האלימות ביישובים הערביים גוברת. היעדר תכנון, הדרה מתמשכת, ומבנה חברתי ארגוני מתפורר, תורמים להתפתחותם כ'מרחבי סיכון'. ראיון עם עורווה סוויטאת על הקשר בין העדר תכנון עירוני לבין התגברות אלימות ביישובים הערביים בישראל
הקיבוצים, החרדים, המושבים ועיירות הפיתוח, לכולם היה תפקיד בהיגיון הלאומי של התיישבות, אך מה קורה משעה שסיימו את תפקידם? פרופ' ארז צפדיה טוען כי בישראל פועלת דינמיקה של דעיכת אזורי ספר לפריפריות תוך שימוש בכל פעם באוכלוסיה אחרת. על כך ועל ההפרטה של המרחב, מדיניות התכנון והיווצרותו של ה'מרחב האפור'.
שנות החמישים היו אחת התקופות הרדיקליות בעולם האדריכלות, בניגוד להיום האדריכלים עסקו בשאלות של חינוך, אזרחות, עיצוב חללים המפתחים חשיבה עצמאית, סולידריות ושמירה על יציבות המשפחה. כשטראומת מלחמת העולם השנייה עדיין טרייה, נשאה מדינת הרווחה באנגליה עיניה אל הילד והשקיעה חשיבה מרובה באדריכלות של הילדות, ראיון עם החוקר רועי קוזלובסקי
מהן הערים הסוכרתיות ביותר בישראל? ומה הקשר בין מחלת הסוכרת לעיר? לרגל התכנית הלאומית למניעת סכרת, המזוהה כאחת המחלות הקשות של המאה הקרובה, אנו מפרסמים נתונים מתוך מחקר שנעשה בישראל ומחשבות על התרומה של העיר למאבק במחלה
לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
"מהקריות לתל אביב תועדת על מסלול עם פריפריה בליבך...." המרחבים הפריפריאלים נקשרו בדמותה של אלקבץ. בסרטים השונים, הביאה אל המסך את המרחב הפריפריאלי, הנופים והחיים המתרחשים בהם.
כיצד התנועה במרחב משמשת מנגנון שליטה וייצור סמכות? וכיצד היקבים בגדה המערבית ובגולן תורמים לתיאור האזור כבעל אופי ייחודי המקדם את תעשיית היין והטריטוריה כאחד? אריאל הנדל חוקר את הגדה המערבית מפרספקטיבות של גאוגרפיה חברתית-אנושית וחוזר משם עם תובנות לגבי העיר.
מהימים בהם התמלאו רחובות מרכז העיר בזנות ועד לדחיקתה ל'סוף העולם' – איך השפיע מיקום הזנות בעיר על היחס אליה? וכיצד המרחב הפך אמצעי לרגולציה מוסרית ולקרימנליזציה של המצויות והמצויים בזנות? על ההיסטוריה העירונית של הזנות בתל אביב.
חברת מערכת. כיהנה כעורכת המשנה של כתב העת והפודקסט "אורבנולוגיה" בין השנים 2016-יולי 2023. ד"ר לסוציולוגיה עירונית, בוגרת המעבדה לעיצוב עירוני, כיום פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת הארוורד, זוכת מלגת פולברייט. הדס בעלת תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר ראשון בקולנוע ומגדר מאוניברסיטת תל אביב. מחקרה הקודם עסק בזנות ועירוניות, הייתה שותפה למחקר אינטרדיספלינרי בנושא 'ערים חכמות' ועבודת הדוקטורט שלה התמקדה באלימות בעיר בעידן הדיגיטלי.
