טכנולוגיה

מה ניתן ללמוד מנחיל? – על חגבים, רובוטים והתנועה בעיר

איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.

על טכנולוגיה והבטחה, בקולנוע המוקדם ובעת הנוכחית

מה זו סימפוניה עירונית? מה היא יכולה ללמד אותנו על השינויים הטכנולוגיים היום? מה טכנולוגיית תקשורת יכולה ללמד אותנו על צורות של משטר? ומה הקשר בין טכנולוגיה חדשה לבין הבטחות? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם ד"ר אורי לוין מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, אשר בוחנת במחקריה קשרים בין קולנוע, טכנולוגיה וחברה.

ללמד צדק נתונים: הטיות אלגוריתמיות וניתוח מרחב ביקורתי בלימודי תכנון עירוני

כיצד לימודי תכנון מושפעים מכלים טכנולוגיים חדשים ושימושי בנתוני עתק? מהם היתרונות והסכנות באימוץ כלים כאלו? רשימה זו סוקרת את המאמר Teaching Data Justice: Algorithmic Bias and Critical Spatial Analysis in Urban Planning Education, שדן בשאלות האלו.

מבני חינוך באזורי תעשייה: הנחיות לתכנון ולעיצוב הבלוק הציבורי באזור התעשייה נ.ע.מ.

כיצד חינוך מקצועי מתאים את עצמו למציאות הטכנולוגית הדינמית? מה המקום של אזורי תעשייה בפיתוח החינוך המקצועי? התכנית האסטרטגית, מבני חינוך באזורי תעשייה: הנחיות לתכנון ועיצוב הבלוק הציבורי באזור התעשייה נ.ע.מ., מציעה להטמיע קמפוסים חינוכים טכנולוגיים באזורי תעשייה.

מגמות בתחום החינוך המקצועי טכנולוגי

החינוך הטכנולוגי משתנה דרמטית בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית וכולל הכשרה טכנולוגית חדשנית. קריירה טכנית המושתתת על מקצועות הטכנולוגיה הופכת להיות עמוד התווך של הכלכלה ושל התעשייה, וחיונית להשתלבות בשוק העבודה. רשימה זו סוקרת את הגישות והמגמות בעולם ובישראל.

עיצוב המרחב השכונתי בעידן הבקרה- שכונות ותיקות מול שכונות חדשות

חמו-גורן, קורל (2020), מרחב, טכנולוגיה ובני נוער: תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל, עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך (M.A), בהנחיית פרופ' טלי חתוקה, אוניברסיטת תל אביב

מעיר חכמה לעירוניות חברתית חכמה

מאמר חדש של טלי חתוקה והדס צור בוחן את המעורבות של חברות פרטיות בעיצוב 'העיר החכמה' והטשטוש שנוצר בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, המוביל לאימוץ חבילות סטנדרטיות בתחום 'העיר החכמה' תוך התעלמות מהקונטקסט המקומי הייחודי ומהצרכים החברתיים בעיר. על רקע האתגרים של העיר המאמר מציע לעבור לעירוניות חברתית חכמה

סדרה בנושא קהילה 2# | הון חברתי וקריסת החיים הקהילתיים בעידן הניאו ליברלי

האם בעבר הינו קהילתיים וסולידריים יותר? הספר 'לשחק באולינג לבד'  טוען שכן. מדוע הפכו חיינו לפחות קהילתיים? פירבור היא אחת הסיבות לכך. על המושג "הון חברתי" וירידת קרנה של הקהילה לפי הסוציולוג רוברט פאטנם

מה זה גאו-צדק חברתי?

משבר האקלים מזמן חשיבה מחודשת על היחסים בין האדם, הטבע המדע והטכנולוגיה. תערוכות המוצגות בימים אלה במוזיאון הרצליה נוגעות בכך וגם המחקר בוחן את הזיקה בין המושגים הללו בעידן האנתרופוקן (Anthropocene). ברונו לאטור טוען כי אנו לקראת הבנה חדשה של האדמה עליה וממנה אנו חיים

מיהו התושב החכם? מחקר חדש על הבדלים דיגיטליים בעיר תל אביב-יפו

בכרטיס דיגיתל משתמשים בעיקר תושבי צפון תל אביב, בעג'מי וביפו הרבה פחות. מה הסיבה להבדלים הדגיטליים בין תושבי השכונות השונות? מחקר חדש מגלה כי בעיר הדיגיטלית מתפתחים פרופילים שונים של משתמשים והסיבות להבדל הן מעבר לפערים סוציו-אקונומיים

אוהבים את העיר? תפסיקו לקנות באינטרנט

לכניסה של אמזון יש הרבה השלכות אחת מהן היא על העיר ועתיד חיי הרחוב והמסחר בה. לנו כצרכנים יש תפקיד פעיל בעתיד הזה, ואילו במרחבים מסוימים שוללים מאיתנו את הבחירה. למשל בנמלי תעופה שהמירו מלצרים במסכים שלא ניתן לחמוק מהם

מי מחזיק במושכות לגיבוש חזון העיר בעידן הדיגיטלי?

כאשר יותר ויותר רשויות מעסיקות יועצים חיצוניים וחברות טכנולוגיה ממנסות למכור לראשי ערים את מרכולתן, מי אמון על גיבוש סדר יום כולנני בתחום הדיגיטלי? והאם אסטרטגיה בתחום הטכנולוגי מנותקת מייעדים אחרים של העיר? בעידן שבו הרשויות הופכות לאינטגרטוריות, חשוב לשמור על יחסי הכוח שבין הרשות העירונית למגזר הפרטי

פרטיות בעיר הדיגיטלית

נושא הפרטיות הוא מרכזי בעידן של איסוף מידע והטמעת טכנולוגיות מעקב וחיישנים במרחב הציבורי בעיר. כיצד צריכות הערים להתמודד עם הפיתוח הטכנולוגי מחד ושמירה על הזכות לפרטיות מאידך? האם הקונספט של פרטיות עדיין רלוונטי בעידן הנוכחי או כפי שמציעים רבים זהו רעיון שפס מן העולם?

 רשמים מהכנס העיר בעידן הדיגיטלי- בין המגזר הפרטי לשלטון המקומי

בכנס אקדמי שקיימנו בנושא העיר בעידן הדיגיטלי ובכתבה שהתפרסמה השבוע בדה מרקר, התמקדנו בשלוש שאלות: מי אחראי לפתח את חזון העיר, מי יגן על האזרח, ומי אחראי להתמודד עם הפערים בעידן הדיגיטלי? שאלות שככל הנראה ימשיכו להעסיק את כולנו בשנים הקרובות

הדרה ואי שוויון בעידן הדיגיטלי

האם לטכנולוגיה ולדיגיטציה השפעה על פערים חברתיים? עם תהליכי הדיגיטציה שעוברות הערים חובה לבחון את ההיבטיים וההשלכות שלהם על קבוצות שונות בחברה ויחסי הכוח שזה יוצר בין האוכלוסיות השונות בעיר 
By SounderBruce - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=56922594

ניו-יורק ווושינגטון ניצחו בתחרות על אמזון, האמנם ניצחון?

אמזון הזמינה ערים להגיש מועמדות להקמת המטה החדש שלה, בראליטי של אמזון האזרחים והערים הם המפסידים והתאגיד זוכה בכל הקופה. המהלך עורר ביקורת ברחבי ארצות הברית והעלה על סדר היום את שאלה יחסי הכוח בין העיר לתאגיד

‘הפועל זונה’- אלימות באצטדיוני כדורגל

אלימות באצטדיוני כדורגל היא תופעה גלובלית שמעסיקה שוטרים, מתכננים, חברות אבטחה וטכנולוגיה. מניין יבוא הפתרון -ממתכנן האצטדיונים, מחינוך האוהדים, מעונשים למועדון או מאמצעי מעקב וסריקות פנים? ומה כאשר האלימות יוצאת מגבולות המגרש? סקירה והצעה לפתרון של אוהד מושבע
(צילום: PROIan Southwell Flickr.com)

מצלמות המעקב משנות את המרחב הבית ספרי

קבוצת תלמידים בבית ספר הועמדה למסדר זיהוי. מנהל בית הספר ניסה לזהות מי העבריין שצייר גרפיטי לפי נעלי התלמידים, כיוון שמה שקלטה מצלמת הCCTV שמוצבת בבית הספר הם את נעלי התלמידים. מה ההשפעה של מצלמות בקרה על התלמידים? כיצד מצלמות משפיעות על ההבנה של תלמידים סוגיות כמו אמון, זכויות, חינוך ופרטיות?

האם התחבורה השיתופית עתידה לטרוף את השוק בישראל?

Uber ו- Lyft אחראיות למהפכה תחבורתית בערים רבות בעולם, בישראל, הממשלה טרם פתחה להן את הדלת, אבל היא לומדת לעומק את הנושא. האם ביכולתה של התחבורה השיתופית לחולל שינוי של ממש במדינה מוטת רכב פרטי ותחבורה ציבורית לא מספקת? מה המשמעות של התחבורה החכמה על חיי האזרחים.

עיר ותחבורה בעידן “חכם”

רשימה זו מבקשת לפרק את המונח "עיר חכמה" ולהבחין בין המונח, הסימבול, השיח והישות הבין-סובייקטיבית המכונה "עיר חכמה" לבין המוחשי, הפיזי והמרכיבים הסטטיים והפרקטיים היוצרים אותה הלכה למעשה. במוקד הדיון התחבורה החכמה וזו השיתופית והשלכותיהן המורכבות על עתיד המרחב האורבני העולמי וחיי היום יום של התושבים. רשימה ראשונה בסדר
(צילום: Visualhunt.com )

עיר העתיד: אוטופיה או דיסטופיה?

בפורום שיקגו לערים גלובליות הציגו חברות טכנולוגיה את החזון שלהן לתחבורה בעיר העתיד. כלכלת שיתוף, רכבים אוטונומיים וביטול ההפרדה בין הכביש למדרכה הם רק חלק מהססמאות שעלו שם. האם הפתרון של Uber לבעיית הנגישות של הפריפריה והתכנית של Google לרשת את העיר ניו יורק, מייתרות את תפקיד העירייה והמדינה במתן שירותים ודאגה לשוויון בין האזרחים?

“כל פעילות שלנו מייצרת שובל מידע, ויש מי שצועד בעקבותינו”

"אנחנו מקבלים שירות, חושבים שהוא בחינם, אבל משלמים במידע האישי שלנו". פרופ' מיכאל בירנהק, משפטן החוקר סוגיות של פרטיות במרחב הדיגיטלי ובמרחב העירוני, מזהיר מקדחת איסוף המידע של המדינה ותאגידים, אבל גם מהעמדה הרומנטית שמתנגדת לכל מעקב באשר הוא.