ההצעה לשינוי ועיצוב הכיכר, אינה חדשה. להלן קטע מתוך הספר רגעי תיקון מאת טלי חתוקה המתייחס לדיון הציבורי שנסוב סביב הסוגיה לפני יותר מעשור. בקרוב תתפרסם רשימה המתייחסת להצעות שהוגשו לחידוש כיכר רבין בתל אביב
כנס איגוד המתכננים אשר התקיים בתחנה המרכזית מצטרף לשורה של אירועים חד פעמיים המזמינים את אנשי הצפון להכיר את הדרום, אך מה נשאר מכך ביום שלמחרת? לכל מקום יש את ה"דרום שלו" כותב המשורר שלומי חתוכה ומיטיב לנסח בשירו המובא כאן, את היחסים הציניים והמורכבים שבין הצפון לדרום
כיצד סיפורי העבר חודרים ליום יום שלנו ומעצבים את החוויה העירונית? אנדרטאות רבות ממלאות את המרחב העירוני, רובן בעלות נוכחות מונומנטלית וקשה להתעלם מהן. האנדרטה של מיכה אולמן בברלין מראה שאפשר לזכור גם אחרת.
האם האדריכלים הולכים ומאבדים את מעמדם כ"אדוני המרחב"? מה ביכולתם להציע לתיקון המציאות הקונפליקטואלית העכשווית? ספרו החדש של האדריכל יהודה גרינפלד גילת בוחן את תפקידה של הפעולה והידע האדריכליים במרחב ובזמן, ומציע ראייה מערכתית מעודכנת ביחס ליחסי הגומלין שבין התיאוריה לפרקטיקה
איך קורה שהרחובות הופכים שוממים אבל מתחת לפני הקרקע, במרחב פרטי ומבוקר, מתקיימים חיי מסחר ענפים? מרכז העסקים של יוסטון מהווה דוגמה לתכנון עירוני שיוצא מנקודת מוצא אינטרסנטית של יזמים. החופש שמאפשרת הרגולציה לבעלי הכוח עלול להתנקם בכולנו.
החוקרת ליאורה ביגון חושפת לקורא הישראלי את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים של יצירת המרחב העירוני של דקר, העיר הקולוניאלית שהייתה לבירת הפדרציה של אפריקה המערבית הצרפתית בתחילתה של המאה העשרים. תוך מתן תשומת לב להיבטים האסטתיים והאדריכליים של תהליכים אלה, המחברת מבקשת להעמיד את אפריקה בקונטקסט חדש בשיח התכנוני והאדריכלי בישראל
גבולות פיזיים, מיקום, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של מחאה. מחאה תמיד קשורה למקום, ולבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. לקראת פתיחת התערוכה "הכוריאוגרפיה של המחאה".
בצומת בין תיאוריה ופרקטיקה, ידע ופעולה, פרופ' הת'ר קמפבל חושבת שצריך להתמקד בשאלות אתיות ונורמטיביות ולעסוק בצדק לא רק מתוך פריזמה אקדמית אלא בניסיון להביא לשינוי ממשי. רק כך נוכל לענות על השאלה מה התפקיד והשליחות של האקדמיה.
בניין משרדים חדש בקיבוץ גלויות מתייחס למרחב כטאבולה ראסה ומתעלם ממורכבותו. ייתכן שהאדריכלים רצו לייצר דופן לשכונה הסמוכה, אך מה שהתקבל הוא חומה חוסמת, ללא כל רגישות לאנשים המתגוררים במקום. בניין תחת זכוכית מגדלת.
מה קורה למרחב משותף כאשר הקהילה מתפרקת? תערוכה חדשה מציגה מבני ציבור "ששרדו" את הטורנדו הקפיטליסטי שעבר על הקיבוצים, תוך התמקדות בפועלו של האדריכל מנחם באר. אוצר התערוכה, מיכאל יעקובסון, מבקש לשכנע אותנו כי יש מקום להמשיך לבחון את האדריכלות הברוטליסטית בארץ.
ברשימה הקודמת עלו שאלות אקלימיות וסביבתיות ביחס לתכנון הפארק העירוני בעיר ניס שבצרפת. ביקשנו לשמוע את תגובתו של המתכנן שהופקד על הפרויקט. לפניכם הריאיון הקצר עם אדריכל הנוף מישל פנה, המסביר את מערכת השיקולים הסביבתיים בתכנון הפארק החדש.
הפער בין אידיאל של עזרה לחלש לבין תוצר תכנוני חסר רגישות, בין ניסיונות באדריכלות לבין צרכים של תושבים ובין סדר יום חברתי לבין שירות בעלי ההון. פרויקט בוקה של אלוורו סיזה כדוגמה לבעיות של עידן האדריכלות העכשווי.
גשר עצום מימדים נישא מעל בתיה הפסטורליים של העיר פורטו שבפורטוגל, ומעליו נמתח אחד מקווי הרכבת הקלה במטרופולין. זהו מחזה מעורר מחשבה, המעודד אותנו לשאול כיצד היום, בעידן הניאו-ליברלי, על הרשות ועל המתכננים לקדם פרויקטים גדולים של תשתיות ציבוריות במרחב העירוני
לאחרונה מקדמת עיריית תל אביב פרויקט פינוי-בינוי על חשבון שטחים משמעותיים בפארק החורשות בדרום העיר. מדובר בתקדים מסוכן, ויותר מכך בסיבוב על הדרום – הרי איש לא מעלה על הדעת שבמרכז העיר ירצו לנייד זכויות לפארק הירקון. היזהרו מהולילנד מספר 2.
החוקרים באקדמיה נוהגים לעיתים קרובות להסתכל באופן ביקורתי על השיח ועל העשייה התכנוניים. אך כמה מהם עשו זאת לגבי העבר המקצועי שלהם עצמם - ועוד כתבו על זה מאמר? התיאורטיקנית והמתכננת האמריקאית סוזן פיינשטיין בוחנת לעומק במאמר יוצא דופן את אבני הדרך בקריירה האישית שלה
ברבות מן הערים בעולם, בייחוד בדרום הגלובלי, הפורמלי והלא-פורמלי יצרו עיר דואלית. איך תרם התכנון המודרניסטי למצב זה? מדוע אזורים אלו מלבים את האלימות העירונית? ומה על המתכננים העירוניים לעשות בנושא? פרופ' דיאן דיוויס מהארוורד מספרת על הקשר בין אלימות לעיצוב המרחב.
כיצד החוקר והמחקר מסתכלים על המציאות, על הפרקטיקה התכנונית? כיצד הם מבינים ומנתחים אותם? מה המתודולוגיה והכלים העומדים לרשותם? אסופת המאמרים החדשה בהוצאת Routledge מעלה על סדר היום את שיטות המחקר בשדה התכנון
מהו סדר היום של עיצוב עירוני? האם יש לו כזה? האם העיצוב העירוני קרוב יותר לשדה התכנוני או האדריכלי? ברנט ריאן, פרופ' לעיצוב עירוני ב-MIT, טוען שעיצוב עירוני צריך לעסוק פחות במונומנטלי, לקבל את העיר כסביבה הטרוגנית "ומטולאת" ובדומה לשדה התכנון להציע סדר יום חברתי.
האדריכלות בימינו נוטה ב"הולדה" של מבנים חדשים ומרהיבים, אך האם וכיצד היא מתמודדת עם תהליכי ההזנחה וההריסה הטבעיים של הסביבה הבנויה? הספר "בניינים חייבים למות: מבט פרוורטי על אדריכלות" מציע הסתכלות ביקורתית על הסוגיה
מייסדת ועורכת ראשית של "אורבנולוגיה". אדריכלית, מתכננת וראש המעבדה לעיצוב עירוני. מחקריה, כמו גם המחקרים המשותפים עם חברי המעבדה, עוסקים במציאות העכשווית של הערים ובאופן שניתן להתמודד עם האתגרים שהן מציבות למתכננים. בכתיבתה ב"אורבנולוגיה" מבקשת לשאול שאלות סביב הנחות, רעיונות ואופנות בתחום התכנון והעיצוב העירוני שאנו מקבלים כמובן מאליו.
