ספרים

הדיון הציבורי, האקדמי והתקשורתי בענייני עיר ועירוניות צובר בשנים האחרונות תאוצה. ספרים, מאמרים, ניירות עמדה, הרצאות, פרסומים, בלוגים, תערוכות, קבוצות פייסבוק – זהו רק חלק קטן משלל הבמות הפורמליות והבלתי פורמליות של השיח האורבני העכשווי. אנחנו במעבדה לעיצוב עירוני גאים לקחת חלק בשיח הזה, לתרום לו, לשכלל ולקדם אותו.

ריבוי הערוצים הוא מבורך, מגוון הטענות והדעות הוא לא פחות ממרתק. במלאת שנתיים ל”אורבנולוגיה”, אנחנו שמחים לבשר על פתיחתו של מדור הספרים בו נבקש להאיר ולהצביע על מגמות וויכוחים בולטים בשדה המחקרי, הספרותי והציבורי, לשאול שאלות על סוגיות מפתח ובעיקר לחשוף ספרים (חדשים ומחודשים) לקהל הרחב. כאן נסקור עבורכם ספרים ונציע קריאות והקשרים חדשים. בין אם אתם אנשי מקצוע ובין אם אתם מתעניינים או חובבים, אתם מוזמנים להכיר יחד איתנו תכנים חדשים ולהיחשף למקומות חדשים תיאורטיים ומעשיים, מדומיינים וממשיים.

קריאה נעימה.

כיצד נתפסת השכונה בתיאוריות שונות של פשיעה ומקום וכיצד הדבר משפיע על אסטרטגיית הפעולה של המשטרה?

אילו תיאוריות שונות של פשיעה קיימות? כיצד הן מתייחסות ליחידה השכונתית? מהן המגבלות של הגישות הקיימות? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו בעקבות מאמר חדש מאת הדס צור.

על שלושה גברים ושלוש ערים

ד"ר מיקי כץ היא חוקרת תרבות בתחומי מגדר ואתיקה, סופרת ועורכת. בספרה החדש, "שלושה גברים, שלוש ערים – תל-אביב, איסטנבול, לונדון", היא חוקרת, בעזרת התחקות אחר שלוש דמויות ספרותיות, מהם חיים עירוניים ואילו יחסים מתקיימים בין ערים לבין אלה המתגוררים בהן. בראיון איתה, היא מספרת על מה ניתן ללמוד על ערים ועירוניות מקריאה ספרותית של ערים, וכיצד היבטים מהותיים של העיר משתקפים בספרות. 

ללמוד מהמרחב – הקיבוץ לקראת “משבר הקיבוצים”

ד"ר עידית שכנאי-רן היא אדריכלית, חוקרת אדריכלות ותרבות ומלמדת במחלקה לארכיטקטורה בטכניון ובביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. ספרה החדש "הנה ימים באים – מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023), עוסק במרחב של הקיבוץ בשנות ה-70 של המאה ה-20, על רקע תהליכי השינוי החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שעברו באותן שנים הקיבוצים, והחברה הישראלית בכלל. בראיון איתה, היא מספרת על השינויים שעברו הקיבוצים באותם שנים וכיצד השפיעו על המרחב הפרטי והציבורי בקיבוץ, וכיצד ניתוח מרחבי יכול ללמד על תהליכי עומק חברתיים המובילים למשבר אשר עתיד לאיים על שגרת חיים הנדמית כיציבה.

נחלת הכלל, מבט על העבר והעתיד של השיכון הציבורי

ד"ר דן פרייס הוא אדריכל וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עבודתו האקדמית והמקצועית של ד"ר פרייס מתמקדת באחריות החברתית והסביבתית של האדריכל, בדיור חברתי ושיתופי, ובחקר הארכיטקטורה במאה-20 בפלסטין/ישראל. הוא פרסם יחד עם עדה כרמי-מלמד את הספר "אדריכלות בפלסטינה-א"י בתקופת המנדט הבריטי 1917 – 1947". ספרו החדש, "נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1945 - 1967", עוסק בשורשים ההיסטוריים והאידיאולוגיים של מפעל הדיור חברתי והציבורי בישראל. בראיון עימו, הוא מסביר על העקרונות שהיו מונחים בבסיס הפרויקט, ומה ניתן ללמוד ממנו על דרכי התמודדות עם משבר הדיור כיום.

שיירים צבאיים במרחב הציבורי האזרחי

מה לכלי מלחמה צבאיים ולמרחב העירוני האזרחי? מה מקומם של אמצעי לחימה במרחב הציבורי, ומה תפקידם בעיצוב חיי היומיום? רשימה זו סוקרת את ספר הצילומים החדש של דוד לשם, Reliquarium, המתעד תופעה הולכת ומתרחבת בערים בישראל.

ללמד צדק נתונים: הטיות אלגוריתמיות וניתוח מרחב ביקורתי בלימודי תכנון עירוני

כיצד לימודי תכנון מושפעים מכלים טכנולוגיים חדשים ושימושי בנתוני עתק? מהם היתרונות והסכנות באימוץ כלים כאלו? רשימה זו סוקרת את המאמר Teaching Data Justice: Algorithmic Bias and Critical Spatial Analysis in Urban Planning Education, שדן בשאלות האלו.

מקומה של השכונה בחיי היומיום

כיצד ניתן להגדיר מהי שכונה? מה המאפיינים שהופכים שכונה לטובה ומוצלחת? רשימה זו סוקרת את ספרה של אמילי טאלן, Neighborhood, שעוסק בשאלות אלו, בניסיון להבין מהי שכונה ומה חשיבותה לחיי היומיום שלנו בעת הנוכחית.

עתידים אורבניים

מה אנחנו רואים כשאנחנו מדמיינים את העתיד העירוני? אילו קטגוריות השפיעו על עיצוב המסגרת השיחנית, דרכה אנו דנים בעתיד? רשימה זו תסקור את המאמר עתידים אורבניים שמראה כיצד השיח הנוכחי התעצב כחלק ממסורת היסטורית מורכבת של כינון הסדר הקולוניאלי המודרני.

חשיבה מחדש על תפקיד ‘הקהילה’ בזמן מגפת הקורונה

כיצד נתפס מושג 'הקהילה' בזמן משבר? כיצד הקהילה מתארגנת כדי להתמודד עם המשבר? רשימה זו סוקרת את המאמר People in a pandemic: Rethinking the role of ‘Community’ in community resilience practices, שעוסק בתפיסה הקהילתית בזמן מגפת הקורונה.

קטרינה: היסטוריה, 1915-2015- הנסיבות הרציפות שמובילות לאסון

אסון קטרינה היוו טראומה משמעותית עבור תושבי ניו אורלינס וארה"ב כולה. מה הנסיבות שהובילו לאסון? כיצד הן קשורות לתכנון עירוני? רשימה זו סוקרת את הספר Katrina: A History, 1915-2015, שדן בשאלות אלו.

לקרוא מחדש את אליאס קאנטי: על פיקוד, דמיון, התנגדות ושותפות

עבודתו של קאנטי, הוגה במדעי החברה, סופר ומסאי זוכה פרס נובל שכתב את הספר "ההמונים והכוח", זוכה לקריאה מחודשת בספר חדש של התאורטיקן והסוציולוג אנדריאה מובי בריגנטי ששואל איזה סוג של תיאוריה חברתית אנחנו צריכים כדי להתמודד עם האתגרים של המאה ה-21? והאם העבודה של קאנטי יכולה לעזור לנו להתבונן על התנגדות ומחאות בעולם?

אסטרטגיות עירוניות לניהול מערכת השטחים הציבוריים: פרספקטיבה גלובלית

צמיחה עירונית מואצת ושחיקת מרחבים ציבוריים מובילות ערים ומטרופולינים בעולם לגיבוש תוכניות אסטרטגיות לשימור ופיתוח מערכת השטחים הציבוריים הפתוחים שלהם. רשימה זו מציגה את עיקרי המסמך של UN-HABITAT הסוקר מגמות גלובליות בתכנון מערכות עירוניות של מרחבים ציבוריים.

ציבורים

הגליון החדש של מגזין בית הספר לעיצוב של הארוורד, 'ציבורים' עוסק בציבורים אנושיים ומרחביים, ושואל האם הרעיון של "הציבור" עדיין רלוונטי בעידן של קיטוב חברתי וסגרגציה מרחבית? הגיליון כולל מאמרים, ראיונות ודיון רחב על עתיד המרחב הציבורי, ביניהם מאמר שכתבתי העוסק במחאות בזמן הריחוק החברתי.

בתי קברות כמשאב ציבורי?

הערים שהתרחבו "בלעו" לתוכן בתי קברות שהיו ממוקמים בשוליהן. ביחס למחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בעיר המצטופפת, האם יש מקום לחשיבה אחרת על בתי הקברות, גם כמשאב ציבורי? על המדיניות שגיבשו אוסלו וקופנהגן בעקבות שימוש גובר בבתי הקברות גם כמרחבים יומיומיים, והמצב אצלנו.

הרחובות המסחריים לאן? קריאת השכמה לקובעי מדיניות ומתכננים

הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?

התחדשות עירונית תעשייתית: לעצב אזורי ייצור

ספר חדש של פרופ’ טלי חתוקה ופרופ’ ערן בן יוסף : New Industrial Urbanism: Designing Places of Production, יצא החודש בהוצאת Routledge. הספר מציע לחשוב מחדש על הקשר בין העיר לתעשייה ועבור רשויות שיוכלו לחשוב מחדש על אזורי התעשייה שלהן.

זמן, זמניות ותכנון אסטרטגי של ערים ואזורים

מימד הזמן הוא קריטי בהליכי תכנון, ויש בו מורכבות רבה הרבה מעבר ל"זמן בשעון", זמן ליניארי ואובייקטיבי. אז מדוע הוא זוכה להתעלמות במחקרים על תכנון אסטרטגי של ערים ואזורים? על החשיבות להטמעת הזמן הסובייקטיבי, שיש בו קטיעות, תופעות חזרתיות וקושי להבנת התכנון האסטרטגי כתהליך חברתי מורכב.

בוגרי תואר שלישי בתכנון ערים לאן? הפער בין תוכניות ההכשרה לצרכי האקדמיה והתעשייה בארה”ב

כ-75% מבעלי תואר שלישי, דוקטורים במסלולי תכנון ולימודי עיר בארה"ב אינם ממשיכים לקריירה אקדמית כחוקרים. מדוע זה כך? במה עוסקים בפועל רוב הבוגרים? האם יש לכך דווקא יתרונות? רשימה זו סוקרת את ממצאי המחקר של פרופ' ג'ואנה גאנינג מאוניברסיטת קליבלנד בארה"ב ומעלה שאלות לגבי המצב אצלנו בישראל.

אמנות. פעולה. עיר

סקירה של ספרו החדש של האמן הדס עפרת העוסק בכוחה של פעולת האמנות בעיר להשפיע ולחולל שינוי. עפרת ממפה התערבויות שונות ומגוונות של אמנים, תושבים, אדריכלים ויוצרים מתחומים שונים, הפועלים “מלמטה” במרחבי החיים שלהם ליצירת מיזמים תרבותיים, כלכליים, אקולוגיים וחינוכיים, המצליחים לרתום אליהם במידה רבה גם את הרשויות.

יצירה של מגה-אזור מלמעלה למטה: המקרה של האי ג’אווה, אינדונזיה

המדינה יכולה לשחק תפקיד מפתח ביצירת מגה-אזור. מחקר שניתח את מנגנון התכנון באי ג'אווה, מצא שתכנון אסטרטגי ממסדי הוביל להקמת מגה-תשתיות יצרניות ומיצב את האי כשחקן גלובלי, בעוד התכנון המרחבי-מסורתי נותר מאחור. ומה הקשר לישראל?

מהי אלימות עירונית?

מהי "אלימות עירונית", האם יש הצדקה לקטגוריה זו שקושרת בין המרחב העירוני לבין אלימות? מאמר חדש מנסה לבחון את המושג 'אלימות עירונית' ומציע הסתכלות דינמית יותר על שני המושגים

מרחב מיקוח

ספר חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה