הספר Ecological Urbanism עורר סערה עם יציאתו , וניסה לענות על השאלה מה מקומם של אנשי המקצוע מתחומי האדריכלות והתכנון העירוני בשאלות הנוגעות להיבטים אקולוגיים, מהו אורבניזם אקולוגי? מה חשיבותו ומדוע אנו נדרשים לשאלה זו כעת. סקירה על ספר שמנסה לקדם סדר יום.
הסרט הדוקומנטרי שזוכה לשבחים חושף את הפרוטוקולים והתוכנית הסדורה של יישוב עולים יוצאי מדינות צפון אפריקה בעיירות הפיתוח, אך האם זו הדרך היחידה להסתכל על אותן עיירות שקובצו תחת השם "עיירות פיתוח" למרות השוני התכנוני שלהן אז והיום? יוליה פורשיק שגדלה באחת מן העיירות בוחנת את מושגי היסוד מנקודת מוצא תכנונית.
ספרה החדש של איריס גרייצר "מהשכונה אל השיכון ההתיישבות העירונית של הפועלים בארץ-ישראל ושורשיה הרעיוניים, 1920-1950" מספק בחינה מעמיקה של התפתחות שיכוני העובדים בישראל, המטרות החברתיות, תפקיד האדריכלים בעיצוב סדר היום וכיצד ערכים אלו השפיעו בהמשך על התפתחות השיכון הציבורי. מה ניתן ללמוד משיכוני העובדים של תחילת המאה הקודמת?
האם קיימת קריאה פמיניסטית של מרחב? מה תורם החלק ההולך וגדל של נשים במקצועות האדריכלות והתכנון לעיצוב והבנת המרחב הפיזי והתודעתי שלנו? קובץ מאמרים חדש מנסה לתת שער כניסה לדיון המרחבי - פמיניסטי.
האם מפעלי העתיד ישובו למרכזי הערים? במידה וכן, באיזה אופן? החוקרת נינה רפפורט מציעה לבחון מחדש את מודל המפעל האנכי- מפעל רב הקומות שאפיין את מבני התעשייה בתחילת המאה העשרים, כפתרון חדשני לתקופה הנוכחית.
אתגר הפרברים הוא האתגר הגדול ביותר של ארצות הברית במאה ה-21 מבחינה תכנונית. הספר RETROFITTING SUBURBIA בוחן ומציע דרכים להתמודד עם החלום האמריקאי ושברו: קניוני רפאים, שטחים לא מנוצלים ומיתון כלכלי
פארק התעשייה האזורי בקריית גת, שעבר פיתוח מואץ בשני העשורים האחרונים בוחן מחדש את מדיניות ההפרדה בין העיר והתעשייה, לאחר שנים רבות של מגמות היפרדות והרחקה ומציע מודל חדש של הקשר בין השתיים. כיום נידונות בהרחבה שאלות הנוגעות לעתיד הערים, עתיד התעשייה והאם העתיד הזה יכול להיות עתיד משותף. בתקופה בה ערים רבות מתמודדות אלו מול אלו בניסיון למשוך אליהן חברות ומפעלים, מה ניתן ללמוד מקריית גת?
האם הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב תהפוך להיות מרחב ציבורי ופוליטי מרכזי בעתיד? הרשימה הבאה מציעה אוטופיה חדשה, בה המרחב האוניברסיטאי הופך להיות למרחב הפועל לקידום מהלכים ביקורתיים ומעשיים, המשותפים לשחקנים אשר לרוב אינם משתפים פעולה אלו עם אלו. האם יצירה של מרחב חברתי ופוליטי חדש תתקף מחדש את מעמד האוניברסיטה?
ספרם של ד"ר צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון "האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-וגיל 2010-1946" מתעד את עבודתם רחבת ההיקף של צמד האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר יחד עם שותפיהם ביקסון וגיל. הספר סוקר את עבודות המשרד בארץ ובחו"ל המשתרעת על פני עשורים ונוגעת במרחבים ציבוריים מכוננים בנוף הישראלי. זו הזדמנות ראשונה להתוודע להיקף עבודתם, ולתמורות שהתרחשו בשדה האדריכלי במישור האידאולוגי והעיצובי.
כאשר שר החינוך מתייחס אל מערכת ההשכלה הגבוהה כאל מוצר צריכה ואל הסטודנטים כלקוחות, מה תפקידה של האקדמיה הישראלית בייצור, שימור ושכפול יחסי הכוח בינה לבין המדינה? והאם יכול המרחב האוניברסיטאי הפיזי להציע פתרון החותר תחת מציאות זו? מחשבות על האקדמיה בעולם הנאו-ליברלי לקראת התנגדות אפשרית.
האם אשדוד בדרך להפוך לעיר תעשייתית בעלת חשיבות אזורית ואסטרטגית? לפי יוזמה שמקדמת עיריית אשדוד בימים אלו ייתכן שאנחנו ניצבים בפני מודל חדש לעיר תעשייתית בנוף הישראלי.
"אנשי מקצוע ובני דמותם מצויים כיום בכל מקום הנכלל תחת הכותרת "עירוניות". בשדרות הניהול האקסקלוסיביות של הרשויות, בכלכלה העירונית, במוסדות המחקר ובתקשורת ההמונים. נראה שלכל אחד מהם יש מה לומר על "העיר", בכל מקום בו מצוי הכסף ואור הזרקורים".מה תפקידם של גורמים אלו ביצירת הייצוג של העיר? כיצד באמצעות הייצוג הם יוצרים את העיר לטעמם? כופים אותו על הציבור הרחב? ומה המשמעות של הייצוג עבור אלו שאינם חלק מן המועדון של "אנשי המקצוע"?
אם האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, מי אמון על עיצוב נוף זה? מיהם הכוחות המעצבים את המרחב הישראלי ומה השיקולים המנחים אותם? בספרן נטורי קרקע מבקשות המחברות רוית חננאל ורחל אלתרמן לדון בערכים והשיקולים מאחורי המדיניות הקרקעית בישראל.
עיון מחודש ב"מדינת היהודים" שכתב הרצל לפני יותר ממאה שנה מציע מבט על מקום מחוץ למקום. האם הטקסט האוטופי שנכתב אז יכול גם היום להעניק לנו מבט חדש על המרחב? האם הטקסט בקריאה מחודשת יכול לעזור לנו להבין את עצמנו כמדינת לאום ללא תלות באדמה? אלא כחברה המבוססת על היחסים הכלכליים והחברתיים המתקיימים בתוכה כפי שהציע לנו חוזה המדינה?
עורכת מדור ספרים ב"אורבנולוגיה" מאוגוסט 2016 עד אוגוסט 2018. סטודנטית לתואר שני בתכנון עירוני בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, הצטרפה למעבדה לעיצוב עירוני בשנת 2016. בעלת תואר ראשון בביולוגיה ופילוסופיה במסגרת המסלול "לחקר התודעה" באוניברסיטת תל אביב. עבדה מספר שנים במסגרות שונות בחינוך הבלתי פורמאלי ביניהן ארגון בינ"ה, ועמיתי ברונפמן.
