מדוע היציאה מתחנות הרכבת בישראל כל כך לא נעימה, והחיבור לעיר כמעט ולא קיים? מחשבות ותובנות מביקור בגרמניה, על תכנון סביבות תחנות רכבת, ועל הממשק עם העיר.
מה תפקידה של השכונה בעידן הדיגיטלי? כיצד טכנולוגיות דיגיטליות משפיעות על השכונה? רשימה זו סוקרת מאמר חדש מאת טלי חתוקה וגל אלחנן שעוסק בתהליכי דיגיטציה בקנה המידה השכונתי.
איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.
בתקופת המלחמה אנחנו נחשפים ביתר שאת לתפקידן ולכוחן הרב של הרשתות החברתיות בהפצה של מידע וככלי לביטוי עמדות ותפיסות פוליטיות. השימוש הנפוץ במיוחד של הרשתות החברתיות אצל צעירים וצעירות, מעלה שאלות לגבי מעורבות פוליטית ויכולת ההשפעה הפוליטית בקרב צעירים. בנושא זה, שוחחנו עם פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר שלה עוסק במעורבות חברתית ופוליטית של צעירים בעידן הדיגיטלי, וביכולת לבטא את קולם וליצור השפעה באמצעות המדיה הדיגיטליים.
אילו תיאוריות שונות של פשיעה קיימות? כיצד הן מתייחסות ליחידה השכונתית? מהן המגבלות של הגישות הקיימות? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו בעקבות מאמר חדש מאת הדס צור.
מה תפקידה של השכונה בעידן הדיגיטלי? כיצד טכנולוגיות דיגיטליות משפיעות על השכונה? רשימה זו סוקרת מאמר חדש מאת טלי חתוקה וגל אלחנן שעוסק בתהליכי דיגיטציה בקנה המידה השכונתי.
המסמך "מרחב משותף בעיר מעורבת", מציע מודל לניתוח ולאפיון של מרחבי מפגש בערים מעורבות. המודל מאפשר לזהות את היתרונות והחסרונות של מרחב מפגש נתון, ובהתאם לכך להציע התערבויות פיזיות, קהילתיות וניהוליות, אשר ישפרו את תפקודו ויהפכו אותו למרחב משותף, בטוח ומכיל. שוחחנו עם ד"ר מריק שטרן, ממחברי המסמך, על המודל המוצע ועל התפיסות העירוניות, החברתיות והפוליטיות, עליהן הוא מבוסס.
עם התעצמות משבר האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית, מדיניות ציבורית המונעת מתפיסה סביבתית הופכת ליותר ויותר חשובה ומשמעותית בתחומים רבים, כולל בתחום התחבורה והרכב. אך מהי השפעתה האמתית? ומהי תרומתה הממשית להתמודדות עם משבר האקלים ולצמצום הגורמים להתחממות הגלובלית? שוחחנו עם ד"ר סתו רוזנצוויג מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על מחקרה על מדיניות סביבתית בתחום שוק הרכב, כדי לשמוע את התובנות שלה על שאלות אלה.
המוות נוכח סביבנו כל הזמן דרך דימויים בתקשורת, ברשתות החברתיות, בסרטים, במרחב הציבורי הווירטואלי והממשי. כיצד הדימויים האלה משפיעים עלינו ועל התפיסה שלנו את המוות? איזה תפקיד ממלאת התקשורת בתיווך של מוות? בראיון עם ד"ר טל מורס, שחוקר את היחסים בין מוות, דימויים וויזואליים ותקשורת, הוא עונה על שאלות אלה, ומסביר את הקשר בין דימויים של מוות, תקשורת והמרחב הציבורי. הראיון נערך לפני ה-7.10 והפך רלוונטי לימים אלו, ימים של כאב ומוות.
כיצד חינוך מקצועי מתאים את עצמו למציאות הטכנולוגית הדינמית? מה המקום של אזורי תעשייה בפיתוח החינוך המקצועי? התכנית האסטרטגית, מבני חינוך באזורי תעשייה: הנחיות לתכנון ועיצוב הבלוק הציבורי באזור התעשייה נ.ע.מ., מציעה להטמיע קמפוסים חינוכים טכנולוגיים באזורי תעשייה.
מטרופולין מנצ'סטר, מוקד עבר של ייצור וסחר בטקסטיל שעבר עשורים של דה-תיעוש, מקדם כיום תוכנית אסטרטגית אזורית לתעשייה, כחלק ממגמה עולמית. התוכנית מתבססת על זיהוי תחומי פיתוח כלכלי ייחודיים למטרופולין - תעשייה רפואית, פיתוח חומרים מתקדמים וייצור טכנולוגי, תעסוקה בהייטק ותקשורת, מתוך כוונה להפוך אותו לעיר-אזור גלובלית.
התוכנית לפיתוח מטרופלין ונקובר לשנת 2040 מייצרת חזון תכנוני לאזור על רקע תוספת צפויה של 1.2 מליון איש, ומחייבת שיתוף פעולה אזורי נרחב בין כל הרשויות באזור סביב מספר אתגרים מרכזיים - ציפוף המגורים, אספקת שטחי תעסוקה, פיתוח קהילתי ושימור סביבתי. רשימה זו תסקור את עיקרי התוכנית ותדון בכוחה לחולל שינוי.
