לנוכח המציאות המשתנה, על גופי התכנון הממשלתיים והרשויות העירוניות לשנות את גישתן ולהציע חשיבה חדשנית על פארקי הייטק, כזו שתגלם בתוכה עקרונות שונים ואחרים של עיר ועירוניות. במקום  נגישות מצומצמת של תחבורה ציבורית, סגירות ובידול מהסביבה העירונית, השתרעות על פני שטחים נרחבים, יש לחשוב על מודלים תכנוניים המקדמים רבגוניות והטרוגניות בכל האספקטים הנוגעים לתכנון, ובכלל זה הגורם האנושי. עקרונות כמו בנייה לגובה וציפוף, יצירת סביבה הטרוגנית, בניינים "גמישים" וטיפול במרחב הלא בנוי, הינם קרדינליים על מנת לקיים מודל תכנוני חדש ואין מניעה לקיימם במקומות שונים על-ידי התאמות התלויות במאפיינים של כל פארק ופארק.

 

  1. טלי חתוקה ואחרים. "עיר – תעשייה, גיבוש מדיניות ממשלתית לשילוב תעשייה במרחב העירוני". מסמך מדיניות עמ' 10 (2014).
  2. טלי חתוקה ואחרים. "עיר – תעשייה". עמ' 44, הוצאת רסלינג (2014).
  3. דניאל פלזנשטיין. "הקריה לתעשיות עתירות ידע מרכיב חדש בצמיחה העירונית בישראל". אופקים בגיאוגרפיה כרך 33/34 (1992).
  4. הילה ציאון, "חלום ההייטק משפיע על מחירי הנדל"ן?". ynet כלכלה. 25 מרץ 2015.
  5.  החל מתחומי תוכנה ומחשבים וכלה בתעשיות ביוטכנולוגיה, אלקטרוניקה, פיתוח תרופות ועוד.
  6. חשיבותה של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית טיפסה בהדרגה במהלך עשרים השנים האחרונות וכיום מהווה פלג מהותי בה. למעשה, כ-51% מסך ייצוא הסחורות והשירותים מישראל מגיע מתעשיות אלו. על פי מכון היצוא, התפתחויות ומגמות ביצוא ישראלי – ד"וח סיכום לשנת 2017 ותחזית ל-2018
  7.   Oren Majar. “A look inside Israel’s biggest High-Tech parks”. Haaretz. 14 March, 2015.
  8. אריה  מירובסקי. "מלאי התכנון לפארקי הייטק עולה בהרבה על הביקוש האמיתי". דה מרקר. 23 דצמבר, 2013.
  9.   משרד צ'מנסקי בן-שחר ושות' בע"מ. השינויים בגודל ובפריסת שטחי הייטק בעשור האחרון והצפוי. חיפה: דצמבר 2016.
  10. אריה' מירובסקי. "מלאי התכנון לפארקי הייטק עולה בהרבה על הביקוש האמיתי". שם.
  11. רז סמולסקי. "אזורי התעשייה מתפתחים – הערים לא: השקיעו בהייטק ומרכז העיר לא חי". דה מרקר. 17 דצמבר 2011.