אדריכלות

בשבח מבנה הציבור: בית יד לבנים בתל אביב

מה תפקידו של מבנה הציבור, לאילו ציבורים הוא מיועד? האם הוא מאפשר אירוח לא פורמלי לציבורים שונים? האדריכלית טולה עמיר במניספט למבני הציבור המאפשרים וצריכים לאפשר אירוח לא פורמלי– אירוח ציבורי לגמרי.

אסם הידע – אדריכלות הספרייה המרכזית על שם סוראסקי ביובל להקמתה

50 שנה לאחר חנוכתה, נפתחה החודש במבואה של ספריית סוראסקי התערוכה "אסם הידע" שמתמקדת באדריכלות המבנה ומדגישה את איכויותיו וייחודו של הבניין. גוש הבטון המונוליתי שנחת במרכז אוניברסיטת תל אביב ב-1968 מוצג בתערוכה באמצעות תצלומים ותכניות היסטוריות לצד טקסט מפורט המסביר באופן קצר ופשוט כל פרט בבניין.

"תור הזהב של אדריכלות הנוף – הוא גם השעה הקשה ביותר של המקצוע"

לרגל השקת הספר 'ארץ-גנים' כינסנו אדריכלי נוף מובילים כדי לשוחח על האתגרים והדילמות של תכנון השטחים הפתוחים בערי ישראל, מעמדו של המקצוע והצורך בקביעת סדר יום, זה מה שהיה להם לומר.

מבני הציבור: על מבנים, ציבורים ומשמעויות

רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.

העיר כמרחב למידה

מה הזיקה בין תפיסת החינוך לתכנון המרחב הבית ספרי והאם השתנה במאה השנים האחרונות? בארכיטקטורה של בתי הספר שלושה סוגי מבנים בהתאם לפרדיגמות חינוכיות שונות. האם הגיע זמן לאתגר אותן, לפרוץ את גבולות בית הספר ולהשתמש בעיר כמרחב למידה?

סדרת פודקסט- האדריכלים | כל הפרקים

הסדרה האדריכלים בוחנת את האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי

האדריכלים | טלי יער-קוסט חלק ב'

השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית

האדריכלים | ארד שרון חלק ב'

איך מתכננים בתי חולים? האם חלו שינויים דרמטיים באופן בו אנו מתייחסים לחולה ולמשפחתו? האם לשינויים אלו ביטוי אדריכלי? הפרק ידון במעורבות של המשרד בתחום תכנון בתי החולים, תוך התייחסות להבדלים הדוריים בתכנון בתי החולים. הפרק יציג שני מבנים באיכילוב , בניין סוראסקי ובניין הלב על שם סמי עופר.

האדריכלים | ארד שרון חלק א'

ראיון עם האדריכל ארד שרון נכדו של אריה שרון שאחראי לתכנית שרון, תכנית המתאר הראשונה והמשפיעה בישראל. נשוחח על השושלת המשפחתית, על אביו אלדר שרון, ההצטרפות של כל אחד למשרד, הלבטים, הפרויקטים וההבדל בין הדמויות השונות שהפכו לאייקנות בתרבות הישראלית ובמורשת האדריכלית

ארץ-גנים

איך מתוכננים השטחים הפתוחים בישראל? כיצד הם משקפים הבדלים בין רשויות ומאבקי-כוח, איך הם מעצבים את היחסים בין קבוצות שונות? הספר החדש של המעבדה לעיצוב עירוני "ארץ-גנים" מתמקד בתכנון הנוף בעיר. רשימה לרגל צאתו של הספר

האדריכלים | אמנון רכטר חלק א'

פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל, שיחה עם אמנון רכטר, מרכטר אדריכלים. השיחה תתמקד בסיפור המשפחתי, בעבודתיו הראשונות של סבו זאב רכטר. החינוך, ההתלבטויות והמשברים בדרך של אמנון למקצוע. ההצטרפות למשרד לצידו של אביו יעקב רכטר, ופרויקטים מרכזיים של המשרד מימיה הראשונים של תל אביב ועד היום

סדרת פודקסט חדשה: האדריכלים

בקרוב באורבנולוגיה, סדרת פודקסט חדשה על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי

זאהה חדיד לא המודל שלי – מכתב לנעמה ריבה

טלי חתוקה מגיבה לכתבתה של נעמה ריבה שמהללת את זאהה חדיד כמודל פמינסטי. אבל פמיניזם אינו מתבטא רק בלהיות ראש משרד או בזכייה בפרס כזה או אחר. משמעותו קידום סדר יום וקידום של נשים וקבוצות באמצעות הכוח שאת צוברת

תקלות, איכות הבניה והתשתית בישראל: את מי זה מעניין?

תאונות העבודה הרבות חושפות את מה שרבים בתחום כבר יודעים: שוק הבניה הישראלי סובל מבעיות חמורות שמסכנות את כלל הציבור. גם כאשר קמות וועדות מסקנותיהן לא נאכפות. אינג' שי וקסמן ממקד את הכשלים ושואל: האם ניתן לשנות את תרבות הבנייה הישראלית?

עיר שבוראת לה אייקון, קלטרבה בולנסיה

בעידן התחרות ערים מזמינות אדריכלי על שייבראו להן אייקון, אסטרטגיה שמעוררת ביקורת ברחבי העולם. כך ולנסיה, עיר הולדתו של קלטרבה בראה את 'עיר המדע והאמנויות'. אך מה קורה כאשר פרויקט מגלומני שכזה עולה פי שלוש מן המתוכנן? מה הערך שלו לתושבי העיר והאם זה מה שהופך את העיר לאטרקציה תיירותית?