מימד הזמן הוא קריטי בהליכי תכנון, ויש בו מורכבות רבה הרבה מעבר ל"זמן בשעון", זמן ליניארי ואובייקטיבי. אז מדוע הוא זוכה להתעלמות במחקרים על תכנון אסטרטגי של ערים ואזורים? על החשיבות להטמעת הזמן הסובייקטיבי, שיש בו קטיעות, תופעות חזרתיות וקושי להבנת התכנון האסטרטגי כתהליך חברתי מורכב.
דו"ח חדש של פרופ' טלי חתוקה ופרופ' ערן כרמל מנתח את הקלאסטרים הגדולים ביותר של תעשייה אבטחת הסייבר: אזור מפרץ סן פרנסיסקו, מטרופולין וושינגטון וישראל. מה היתרונות של הקלאסטרים והכלכלה שמניעה אותם?
עלייתן של אידיאולוגיות חדשות ורדיקליות ברחבי העולם הניעה הוצאת גליון מיוחד של כתב העת 'Planning Theory', העוסק בתיאוריה של התכנון, סביב מושג ה'אידאולוגיה'. על החשיבות להצבת הפוליטי בראש סדרי היום המחקרי והפרקטי
סקירה של מאמר חדש של ד"ר אריאל הנדל אשר מנסה לנסח תיאוריה פוליטית של דיור ובתים. הנדל מסביר את הקושי לחקור ולדון במושג המורכב בית שנע בין משמעויות כלכליות, תכנוניות, פונקציונאליות ופסיכולוגיות
איך נראית מחאה בעידן הדיגיטלי? האם היא מייתרת את המרחב הציבורי ואילו מתודולוגיות מחקר חדשות יש לאמץ בכדי להבין את ההשפעה של רשתות חברתיות ופלטפורמות דיגיטליות? ראיון עם החוקר עומר קינן
מעבדות הפכו לטרנד חם, מחברות במגזר הפרטי, דרך המגזר הציבורי ועד אירגונים במגזר השלישי, כולם מקימים 'מעבדות עירוניות'. מה מושך במושג מעבדה? מה משתוף למעבדות העירוניות ברחבי העולם ומה שונה בינן לבין המעבדות באקדמיה? חוקרים שהחלו לבחון את הסוגיה מעלים מספר ביקורות על המוגבלות של 'המעבדה' במגזר הציבורי והפרטי
הספר "קיימות בראיה כוללת", אותו ערכה האדריכלית והמרצה תגית כלימור, מאגד תחתיו מבחר עבודות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון המציעות חיבור בין שלושת עמודי התווך של תפיסת הקיימות: סביבה, חברה וכלכלה
כיצד החוקר והמחקר מסתכלים על המציאות, על הפרקטיקה התכנונית? כיצד הם מבינים ומנתחים אותם? מה המתודולוגיה והכלים העומדים לרשותם? אסופת המאמרים החדשה בהוצאת Routledge מעלה על סדר היום את שיטות המחקר בשדה התכנון
