קהילה

החיים בצל ההמתנה לפינוי בינוי

לא מעט בניינים ומתחמים בישראל נמצאים במצב זמני של המתנה לעתיד של הרס. כיצד בוחרת הקהילה להגיב אל סביבת מגוריה? המחקר כמעט ולא עוסק במצבי ההמתנה הממושכים שמשפיעים על הקהילה והיחידים. קבוצת פעילים בגבעת אולגה בוחרת להתנגד לזמניות דווקא דרך חיזוק קשרי הקהילה והיחס לסביבה

שיתופיות כמנוף לניהול עירוני מתחיל בתוך הרשות עצמה

עיריית כפר סבא קיימה תהליך פנים אירגוני שנועד לבחון את מידת השימוש והנגישות לשירותים קהילתיים. על סמך מיפוי נרחב של המבנים והשימושים שנעשים בהם (מספר משתתפים, שעות ביום וקהלי יעד) יכולה כעת הרשות לתכנן אסטרטגית ופיזית את מבני הציבור שלה כך שינצולו יותר שעות בייממה ויציעו שרותים יותר מגוונים 

שכונת 'בצוותא' בחריש – הקמת מיזם דיור שיתופי בהובלת יזם פרטי

שכונת "בצוותא" בחריש מציעה דיור קהילתי במודל של פיתוח יזמי בניגוד לצורות ששונות של 'קו-האוסינג' שלרוב צומחות מלמטה על ידי קהילות שמתארגנות ביחד. האם יש כאן בשורה חדשה שמצליחה לקחת את עקרונות המגורים הקהילתיים ולהציעם לקהל רחב יותר? והאם התכנון הפיזי של השכונה עונה ומקדם את הערכים של 'קו-האסינג'?

סדרה בנושא קהילה 3# | כוחה וחשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי

לאחר שברשימה הקודמת דנו בהיחלשות חיי הקהילה ברשימה זו נביא את הקולות שטוענים כי חשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי דווקא גדלה. על רקע תהליכי גלובליזציה שהחלישו את מדינת הלאום והאתוסים הלאומיים המאחדים, צומחת המשמעות המקומית והחיפוש אחר קהילה. ואולי בכלל מנצלת המדינה את הקהילה בעידן הניאו-ליברלי כאשר היא מעבירה לה אחריות ונסוגה מתפקידה?

סדרה בנושא קהילה 2# | הון חברתי וקריסת החיים הקהילתיים בעידן הניאו ליברלי

האם בעבר הינו קהילתיים וסולידריים יותר? הספר 'לשחק באולינג לבד'  טוען שכן. מדוע הפכו חיינו לפחות קהילתיים? פירבור היא אחת הסיבות לכך. על המושג "הון חברתי" וירידת קרנה של הקהילה לפי הסוציולוג רוברט פאטנם

האם יער מאכל הוא טרנד או פוטנציאל אמיתי לגיבוש קהילות עצמאיות?

לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?