מרחב ציבורי

השפעת העיצוב העירוני על אורח החיים בשכונות 'מגדלים בפארק': שימוש במרחבים ציבוריים

מחקר שבחן שש שכונות מגדלים בערים שונות בערי המרכז, ניסה לבחון כיצד התכנון העירוני: מיקום הפארקים והגינות הציבוריות, מיקום המרכז המסחרי ותכנון הרחובות, משפיע על עוצמת השימוש. כיצד תורם התכנון לבניית קהילה ואינטראקציות חברתיות?

ראש העיר חלם על שוויץ ויהוד קיבלה את פרויקט "בלה לוגאנו"

רבים מאיתנו מתקנאים בערים והערייות האירופאית, אבל האם נכון וניתן לייבא למרחב המקומי מודל מגורים אירופאי? בנוסף, אידאולוגיית 'עירוב השימושים' עומדת למבחן כאשר חללי המסחר הרבים בקומת הכניסה נותרים ריקים

האובססיה של הזיכרון

"מפות הזיכרון" של העיר הן מורכבות ומבטאות את האופן שבו הזיכרון היה לאמצעי במאבק החברתי על הנרטיב של המקום. מהן האסטרטגיות של הזיכרון העכשוויות בערים והאם אנחנו זוכרים יותר מידי?

זיכרון הנצחה וצריכה נפגשים בלב העיר חדרה

בעשורים האחרונים ישנה מגמה של שיבוץ הזיכרון במרחבי היומיום בנוף העירוני. אך כיצד זה משפיע על ההנצחה כשהאדנרטה צמודה לקניון? האם הקירבה הפיזית בין מרחבי צריכה לזיכרון מוזילה את ההנצחה או הופכת אותה לחלק אינטגרלי מהחיים?

כיכר וריטיקלית בהתהוות- כיכר גבעון בתל אביב

כיכר גבעון הפכה מ"חצר אחורית" לפיאצה מעוצבת. השיפוץ והטיפול בכיכר נעשו באופן ורטיקלי. ניתוח של המודל העיסקי והניהולי שאימצה עיריית תל אביב ושל ההיבטים החומריים והשפעתם על השימושים השונים בכיכר.

למה כיכר ויצמן בחולון היא מרחב ציבורי לתפארת?

את כיכר ויצמן פוקדים משתמשים בכל הגילאים ולאורך כל שעות היממה. בכדי לבחון מה הופך את מרחב ויצמן למרחב ציבורי שעובד, האדריכלית ויקי וקס בחנה את הזיקה שבין האיכויות הפיזיות של הכיכר לריבוי המשתמשים בה

גסיסתו של 'השוק המקורה'- הכישלון של שוק חדרה

שוק חדרה חודש לפני עשור בקול תרועה של 'התחדשות עירונית', מה נותר ממנו היום? שוק כושל שאיבד את צביונו המסורתי אך גם לא הצליח לחולל את ה'חוויה התיירותית' שכיוונו אליה האדריכלים. האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מאירופה לישראל?

לא הכל זה כסף. הנזק התודעתי והחינוכי של שלטי חוצות

מה מבינים ילדים החושפים כל הזמן לשלטי הפירסום במרחב הציבורי? נראה כי היום מעבר לשלטי החוצות הרגילים כל בניין הופך לשטח פירסום פוטנציאלי ומקור הכנסה נוסף לדיירי הבניין, האם אפשר לדרוש מהרשות העירונית להאבק בזה?

אלימות משטרתית ושיטור יתר בעיר – המקרה של ישראלים יוצאי אתיופיה

"כאשר שוטר פוגש חשוד מהקהילה המעורבת בפשיעה, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מבאחר. הבנו את זה באיחור...אנחנו היום מנסים להחזיר את אמון הקהילה האתיופית בשוטרים, הדרך עוד ארוכה", מפכ"ל משטרת ישראל. מה הקשר בין הימצאות במרחב הציבורי ושיטור יתר, ומה ההשלכות ההרסניות של פרופיילינג?

הספרייה האקדמית כמרחב ציבורי-ביצועי

האם הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב תהפוך להיות מרחב ציבורי ופוליטי מרכזי בעתיד? הרשימה הבאה מציעה אוטופיה חדשה, בה המרחב האוניברסיטאי הופך להיות למרחב הפועל לקידום מהלכים ביקורתיים ומעשיים, המשותפים לשחקנים אשר לרוב אינם משתפים פעולה אלו עם אלו. האם יצירה של מרחב חברתי ופוליטי חדש תתקף מחדש את מעמד האוניברסיטה?

המרחב הציבורי – "נחלת הכלל" או משאב סחיר בחסות העירייה?

האם הכיכר, הרחוב וחזיתות הבניינים, הם נחלת הכלל או שהם עוברים הסחרה לתקופות קצרות או ממשוכות על ידי העירייה לטובת מיזמים שונים? והאם הסחרה זה רע? לא רק המרחב הפיזי שלנו אלא גם המנטלי הפך לסחורה בעיר. בחינה של המרחב הציבורי בתל אביב דרך שאלת נחלת הכלל
מקסיקו סיטי (צילום: Cities Changing Diabetes)

עיר סוכר

מהן הערים הסוכרתיות ביותר בישראל? ומה הקשר בין מחלת הסוכרת לעיר? לרגל התכנית הלאומית למניעת סכרת, המזוהה כאחת המחלות הקשות של המאה הקרובה, אנו מפרסמים נתונים מתוך מחקר שנעשה בישראל ומחשבות על התרומה של העיר למאבק במחלה
(צילום: Luis Felipe Salas, Flicker.com )

"חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!"

לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
ההי ליין בניו יורק (צילום: joevare Flicker.com)

מודל אלטרנטיבי לחידוש המרחב הציבורי

ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?

שנה למאבק

לפני כשנה יצאו מאות יוצאי אתיופיה למחאה, הם חסמו את נתיבי איילון וצעדו לכיכר רבין כדי לזעוק כנגד האפליה והאלימות המשטרתית. גדעון אגז'ה צלם ופעיל חברתי, מדבר על המחאה כנקודת מפנה היסטורית של הקהילה ועל הקשר שבין מחאה, מרחב ציבורי וייצוג.
ניו יורק (צילום: Maciek Lulko Flicker.com)

רחובות של פשע

האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
שכונת שפירא בתל אביב, גיא יחיאלי

למי שייכת שכונת שפירא?

בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
ליטל דמוק- אדריכלית נוף (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

קודם הכמות, אחר כך אפשר לדבר על האיכות

הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.
"הספריה", מאת אולמן בברלין (צילום: טלי חתוקה)

על זיכרון ופואטיקה בכיכר העיר

כיצד סיפורי העבר חודרים ליום יום שלנו ומעצבים את החוויה העירונית? אנדרטאות רבות ממלאות את המרחב העירוני, רובן בעלות נוכחות מונומנטלית וקשה להתעלם מהן. האנדרטה של מיכה אולמן בברלין מראה שאפשר לזכור גם אחרת.

"אנחנו בעד פארקים שלא צריך להכניס את היד לכיס בשבילם" 

הן לא מתנצלות על השימוש הנרחב בדשא, נלחמות כדי שהמרחב הציבורי לא ייגזל על ידי תשתיות, ומעידות כי העיריות כבר מוכנות לקבל את הפארקים הפחות "שטאנציים." ראיון עם אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז.
ליהי אבידן, מתוך התערוכה ,'היא לא כאן' 2015

ההיסטוריה המרחבית של הזנות בתל אביב

מהימים בהם התמלאו רחובות מרכז העיר בזנות ועד לדחיקתה ל'סוף העולם' – איך השפיע מיקום הזנות בעיר על היחס אליה? וכיצד המרחב הפך אמצעי לרגולציה מוסרית ולקרימנליזציה של המצויות והמצויים בזנות? על ההיסטוריה העירונית של הזנות בתל אביב.

היום שאחרי המחאה

אסופת המאמרים Beyond Zuccotti Park בוחנת את תנועות המחאה העולמיות של שנת 2011, מהאביב הערבי, דרך שדרות רוטשילד בתל אביב ועד פארק זוגוטי במנהטן - שהפך לבסיס האם של תנועת המחאה "כיבוש וול-סטריט". הספר מסמן את הפארק הציבורי בעיר כשחקן באקט המחאתי, ומעלה שאלות לגבי אחריותם של אדריכלים ומתכננים ביצירת מרחבים של דמוקרטיה בעיר

עיר רפאים בהיעדר רגולציה

איך קורה שהרחובות הופכים שוממים אבל מתחת לפני הקרקע, במרחב פרטי ומבוקר, מתקיימים חיי מסחר ענפים? מרכז העסקים של יוסטון מהווה דוגמה לתכנון עירוני שיוצא מנקודת מוצא אינטרסנטית של יזמים. החופש שמאפשרת הרגולציה לבעלי הכוח עלול להתנקם בכולנו.
הפגנה בבואנוס איירס, ארגנטינה (צילום: טלי חתוקה)

מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית?

גבולות פיזיים, מיקום, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של מחאה. מחאה תמיד קשורה למקום, ולבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. לקראת פתיחת התערוכה "הכוריאוגרפיה של המחאה".