אוטופיה

pokemon-1553995_1920- מוקטן

האם ניתן לרתום את הטכנולוגיה לצמצום האי שווין בערים?

בחודשים האחרונים עסקנו בעוני ועירוניות ושאלנו על הזיקה בין עוני ותכנון עירוני, האם מודל הערים החכמות ודיגיטציה של שירותים עירוניים יוכלו לסייע לצמצום פערים וטיפול בעוני? רבים מאמינים כי הטכנולוגיה תוביל לקדמה, שיפור, ייעול, בעיר ובחברה בכללה. הפרויקט הלאומי ישראל דיגיטלית אף רואה בה כלי מרכזי לשוויון חברתי, האמנם? ראיון עם פרופ' שיזף רפאלי על הפער הדיגיטלי, טכנולוגיה ואי שוויון בערי ישראל.
osrjsh65o4u-tim-wright

כנגד המונופול – אוטופיה לשינוי מבנה הדיור והבעלות על הקרקע

משחק המנופול מדמה את המשחק הנדל"ני שכולנו נאלצים ונדחקים לשחק בו או להיבעט מתוכו, אך האם ניתן לדמיין עולם שבו הדיור מופקע משיח הנדל"ן וחוזר לשיח הזכויות? בתחילת המאה ה-19 כבר הבינו שהבעלות הפרטית על קרקעות יוצרת עוני ומעשירה יחידים שנהנים מעליית שווי הקרקע כתוצאה מתהליכים שנעשים בהשקעה ציבורית. הצעה למנגנון דיורי חדש שישיב את הקרקע לכלל ויהפוך את הדיור לזכות בסיסית.
מוקטן

ארמונות בחול- האם הזולות בים מציעות אלטנרטיבה אנרכיסטית?

בין נתניה לעתלית, בין יוני לספטמבר, מתמלאים חופי ישראל בערי רפאים, על קו המים. בשנים האחרונות, הפכה מסורת הקמפינג מחופשה של יומיים שלושה לאורח חיים אלטרנטיבי, לתקופת הקיץ, עבור מאות ישראלים. האם ה'זולות' בחופים מציעות אלטרנטיבה אנרכיסטית? האם הן קריאת תיגר על תרבות צריכת החופשות והנופש הישראלי או סתם השתלטות בלתי מתחשבת על נחלת הכלל?
(צילום: נאדי אבו הדיב,PikiWiki)

הגיע הזמן להקמת רשות לחלוקת כספי ארנונה משטחים מניבי הכנסות בנגב

חלוקת כספי הארנונה בנגב בין המועצות האזוריות הכוללות מושבים וקיבוצים לבין עיירות הפיתוח משקפת סדר פוליטי המתעדף את המגזר החקלאי ומייצר אפליה אתנית ארוכת שנים. על מנת שהנגב יהווה אלטרנטיבה המציעה איכות חיים יש לשאוף לשינוי חלוקת כספי הארנונה משטחים מניבי הכנסות בנגב, כך יוכלו היישובים הקיימים להתחזק ולהתפנות לקידום האינטרסים האזוריים
Isnabul (צילום: estorde Flickr.com)

לקראת קהילות שיתוף עירוניות

המילה שיתוף זוכה לעדנה מחודשת ואף לסקס אפיל וטרנדיות באמצעות יוזמות כמו WeLive. חלק מהיוזמות אמנם ממשיכות לדבר את השפה של הניאוליברליזם אך עדיין הן משקפות הלך רוח של חיפוש אחר אלטרנטיבה. זה הזמן לחשוב על מודלים חלופיים אוטופיים לאורח החיים העירוני בדמות קהילות שיתוף עירוניות
https://www.flickr.com/photos/gtchd/14850314987/in/photolist-oCgKgz-eVcb2X-5mfaKm-ezpcJP-kWEt77-ejS4m8-aY7PWK-nDrUTF-cVVBpw-pWbhJL-hGDcMi-4UgjjP-cRqHWw-9esyPr-q4HHu7-pqhRTY-nMv8xq-kr1zFR-EzwffC-9DJ2Pp-bvbXEY-883kBp-eLXJVz-azLDaK-eFcV51-dJxU4L-Con16G-iuRCEh-ezsumJ-92dZud-axbSS4-docDkz-gbUNRr-8KG73D-cRqAmN-cRqwum-dFQo3X-ed6t2s-nbmizh-dnyQEU-9fo9nu-cRquLh-a4o96B-qsp24Q-hbK28y-hNZt8W-oYRao3-biPZ18-ezstjS-eQgQZLFlicker Guillermo Distopia

חשיבותו של האוטופי באתגור ההווה

מהו תפקידם של החזונות האוטופים אורבניים כיום, כאשר עבור רבים הקונספט של אוטופיה הגיע אל סופו? מחשבות על השיח הביקורתי והחשיבות של האורבניזם האוטופי, בעקבות מאמרו של דיוויד פינדר היוצא להגנת האוטופיה בחשיבה העירונית
טרטקובר לקאבר

לקרוא שוב את "מדינת היהודים"

עיון מחודש ב"מדינת היהודים" שכתב הרצל לפני יותר ממאה שנה מציע מבט על מקום מחוץ למקום. האם הטקסט האוטופי שנכתב אז יכול גם היום להעניק לנו מבט חדש על המרחב? האם הטקסט בקריאה מחודשת יכול לעזור לנו להבין את עצמנו כמדינת לאום ללא תלות באדמה? אלא כחברה המבוססת על היחסים הכלכליים והחברתיים המתקיימים בתוכה כפי שהציע לנו חוזה המדינה?