נחל החוצה את העיר ומהווה שדרה ירוקה ורציפה של פעילויות נשמע כחלום. תכנית לשיקום נחל עין הזהב בקריית שמונה תבקש להפוך זאת למציאות.

בעבר ניתן היה ליהנות ממים זורמים בנחלים לאורך החופים ובעמקים ובחלק מהמקרים גם בנחלים שזרמו בתוך הערים. משבר המים המתמשך בישראל פגע בנחלים בהיבטים רבים. חלק ניכר מהנחלים בערים סובלים מייבוש המים, זיהום, פגיעה במערכת האקולוגית, והעלמות ערכי טבע ונוף ייחודיים. בשנים האחרונות מתחולל שינוי במשק המים בארץ עם הקמת מתקני התפלה למי ים. שינוי המאפשר שיקום של נחלים שנפגעו במהלך השנים.

מוסדות התכנון כולל המנהלת לשיקום נחלי ישראל עוסקים, מטבע הדברים, בנחלים במרחב הפתוח; כאן טמון הפוטנציאל העיקרי לשיקום בתי גידול, נופי מים ומערכות אקולוגיות. הנחל העירוני סובל לרוב ממפגעים סביבתיים רבים יותר ומקונפליקטים בין תשתיות עירוניות נדרשות לבין צרכי שימור ושיקום הנחל ופעמים רבות הנחל העירוני נופל בין הכיסאות משום שהוא נמצא במקום עמום מבחינת תחומי ההתמחות והידע.1 אך נחל עירוני הוא הזדמנות לשינוי מהותי, הוא הזדמנות לחבר את העיר למערכת הטבעית הסובבת אותה ולקשור אותה אל המרחבים הפתוחים באזור, אל האנשים החיים ומבקרים בהם.

נחל עירוני שגלומה בו הזדמנות לשינוי הוא נחל עין זהב בקריית שמונה. הנחל הינו נחל איתן החוצה את העיר מצומת מצודות בצפונה ועד לאזור התעשייה הדרומי. הוא חולף בדרכו דרך נופים בנויים משתנים- שכונות, גנים ציבוריים, פארק עירוני, מוסדות חינוך ומבני תעשייה עד שהוא מתחבר אל התעלה המערבית של הירדן הזורמת בעמק החולה לכיוון אגמון החולה. בעבר נשאבו המים מהמעיין הראשי שלו (עין זהב), ומשנות ה-70 אפיקו התייבש לחלוטין בקיץ והוא הפך למקום מוזנח שהכביד על העיר במקום לתרום לה תרומה חיובית. החל משנת 2009 רשות הטבע והגנים מזרימה מים לנחל,  והוא שב לזרום באופן קבוע בתוך העיר ולקיים בתוכה מערכת אקולוגית טבעית.2 למרות השיפור ועבודות השיקום והפיתוח שבוצעו, עדיין לא הוגשמה ההבטחה הטמונה בנחל במלואה. קיים נתק בין חלקיו השונים, ישנם אזורים בלתי נגישים ובעיות נוספות גורמות לכך שהוא אינו מממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו. פוטנציאל לתפקד כמרחב ייחודי של טבע עירוני וכ’עמוד שדרה ירוק’ וחיוני של העיר.

בשנה שעברה נערכה במעבדה לעיצוב עירוני תוכנית אסטרטגית לקריית שמונה ולגליל המזרחי.3 התוכנית מציעה חזון רעיוני ותכנוני לפיתוחה של קריית שמונה על פי עקרונות החשיבה והתפיסה האזורית תוך התמקדות בעוגנים הקיימים והעתידיים בעיר- תעשייה ותעסוקה חינוך ותיירות. בתוכנית מוצע אירגון מרחבי של העיר סביב רצפים לינאריים מובחנים בציר צפון-דרום, ושני מסדרונות אזוריים הנשענים על צירי מזרח מערב ומפנים את העיר אל האזור. נחל עין זהב זורם בליבו של רצף עירוני המוגדר בתוכנית כ’רצף הנופי’ בשל ההזדמנויות הנופיות הרבות הגלומות בו שכוללות מלבד נחל עין זהב גם את ערוץ נחל עיון, את גבעת שחומית ותצפיות הנוף המרהיבות שניתן לראות ממנה, ואת פארק קק”ל. נחל עין זהב ומיקומו במרחב מאפשרים לבחון את ההזדמנויות החברתיות והכלכליות שיש בו בשלוש רמות של התייחסות- בראיה אזורית, עירונית ומקומית.

בראיה אזורית– המצב הקיים הוא שהעיר אינה מקושרת היטב למערכות האזוריות הקיימות ואינה מציעה שירותים מתאימים למבקרים באזור. תוכנית מוצעת שנערכה ב2009 ע”י מועצות אזוריות בגליל העליון וגופי טבע וסביבה למקורות הירדן אינה כוללת בתוכה התייחסות לנחל עין זהב. החזון הוא כי הנחל יטופל כמערכת רציפה שתחבר בין הפרוזדורים הראשיים הקושרים את העיר למרחב הכפרי, כך שפיתוחו יהיה חלק מרשת השבילים והטיילות האזוריות המקיפות אותו ויהיה מנוף להפיכת העיר לחלק מרשת התיירות האזורית.

בראיה עירונית-  מגוון השימושים המקיפים היום את סביבת הנחל, מאורגנים באיזור (zoning) קפדני. החזון הינו שהפיתוח הרציף וההמשכי לאורך הנחל יקשור בין העוגנים הכלכליים, תעשייתיים, חינוכיים ונופיים מצומת מצודות דרך אזורי המגורים, מבני הציבור והחינוך, אזור התעשייה ופארק קק”ל ויהווה מנוף לשיתופי פעולה וחיבורים חדשים וחדשניים.

בראיה מקומית- המצב הקיים הינו של מערכת אקולוגית המשמרת בתי גידול טבעיים בלב העיר באופן מקוטע. החזון הינו שיקום המערכת לכדי מערכת רציפה ומתפקדת, בעלת תפקיד משמעותי בחיוניות העירונית אשר לאורכה יתפתחו מספר מוקדים בדגשים שונים- ספורט, חינוך וקהילה, תיירות תעשייתית, טבע עירוני ואקולוגיה. מוקדים אלה יהיו עוגנים שימשכו אליהם את אוכלוסיית העיר ואת התיירים המבקרים באזור.

אנו נוטים להסתכל על התחדשות עירונית באופן רזה. התחדשות עירונית בישראל עדיין מיוחס לפיתוח של סביבות מגורים. במקביל שיקום של נחלים גם הוא נעשה באופן אוטונומי. אולם גישות אלו, נקודתיות ומפספסות את הראייה של המכלול, לא במובן של קנה המידה של הפרויקט, אלא בהיבט התמטי והנושאי. במובן זה, כל שיקום של נחל , כל פיתוח של פארק, כל התחדשות של מבנה מגורים, חייב להיבחן בראייה רחבה ובאופן שבו הוא עשוי לחולל שינוי מערכתי, מקומי או רחב יותר.

  1. קפלן משה, רוזנר יערה (2011): הנחל והעיר- הילכו שניים יחדיו. המשרד להגנת הסביבה ומכון ירושלים לחקר ישראל‎‎
  2. רשות ניקוז כינרת, נחל עין זהב
  3. טלי חתוקה, גילי ענבר, קורל חמו-גורן, דיוויד קמבו-מיינה. תוכנית אסטרטגית : הגליל המזרחי כאקוסיסטם תעשייתי. המעבדה לעיצוב עירוני אוניברסיטת תל-אביב