האם הרכב האוטונומי מבשר מהפכה דווקא עבור הולך הרגל, שצפוי להנות מעדיפות חסרת תקדים בזכות הדרך ואף "לנכס" לעצמו רחובות ואזורים בעיר? פרופ’ אדם מילרד-בול מנבא זאת כתרחיש אפשרי שיגרור שינוי בעיצוב שכונות ואזורים בעיר
מסמך מדיניות שנכתב בידי קואליציה של נשות ואנשי אקדמיה, בתחומי התכנון העירוני, שלטון מקומי, דיור ורגולציה. מטרתו המרכזית של המסמך היא להציב נקודות מרכזיות הנוגעות לתהליכי התחדשות עירונית, מתוך דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל תוך התחשבות במגוון הסוציו-תרבותי, היישובי והמבני במטרה לממש עיקרון "הבטחת שוויון והוגנות בין שונים".
מה גוזרים תהליכי התחדשות על אוכלוסיות מוחלשות? על רשויות חלשות כלכלית? כיצד המנגנון הנוכחי של התחדשות עירונית מעצים פערים קיימים בין אזורי הביקוש לבין הפריפריה ומדוע הסכמי הגג פוגעים אנושות ביכולת של הערים החלשות להתחדש
"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?
למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד
הא"ום פירסם מסמך מדיניות לפיתוח עירוני בר קיימא, מה מטרתו? האם הוא יישומי או רק מסמן חזון ערכי? הגירסה הישראלית שהקידמה אותו, של המשרד להגנת הסביבה, היא דווקא יישומית, אז איך ייתכן שלא מכירים ועובדים איתה ברשויות רבות? על המרחק בין גיבוש חזון ומסמכים לפועלם במציאות
למרות הדימוי של אמריקה כמעוז הקפיטליזם יש בה מסורת ארוכה של דיור ציבורי. מהם השלבים השונים שעבר הדיור הציבורי? מה המודל הכלכלי והמרחבי שלו? וכיצד הוא עובר 'התחדשות' בעידן הניאו-ליברלי?
האו"ם הכריז על דיור כזכות אוניברסליות ודיור ציבורי הוא אחד ממנגנוני הממשל לספק את הצורך בדיור. כיצד מתמודדות מדינות שונות עם האתגר הזה? רשימת פתיחה לסדרת רשימות שייבחנו מודלים של דיור ציבורי ברחבי העולם
אם האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, מי אמון על עיצוב נוף זה? מיהם הכוחות המעצבים את המרחב הישראלי ומה השיקולים המנחים אותם? בספרן נטורי קרקע מבקשות המחברות רוית חננאל ורחל אלתרמן לדון בערכים והשיקולים מאחורי המדיניות הקרקעית בישראל.
שני נושאים חמים הנמצאים היום במרכז השיח המקצועי והאקדמי של שדה התכנון הם דיור בר השגה וחוסן עירוני, העולים לרוב תחת הקשרים ודיונים נפרדים. מאמרו של פרופ' לורנס וייל וקבוצת המחקר RCHI מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מציע לבחון את הקשר שבין אספקת תנאי מחייה ודיור בר השגה לבין חוסנה של העיר ויכולתה להתאושש מאירועי הקיצון העלולים לפקוד אותה
במשך שנים התחבטו מתכננים, חוקרים ואנשי ציבור בשאלה כיצד ליצור פתרונות דיור אשר יעניקו מענה למגוון רחב של קבוצות חברתיות תוך יצירה של אינטגרציה מפרה ביניהן. אך מדוע בכלל מדובר במטרה חברתית כה חשובה? ומדוע כל כך הרבה ניסיונות ליצירת הטרוגניות נכשלו לאורך השנים? גיליון מיוחד של כתב העת האקדמי Housing Studies מחזיר לקדמת הדיון את שאלת התמהיל החברתי במרחב העירוני
