הסכסוך הישראלי פלסטיני

חניון יעד: אסדרה, תכנון וחיי היום יום במקום

ההיסטוריים והסמלים שלהם במקום. רשימה זו, בוחנת את הדינמיקה התכנונית והפיסית באזור החניון, את אופני השימוש והדינמיקה החברתית במקום ולבסוף בוחנת את היחס שבין הקונפליקטים הקיימים באתר לבין חיי היומיום.

חניון יעד: בין אישי ללאומי

חניון יעד יכול להראות למטיילים כמו עוד חניון מטיילים רגיל עם שולחנות קק"ל לפיקניקים, אך התבוננות מעמיקה יותר מגלה את שכבות של זיכרון, פעילויות בלתי פורמליות ומתחים חברתיים ופוליטיים. על היער שבין כפרים פלסטינים ויישובי משגב.

לדמיין עבר אחר

ראיון עם איאד ברגותי מחבר הנובלה סיפור עכא'אי, על ההיסטוריה והזיכרון של העיר עכו, ייחודה ומעמדה בהיסטוריה והתרבות המקומית. ולבסוף התייחסות גם למצב הנוכחי ולאירועי האלימות שלטענתו לא ניתן לנתק אותם מתהליכים תכנוניים שמתרחשים בעיר.

חיבור על תכנון ומלחמה: הדרך לעזה

סדרת הרשימות הקרובה  מלווה את הפודקסט "הדרך לעזה" שבו משוחחים טלי חתוקה ויוברט לו יון על החידה שהיא עזה. האם אנחנו יכולים לדמין את עזה? לשרטט את עזה? כיצד הפכה לנעלם בתודעה הישראלית ובתכנון הישראלי? הרשימות להלן הן שיחה בהמשכים, שמבקשת לעודד המשגה חדשה ביחס לעזה, כאמצעי ראשוני לחשיבה אחרת, ותודעה חדשה על השכנים שלנו מעבר לגדר, קרובים, רחוקים.

טראומה ואדריכלות חלק ג’ | ואדי סאליב, وادي الصليب,  בחיפה

בשלוש הערים הגדולות המעורבות בישראל – תל אביב-יפו, ירושלים, וחיפה, אזורים שטופלו בעזרת מחיקה ברמות שונות. על אף ניסיון המחיקה הזיכרונות צפים ומופיעים בדרכים שונות. רשימה שלישית ומסכמת בסדרה על טראומה ואדריכלות במרחב הישראלי

מהו בית? תיאוריה ביקורתית לחקר בתים/דיור

סקירה של מאמר חדש של ד"ר אריאל הנדל אשר מנסה לנסח תיאוריה פוליטית של דיור ובתים. הנדל מסביר את הקושי לחקור ולדון במושג המורכב בית שנע בין משמעויות כלכליות, תכנוניות, פונקציונאליות ופסיכולוגיות

איך יזמים פוליטים תירגמו את ריצ’ארד פלורידה לירושלמית?

מודלים עירוניים משייטים ומיובאים לערים ברחבי העולם, וכך גם מודל ה'עיר היצירתית' שעשה את דרכו אל ירושלים. כיצד הוא תורגם לקונטקסט המקומי ועזר למסגר מחדש את הקונפליקט החרדי-חילוני, היהודי-פלסטיני ואת הפנייה לאכולוסייה הצעירה והיצרנית?

חלוקת ירושלים: מבט היסטורי וגרפי על ההצעות להסכמי השלום

דווקא בימים שבהם דנים בירושלים שאיננה ניתנת לחלוקה, סקירה היסטוריות על החלוקות שהוצעו לאורך השנים בהסכמי השלום שהובאו לשולחן וביטויים המרחבי. האמנם ירושלים איננה ניתנת לחלוקה? ואולי ברבות הבנייה והסרבנות לאורך השנים היא אכן נעשתה במתכוון בלתי ניתנת לחלוקה?

מדינה משותפת לישראל-פלסטין: מקורות היסטוריים ואתגרים נמשכים

טראמפ החזיר לשיח הציבורי את שאלת עתיד ישראל פלסטין, "מדינה אחת שתי מדינות?! מה שתרצו". לרעיון המדינה המשותפת, הנדון עתה באקדמיה ובארגוני פעילים בשני הצדדים, מקורות היסטורים בצד הישראלי והפלסטיני. ראיון עם ליילה פרסת (Leila Farsakh), פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת מֶסֶצ'וּסֶטְס בבוסטון, על האתגרים והמציאות המתהווה בשטח של מדינה אחת לישראל ופלסטין

סוללים דרך לביתור הכפרים

מאחורי הקריאות ל'ירושלים המאוחדת' יש לבחון כיצד ישראל מפרקת ומכוננת את גבולות העיר באמצעות סלילת כבישים, גדרות והצבת מחסומים. כפרים שהיו בעבר חלק מירושלים המזרחית נותקו ממנה ועל תושביהם מוטלות הגבלות תנועה ובידוד. שני מקרי מבחן בעוטף ירושלים חושפים את הכלים של האלימות המרחבית שמפעילה המדינה תחת מעטה של ביטחון