מדיניות ציבורית

דיור בר השגה | מגוון

"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?

דיור בר השגה | קריטריונים

למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד

הגירסה המקומית של האג'נדה העירונית החדשה

הא"ום פירסם מסמך מדיניות לפיתוח עירוני בר קיימא, מה מטרתו? האם הוא יישומי או רק מסמן חזון ערכי? הגירסה הישראלית שהקידמה אותו, של המשרד להגנת הסביבה, היא דווקא יישומית, אז איך ייתכן שלא מכירים ועובדים איתה ברשויות רבות? על המרחק בין גיבוש חזון ומסמכים לפועלם במציאות

קרקע שבויה

אם האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, מי אמון על עיצוב נוף זה? מיהם הכוחות המעצבים את המרחב הישראלי ומה השיקולים המנחים אותם? בספרן נטורי קרקע מבקשות המחברות רוית חננאל ורחל אלתרמן לדון בערכים והשיקולים מאחורי המדיניות הקרקעית בישראל.
על הקשר הלא-מובן-מאליו בין דיור בר השגה לחוסן עירוני (צילום: Gatanass, אתר flickr, צילום ברישיון CC BY-SA 2.0)

דיור בר השגה כהזמנה לחוסן

שני נושאים חמים הנמצאים היום במרכז השיח המקצועי והאקדמי של שדה התכנון הם דיור בר השגה וחוסן עירוני, העולים לרוב תחת הקשרים ודיונים נפרדים. מאמרו של פרופ' לורנס וייל וקבוצת המחקר RCHI מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מציע לבחון את הקשר שבין אספקת תנאי מחייה ודיור בר השגה לבין חוסנה של העיר ויכולתה להתאושש מאירועי הקיצון העלולים לפקוד אותה

הדיאלקטיקה של תמהיל חברתי

במשך שנים התחבטו מתכננים, חוקרים ואנשי ציבור בשאלה כיצד ליצור פתרונות דיור אשר יעניקו מענה למגוון רחב של קבוצות חברתיות תוך יצירה של אינטגרציה מפרה ביניהן. אך מדוע בכלל מדובר במטרה חברתית כה חשובה? ומדוע כל כך הרבה ניסיונות ליצירת הטרוגניות נכשלו לאורך השנים? גיליון מיוחד של כתב העת האקדמי Housing Studies מחזיר לקדמת הדיון את שאלת התמהיל החברתי במרחב העירוני