תיירות

מי הם "הנוודים הדיגיטליים"? על קשרים חדשים בין ערים ואנשים בדרום הגלובלי

העולם הדיגטלי מאפשר לעבוד מכל עיר בעולם, לשלם פחות ולשלב בין טיול לעבודה. אלה הם ה'נוודים דיגטליים'. איך הם משנים את הכלכלה העירונית בערי הדרום הגלובלי והאם אחת מערי ישראל הפריפריאליות יכולה להפוך לייעד אטרטקטיבי לקהילת הנוודים הגדלה?

האדריכלים | אמנון רכטר חלק ב'

איך השתנה התכנון של בתי הבראה ובתי מלון וכיצד זה משקף את השינויים בתרבות הצריכה והפנאי שלנו? הפרק יעבור דרך שלושה דורות של תכנון בתי מלון בישראל: מבתי ההבראה בתכנונו של זאב רכטר, דרך מלון הילטון ת"א שתכנן יעקב רכטר ולבסוף מלון אלמה ששופץ על ידי הנכד אמנון רכטר

הידוע והמוכר: 10 דברים שכל עיר צריכה כדי לפמפם את הכלכלה העירונית

מה הם עשרת הקריטריונים שיהפכו כל עיר ל'עיר תיירות מדליקה'? מדרחוב, עיר עתיקה, ריהוט עירוני והילכתיות הם רק חלק מרשימת החובה לייצור 'עירוניות' שמקדמת את כלכלת הצריכה. ביקור בשטוקהולם עזר להגדיר את הרשימה במלואה

מאזור תעשייה לפארק תעשייה

פארק התעשייה האזורי בקריית גת, שעבר פיתוח מואץ בשני העשורים האחרונים בוחן מחדש את מדיניות ההפרדה בין העיר והתעשייה, לאחר שנים רבות של מגמות היפרדות והרחקה ומציע מודל חדש של הקשר בין השתיים. כיום נידונות בהרחבה שאלות הנוגעות לעתיד הערים, עתיד התעשייה והאם העתיד הזה יכול להיות עתיד משותף. בתקופה בה ערים רבות מתמודדות אלו מול אלו בניסיון למשוך אליהן חברות ומפעלים, מה ניתן ללמוד מקריית גת?

עיר שבוראת לה אייקון, קלטרבה בולנסיה

בעידן התחרות ערים מזמינות אדריכלי על שייבראו להן אייקון, אסטרטגיה שמעוררת ביקורת ברחבי העולם. כך ולנסיה, עיר הולדתו של קלטרבה בראה את 'עיר המדע והאמנויות'. אך מה קורה כאשר פרויקט מגלומני שכזה עולה פי שלוש מן המתוכנן? מה הערך שלו לתושבי העיר והאם זה מה שהופך את העיר לאטרקציה תיירותית?

האם אילת תצליח להפוך ליותר מעיר תיירות?

עיריית אילת, על אף המרחק והקשיים האובייקטיביים מציגה תכנית אסטרטגית שאפתנית, חדשנית ומרשימה, המציבה מטרות ויעדים בתחום התעסוקה, ההתייעלות האנרגטית והתיירות. היא מבקשת לנצל את המשאבים הייחודים שלה כמו השמש והקרבה לים לטובת אפיקי פיתוח כלכליים מעבר להישענות על ענף התיירות, שלצד הרווחה והזוהר נושא גם מחירים וצדדים אפלים. כיצד מנסה העיר להתמודד עם האתגרים הללו?