איך משקמים את קריית שמונה והגליל המזרחי אחרי פינוי של יותר משנה וחצי, כשבחוק הישראלי בכלל לא קיים המושג “אסון”? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע מסגרת לשיקום כלכלי אזורי.
הרשימה הקודמת עסקה במתח שבין סדר לאי־סדר, הרי שכאן נבחן כיצד אותו מתח מתגלם בפועל בגן החשמל-במפגש היומיומי, הפיזי והדיגיטלי, בין קהילה מקומית לאוכלוסיות שוליים.
איך משקמים את קריית שמונה והגליל המזרחי אחרי פינוי של יותר משנה וחצי, כשבחוק הישראלי בכלל לא קיים המושג "אסון"? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע מסגרת לשיקום כלכלי אזורי.
'עתיד המסחר' של עיריית תל אביב-יפו וחברת Build, זוכת פרס לבנטר, היא מדיניות חדשנית ומבוססת דאטה להתמודדות עם טלטלת המסחר המקוון ועיצוב מחדש של הרחובות בעיר.
איך שומרים על צלם אנוש כאשר המציאות מתעקשת להיות טראומטית שוב ושוב? ברשימה זו, מבקש עידן צבעוני להעניק קול לקולקטיב מושתק של "הנותרים מאחור" – אלו שבוחרים להישאר, לא בהכרח מבחירה.
בעידן של תהליכי עיור מואצים ושינויי אקלים, התמודדות עם השפעות של פגיעות סביבתיות מחייבת חשיבה מחודשת על הקשרים חדשים בין הסביבה העירונית למערכות האקולוגיות סביבן. הצעה למדיניות.
המסמך "מרחב משותף בעיר מעורבת", מציע מודל לניתוח ולאפיון של מרחבי מפגש בערים מעורבות. המודל מאפשר לזהות את היתרונות והחסרונות של מרחב מפגש נתון, ובהתאם לכך להציע התערבויות פיזיות, קהילתיות וניהוליות, אשר ישפרו את תפקודו ויהפכו אותו למרחב משותף, בטוח ומכיל. שוחחנו עם ד"ר מריק שטרן, ממחברי המסמך, על המודל המוצע ועל התפיסות העירוניות, החברתיות והפוליטיות, עליהן הוא מבוסס.
עם התעצמות משבר האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית, מדיניות ציבורית המונעת מתפיסה סביבתית הופכת ליותר ויותר חשובה ומשמעותית בתחומים רבים, כולל בתחום התחבורה והרכב. אך מהי השפעתה האמתית? ומהי תרומתה הממשית להתמודדות עם משבר האקלים ולצמצום הגורמים להתחממות הגלובלית? שוחחנו עם ד"ר סתו רוזנצוויג מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על מחקרה על מדיניות סביבתית בתחום שוק הרכב, כדי לשמוע את התובנות שלה על שאלות אלה.
תפילת יום הכיפורים בכיכר הפכה לזירת מאבק פוליטי על זהותה של תל אביב. רשימה זו בוחנת היכן עוברים גבולות הפלורליזם במרחב הציבורי דרך משולש הכוחות של התושבים, הנהגת העיר ומארגני התפילה.
מה בין מקלט, גינה וקהילה? ברשימה זו בוחנת כיצד מרחב ציבורי אחד בלב שכונה עירונית - גינת דבורה - מצליח להכיל שימושים חירומיים ושגרתיים גם יחד, ומעורר מחשבה מחודשת על גמישותו ומשמעותו של המרחב הציבורי בישראל.
