עוני

דרור ישראל

האם גרעיני התיישבות 'מצילים' את השכונות?

גרעיני התיישבות בשכונות מצוקה, הם אמצעי לחיזוק השכונה והקהילה לפי משרד הבינוי והשיכון, אך מה קורה כאשר זה נהפך לכלי פוליטי? גרעינים תורניים לצד גרעינים חילוניים עוברים לשכונות ונכנסים למערך החינוך והתרבות של השכונה. האם הממשלה צריכה לתמוך בכלי זה ומה הביקורת שכנגד?
Grenfell_Tower_fire- WIKIMEDIA Natalie Oxford

שובם של גורדי השחקים? לקחים מהשריפה בלונדון

היום עשירי העולם גרים בגורדי שחקים. אך גורדי השחקים החלו להיבנות בשנות השישים כדיור ציבורי לשכבות החלשות. התושבים התקשו לשאת בנטל אחזקתם של הבניינים ואלו התדרדרו פיזית. השריפה בגרינפיל טאוור בלונדון היא נורת אזהרה למתכננים הממהרים לבנות שכונות מגדלים בכל מקום ברחבי ישראל
Jorge Caraballo Cordovez- east boston small

על צדדיו המכוערים של 'העידן העירוני'

מקדשי העירוניות מהללים את הליברליות והקוסמופוליטיות של העיר אך למעשה העידן העירוני הוא מלחמה מעמדית ואתנית שדוחקת את המעמדות הנמוכים ואוכלוסיות של צבע מחוץ לעיר. בלונדון שבה הג'נטריפיקציה גואה, מהנדסים יצאו בהצהרה נגד הכלי של פינוי בינוי אשר פוגע באוכלוסיות מוחלשות, גובה מחיר סביבתי כבד ולא מקיים כלכלית לטווח הארוך. האם לא הגיע זמן לדיון שכזה גם בישראל?
pokemon-1553995_1920- מוקטן

האם ניתן לרתום את הטכנולוגיה לצמצום האי שווין בערים?

בחודשים האחרונים עסקנו בעוני ועירוניות ושאלנו על הזיקה בין עוני ותכנון עירוני, האם מודל הערים החכמות ודיגיטציה של שירותים עירוניים יוכלו לסייע לצמצום פערים וטיפול בעוני? רבים מאמינים כי הטכנולוגיה תוביל לקדמה, שיפור, ייעול, בעיר ובחברה בכללה. הפרויקט הלאומי ישראל דיגיטלית אף רואה בה כלי מרכזי לשוויון חברתי, האמנם? ראיון עם פרופ' שיזף רפאלי על הפער הדיגיטלי, טכנולוגיה ואי שוויון בערי ישראל.
אורבניה יהודית זוננשטיין חיפה פיקיוויק

האכזריות של שוק הדיור בישראל- שיחה עם פרופ' דני גוטווין

שוק הדיור בישראל בועט מתוכו עוד ועוד אנשים, לא רק המעמד הנמוך אלא גם מעמדות הביניים נאבקים תחת הסחרת הטובין שנקרא דיור. איך זה קשור להתמוטטות שוק הפנסיה ולפריחה של מדורי הנדל"ן, ואילו כלים יכולה המדינה לאמץ לו הייתה רוצה לחולל שינוי אמיתי?
שקופית7

סדרת פודקסט- פינוי בינוי בקרית משה | כל הפרקים

סדרה בת חמישה פרקים על פרויקט בינוי פינוי בשכונת קרית משה ברחובות. שכונה שממותגת כשכונת פשע ואלימות ונכללה בפרויקט שיקום שוכנות פעמיים. היום משרד הבינוי והשיכון מקדם בה תכנית של בינוי פינוי מאסיבי. מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ופוליטיקאים? האם התכנית תטיב עם התושבים הותיקים, האם תסייע בחילוץ מעוני? ואיזה סדר יום מקדמת המדינה בפרויקט?
Hanna Lerski via Visualhunt CC BY-NC-SA מוקטן

להבין את הסוציולוגיה של העוני בישראל, שיחה עם פרופ' דני גוטווין

העוני בישראל הוא לא גזרת גורל אלא מדיניות מכוונת מסביר פרופ' דני גוטווין. במדינת ישראל יש מדרון חלקלק למי שמתחיל ליפול, ככה זה כשההשקעה הציבורית במערכות תמיכה מצטמצמת. מעצב? פרסומאי? אדריכל? גם הפרילנסרים חווים שוק ללא בטחונות, זכויות ויציבות - הגיע הזמן שנכיר בעוני של העידן החדש.
gallary check 2

משמרנות לביקורתית- שינויים בחקר העוני

לרגל יום העוני שחל אתמול, סקירה של חקר העוני בשישים השנים האחרונות מראה כיצד השתנה מתפיסות שמרניות שרואות בעוני פתולוגיה ובעניים אשמים במצבם, לגישות ביקורתיות הבוחנות איך המבנה הכלכלי והתרבותי מייצר ומשמר עוני. להיבט המרחבי תפקיד משמעותי בחקר העוני, כיצד שכונות מגורים וסגרגציה אתנית וכלכלית משמרת אי-שוויון ופערים בחברה? ומה עולה מן המחקר בישראל?
לואנדה, אנגולה, מבט מבניין רב קומות. באדיבות שירי פעמוני אשל (מתוך התערוכה)

A-esthetics: "סלאמס" במבט אחר

התערוכה A-esthetics מציעה מבט אחר על מה שמוכר לנו כ"סלאמס" בדרום הגלובלי. מעל חמישים צילומיים מרחבי העולם ממחישים את הרבגוניות של מה שמכונה א-פורמאליות בתכנון ובמגורים. אל מול המבט המודרני שמבקש להסדיר מרחבים אלה גישות עכשוויות בוחנות את ההתפתחות בערי הדרום באופן חיובי ומתמקדות בקולקטיביות העירונית, היצירתיות ויכולת ההתאוששות מהירה המאפיינת אותם.
WehoCity flickr

העיר הטרנסגרסיבית- ללמוד ממנה או לחשוד בה?

"העיר הטרנסגרסיבית" היא מושג חדש בלימודי עיר, המצטרף לתיאוריות שונות, מרביתן מהדרום הגלובלי, שמנכיחות את אי הסדר והא-פורמלי כהגיון השלט בערים רבות, ומציעות אוצר מילים חלופי שמורד באליטות ובפתרונות מבית היוצר המערבי. המושג החדש פתוח לפרשנויות שונות בין אם כהתנגדות לדימוי של 'העיר הסוטה' , ובין אם כמרחב של חציית גבולות. סקירה מרתקת של אפשרויות חדשות למחשבה על העיר
(צילום: Luis Felipe Salas, Flicker.com )

"חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!"

לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
THE ARAB NEIGHBOURHOOD HAI NUSSEIBA, NORTH OF     JERUSALEM.

ùëåðú äîâåøéí äòøáéú çé ðåñééáä, áöôåï äòéø éøåùìéí.

היכונו! פרויקט שיקום שכונות חוזר

שיקום שכונות פרויקט הדגל של ממשלת מנחם בגין בשנות ה-70 שב וחוזר לכותרות. גלגולו הנוכחי של הפרויקט מעלה שאלות נוקבות. האם יש ממש בחידושו או האם מדובר בספין פוליטי המבקש להעביר מסר להמון, שהמדינה מקדמת כלים של התחדשות עירונית גם עבור "האוכלוסיות המוחלשות"? רשימה ספקנית על הקמפיין הממותג של פרויקט שיקום השכונות.
8458537942_de31863100_o

להתמודד עם הא-פורמלי בעידן גלובלי

אחת מהסוגיות הבוערות המעוררות כיום תשומת לב רבה בקרב חוקרים, ארגונים וקובעי מדיניות היא התופעה חובקת העולם של מרחבים עירוניים בלתי פורמליים המאופיינים בעוני ובצמיחה של סלאמס. דו"ח שהופק על ידי ארגון UN-Habitat, תוכנית האו"ם לענייני התיישבויות אדם, מציע הסתכלות רחבה על התופעה ואפיקים אפשריים לפעולה. אך האם הוא מנסה להטיל ספק או לאתגר את סדר היום הניאו-ליברלי הגלובלי הקיים?