סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל.
החינוך הטכנולוגי משתנה דרמטית בעקבות המהפכה התעשייתית הרביעית וכולל הכשרה טכנולוגית חדשנית. קריירה טכנית המושתתת על מקצועות הטכנולוגיה הופכת להיות עמוד התווך של הכלכלה ושל התעשייה, וחיונית להשתלבות בשוק העבודה. רשימה זו סוקרת את הגישות והמגמות בעולם ובישראל.
מאמר חדש של טלי חתוקה בגיליון מיוחד של Architectural Design המוקדש לייצור אורבני מסמן את הכניסה של נושא התעשייה בעיר לתחום המיינסטרים האדריכלי ואת האופן שהוא צפוי לעבור מגישה שולית לסדר יום מרכזי
ממשיכים בסדרת הרשימות על הפנים העירוני והפעם פרוייקט שבמרכזו 'הנווד הדגיטלי' וניסיון להציע לו מרחב שיענה על צרכיו. מהו מקום שמושתת על הרעיון של "שומקום"?
לאחרונה פירסמנו רשימה על האתגרים שבהזדקנות האוכלוסייה: תעסוקה, דיור, כלכלה. התארכות תוחלת החיים מחייבת חשיבה מחדש על כלל ההסדרים בחברה כך שהמבוגרים לא יהיו לנטל בלבד על הצעירים. הצעה לחשיבה מחודשת על תעסוקה ומהלך החיים שתוביל להחזרת האוכלוסיה המבוגרת לחברה.
האם מפעלי העתיד ישובו למרכזי הערים? במידה וכן, באיזה אופן? החוקרת נינה רפפורט מציעה לבחון מחדש את מודל המפעל האנכי- מפעל רב הקומות שאפיין את מבני התעשייה בתחילת המאה העשרים, כפתרון חדשני לתקופה הנוכחית.
אדריכלים אינם עוסקים מספיק בבנייתם של מבני תעשייה המעצבים את סביבת העבודה ומשפיעים על מעמד, ייצור, פרוגרמה וחיי היומיום. היום מי שעוסקים בכך הם בעיקר אדריכלי הנוף מפרספקטיבה של שיקום הנוף והסביבה העירונית הפוסט- תעשייתית. אך מה מקומם של האדריכלים בנושא התעשייה? רשימה זו מתוך הספר "המפעל" סוקרת את היחסים שבין האדריכלות למרחב התעשייתי
