פארקים אקולוגיים מובחנים במחויבות שלהם ליישום אסטרטגיות קיימות. המעבר מחייב גישה הוליסטית שבאה לידי ביטוי בצורות רבות, בין היתר, "בתמיכה בשינוי הירוק" הדורשת גישה דו-כיוונית, הן מן החברות הקיימות שיעברו לפרקטיקות ברות-קיימא, והן מקובעי המדיניות שיקדמו שינויי רגולציה ומדיניות.
בעידן של התחממות גלובלית, אין חשוב יותר מלבחון מחדש את הפארקים התעשייתיים שלנו, הנושקים לסביבות המגורים, ואת האופן בו הם מתאימים עצמם לסדר יום בר קיימא.
כיצד התפתחו אזורי התעשייה הוותיקים ביחס לעיר? מהם המאפיינים הפיזיים והתפקודיים שלהם כיום? מהי עמדת השיח התכנוני והמדיניות התכנונית כלפי אזורי התעשייה הוותיקים ואפשרויות ההתחדשות שלהם? וכיצד משפיעים על כך המאפיינים והאתגרים המרכזיים של ערים קטנות בפריפריה הגיאוגרפית העולים מהשיח התכנוני?
סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל.
מאמר חדש של טלי חתוקה בגיליון מיוחד של Architectural Design המוקדש לייצור אורבני מסמן את הכניסה של נושא התעשייה בעיר לתחום המיינסטרים האדריכלי ואת האופן שהוא צפוי לעבור מגישה שולית לסדר יום מרכזי
בתכניות בניין עיר של אזורי תעשיה, קיים מגוון מצומצם ביותר של ייעודי קרקע. מהי המשמעות בפועל על אזורי התעשיה ועל הענף בכלל? על החשיבות לשינוי גישה בתכנון של אזורי תעשיה, והצעה למינוח וטרמינולוגיה רחבה ואחידה במסמכי תכנון להרחבת ייעודי קרקע תעשייתיים
בקריית שמונה הבינו שהם זקוקים לתכנית אסטרטגית מתכללת ושלשם כך הם היו זקוקים לאקדמיה. מדוע מתקשה האזור, למרות ההשקעה הכספית האדירה באזור, לקדם סדר יום מושכל? התכנית האסטרטגית לגליל המזרחי ולקריית שמונה, מציעה פרדגימה תכנונית ורעיונית חדשה לאזור המושתת על שיתוף פעולה אזורי סביב שלושה עוגני פיתוח: תעשייה, חינוך ותיירות
בעשורים האחרונים אזורים רבים מאמצים את מודל ה"סליל המשולש" הכולל את האוניברסיטה, את התעשייה ואת הממשל. שיתוף הפעולה ביניהם באזור מסוים יכול להפוך למקור לחדשנות והתמחות שיוביל לצמיחה ושיתוף פעולה אזורי
משרדי הממשלה ערכו כנס בנושא תכנון סביבות תעשייה וייצור. זהו מהלך מבורך וחשוב, עם זאת קובעי המדיניות לא לא הציעו סדר יום ברור ולא נראה שהם יודעים לאן הם מובילים אותנו
המהפכה התעשייתית הרביעית בדרך אך החינוך הטכנולוגי בישראל מכשיר תלמידים למקצועות האתמול, הצעה למדיניות אלטרנטיבית לחינוך הטכנולוגי במדינת ישראל: חינוך טכנולוגי מא' עד ת'.
תכנית אסטרטגית לעיירית אשדוד שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני על ידי ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, והמתכננות סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר, מבקשת לחשוב על העיר אשדוד כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית.
