תכנון

סקיווי מיניאפוליס (צילום: כרמל חנני)

כשהתשתיות המושקעות כבר לא תואמות לאקלים המשתנה

מה קורה כשבונים עיר מותאמת לאקלים המקומי ואחרי 40 שנה מגיעה ההתחממות הגלובלית והופכת את התשתית ללא רלוונטית? תשאלו את עיריית מיניאפוליס שמתמודדת עם רשת גשרים ומעברים עיליים שייתרו את רחובות העיר המרכזיים, ואילו היום נוכח מזג האוויר מתעורר צורך במערכת יחסים הפוכה שתחזיר את הרחובות לחיים.
ARBED Esch-B

ממפעל פלדה לרובע עירוני חדש

על אדמת מפעל פלדה שנסגר והפך לקרקע לא מנוצלת ומתדרדרת הקימו בלוקסמבורג רובע עירוני חדש. אוניברסיטה, מרכז מחקר, קניות, ופנאי, פארקים ושוכנות מגורים הוקמו ברובע החדש שבליבו מפעל הפלדה שעבר שימור והפך לאייקון שמכבד את ההיסטוריה התעשייתית
פארק תעשייה נ.ע.ם 2016

אזור התעשייה לאן? נייר עבודה ותכנית אסטרטגית לאזור תעשייה נ.ע.מ. בנגב

רשימה זו מציגה תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.
2. Skating Rink at Zollverein

להחליק למרגלות מפעל הפלדה

כיצד ניתן לחדש ולהשמיש אתרים ששימשו לתעשייה כבדה? אלפי דונמים שעמדו ריקים ועזובים הפכו לרצועת פארקים מרהיבה בצפון גרמניה שמשמרת את אתרי התעשייה תוך מתן פרשנות חדשה והסבתם למרכז צלילה, בריכות, קירות טיפוס, מסלולי הליכה, גלריות ומוזיאונים. רשימה ראשונה העוסקת בשאלות והצעות לשימוש חוזר בקרקע תעשייתית.
https://www.flickr.com/photos/gtchd/14850314987/in/photolist-oCgKgz-eVcb2X-5mfaKm-ezpcJP-kWEt77-ejS4m8-aY7PWK-nDrUTF-cVVBpw-pWbhJL-hGDcMi-4UgjjP-cRqHWw-9esyPr-q4HHu7-pqhRTY-nMv8xq-kr1zFR-EzwffC-9DJ2Pp-bvbXEY-883kBp-eLXJVz-azLDaK-eFcV51-dJxU4L-Con16G-iuRCEh-ezsumJ-92dZud-axbSS4-docDkz-gbUNRr-8KG73D-cRqAmN-cRqwum-dFQo3X-ed6t2s-nbmizh-dnyQEU-9fo9nu-cRquLh-a4o96B-qsp24Q-hbK28y-hNZt8W-oYRao3-biPZ18-ezstjS-eQgQZLFlicker Guillermo Distopia

חשיבותו של האוטופי באתגור ההווה

מהו תפקידם של החזונות האוטופים אורבניים כיום, כאשר עבור רבים הקונספט של אוטופיה הגיע אל סופו? מחשבות על השיח הביקורתי והחשיבות של האורבניזם האוטופי, בעקבות מאמרו של דיוויד פינדר היוצא להגנת האוטופיה בחשיבה העירונית
(צילום: Luis Felipe Salas, Flicker.com )

"חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!"

לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
משבר התכנון

"תכנון- גלגוליו של רעיון" | סדרת פודסקט עם יוברט לו יון

בסדרה בת חמישה פרקים טלי חתוקה מראיינת את פרופ' יוברט לו יון, אדריכל ומתכנן עירוני. לו יון טוען כי מקצוע התכנון מצוי במשבר עמוק והוא ינסה להסביר מהו אותו משבר וכיצד הגענו אליו דרך הדיון בהיסטוריה, אידאולוגיה, מתודולוגיה והפוליטיקה של התכנון. לאן חותרים המתכננים? אלו רעיונות חברתיים ופוליטיים הם מנסים ליישם במרחב? לטובת מה הם פועלים ובאילו כלים? פרק ראשון בפודקסט החדש של אורבנולוגיה
שכונת שפירא בתל אביב, גיא יחיאלי

למי שייכת שכונת שפירא?

בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
ליטל דמוק- אדריכלית נוף (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

קודם הכמות, אחר כך אפשר לדבר על האיכות

הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.
DSC00283

"אנחנו בעד פארקים שלא צריך להכניס את היד לכיס בשבילם" 

הן לא מתנצלות על השימוש הנרחב בדשא, נלחמות כדי שהמרחב הציבורי לא ייגזל על ידי תשתיות, ומעידות כי העיריות כבר מוכנות לקבל את הפארקים הפחות "שטאנציים." ראיון עם אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז.
בתים המסמלים זהות אתנית פלסטינית בשכונה גבעת פרדיס (צילום: איריס לוין)

כיצד קבוצות שוליים משפיעות על המרחב העירוני?

באיזה אופן המרחב העירוני מושפע ממגוון קבוצות שונות החיות זו לצד זו? ד"ר איריס לוין חוקרת את יחסי הגומלין בין מרחב המגורים לתושבים בשולי החברה. היא מאמינה שהרב תרבותיות עדיין חיה ובועטת, ולכן למתכננים יש אחריות לשילוב חברתי של קבוצות שונות במרחב העירוני. רשימה שישית בסדרה "קריאת כיוון".
scan 02

המארג קם לחיים

איך מתרגמים מסגרת רעיונית לשיטת עבודה? איך מגשרים על הפער בין האקדמיה לפרקטיקה? האדריכלית אירית צרף נתניהו, ראש המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה, לקחה את המתווה הרעיוני של המארג שהופיע בספר "שכונה-מדינה" ויישמה אותו בתכנית מתאר להתחדשות עירונית בנתניה. ראיון.
(צילום: jordi.martorell, Flickr.com)

איך תכנון יכול להפוך את העולם למקום טוב יותר?

בצומת בין תיאוריה ופרקטיקה, ידע ופעולה, פרופ' הת'ר קמפבל חושבת שצריך להתמקד בשאלות אתיות ונורמטיביות ולעסוק בצדק לא רק מתוך פריזמה אקדמית אלא בניסיון להביא לשינוי ממשי. רק כך נוכל לענות על השאלה מה התפקיד והשליחות של האקדמיה.
Beeri - Dan Haimovich 2

את מי משרתת הגמישות התכנונית?

מה מייצרת עמימות תכנונית באקלים של קשרי הון-שלטון? מי שומר על האינטרס הציבורי כאשר ההנחיה התכנונית פתוחה לפרשנות? המקרה של פרויקט היוקרה "בארי-נהרדעא" בתל אביב מציף שאלות הנוגעות למארג האינטרסים בפיתוח העירוני.
עטיפת הספר "קיימות בראיה כוללה" (צילום: באדיבות המחברת)

קיימות עכשיו

הספר "קיימות בראיה כוללת", אותו ערכה האדריכלית והמרצה תגית כלימור, מאגד תחתיו מבחר עבודות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון המציעות חיבור בין שלושת עמודי התווך של תפיסת הקיימות: סביבה, חברה וכלכלה
תשתיות ציבוריות בעיר פורטו, פורטוגל (צילום: יואב מאירי)

רוצים תשתיות מתקדמות בעיר? יש לזה מחיר

גשר עצום מימדים נישא מעל בתיה הפסטורליים של העיר פורטו שבפורטוגל, ומעליו נמתח אחד מקווי הרכבת הקלה במטרופולין. זהו מחזה מעורר מחשבה, המעודד אותנו לשאול כיצד היום, בעידן הניאו-ליברלי, על הרשות ועל המתכננים לקדם פרויקטים גדולים של תשתיות ציבוריות במרחב העירוני
עטיפת הספר "קיצור תולדות הניאו-ליברליזם" מאת דיוויד הארווי (באדיבות הוצאת מולד)

רטוריקה של חירות

מסוף המאה העשרים, הפרדיגמה הניאו-ליברלית היא השלטת בכלכלה הפוליטית הבינלאומית. ספרו הקלאסי של הגיאוגרף הבריטי דיוויד הארווי מסביר כיצד בשם ערך החירות מתפשטת הגישה ברחבי העולם, ומעורר מחשבות על תפקידה החדש של המדינה כגוף מתכנן
6016219267_66b667bf67_o

האם וכיצד התכנון יכול להתמודד עם אלימות עירונית?

ברבות מן הערים בעולם, בייחוד בדרום הגלובלי, הפורמלי והלא-פורמלי יצרו עיר דואלית. איך תרם התכנון המודרניסטי למצב זה? מדוע אזורים אלו מלבים את האלימות העירונית? ומה על המתכננים העירוניים לעשות בנושא? פרופ' דיאן דיוויס מהארוורד מספרת על הקשר בין אלימות לעיצוב המרחב.
cover

עיר מדבר

מהו הממשק שבין העיר לטבע? לנופים המקיפים אותה? ספרו החדש של הסייר הוותיק דב פוניו "מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה" הוא לכאורה מדריך טיולים סטנדרטי, אך מדובר במפעל חיים של ממש - המעלה שאלות ותהיות על מקומו של הפרט בפיתוח הנוף המקומי

אורבנולוגיה מציגים: זכוכית מגדלת

אין ספק כי התכנית היא מהות ומרכז עשייתו של המתכנן, אך היא עלולה להיות לעיתים מבלבלת, בלתי נגישה ובלתי מובנת לציבור הרחב. בדיוק לשם כך - אורבנולוגיה גאים להציג את "זכוכית מגדלת". מדור חדש בו נציג תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב.
cover

להבין את מה שאנו רואים ועושים

כיצד החוקר והמחקר מסתכלים על המציאות, על הפרקטיקה התכנונית? כיצד הם מבינים ומנתחים אותם? מה המתודולוגיה והכלים העומדים לרשותם? אסופת המאמרים החדשה בהוצאת Routledge מעלה על סדר היום את שיטות המחקר בשדה התכנון
6363500041_bce209263c_b

הפרדוקס של העיצוב העירוני

מהו סדר היום של עיצוב עירוני? האם יש לו כזה? האם העיצוב העירוני קרוב יותר לשדה התכנוני או האדריכלי? ברנט ריאן, פרופ' לעיצוב עירוני ב-MIT, טוען שעיצוב עירוני צריך לעסוק פחות במונומנטלי, לקבל את העיר כסביבה הטרוגנית "ומטולאת" ובדומה לשדה התכנון להציע סדר יום חברתי.
9780262026932_0

"זכרו! בניינים חייבים למות"

האדריכלות בימינו נוטה ב"הולדה" של מבנים חדשים ומרהיבים, אך האם וכיצד היא מתמודדת עם תהליכי ההזנחה וההריסה הטבעיים של הסביבה הבנויה? הספר "בניינים חייבים למות: מבט פרוורטי על אדריכלות" מציע הסתכלות ביקורתית על הסוגיה