חיבור פארקים עירוניים למערכות אקולוגיות: הצעת מדיניות ברמה הארצית

תהליכי עיור רחבי היקף ברחבי העולם בכלל, ובישראל בפרט, מובילים לפגיעה בקישוריות ההכרחית בין ערים והמערכות האקולוגיות. פגיעה בבתי הגידול והמסדרונות האקולוגיים בסביבת הערים, לצד שינויי אקלים מואצים מסכנים את השלמות הפיזית והאקולוגית של מערכות אקולוגיות החיוניות לטבע ולאדם ומחייבים התייחסות מחודשת למערכת היחסים בין ערים למערכות הטבעיות הסובבות אותן. במסגרת קורס מיומנויות מתקדמות בתכנון בהנחיית פרופ’ טלי חתוקה, גיבשנו מסמך מדיניות המציע פיתוח של פארקים עירוניים המקושרים למערכות אקולוגיות ארציות ב- 30 ערים בישראל, על מנת להגיע לאיזון בין פיתוח עירוני ושימור הטבע, תוך מקסום היתרונות לכלל בעלי העניין המעורבים. ברשימה זו נציג את נקודת המוצא שלנו במסמך, מקרי מבחן מן העולם ואת ההצעה שלנו לזירה הישראלית.

הצורך בשינוי מערכת היחסים בין ערים לטבע

תהליכי העיור רחבי ההיקף בישראל ובעולם מחליפים שטחים טבעיים בשטחים בנויים, כחלק מבניית ערים חדשות והתרחבות של ערים קיימות. החלפת שטחים טבעיים בשטחים בנויים מצמצם את גודלם וקישוריותם של מערכות אקולוגיות חיוניות. פגיעה בבתי גידול לצד תהליכי שינוי אקלים מואצים, המתרחשים ביתר שאת באזורינו, גורמים לפגיעה ממשית בתפקוד האקולוגי של מערכות אלו ועלולים להביא לקריסתם¹. לאור חשיבותם של מערכות אלו לטבע, לאדם ולעיר, המהווה את בית גידולו העיקרי של האדם בתקופה זו, עולה הצורך בבניית מערכת יחסים בריאה יותר בין ערים והמערכות האקולוגיות הסובבות אותן. יצירת פארקים עירוניים עם קישוריות למערכות אקולוגיות הינו צעד מתבקש להפיכת מערכת היחסים החדשה למציאות.

לאור הלחצים הרבים בהן שרויות מערכות אקולוגיות בעולם, ובישראל ביתר שאת, אנו מסתכנים בקריסת מערכות אקולוגיות שאנו זקוקים לקיומן. בהנחה וגידול האוכלוסין ימשיך את מגמת ההתרחבות העירונית בישראל, יצירת פארקים עירוניים בעלי קישוריות פיזית ואקולוגית למערכות אקולוגיות ארציות הוא פתרון ישים ומקיים בעל יתרונות ברורים לכל בעלי העניין: תושבי הערים יזכו לנגישות טובה יותר לשטחים פתוחים ופעילויות פנאי והעשרה, הצפויים לשפר את בריאותם ורווחתם הנפשית². עיריות המקדמות פארקים מקושרים צפויות למשוך מבקרים נוספים לפארק ולעיר.

שלוש מטרות מנחות את הצעתנו: הראשונה, לייצר מערכות אקולוגיות חסונות בסביבה עירונית הצפויה לפגע או פוגעת בבתי גידול. השנייה, חיזוק הערך האקולוגי של שטחים פתוחים בסביבה עירונית עבור הטבע והאדם. השלישית, לייצר מערך של הנחיות אקולוגיות מקיימות ליצירת פארקים עירוניים וניהולם בצורה מקיימת לאורך זמן. אנו רואים ביצירת פארקים עירוניים בעלי קישוריות למערכות אקולוגיות ארציות הזדמנות ייחודית וברת ביצוע להגשמת מטרות אלו.

מה ניתן ללמוד מפארקים עירוניים מקושרים קיימים?

מודלים של פארקים עירוניים בעלי קישוריות למערכות אקולוגיות ארציות יושמו ברחבי העולם, כולל בישראל. בבחינה של מספר מקרי בוחן בישראל ובעולם, ניתן לראות כי פארקים מסוג זה חולקים מספר מאפיינים משותפים: ראשית, פארקים אלו מאפשרים את החיבור ההכרחי למערכות אקולוגיות רחבות היקף ובכך משמרים בצורה טובה יותר על המגוון הביולוגי ומשפרים את בריאותם ורווחתם הנפשית של תושבים. שנית, באמצעות תיירות אקולוגית, פעילויות ותוכניות העשרה, פארקים אלו מסייעים למשוך מבקרים ותורמים לרווח של עסקים מקומיים ובכך ממריצים את הכלכלה העירונית. לבסוף, פארקים אלו מסייעים לחיזוק הקשר בין התושבים לטבע בעידן של ניכור האדם מן הסביבה הטבעית.

ארבעה פארקים בארבע מדינות נכללו כמקרי בוחן: הפארק האזורי עמק לי בלונדון, בריטניה, הפארק הלאומי הר השולחן בקייפ טאון, דרום אפריקה, הפארק הלאומי רוג’ בטורונטו, קנדה ופארק הירקון בתל אביב כמקרה בוחן מקומי. הפארקים השונים נעים על הספקטרום של שתי גישות שונות, הגישה המתמקדת ברווחת האדם (לדוגמה: הפארק  עמק הלי בלונדון) והגישה המתמקדת בשמירת הטבע (לדוגמה: הפארק הלאומי רוג’ בטורונטו). יחד עם זאת, כל אחד מבין הפארקים השונים מייצגים איזון בין רווחת האדם לבין השמירה על הטבע ואיזון זה נקבע בהתאם על פי ההקשר המקומי וצרכי המערכת האקולוגית והתושבים.

הסתכלות על מקרי הבוחן מלמדת כי אין גישה אחת ובלעדית ליצירת פארקים בעלי קישוריות למערכות אקולוגיות ארציות, אך כן קיימים מאפיינים משותפים החיוניים להצלחתם: הראשון, פארקים עירוניים מסוג זה מצליחים בזכות דגש על קיום פעילויות ומתקנים המקיימים את הצורך הראשוני אשר לשמם נוצרו, רווחת התושבים, אשר בתורם מביאים מבקרים ורווח לעסקים. השני, בכולם מתקיימים ניהול ברמה האקולוגית, משימור נקודות אקולוגיות רגישות בתחומי הפארק ועד צמצום פעילויות מסוימות הפוגעות בבית הגידול המקומי. השלישי, ההקשר המקומי מקבל התייחסות וזו באה לידי ביטוי ביצירת הנחיות המתאימות למקום ולדרישותיו הייחודיות ביחס לתושב והטבע.

לבסוף, ההשוואה בין ארבע מקרי הבוחן מדגישה את הצורך בתכנון פרטני, בניהול ובניטור מתמשך של המערכת הטבעית ומעורבות קהילתית פעילה לשימורו. מכאן שאלמנטים אלו בעלי חשיבות מכרעת להצלחתו של פארק זה בטווח הארוך באופן כלכלי ומקיים. בחינה של פארקים אלו העלתה מספר נקודות הראויות להתייחסות ושיפור כמו טיפול בפסולת ובזיהום אור. כמו כן, עולה הצורך בזיהוי נקודות בעלות רגישות אקולוגית מרבית בתחומי הפארק והגבלת פעילויות או נגישות של תושבים בתחומים אלו לשמירה מיטבית על הנכסים האקולוגיים בתחומי הפארק.

חיבור פארקים עירוניים למערכות אקולוגיות ארציות 2.0

בהינתן ושלושת המטרות המנחות אותנו הן יצירת מערכת עירונית-אקולוגית חסונה, חיזוק הערך האקולוגי בשטחים פתוחים בסביבה העירונית ויצירת סט של הנחיות אקולוגיות לפארק ובהתבססות על הנלמד מארבע מקרי הבוחן, אנו מציעים הקמה של פארקים עירוניים בישראל ברמה האזורית והלאומית עם חיבור למערכות אקולוגיות ארציות. פארקים אלו יוקמו בשטחם המוניציפלי של ערים באזורים בהם צפויה בניה עתידית לפי ריכוז תכנון יוזמות וכוונות תכנון לשנת 2040³ וכן ככאלו המוגדרים כבעלי ערך אקולוגי משמעותי או כמסדרון אקולוגי⁴. מכיוון שערים אלו צפויות להתרחב ולצמצם שטחים בעלי חשיבות אקולוגית, פארקים אלו יאפשרו לשמור על רציפות ותפקוד טובים יותר של המערכת האקולוגית הארצית ולספק שירותים אקולוגיים חיוניים לתושבי העיר.

פארקים אלו צפויים למלא תפקיד חשוב עבור התושבים והמערכת האקולוגית על ידי קיומם של שלושה מאפיינים עיקריים: הראשון, תוכניות ניהול אקולוגיות, הכוללות ניהול פסולת, מזעור זיהום אור, מניעת הפרעות לבע”ח באמצעות הגבלת גישה לאזורים רגישים ופעילויות ובקרה על מינים פולשים. כמו כן, תוכניות חינוך אקולוגיות יסייעו להעלות מודעות לשימור הפארק ורתימת תושבים לפעילויות אקולוגיות. השני, שמירה על רצף פיזי בין הפארק למערכת אקולוגית ארצית, בין אם ביבשה או במים, שיאפשר מעבר של בע”ח ושמירת המגוון הביולוגי והגנטי המתורגם לחוסן בעידן שינויי אקלים. השלישי, שימור ושיקום בתי גידול על ידי תוכניות התערבות ושימור אקולוגיות ובמקרים מסוימים ובצורה מבוקרת, העשרת המגוון האקולוגי על ידי הוספת אלמנטים כמו צמחייה, מים וטופוגרפיה. בנוסף, יש לוודא כי מלכודת אקולוגית לא מתרחשת – מצב בו שינוי בבית גידול בעל השפעה מצד האדם גורם לאיבוד מינים.

מספר בעלי עניין זוהו כדמויות מפתח החיוניות לקיום החזון. אלו צפויים לתרום לפרויקט ובאותה העת להרוויח ממנו. למעשה, מעבר לתרומתם, נדרש שיתוף פעולה בין בעלי העניין על מנת להוציא את הפרויקט לפועל. בראשם, המשרד להגנת הסביבה זוהה כשחקן המרכזי בקידום הפרויקט והובלתו. קידום של פרויקט זה מקיים את מטרות המשרד “לשמירה על הסביבה ועל בריאות הציבור באמצעות קידום חוקים, תקנות ותקנים ופיקוח על יישומם ואכיפתם” וכן, “בתמיכות בפעולות של רשויות מקומיות, מוסדות וארגונים ציבוריים העוסקים בקידום הגנת הסביבה”⁵. שחקן משמעותי נוסף הוא העירייה אשר בתחומה יוקם הפארק. באחריות העירייה לעצב את עתידו של הפארק בהתאם להקשר המקומי וצרכי התושבים. העיריות צפויות להרוויח מהשתתפות בפרויקט באמצעות יצירת שטחים פתוחים איכותיים שישפרו את תדמיתה, ימשכו מבקרים ויחזקו את בריאותם ורווחתם של תושבים. המשרד להגנת הסביבה והעירייה אחראיות במידה רבה על קידום הפרויקט ומימונו לאורך כל שלביו.

ארבעה תהליכי מפתח נדרשים להתקיים בפרויקט:

1. מחקר שדה, בו המשרד להגנת הסביבה והעירייה ובעזרת ייעוץ חיצוני מהחברה להגנת הטבע בוחנים את האזור בו מעוניינים לקדם את פרויקט הפארק מבחינה אקולוגית, לרבות תפוצת המינים, מצבו של בית הגידול, איכות המים, מקורות זיהום ואזורים עם עושר אקולוגי מורחב.

2. שלב התכנון וההקמה, על בסיס המלצות מחקר השדה וקבוצות ביקורת המורכבות על ידי תושבי העיר – המשתמשים העיקריים של הפארק. כמו כן, העיריה אחראית על העסקת כוח האדם המתאים ובשיתוף המשרד להגנת הטבע יוודאו כי התהליך מתבצע בסטנדרט אקולוגי גבוה וההפרעה לבית הגידול מזערית ככל שניתן.

3. קידום פעילויות אקולוגיות לצד הגבלת פעילויות מזיקות לסביבה, אשר יקבעו בסיוע חיצוני של החברה להגנת הטבע. על העיריה לקדם פעילויות עם פוטנציאל להעלאת המודעות לאתגרים סביבתיים בקרב תושביה לצד יצירת רווח כספי לחיזוק היעילות הכלכלית של הפארק. פעילויות יקבעו כמזיקות ויוגבלו כאשר הן צפויות להפריע לבית הגידול, במיוחד באזורי הפארק עם רגישות אקולוגית מוגברת.

4. ניהול הפארק בראייה אקולוגית ומקיימת, הכוללת מעקב, שימורה ושיקום של בית הגידול בתחומי הפארק על ידי מוסדות אוניברסיטאיים בתחומי האקולוגיה והגנת הסביבה. מוסדות אלו יתרמו מניסיונם ויסייעו לעירייה לפתח תוכנית ניהול אקולוגית בהתבסס על ההקשר המקומי. המשרד להגנת הסביבה יהיה יוודא מכאן והילך כי בפארק נשמר סטנדרט אקולוגי כפי שנקבע מראש ובמידה וכן, יעניק השתתפות כספית בניהול הפארק לצד העירייה.

ה”מודל” המחודש ליצירת פארקים עירוניים מקושרים

אנו מציעים את מסגרת השלבים הבאה בתור מכניזם או “מודל” להקמת פרקים מקושרים למערכות אקולוגיות ארציות בישראל, אשר ניתן ליישם במספר תרחישים ולהתאימו לצרכים המקומיים. המכניזם המוצע מחולק לחמישה חלקים: התנעת הפרויקט, מיקום הפארק, תכנון והקמת הפארק, פיתוח הפארק וניהול הפארק. המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם המניע והמתכלל של הפרויקט ועל כן ימצא ערים מתאימות ויציע מימון של 40% עבור הקמת הפארק, כאשר שאר הסכום יושלם על ידי העירייה בתהליך Matching. מיקום הפארק יבוצע על ידי העירייה כל עוד מתקיימים התנאים הבאים: האזור הנבחר מיועד לבנייה עתידית על פי מינהל התכנון ובעל ערך אקולוגי משמעותי או משמש כמסדרון אקולוגי על פי רשות הטבע והגנים. תכנון והקמת הפארק יתבצעו לאורך 3 שנים ויכללו מחקר שדה, תכנון הפארק והקמתו, יצירת פעילויות והגבלת פעילויות אחרות בתחומו ופיתוח תוכנית ניהול אקולוגית. בעוד הקמת הפארק תתבצע על ידי קבלנים פרטיים בהשגחת העירייה והמשרד להגנת הסביבה, ניהולו יחולק בין העירייה, האחראית לתחזוקה השוטפת, מחלקות אקולוגיה ומדעי הסביבה במוסדות אקדמאיים, האחראים על ניטור מדדים אקולוגיים, והמשרד להגנת הסביבה, האחראי לקיים ביקורת סדורה המבטיחה כי נשמר סטנדרט סביבתי ראוי. כאשר הפארק שומר על סטנדרטים אקולוגיים, צפוי הפארק לזכות בהמשך המימון של המשרד להגנת הסביבה – דבר הצפוי לתמרץ עיריות לשמר על תחזוקה מקיימת.

בבחינה ראשונית על ידי מערכת מידע גיאוגרפית ממוחשבת (GIS), 33 ערים יכולות לאמץ את הפרויקט בשטחם, מקריית שמונה בצפון ועד ירוחם בדרום, מאחר ונמצאו בהן שטחים מתאימים להקמת פארקים מקושרים על פי המתודולוגיה המוצעת. במידה והפרויקט יוצא לפועל, אנו צופים כי ערים רבות בישראל ממגוון אזורים ורקעים סוציו-אקונומיים שונים יזכו לסביבה עירונית טובה יותר, תוך יצירת תרומה משמעותית לחוסנן של מערכות אקולוגיות ברמה האזורית והארצית.

הערכת השפעות של פארקים המקושרים אקולוגית

תרומתם של פארקים עירוניים לרווחתם ואיכות חייהם של תושבים היא ניכרת: פארקים עירוניים מספקים מרחב לרגיעה, למפגש חברתי ולפעילויות ספורט ופנאי. לצידן, הפארקים מסייעים בקירור העיר, צמצום הסיכון להצפות ומתן שירותים אקולוגיים חשובים⁶. תרומתם של פארקים מקושרים כפי שהוצע לעיל גדולה אף יותר מפני שאלו מהווים הזדמנות ליצירת מערכת יחסים בריאה יותר בין התושבים לטבע הסובב אותם. פארקים מקושרים בראייה אקולוגית צפויים לשמר מערכות אקולוגיות רגישות ואף לשקם מערכות הנפגעו מהתערבות אנושית. שיתוף התושבים במאמצי השימור והשיקום של סביבתם יכולות לבסוף ליצור תרבות עירונית מקיימת יותר.

כמו כן, הפרויקט המוצע גורס כי נדרשת התייחסות לשני אלמנטים חשובים להצלחתו המרבית: התרומה הכלכלית וההקשר המקומי. כחלק ממאמצי ניטור, שימור ושיקום של מערכות אקולוגיות ומתחזוקה של פארק בסדר גודל משמעותי, יש לדאוג לקידום פעילויות המיועדות למשוך מבקרים לתחומי הפארק ולייצר רווח במידה האפשרית. כמו כן, האלמנטים האקלימיים, הטופוגרפיים, האקולוגיים והתרבותיים חייבים להישקל מראשיתו ועד סופו של התהליך בראי הצרכים של בית הגידול הטבעי והאנושי.

לסיכום, אנו חווים תהליכי עיור ושינויי אקלים מואצים ברמה הארצית והגלובלית ואלו מאיימים על שלמות הסביבה הטבעית והאנושית כאחד. הדבר מחייב אותנו להיות יצירתיים וליצור מערכת יחסים בריאה יותר בין הסביבה העירונית ותושביה לבין הטבע הסובב אותה. הקמת פארקים המקושרים למערכות אקולוגיות ארציות כפי שהוצע מסייע בהגשמת שלוש מטרות: חיזוק מערכות אקולוגיות, מיקסום ערכם האקולוגי ויצירת תבנית ניהולית המשמרת את היתרונות הללו לאורך זמן.

בישראל, מוקד של עיור ושינויי אקלים מואצים, נדרשת חשיבה מחודשת לאור הידלדלותם המהירה של משאבי הטבע. בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב גורמי התכנון לחשיבות המסדרונות האקולוגיים בשמירת יציבותן של מערכות אקולוגיות ארציות⁷. הפרויקט המוצע יכול להיות אבן מקשרת בין הצורך האקולוגי מחד והצורך של ערים להתרחב מאידך באמצעות הסתכלות על צרכי האדם והטבע כממשק אחד, המזין אחד את השני.