מרחב ציבורי

Ted Eytan Flickr

המרחב הציבורי – "נחלת הכלל" או משאב סחיר בחסות העירייה?

האם הכיכר, הרחוב וחזיתות הבניינים, הם נחלת הכלל או שהם עוברים הסחרה לתקופות קצרות או ממשוכות על ידי העירייה לטובת מיזמים שונים? והאם הסחרה זה רע? לא רק המרחב הפיזי שלנו אלא גם המנטלי הפך לסחורה בעיר. בחינה של המרחב הציבורי בתל אביב דרך שאלת נחלת הכלל
מקסיקו סיטי (צילום: Cities Changing Diabetes)

עיר סוכר

מהן הערים הסוכרתיות ביותר בישראל? ומה הקשר בין מחלת הסוכרת לעיר? לרגל התכנית הלאומית למניעת סכרת, המזוהה כאחת המחלות הקשות של המאה הקרובה, אנו מפרסמים נתונים מתוך מחקר שנעשה בישראל ומחשבות על התרומה של העיר למאבק במחלה
(צילום: Luis Felipe Salas, Flicker.com )

"חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!"

לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
ההי ליין בניו יורק (צילום: joevare Flicker.com)

מודל אלטרנטיבי לחידוש המרחב הציבורי

ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?
2

שנה למאבק

לפני כשנה יצאו מאות יוצאי אתיופיה למחאה, הם חסמו את נתיבי איילון וצעדו לכיכר רבין כדי לזעוק כנגד האפליה והאלימות המשטרתית. גדעון אגז'ה צלם ופעיל חברתי, מדבר על המחאה כנקודת מפנה היסטורית של הקהילה ועל הקשר שבין מחאה, מרחב ציבורי וייצוג.
ניו יורק (צילום: Maciek Lulko Flicker.com)

רחובות של פשע

האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
שכונת שפירא בתל אביב, גיא יחיאלי

למי שייכת שכונת שפירא?

בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
ליטל דמוק- אדריכלית נוף (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

קודם הכמות, אחר כך אפשר לדבר על האיכות

הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.
"הספריה", מאת אולמן בברלין (צילום: טלי חתוקה)

על זיכרון ופואטיקה בכיכר העיר

כיצד סיפורי העבר חודרים ליום יום שלנו ומעצבים את החוויה העירונית? אנדרטאות רבות ממלאות את המרחב העירוני, רובן בעלות נוכחות מונומנטלית וקשה להתעלם מהן. האנדרטה של מיכה אולמן בברלין מראה שאפשר לזכור גם אחרת.
DSC00283

"אנחנו בעד פארקים שלא צריך להכניס את היד לכיס בשבילם" 

הן לא מתנצלות על השימוש הנרחב בדשא, נלחמות כדי שהמרחב הציבורי לא ייגזל על ידי תשתיות, ומעידות כי העיריות כבר מוכנות לקבל את הפארקים הפחות "שטאנציים." ראיון עם אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז.
ליהי אבידן, מתוך התערוכה ,'היא לא כאן' 2015

ההיסטוריה המרחבית של הזנות בתל אביב

מהימים בהם התמלאו רחובות מרכז העיר בזנות ועד לדחיקתה ל'סוף העולם' – איך השפיע מיקום הזנות בעיר על היחס אליה? וכיצד המרחב הפך אמצעי לרגולציה מוסרית ולקרימנליזציה של המצויות והמצויים בזנות? על ההיסטוריה העירונית של הזנות בתל אביב.
book2

היום שאחרי המחאה

אסופת המאמרים Beyond Zuccotti Park בוחנת את תנועות המחאה העולמיות של שנת 2011, מהאביב הערבי, דרך שדרות רוטשילד בתל אביב ועד פארק זוגוטי במנהטן - שהפך לבסיס האם של תנועת המחאה "כיבוש וול-סטריט". הספר מסמן את הפארק הציבורי בעיר כשחקן באקט המחאתי, ומעלה שאלות לגבי אחריותם של אדריכלים ומתכננים ביצירת מרחבים של דמוקרטיה בעיר
IMG_0596

עיר רפאים בהיעדר רגולציה

איך קורה שהרחובות הופכים שוממים אבל מתחת לפני הקרקע, במרחב פרטי ומבוקר, מתקיימים חיי מסחר ענפים? מרכז העסקים של יוסטון מהווה דוגמה לתכנון עירוני שיוצא מנקודת מוצא אינטרסנטית של יזמים. החופש שמאפשרת הרגולציה לבעלי הכוח עלול להתנקם בכולנו.
הפגנה בבואנוס איירס, ארגנטינה (צילום: טלי חתוקה)

מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית?

גבולות פיזיים, מיקום, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של מחאה. מחאה תמיד קשורה למקום, ולבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. לקראת פתיחת התערוכה "הכוריאוגרפיה של המחאה".
גינות המשחק ברובע אבישור, בערד, בתכנונו של בי דקל (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

"הקניונים משפיעים על תפיסת הנוף שלנו"

אדריכל הנוף צבי דקל לא מרוצה מהאופן בו תרבות האינסטנט ואופנות עיצוביות משפיעות על עיצוב השטחים הציבוריים הפתוחים בערי ישראל ויוצא נגד גביית תשלום בכניסה לפארקים עירוניים. בגיל 86 הוא לא מניח את עיפרון השרטוט. ראיון.

"נוף זה הדבר הכי חשוב. נוף זה הסביבה שלך"

הוא מצר על הדומיננטיות של מתקני משחק בגנים על חשבון הצמחייה, מלין על כך שהעיריות רוצות רק דשא, מתוסכל מ"הפלצנות" האדריכלית ומהוראת המקצוע בישראל, ומבקש להזכיר את החשיבות של הירק לחיינו. ראיון עם אדריכל הנוף חיים כהנוביץ.
20141212 RAHAT ARAD 302

בין ייחודיות לגנריות: מה יעלה בגורל הנוף בערד?

הנוף העירוני של השכונות החדשות בערד הפך לסתמי אחרי שהוחלט לייבא שפה אחרת שאינה שייכת למקום ולהתרחק מהאדריכלות שסיפקה פיתוח איכותי של המרחב הציבורי. אבל במקביל, המבט מערד אל המדבר והכנסת נוף ההרים אל העיר הם עדיין יתרון ראוי למימוש לחיזוק ייחודה.
(צילום: עידן עמית)

האם לספריות עדיין יש זכות קיום?

נדמה כי מהפכת המידע ומאגרי המידע הדיגיטליים הובילו לכך שהספריות איבדו מחשיבותן כמרחב ציבורי. האם יש להן עדיין מקום או שמדובר בסביבות שסופן להיכחד? מקרה אחד בארה"ב מעניק תקווה לעתיד הלא ברור של הספרייה בעידן הדיגיטלי.
IMG_0178

זהירות פינוי-בינוי! התקדים המסוכן של פארק החורשות

לאחרונה מקדמת עיריית תל אביב פרויקט פינוי-בינוי על חשבון שטחים משמעותיים בפארק החורשות בדרום העיר. מדובר בתקדים מסוכן, ויותר מכך בסיבוב על הדרום – הרי איש לא מעלה על הדעת שבמרכז העיר ירצו לנייד זכויות לפארק הירקון. היזהרו מהולילנד מספר 2.
עטיפת הספר במרחק הליכה מאת ארנה קזין

הצריכה שמכלה כל חלקה טובה

תרבות הצריכה הופכת את העולם שלנו למנוכר יותר, ריכוזי יותר, והרבה פחות חופשי. כיצד השוטטות בעיר עשויה להיות בשורה של שחרור? אורבנולוגיה מציינים עשור לצאת הספר "במרחק הליכה" של הסופרת והעיתונאית ארנה קזין