מה עתידם של שטחים ירוקים בשכונה שעוברת ציפוף וג'נטריפיקציה? כיצד הם מעוצבים ועבור איזו אוכלוסייה הם מיועדים? רשימה זו מתמקדת במקרה המבחן של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן שבעיר תל אביב.
בתי כנסת הם מרחבים ציבוריים שמשקפים ויוצרים קהילות, ערכים, מסורות וזהות. על כן בעת שינויים דמוגרפיים הם הופכים לעיתים למרחב של מאבק על פניה שלה העיר. ליאל צבן שטרום בחנה בעבודת התזה שלה שלוש ערים בדרום (נתיבות, באר שבע ושדרות) ואת המאבק שהתקיים בין אוכלוסיות חדשות לאוכלוסיות וותיקות בבתי הכנסת בעיר.
רמת גן עד לא מזמן הייתה העיר המובילה בפרויקטים מסוג תמ"א 38. מה ההשפעה על פרויקטים אלו על התמהיל המעמדי בשכונות ותיקות שעברו חידושים רבים? מיפוי הפרויקטים לצד הדירוג הסוציו-אקונומי של השכונות מעלה מגמות של משיכת אוכלוסיות חזקות ועליה ברמה החברתית-כלכלית הכוללת.
שכונות וותיקות רבות ברחבי הארץ עוברות תהליכים של התחדשות, האוכלוסייה משתנה, מרקם הבינוי משתנה ואיתם גם המעמד הסוציו-אקונומי של התושבים. הרשימה בוחנת כיצד מתרחש תהליך ההתחדשות בשתי שכונות בערים שונות
לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג'נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?
מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת
הג'נטריפיקציה בווליאמסבורג בניור יורק עובדת לפי הספר, ראשית נכנסו צעירים מהמעמד הבינוני שחיפשו דיור זול יותר ממנהטן, בהמשך נדחקו עובדי מעמד הפועלים והאוכלוסיה הלטינית, הדומיניקנית והשחורה. והיום דוחק ההון ודירות היוקרה גם את מעמד הביניים. האם עיריית ניו יורק יכלה לעשות משהו כדי למנוע זאת?
פרופ' ארז צפדיה על עקירה כתוצאה מתהליכי התחדשות עירונית הפוגעת בעיקר באוכלוסיות מסוימות, על חוסר האיזון בין המרכז לפריפריה, ואיך הסכמי הגג פוגעים באפשרות להתחדשות עירונית בפריפריה. פרופ' נטע זיו מציעה מנגנון חלוקתי שיאזן בין חוסר ההתחדשות בפריפריה לביקוש הגבוה במרכז וטוענת שיש לפתח מנגנונים רגלוטורים שיבטיחו התחדשות עירונית הוגנת יותר
מה גוזרים תהליכי התחדשות על אוכלוסיות מוחלשות? על רשויות חלשות כלכלית? כיצד המנגנון הנוכחי של התחדשות עירונית מעצים פערים קיימים בין אזורי הביקוש לבין הפריפריה ומדוע הסכמי הגג פוגעים אנושות ביכולת של הערים החלשות להתחדש
מה הופך פרויקט התחדשות עירונית להצלחה מסחררת? ראיון עם אדריכל ניקי דוידוב שריכז את צוות תכנון התחדשות לב העיר תל אביב, על הכלים להתחדשות עירונית אז והיום
התכנית לחידוש שכונת רמת אליהו, שכונה עם רוב אתיופי מעוררת מחלוקת. התכנית כוללת פיזור של התושבים בארבע שכונות שונות בעיר, מנגנון מוצלח לסיוע לאינטגרציה מרחבית- חברתית? או הרס של הקהילה?
"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?
חברת Venn מקימה מיזמים, מציעה מגורים ופותחת עסקים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. האם שכונה היא עסק כלכלי? מה ההשפעות על כלל תושבי השכונה והאם נוצרת קהילה עילית בתוך הקהילה הוותיקה שלבסוף תדחק החוצה?
למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד
לאחר שנים של תחרות בין ערים על משיכת תאגידים וחברות הי טק, חלה התפכחות והכרה בקונפליקט בין האינטרסים העירוניים לאינטרס של חברות הענק. הגיע העת שגם ערי ישראל יתפכחו מהחלום.
שוק חדרה חודש לפני עשור בקול תרועה של 'התחדשות עירונית', מה נותר ממנו היום? שוק כושל שאיבד את צביונו המסורתי אך גם לא הצליח לחולל את ה'חוויה התיירותית' שכיוונו אליה האדריכלים. האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מאירופה לישראל?
הערים היצירתיות הן ערים סגרגטיביות, הלבנים באמריקה הם הנהנים העיקריים מהפריחה של המעמד היצירתי. ומה קורה כאן בישראל? האם גם בישראל ישנה חפיפה בין אתניות למעמד היצירתי או שגם כאן ישנה הפרדה על בסיס 'צבע'?
מקדשי העירוניות מהללים את הליברליות והקוסמופוליטיות של העיר אך למעשה העידן העירוני הוא מלחמה מעמדית ואתנית שדוחקת את המעמדות הנמוכים ואוכלוסיות של צבע מחוץ לעיר. בלונדון שבה הג'נטריפיקציה גואה, מהנדסים יצאו בהצהרה נגד הכלי של פינוי בינוי אשר פוגע באוכלוסיות מוחלשות, גובה מחיר סביבתי כבד ולא מקיים כלכלית לטווח הארוך. האם לא הגיע זמן לדיון שכזה גם בישראל?
רשימה זו בוחנת מסלולי התחדשות עירונית לקרית המלאכה בתל אביב. כל הצעה בוחנת את האתר מנקודת מוצא שונה, והשאלה היא מהן המטרות ואלו קבוצות חברתיות צריך המקום לשרת בראייה עירונית וראייה מקומית? רשימה זו מציגה מספר כיוונים שכל אחד מהם משקף סדר יום שונה. מה הכי מתאים לקרית המלאכה בתל אביב?
שוק מחנה יהודה הפך למרכז בילוי ותיירות צפוף. פודיז המגיעים לסיורי אוכל, היפסטרים, דתיים ותיירים, כולם פוקדים את הברים והמסעדות בשוק. נהנים מהאותנטיות של הבסטות, אך הג'נטריפיקציה מאיימת על העסקים הוותיקים. הדילמה שבין פיתוח כלכלי להרס הייחודיות לא פוסחת על השוק בירושלים
לרוב אנו מדמיינים את האומנים החלוצים שעוברים לשכונה מוחלשת, פותחים בית קפה ואז מתחיל הבאזז שהופך את פני השכונה. אבל חוקרים מראים כי ג'נטריפיקציה היא תהליך ממוסד המונע מלמעלה. באילו כלים מאיצה עיריית תל אביב את תהליך הג'נטרפיקציה בדרום תל אביב? האם מדובר בתהליך המגיע מלמטה, של צעירים המחפשים מרחבי מחייה מגניבים חדשים או שהם בעיקר בובות בתהליך מחושב היטב המונע על ידי העירייה?
תערוכת אמנות ביקורתית, שנושאת את דגל המאבק בתהליכי ג'נטריפיקציה דורסניים, היא עוד עדות לכך שהמחאה העירונית של קיץ 2011 הצליחה לחלחל לחיינו. אבל מה זה אומר שתאגיד ענק ממן את התערוכה? האם זה הופך אותה למגויסת, פחות ביקורתית? אמנות, מחאה ועירוניות בצל הקפיטליזם החזירי.
