זכוכית מגדלת

התכנית, על שרטוטיה והוראותיה, היא מהות עשייתו של המתכנן. בבסיס כל תכנית עומדים רעיונות, הנחות יסוד והשקפות עולם המתורגמים לקווים וכתמים. אלו מייצגים את חלוקת המשאבים בין קבוצות ופרטים ולכן משקפים גם מאבקי אינטרסים וכוחות, ושלל אילוצים חברתיים, פיזיים ובירוקרטיים. כדי להבין את הסביבה הבנויה ואת התוכנית שקדמה לה – אנו מקדמים מדור חדש בשם זכוכית מגדלת. מטרת הפינה היא להתמקד ולחשוף תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב “שבחוץ”. בפינה זו נציג תוכניות שהתממשו ותוכניות שעתידות להתממש: נתאר, ננתח ונאיר את הרעיונות התכנוניים העומדים בבסיסן, את השאלות שהן מציפות, ואת ההזדמנויות שהן מעלות. אנו מבקשים להנגיש את התוכניות לסטודנטים, אנשי מקצוע והקהל הרחב ולפתח כלים לקריאה של תוכניות שלעיתים נתפסות כבלתי קריאות או נגישות ל”אזרח הפשוט”. אנו מקווים שפינה זו תוכל לתרום ולטפח את השיח המקצועי בקרב אנשי ונשות המקצוע, ובכך ליצור זירת מפגש ודיון וירטואלית בין האקדמיה, הפרקטיקה והקהל הרחב.

עמדות מכשירי מפעם ציבוריים בעיר תל אביב – אי שיוויון והדרה

ברשימה הקודמת הצגנו כיצד הפכו מפעמים (דפיבלירטורים) לחובה במרחבים ציבוריים על מנת להציל את חייהם של מי שלוקים בדום לב. רשימה זו מתמקדת בפרישה שלהם במרחב העירוני של תל אביב ומגלה כי גם בהיבט הזה קיים אי שוויון בין אזורים מוחלשים לעשירים בעיר.

עמדות מפעמים (דפיברילטורים) חכמות במרחב העירוני: מדוע זה חשוב?

האחרונות ישנה עלייה במודעות לתופעת הדום לב ויכולתם של מכשירי מפעם להציל חיים. לצורך כך פוזרו עמדות של מפעמים במבנים ומרחבים ציבוריים. טכנולוגיות חכמות אמורות לתמוך בשימוש בהם ולקשר בינם לבין שירותי רפואת חירום. תשתית זו היא חלק ממה שמכונה "בריאות חכמה", תחום אשר הולך ומתפתח במסגרת החשיבה על העיר החכמה. על הקשר בין בריאות, טכנולוגיה והמרחב העירוני תוכלו לקרוא ברשימה זו.

רחוב מסילת ישרים: כשמדיניות תחבורה עירונית מתנגשת עם מסחר שכונתי

בהמשך לרשימה "הרחובות המסחריים לאן?" שהציגה את תהליכי הדעיכה הלא מבוקרים של רחובות מסחריים בעיר וקראה לגיבוש תוכניות אסטרטגיות עדכניות לניהול המסחר בעיר, רשימה זו תציג את המקרה של דעיכת המסחר ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא בתל אביב.

פוטומנטה – צילום מארצות הים התיכון

מה המשמעות של לגור לחוף הים התיכון, אזור המאכלס 147 מיליון בני אדם? כיצד הוא ייראה בעוד כ-20 שנה? רשימה זו מציגה את תערוכת פוטומנטה במוזיאון ארץ ישראל המאגדת לראשונה מבטים שונים של צלמים מארצות הים התיכון, ודנה בעבודות נבחרות העוסקות במשתנה ובזמני בעיר.

שדה דב- החזון החברתי מתנפץ אל מול ערך הקרקע בכלכלת השוק

דיור בהישג יד מוגדר כדיור במחיר מופחת ממחיר השוק, אז מה עושים כשמחיר השוק השתגע? האם שכירות מופחתת בסך 7000 ש"ח היא ברשת השגה ולמי? ערכי הקרקע בשדה דב אינם מאפשרים לממש את החזון החברתי של הרובע. מה שמחייב אותנו לחשוב מחדש על המנגנונים הקיימים בישראל לדיור בר השגה.

התחדשות עירונית תעשייתית: פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון

כיצד ניתן לחדש אזורי תעשייה? להכניס שימושים חדשים ולהכין אותם לעירוניות התעשתייתית החדשה? התוכנית האסטרטגית 'התחדשות תעשייתית': פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון', מציעה סדר יום ומסגרת גמישה להתחדשות של אזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה.

עליית הפרדיגמה האזורית בדיור בר-השגה | 2# מדינת מערב אוסטרליה

משברי הדיור בעולם המערבי והירידה בנגישות לדיור הולם ובר-השגה מאפיינים לא רק אזורים מטרופוליניים כפי שהצגנו במקרה של מטרופולין ונקובר, אלא גם אזורים בעלי גיאוגרפיות מגוונות ובכלל זה פריפריות המאוכלסות בדלילות. רשימה זו סוקרת אזור נוסף, מדינת מערב אוסטרליה, המקדמת כיום תכנית אסטרטגית לדיור בר-השגה.

עליית הפרדיגמה האזורית בדיור בר-השגה | 1# מטרופולין ונקובר, קנדה

המטרופולינים והאזורים בעולם המערבי מובילים כיום שינוי פרדיגמה בתכנון המגורים ברי-ההשגה, נושא שטופל בעבר בעיקר דרך מוסדות המדינה. בתגובה למשברי דיור, מתגבשות אסטרטגיות אזוריות מתוך הכרה בכך שלסוגיית הדיור השפעה מכרעת על השגשוג הכלכלי והתפקוד של האזור. רשימה זו סוקרת את התכנית עבור מטרופולין ונקובר בקנדה.

האם הבעיה של רכבת ישראל היא מידת הקישוריות למרכז העיר?

ערים רבות טוענים שמידת השימוש ברכבת איננה עונה על הציפיות, והסיבה לכך היא מידת הקישוריות הנמוכה של התחנות. רשימה זו בוחנת את הקישוריות של תחנת קרית אריה בפתח תקווה לשכונות קרובות ורחוקות בעיר וכיצד זה משפיע על חוסר שיוויון מעמדי

מרחבים משוחררים ומשחררים: האם ניתן לשמור עליהם?

מעט מרחבים בעיר הם נטולי ייעוד או כאלה שאנשים עושים בהם שימוש שחורג מייעודם ויש להם חשיבות ועוד יותר מכך לכאלה המציעים מפגש עם הטבע בלב העיר. יחד עם זאת הרשויות לא מכחישות את הרצון שלהן לבנות באותם שטחים, כיצד ניתן ליישב את הסתירה הזו? להתערב מבלי להרוס את הספונטניות והאותנטיות שלהם? הצעה להתערבות בשדה בור בגבעתיים

חשיבותו של הלא מפותח בעיר: על שדה בור בגבעתיים

בלב העיר גבעתיים הצפופה ישנו שדה שמציע חוויה של טבע נגיש ובלתי מעובד. רשימה זו עוסקת בחשיבותם של השטחים הלא מפותחים בעיר והערכים המתגלמים בהם. את מי משמש השדה שמסתתר בין דפנות המגורים, עבור אילו שימושים וכיצד הוא נתפס בתודעת התושבים?

חניון יעד: אסדרה, תכנון וחיי היום יום במקום

ההיסטוריים והסמלים שלהם במקום. רשימה זו, בוחנת את הדינמיקה התכנונית והפיסית באזור החניון, את אופני השימוש והדינמיקה החברתית במקום ולבסוף בוחנת את היחס שבין הקונפליקטים הקיימים באתר לבין חיי היומיום.

חניון יעד: בין אישי ללאומי

חניון יעד יכול להראות למטיילים כמו עוד חניון מטיילים רגיל עם שולחנות קק"ל לפיקניקים, אך התבוננות מעמיקה יותר מגלה את שכבות של זיכרון, פעילויות בלתי פורמליות ומתחים חברתיים ופוליטיים. על היער שבין כפרים פלסטינים ויישובי משגב.

של מי הוואדי הזה? מתחים נראטיבים ומרחביים בפרדס חנה כרכור

רשימה זו סוקרת את המאבק הפנימי המתחולל בפרדס חנה כרכור, שתי מושבות חקלאיות שאוחדו לכדי ישות מונציפלית אחת, סביב רצועת שצ”פ החוצה את לב המושבה. ברקע המאבק הצמיחה והשינוי של המקום. מה יהיה עתיד המקום- מושבה או עיר? וכיצד דילמה זו מתבטאת במתחים סביב ה”וואדי”, הרוצה שחוצה את המושבה?

תכנית פריז רבתי: מתפיסה מטרופולינית לסדר יום אזורי

תכנית פריז נועדה לחזק את מטרופולין פריז בתחרות הבנילאומית שבה נותרה מאחור יחסית ללונדון וניו יורק. התכנית מטפלת בתחבורה, באפיון אזורי חדשנות, קיימות ופיתוח כלכלי ונועדה להכין את העיר והאזור למאה ה-21

בית רומנו: מרחב פרטי מצליח או מרחב ציבורי?

בית רומנו הפך לאחד ממרחבי הבילוי האהובים והעמוסים בעיר תל אביב. הוא עושה שימוש ייחודי במבנה וותיק ושומר על ריבוי השימושים שלו והשונות בין יום ולילה. האם החצר הפנימית השוקקת היא מרחב ציבורי או מרחב פרטי וכיצד נשמרת האווירה המחתרתית והארעית גם לאחר עשור

תכנית מדריד להתחדשות עירונית: מפרויקט נקודתי לתכנית מערכתית כוללת

מה שהתחיל מפרויקט שיפוץ תחנת רכבת במדריד התפתח לפרויקט מערכתי עירוני לתכנון השטחים הלא מפותחים שנותרו בעיר, מתוך תפיסה של תכנון מקיים לעיר והאזור שמתאים למאה ה-21. התכנית מנסה להתגבר על ההפרדה שיוצרת מערכת התחבורה בין צפון העיר ושכונותיה ולעודד יצירת מקומות עבודה חדשים.

לאתגר את האורתודוקסיה התכנונית בירוחם

הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".

כוכבים בחוץ 1# | הפארק האקולוגי בהוד השרון

הפארק האקולוגי בהוד השרון מצליח לשלב בין מטרות אקולוגיות, מרחב ציבורי איכותי, יצירת טבע עירוני ותרומה לניהול הטיפול במי שפכים. הוא דוגמה לפרויקט מצוין שמתמודד עם אתגר סביבתי ובה בעת מייצר עבור העיר מרחב עירוני מוצלח במיוחד. לכן בחרנו בו לסדרת הרשימות החדשה 'כוכבים בחוץ' שותאיר פרויקטים, כוכבים, בישראל.

“אזוריות חדשה” באשכול רשויות הנגב המערבי?

התכנית האסטרטגית לאשכול הנגב המערבי מציעה חזון ומפת דרכים לפיתוח סדר יום כלכלי אזורי ברוח "האזוריות החדשה", על בסיס זיהוי חמישה מנועי צמיחה ייחודיים. האם בכוחה של התכנית לקדם צמיחה באזור פריפריאלי זה, הסובל מקשיים במשיכת השקעות, הון אנושי וחוסרים בתשתיות?

מודל המשלב עיבוי-בינוי בשכונת כפר שלם עשוי להביא בשורה חדשה בתחום ההתחדשות העירונית

מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת

שנויים במחלוקת #2 | פארק המושבה, זכרון יעקב

פארק המושבה בזכרון יעקב, בדומה לפארקים עירוניים גדולים ויקרים אחרים שהוקמו בשנים האחרונות, מהודר ומטופח מאוד אך הוא גם מרחב סטרילי, מבודד ומגודר, בעל שעות פתיחה מצומצמות. האם הפארק מתפקד כמרחב ציבורי התורם לתושבי העיר והאזור? מי זקוק לפארק הזה באמת?

רמלה # 2 | תכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה

רשימה זו מנתחת את תוכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה מהיבטים שונים. במטרה להעמיק את הידע וההבנה של העיר כמרחב חברתי וגאוגרפי וכבסיס לגיבוש מתווה להתחדשות עירונית

רמלה # 1 | יחסי עיר ומדינה בתהליכי התחדשות עירונית

סדרת רשימות הקרובה תעסוק בתהליכי התחדשות עירונית בעיר רמלה. הסדרה מבוססת על עבודה מעמיקה שנועדה לייצר רפלקציה על תהליכי ההתחדשות העירונית בישראל, ולאחר מכן להציע נקודת מבט חדשה

שנויים במחלוקת #1 | מול החוף וילג’, חדרה

מגה-מתחם הקניות החדש 'מול החוף וילג'' בחדרה הוא פרויקט שנוי במחלוקת המעורר שאלות רבות בנושאי ברות-קיימא כלכלית וסביבתית, תכנון עירוני, עיצוב אדריכלי, פרוגרמה וחברה. מה צופן לו העתיד, בייחוד על רקע מגמות של דעיכת המסחר הקמעונאי?

שמירת המורשת התעשייתית במתחם מעורב של מגורים ותעשייה

הביקוש המאסיבי למגורים בלונדון גורם להסבת אזורי תעשייה מסורתיים לאזורי מגורים. בתגובה לאובדן שטחים יצרניים, עיריית לונדון התוותה מדיניות המאזנת בין ביקוש למגורים לבין דרישה למקומות עבודה. מתחם התחדשות עירונית שיצא לפועל מכוח סדר היום הזה מערב שימושי תעשיה קלה ומגורים ברי-השגה.

לייצר בסלון הבית

בשנים האחרונות מתחזקת מגמת העבודה מהבית. תקופת הקורונה, אף הגבירה את הדרישה לאספקת חללי מגורים מותאמים לכך. מרבית העובדים מרחוק משתייכים לתעשיית הידע והשירותים, אך מה לגבי עבודה מהבית של המגזר היצרני? פרויקט מגורים חלוצי בלונדון משלב תעשייה קלה בתוך יחידות הדיור.

לגור מעל מרכז לוגיסטי תת-קרקעי

צמיחה חדה במסחר הדיגיטלי מייצרת ביקוש גובר להקמת מרכזי אחסנה והפצה במרכז לונדון, אך הדרישה המקבילה לבנייה למגורים באזור דוחקת שימושים תעשייתיים החוצה לשולי העיר. אב טיפוס אדריכלי חדש מבקש לתת מענה לשתי המגמות, המתחרות על משאב קרקע מצומצם, באמצעות שילוב מרכז לוגיסטי ומגורים תחת קורת גג אחת.

את מי משרתת הרשות המקומית בעידן הניאוליברלי? המקרה של שכונת מונטיפיורי בתל-אביב-יפו

שכונת מונטיפיורי בעיר תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית מזה מספר שנים. האם זו התחדשות אורגנית או מתוכננת? איזה חזון מציעה העיר והאם הרשות המקומית שומרת על האינטרסים הציבוריים בעידן של 'העיר היזמית'?