מהנראה בעירנו

הכל התחיל כך. נפגשתי עם יוברט לשוחח על עניינים שונים, ובין השאר עלה הנושא של “אורבנולוגיה”. היוזמה והרעיון לייסוד “אורבנולוגיה” היו של פרופ’ יוברט לו יון, אדריכל ומתכנן ערים. לו יון כיהן כמרצה בכיר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון עד פרישתו לגמלאות. יוברט, הידוע בביקורתיותו המושחזת, הציע כי יש מקום ליותר תמונות. “טלי”, הוא פסק בחד משמעיות, “יש המון טקסט, בעבר היו הרבה יותר תמונות ברשימות שלכם”. ההפתעה שלי היתה שההערה זו הגיעה מיוברט הידוע בקריאתו המעמיקה של טקסטים וספרים עבי קרס (שמעטים קוראים, אם בכלל).

“מה דעתך?” שאלתי את יואב בן זוגי עם שובי הביתה, “אולי הוא צודק” הוא אמר והמשיך, “כדאי לכם לעשות מעין ‘תמונת השבוע’, פינה ללא מילים. היה פעם מישהו שהיה עושה כזה, נו… איך קראו לו? … תקראו לפינה הזו ‘מהנעשה בעירנו’, זו תהיה מחווה יפה למוהר”. “מי יצלם?” שאלתי, יואב החליט להתנדב (לפחות לעת עתה).

מצא חן בעיני הרעיון. חיבבתי את הטור השבועי של עלי מוהר בעיתון “העיר”. הטור החל להופיע בשנת 1984, ואני התחלתי לקרוא אותו רק בשנות התשעים עם המעבר שלי מחיפה (בה התגוררתי במהלך לימודי בטכניון) לתל אביב. עלי מוהר קרא למדור בשם “מהנעשה בעירנו” בעיקר מפני שעורכו דאז סבר שדרוש לו שם. הבחירה בשם הזה נראתה לו פתוחה וכללית “אם כל העולם כולו הוגדר זה מכבר ככפר תקשורתי קטן”, כתב, “הרי ‘עירנו’ היא, לכל הפחות, הגלקסיה כולה”. בצירוף “מהנעשה בעירנו” הוא ראה גם מעין התרסה כנגד השפה החדשה “הטרנדית” המאונגלזת שהשתלטה על השיח. ב”מהנעשה בעירנו” עם שמו הארכאי ביקש מוהר להיות קצת OUT.

פתחתי מחדש את הספר הצנוע של “מהנעשה בעירנו” (עלי מוהר, מהנעשה בעירנו, הוצאת עם עובד, 1994). אסופה של רשימות מהטור הידוע, וחשבתי כי יש מקום לחשוף את מה שמוהר כינה “גיבורים ללא שם”, פינה לכל אותן “זוטות שבמקומות אחרים הן מרכיבות את מה שמכונה בהיסח הדעת ‘החיים'”. מעין מקום בו תופנה תשומת הלב גם “למקומות ודמויות הנמצאים בדרך כלל בשולי הבמה. כפי שכתב,

“בשרטטה את מפת עירנו, את תווי פניה, מתרכזת העיתונות המקומית- וכאמור, בצדק- בדמויות בולטות בלבד, אותם ‘סלברטיז’ שחייהם מלאים, גדושים ומרתקים יותר. ואולם, בעירנו חיים טיפוסים רבים ושונים, גיבורים ללא שם, אשר למרות אלמוניותם תורמים אף הם להווי עירנו ולהווייתה לאורחה וצביונה המיוחד.”

הגעתי למעבדה, וסיפרתי על כך לחן. רוני ששמעה בחצי אוזן את השם של המדור “מהנעשה בעירנו”, אמרה “הייתי עושה על זה טוויסט”. בסדר, אמרה חן, נקרא לזה “מֵהַנִּרְאֶה בעירנו”. וכך היה. שם מוצלח ביותר לפינה בה לא תמצאו מילים. פינה שאין בה שום דבר חדש או יוצא דופן, פינה על דמויות ומקומות שאף אחד לא כותב עליהם. פינה על היומיום שלנו.