כמה אזורי תעשייה צריך באזור המתפרש בין חדרה, חריש, ואדי ערה ועד זיכרון יעקב? כמה ועדות תכנון צריך באזור? כיצד מחולקות ההכנסות מארנונה בין היישובים והאם יש מקום לשתי ערים גדולות? המעבר מחשיבה עירונית לחשיבה אזורית מציע פרספקטיבה חדשה לתכנון וארגון נכון וצודק יותר של האזור

אזורי תעסוקה ותעשייה משותפים הינם נושא שנמצא כיום במספר תכניות שונות שנערכות בישראל. משרד הכלכלה מקדם תכנית אסטרטגית לאזורי תעשייה, אזורים שונים עוברים שינויי חלוקת הכנסות כדוגמת מישור רותם (מועצה אזורית תמר עם ירוחם ודימונה), תכניות לאזורים משותפים נידונים כעת במוסדות התכנון כגון: אור תעשייה שוקת שמשותף ללקיה, חורה, מיתר ומועצה אזורית בני שמעון וכן אזור תעשייה משותף לכיסרא, סמיע ופקיעין. העיסוק בנושא עולה גם עקב עריכת תכניות מתאר כוללניות ברשויות רבות, כולל במגזר הערבי, כאשר במסגרת התכניות עולה הצורך בשטחים "מניבים" רבים והתוצאה היא "צביעת המדינה בסגול", כלומר ייעוד שטחים רבים לתעסוקה ו/או תעשייה.

עיסוק זה במקורות הכנסה משותפים מעורר  אפשרויות ואתגרים להתבוננות מחודשת על המרחב ועל מערכים ישוביים סמוכים. אזור ואדי ערה, מועצה אזורית מנשה והישובים הסמוכים מקבלים תשומת לב רבה יותר בשנים האחרונות עקב הקמת העיר חריש.

היישוב כפר קרע שוכן במשולש, בקצה הדרומי של ואדי עארה (או נחל עירון), נחל ברקן (ואדי כפר קרע) תוחם אותו מצפון ונחל עירון מדרום. למדתי להכיר את המקום בשנים האחרונות ולהתוודע למתחים בין הערים והכפרים באזור. הכרות זו הובילה אותה לתהות מהי נקודת המוצא האופטימלית להתבונן על המרחב? האם הסתכלות פרטיקולרית על צרכי כל ישוב או חשיבה אזורית המבקשת להסתכל בצורה חדשה על היחסים שבין הרשויות השונות?

הגישה האזורית או "האזור מחדש" (Regionalism), מציעה להתרחק מהתפיסה המתמקדת בעיר או הפרבר עצמו ולעבור להסתכלות אזורית מקיפה יותר. ההסתכלות הממוקדת עיר נעדרת מבט כולל לגבי תכנון, פיזור אוכלוסייה ותהליכי העיור. לפי גישת האזור יש לבחון את העיר או הפרבר בזיקה לישובים סמוכים ובזיקה לעורף החקלאי והשטחים הפתוחים בסביבתה כמרחב משלים. תפיסת האזור אינה חדשה, אולם היא מבקשת לבחון מחדש באופן עדכני שיתופי פעולה אזוריים, בדגש על אזורי תעסוקה ותעשייה, כאמצעי ליצור מרחב אזורי טוב וצודק יותר. ברשימה זו אדגים כיצד חשיבה פרטיקולרית משמרת ומייצרת אי שוויון במרחב אזורי עירון וכיצד מעבר לתפיסה אזורית עשויה לקדם צדק חלוקתי.

מרחב אזורי עירון

מרחב אזורי "עירון" (כפי שהגדרתי אותו) הינו בעל רשויות מגוונות- מועצה אזורית עם ישובים חקלאיים קטנים, עיר גדולה וישובים כפריים גדולים סמוכים זה לזה 1:

טבלה ערים ויישובים

ועדות התכנון במרחב עירון מרובות: 1. ועדה מרחבית עירון אחראית על הישובים הערביים בכל ואדי ערה ועד באקה- ג'ת בדרום, סך הכל כ-100,000 תושבים. 2. ועדת תכנון מנשה-אלונה מועצה אזורית של שלושה ישובים סמוכים לכפר קרע ומועוואיה. 3. ועדה מיוחדת לתכנון ובניה חריש קיבלה מעמד מהמדינה 4. ועדת תכנון פרדס-חנה כרכור קיבלה מעמד עצמאי רק לפני כ-3 שנים ולפני כן השתייכה לוועדה המרחבית שומרון. כך שביחידת שטח לא גדולה שבין יישוביה סמיכות גדולה פועלות מספר ועדות תכנון שהחלוקה ביניהן היא לאו דווקא גאוגרפית.

 האזור סובל מריבוי שטחי תעסוקה ותעשייה, יישובים ומפוזרים, שאינם בתפוסה מלאה וחלקם במצב ירוד מבחינת  תחזוקת המבנים והתשתיות ואינם במיקום מתאים ביחס להתפתחות הישוב. רבים מהמועסקים באזור עובדים בערים גדולות קרובות כמו חדרה או במרכז הארץ כמו תל אביב, הרצליה ורעננה. תכנית אזור תעשייה עירון שאושרה להפקדה, 2 קובעת אזור תעסוקה ותעשייה משותף לשש רשויות: מועצה אזורית מנשה, כפר קרע, ערה-ערערה, בסמ"ה, אום אל פחם וחריש. שטח התכנית כולו בתחום שיפוט מועצה אזורית מנשה, אשר מקדמת את התכנית, אך לא תהיה בעלת זכויות או הכנסות יתר ביחס לרשויות אחרות. לתכנית זו יש תומכים רבים מצד הישובים והרשויות הממשלתיות, אך מתנגדים רבים משיקולי סביבה ונוף.3 מחצבת ורד הנמצאת בסמוך לכפר קרע וערה-ערערה צפויה בפני גידול עצום (פי 3) במסגרת אישור תמ"א 14 ב'. היא מופעלת ע"י חברה פרטית- "שפיר", נמצאת בתחום שיפוט מועצה אזורית מנשה. בעבר הוקמה ועדה לחלוקת ההכנסות שלה עם קציר-חריש והוחלט ב-2009 לא לחלק את ההכנסות. המחצבה גורמת למפגעים סביבתיים רבים שהסובלים העיקריים ממנה הם תושבי היישובים הערביים הסמוכים ועדיין אין הם מפוצים על הנזק. מבחינה סביבתית האזור הינו חלק ממסדרון אקולוגי, בעל שמורת טבע, רמת מנשה- מגידו, מספר יערות קק"ל,  יער אלות עדה, אזור יער חריש שצומצם משמעותית אך היווה חורש נדיר עם בתי גידול רבים ונחלים: נחל עירון, נחל ברקן, נחל עדה.

מחצבה ליצור סיד בואדי ערה, היישובים הערבים סובלים מהפגיעה הסביביתית אבל לא נהנים מההכנסות בארנונה (צילום: זין קורן, אוסף התצלומים הלאומי)

מחצבה ליצור סיד בואדי ערה, היישובים הערבים סובלים מהפגיעה הסביביתית אבל לא נהנים מההכנסות בארנונה (צילום: זין קורן, אוסף התצלומים הלאומי)

הרשויות נמצאות בקונפליקט מתמשך זו מול זו בנוגע להכנסות הארנונה שלא למגורים. אי ההסכמות סביב אזורי תעסוקה, תעשייה ומסחר, מעבר להיבט הכלכלי, הפך לדיון ומו"מ על שטחים וקרקעות. חלק מאותן אי הסכמות נבחנות בימים אלו לאחר שהוגשו לוועדה הגאוגרפית של משרד הפנים.4 להלן אי ההסכמות:

  1. במסגרת הרחבת חריש, סומן השטח בגבולות כפר קרע שכלוא בין כביש 6 ל-65 כשטח סגול5  בייעוד תעסוקה מתוך רצון להתפרס על שטחי תעסוקה רבים ככל הניתן על מנת למשוך אוכלוסיה אטרקטיבית לעיר החדשה. השטח נמצא כיום בתחום שיפוט מועצה אזורית מנשה, רובו בייעוד חקלאי וחלקו יער קק"ל. פעולה זו עוררה תגובה חריפה שהובילה את הנהגת כפר קרע לנקוט בצעדים שנועדו לקדם הסכמות כבר במסגרת תכנית המתאר על כל השטח שבינם לבין כביש 6 ו-65. במסגרת תכנית המתאר (בעבודה) חלקו הוגדר כאזור תעסוקה וקריות חינוך- שטחים נרחבים של אדמות בבעלות המדינה שלא נמצאות בישוב, אך בנוסף הרעיון שמקדמת מועצת כפר קרע באינטנסיביות הוא העברת כל השטח לתחום השיפוט של כפר קרע בטענות ל"הגנה" ושמירה על גבולות טבעיים.
  2. ביוזמת מועצה מקומית ערה- ערערה הוגשה בקשה לשינוי גבולות על שטחים שונים בישוב אשר חלקם באזור הכניסה הראשית לישוב והשטח המניב העיקרי, רח' אבו בכר אל סדיק. חלק מהקרקעות אמנם בבעלות פרטית של תושבים מערה אבל משתייכות מזה שנים לתחום השיפוט של כפר קרע ומפותחות בהתאם להתפתחות הישוב. כך שהרצון / צורך של הרשויות בשיוך בהכנסות ארנונה מקשה אף על יחסי שכנות תקינים .
  3. מועצה אזורית מנשה- חלק משמעותי מהדרישות לשטחים חדשים נעשים על חשבונה. המועצה עברה מספר שינויים כאשר קלטה אליה את קציר הגרעונית על מנת להפריד אותה מהעיר חריש, וכן תיאלץ כנראה לספק שטחים משמעותיים לצורך הרחבתה של חריש. הקמת כביש 6 ומחלף עירון בעבר בשטחה וכן תוואי הרכבת המתוכנן, מאלצים את המועצה לוותר על עוד ועוד שטחים. ראש המועצה, מר אילן שדה, דווקא מביע נכונות לוותר על שטחים מסוימים , אך לא על כולם ואלו יעלו לדיון בקרוב.
כפר ערה, (צילום: משה מילנר,אוסף הצילומים הלאומי)

כפר ערה, (צילום: משה מילנר,אוסף התצלומים הלאומי)

מהסתכלות נקודתית לראייה אזורית

גישת האזור החדש, צמחה מתוך הבנה שאזורים הפכו למנועי צמיחה בפני עצמם, כמעודדי תהליכי ייצור וצריכה. הם מעצבים את הגלובליזציה של ההון, כוח העבודה והתרבות העולמית. הצמיחה במטרופולינים הובילה לטשטוש הגבולות המסורתיים בין העיר לפרבר ובין העירוני לכפרי (Soja, 2015)6. עם זאת, היא עדיין לא רווחת במרבית העולם התכנוני והאקדמי. בשנים האחרונות החשיבה העירונית היא הדומיננטית ומתבטאת במספר תחומים: כלכלי, מוניציפלי (שירותים לאזרח) ותכנוני. אולם, אזורים הם יחידות חברתיות חשובות וחיוניות. אגלומרציות אורבניות וכלכלות אזוריות, ובפרט אלו הנמצאות בערי-אזור, מפיקות כוח יצרני עוצמתי המשמש לפיתוח כלכלי, חדשנות טכנולוגית. נכון הדבר גם למקרה הישראלי שנושא החלוקה מחדש של הגבולות המוניציפליים עולה בעיקר מתוך חוסר השוויון שבחלוקת הארנונה בין יישובים, קיבוצים ומועצות אזורית. אך הוא מוביל גם לפגיעה בתכנון וחיזוק אזורי תעסקה, הפרדה בין העיר לתעשייה (חתוקה ואחרים, 2014)7 והחלשה כללית של האזור כיחידה שיכולה לתפקד במשותף ולהיות מנוע לצמיחה. פעמים רבות ויכוחים בין רשויות נסובים לכאורה לגבי שטח ומובאים לוועדת גבולות, אבל מהותם היא ההכנסות: "אתה בכלל לא עוסק בוועדת גבולות, אלא בוועדת חלוקת רכוש והכנסות". (רני טריינין, 2006, עמ' 64)[מתוך רזין ערן (2006), חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות].

האם יש מקום לשתי ערםי מרכזיות באזור הזה? חריש וחדרה? צילום מתוך האתר: חריש סיטי

האם יש מקום לשתי ערים מרכזיות באזור הזה? חריש וחדרה? צילום מתוך האתר: חריש סיטי

דילמות עיקריות בחלוקה- מרחב עירון:

  1. ערים מרכזיות– האם יכולות להיות שתי ערים גדולות באזור- חריש וחדרה? חדרה כיום מתפקדת כעיר המרכזית שמספקת שירותים לישובים באזור, האם חריש תתחרה בה, והאם זה נכון? העיר חריש מעוררת אנטגוניזם מצד יתר הרשויות עקב הכוחניות שבה קודמה במשרדי הממשלה והוועדות השונות. בשלב זה אין לדעת האם תתפקד כ"עיר שינה" של יוממים למרות אזורי התעסוקה המתכוננים בשטחה או תהפך לעיר מרכזית ואיך הדבר ישפיע על חדרה
  2. שייכות– האם יש לכלול גם את פרדס חנה כרכור שבקרוב תוגדר כעיר (צפויה לצמוח מ-33,000 ל-55,000 תושבים ב-2030) 8 היא אמנם קרובה גיאוגרפית לאזור עירון ולישובים ממועצה אזורית מנשה אך דומה באופייה ל גבעת עדה- בנימינה וזיכרון יעקב אשר הקימו את "השותפות לקיימות אזורית"9 (הכוללת את ג'סר א-זרקא ורמת הנדיב).10 סוגיות הגבולות וכמות הערים במה שיוגדר כ'אזור' צריכה להישקל. כך גם בנוגע ליישובים הערבים. שייכותה של אום אל פאחם איננה ברורה מעליה אך היא נכללת בתוכנית אזור תעשייה עירון ואם כך מדוע לא לכלול גם את מוצמוץ, משרייפה וביאדה שממוקמות מעבר לכביש? האחרונים מרוחקים ונטולי זיקה ליישובי מנשה, אך כמובן שהמרחק הוא יחסי ותלוי אזור/מדינה.

הגדרת אזור אם כן היא תהליך מורכב שיש להקדיש לו מחשבה רבה ולשקול את הגבולות מתוך מחשבה על היכולת של הרשויות לשיתוף פעולה וליצירת איזון במידת האפשר על מנת לקדם עקרונות של צדק חלוקתי.

הצעות לפעולה- מרחב עירון

אזור התעסוקה המשותף-  אזור תעשייה עירון יכול לענות על צרכים משמעותיים עבור הרשויות ולחזק את שיתוף הפעולה הכללי באזור. הוא מייתר את הצורך בשינוי הגבולות ומנצל את יתרון הגודל והריכוז. הוא יפתור את בעיית הסמיכות של יישובים וכפרים ערביים לאזורי תעשייה ובעיקר כאשר הם רק ניזוקים ממנו ולא קוצרים רווח מהכנסותיו. מבחינה סביבתית יכולה להיווצר פגיעה במסדרון האקולוגי אך ריכוז התעסוקה במוקד אחד יכול לשמור על יער קק"ל וכן על אזורים רגישים סביבתית אחרים באזור. אזור תעסוקה משותף יכול לתרום לאיזון יחסי בין היישובים. הקמת אזור תעסוקה אזורי בניגוד למקומי יכול גם להסתייע בהשקעה ממשלתית ואיגום משאבים.

פתרונות תחבורתיים משותפים- מערכת הסעות משותפת למועסקים באזור תעשייה, עידוד נסיעות משותפות וקידום רשת שבילי אופניים להגעה לעבודה וכן בין היישובים.

הגברת שיתופי פעולה חינוכיים וקהילתיים קיימים– בי"ס הדו לשוני "גשר על הוואדי" בכפר קרע, "החממה האקולוגית" בקיבוץ עין שמר בה לומדים בפרויקטים משותפים תלמידים יהודים וערבים מכל האזור על חקלאות, סביבה וחדשנות בתמיכת מפעלי תעשייה מקומיים, מוזיאון לאמנות אום אל פחם. הרחבת פעילות חינוכית משותפת גם באיזור התעשייה

שינוי הכנסות ממחצבת ורד- בעיקר אם פעילותה תוגדל, שיתוף פעולה אזורי כולל יאפשר התארגנות ככוח משמעותי לצורך מאבק לשמירה על בריאות התושבים וכן שינוי חלוקת ההכנסות ממנה, כך שיועבר פיצוי כלכלי משמעותי לכל תושבי האזור.

לסיכום, אזור עירון, הוא דוגמה למקום המתאים לתפיסת האזור החדש גם בשל החיבורים שכבר קיימים וגם בשל המגוון בצורות המגורים, באוכלוסייה, בגדלים והתמהיל וכן בשל המבנה המרחבי והסביבתי. אזור עירון אינו ייחודי וישנם מקומות רבים בארץ אשר יכולים להרוויח מאימוץ גישה זו. בעידן של תחרות בלתי פוסקת על משאבים, חשיבה אזורית ושותפות במשאבים תוכל לסייע בפיתוח המרחב ולהיות מנוע לצמיחה לכלל האזור.11

  1. המידע בטבלה לפי: תכנית מתאר כפר קרע 2040- בעריכת משרד "לרמן אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ", בהזמנת מנהל התכנון, תכנית מתאר ערה-ערערה 2035- בעריכת משרד "ענבר- שמיר אדריכלות בע"מ", בהזמנת מנהל התכנון, למ"ס, 2015, פרופיל מועצות מקומיות. http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3701499,00.html
  2. תכנית 351-0127621- בעריכת משרד ערן מבל אדריכלים בע"מ.
  3.  פרוטוקול הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה- ישיבה מספר 2016001 מתאריך: 25/01/2016
  4. ועדות גיאוגרפיות קבועות שהוחלט על הקמתן במאי 2016 ע"י שר הפנים. פירוט נוסף בכתבה
  5. ניתן לראות מפה בכתבה זו
  6. Soja, E. (2015). Accenturate the Region. International Journal of Urban and Regional Research. 39(2),  pp. 372-381
  7. חתוקה, ט., בר,ר., בטט, מ., זילברדיק,י., חפץ, ש., יעקובסון, מ. ואחרים (2014).  עיר תעשיה. תל אביב: רסלינג.
  8. תכנית מתאר מקומית פרדס חנה-כרכור 353-0138586.
  9. השותפות לקיימות אזורית- http://www.hashutfut.org/#pe-11
  10. יש הגיון בלכלול את פרדס חנה-כרכור עם בנימינה-גבעת עדה וזכרון מאחר ויש ביניהן רצף גאוגרפי ואופי דומה- כולן מושבות אשר נמצאות בתהליכי עיור אך כיום עדיין בעלות שוליים חקלאיים
  11. חומרים נוספים: תכנית סטטוטוריות: תכנית מתאר כוללנית לכפר קרע 2040- בעריכה: משרד "לרמן אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ". תכנית מתאר כוללנית לערה-ערערה 2035- בעריכה : משרד "איריס ענבר בע"מ". תכנית א.ת. עירון מספר: 351-0127621. אושרה להפקדה. תכנית מתאר כוללנית לפרדס חנה-כרכור 2030. משרד "א.ג. אייזן אדריכלים בע"מ". תאריך פרסום: 05/05/2015. מס' ילקוט פרסומים: 7032. עמוד: 5299.תת"ל 38- תאריך פרסום: 06/12/2015. מס' ילקוט פרסומים: 7160. עמוד: 1644. מסמכי מדיניות: דו"ח סיכום ועדת גבולות (2010): דין וחשבון סופי ועדה לגבולות מועצה מקומית קציר חריש בגבולה עם מועצה אזורית מנשה ושטח ללא שיפוט וחלוקת הכנסות עם מועצה אזורית מנשה. ירושלים: משרד הפנים. נדלה ב21 לפברואר. דו"ח ועדת 120 הימים (2015): דו"ח צוות 120 הימים להתמודדות עם מצוקת הדיור בישובי המיעוטים. נדלה ב21 לפברואר 2017