אדריכלות

ההחמצה

קרית משה: הפודקסט פרק # 5 | ההחמצה

פרק הסיכום בסדרה: קרית משה האור שבקצה המנהרה?! שיחה עם ד"ר טלי חתוקה על תפקידה ומקומה של המדינה בתוך פרויקט מסוג זה. האם המדינה מכתיבה סדר יום לפרויקט? האם זהו המשך של שיקום שכונות, והאם זו אכן התחדשות עירונית? הפרק מציב סימן שאלה בנוגע לבינוי פינוי בקרית משה וקובע כי לא מדובר בניסיון ערכי, רעיוני ותכנוני של המדינה לחלץ אנשים מעוני, אלא בפרויקט היוצא מנקודת מוצא כלכלית גרידא
hatuka

המפעל: היעדרם של אנשי המקצוע מתכנון המרחב התעשייתי

אדריכלים אינם עוסקים מספיק בבנייתם של מבני תעשייה המעצבים את סביבת העבודה ומשפיעים על מעמד, ייצור, פרוגרמה וחיי היומיום. היום מי שעוסקים בכך הם בעיקר אדריכלי הנוף מפרספקטיבה של שיקום הנוף והסביבה העירונית הפוסט- תעשייתית. אך מה מקומם של האדריכלים בנושא התעשייה? רשימה זו מתוך הספר "המפעל" סוקרת את היחסים שבין האדריכלות למרחב התעשייתי
Grid for the C.I.A.M. d'Aix en Provence, 1952-1953. Collage, photographs, ink on paper, 0.550 m x 2.600 m. Photo: Georges Meguerditchian.

Image licenced to Roy Kozlovsky KOZLOVSKY, ROY by Roy Kozlovsky
Usage :  - 3000 X 3000 pixels (Letter Size, A4) 
© Réunion des Musées Nationaux / Art Resource

כשהאדריכלות עוד ניסתה לשנות את החברה

שנות החמישים היו אחת התקופות הרדיקליות בעולם האדריכלות, בניגוד להיום האדריכלים עסקו בשאלות של חינוך, אזרחות, עיצוב חללים המפתחים חשיבה עצמאית, סולידריות ושמירה על יציבות המשפחה. כשטראומת מלחמת העולם השנייה עדיין טרייה, נשאה מדינת הרווחה באנגליה עיניה אל הילד והשקיעה חשיבה מרובה באדריכלות של הילדות, ראיון עם החוקר רועי קוזלובסקי
ההי ליין בניו יורק (צילום: joevare Flicker.com)

מודל אלטרנטיבי לחידוש המרחב הציבורי

ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?
yehuda_greenfield_con

האידיאליסט: לאבחן ולבנות את המרחב המסוכסך

האם האדריכלים הולכים ומאבדים את מעמדם כ"אדוני המרחב"? מה ביכולתם להציע לתיקון המציאות הקונפליקטואלית העכשווית? ספרו החדש של האדריכל יהודה גרינפלד גילת בוחן את תפקידה של הפעולה והידע האדריכליים במרחב ובזמן, ומציע ראייה מערכתית מעודכנת ביחס ליחסי הגומלין שבין התיאוריה לפרקטיקה
IMG_0315

תכנון חסר אמפתיה

בניין משרדים חדש בקיבוץ גלויות מתייחס למרחב כטאבולה ראסה ומתעלם ממורכבותו. ייתכן שהאדריכלים רצו לייצר דופן לשכונה הסמוכה, אך מה שהתקבל הוא חומה חוסמת, ללא כל רגישות לאנשים המתגוררים במקום. בניין תחת זכוכית מגדלת.
בתכנון מנחם באר (צילום: עמרי טלמור (C))

הברוטליזם בקיבוצים עוד חי וקיים

מה קורה למרחב משותף כאשר הקהילה מתפרקת? תערוכה חדשה מציגה מבני ציבור "ששרדו" את הטורנדו הקפיטליסטי שעבר על הקיבוצים, תוך התמקדות בפועלו של האדריכל מנחם באר. אוצר התערוכה, מיכאל יעקובסון, מבקש לשכנע אותנו כי יש מקום להמשיך לבחון את האדריכלות הברוטליסטית בארץ.
עטיפת הספר "קיימות בראיה כוללה" (צילום: באדיבות המחברת)

קיימות עכשיו

הספר "קיימות בראיה כוללת", אותו ערכה האדריכלית והמרצה תגית כלימור, מאגד תחתיו מבחר עבודות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון המציעות חיבור בין שלושת עמודי התווך של תפיסת הקיימות: סביבה, חברה וכלכלה
architexture

לקרוא את המרחב הביתי

מה היחסים בין החברה הערבית לבין סביבתה הבנויה? מה הן יכולות לספר אחת על השנייה? "ארכיטקסטורה", ספרו של החוקר קובי פלד, מציע זוויות ודרכים חדשות להתבוננות על הבית הערבי כטקסט חברתי
9780262026932_0

"זכרו! בניינים חייבים למות"

האדריכלות בימינו נוטה ב"הולדה" של מבנים חדשים ומרהיבים, אך האם וכיצד היא מתמודדת עם תהליכי ההזנחה וההריסה הטבעיים של הסביבה הבנויה? הספר "בניינים חייבים למות: מבט פרוורטי על אדריכלות" מציע הסתכלות ביקורתית על הסוגיה