טלי חתוקה

המוגבלות של המחאות כמפגני הראווה

ריבוי המחאות בתקופת הקורונה, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי מדגישות ביתר שאת את הכוראוגרפיה של המחאה. קבוצות מחאה שונות משתמשות אחרת במרחב ויוצרות מופעים שונים של מחאה. מהם ההבדלים בין המחאות הכלכליות, למחאות על הדמוקרטיה והמחאות נגד בג"ץ? 

המחאות והיום שאחרי המשבר

תושבי ישראל ציתו להנחיות הממשלה אך נראה כי הציות העיוור החל להיסדק, וגם הדרישה לריחוק חברתי לא מונעת מאנשים לצאת ולמחות למען עקרונותיהם. האם במאה ה-21 האזרח צייתן או מוחה? ומתי מתחלף האמון בשלטון למחאה כלפיו?

לקראת רפורמה בתהליכי התחדשות עירונית בישראל

מסמך מדיניות שנכתב בידי קואליציה של נשות ואנשי אקדמיה, בתחומי התכנון העירוני, שלטון מקומי, דיור ורגולציה. מטרתו המרכזית של המסמך היא להציב נקודות מרכזיות הנוגעות לתהליכי התחדשות עירונית, מתוך דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל תוך התחשבות במגוון הסוציו-תרבותי, היישובי והמבני במטרה לממש עיקרון "הבטחת שוויון והוגנות בין שונים".

התחדשות עירונית איננה רק חידוש המגורים – פרופ’ טלי חתוקה

איפה הקושי הגדול בתחום ההתחדשות העירונית בישראל? האם הקושי הוא במנגנון ובאופן שבו המערכת מבקשת להטמיע כלים קיימים? האם הבעיה היא בכלים עצמם? או האם הבעיה משמעותית יותר, אפיסטמולוגית, ונוגעת לאופן בו אנו ניגשים לסוגיה של התחדשות עירונית בישראל?

קריאת כיוון עם אדריכל אמנון בר אור

ראיון עם אדריכל אמנון בר אור המתמחה בשימור וחתום על פרויקטים רבים, על הדרכים שהובילו אותו לתחום זה והפרפסקטיבה שלו על חשיבות השימור. לקראת סדרת רשימות שלו בשיתוף עם הפסיכואנליטקאי גבי בונויט על מחיקה וזיכרון במרחב הישראלי

סוף עידן הסטארקיטקטורה? ומה עכשיו?

האם תם עידן 'אדריכלי העל'? שיחה עם טל קמינר, חוקר אדריכלות על ספרו החדש שעוסק באדריכלות המורדת ב'סטארקיטקטורה' וחוזרת לעסוק בהיבטיים חברתיים ופוליטיים. שיחה על הכוח והחשיבות של מקצוע האדריכלות בעידן הניאו ליברלי

תוכנית אסטרטגית לגליל המזרחי ולקריית שמונה כאקוסיסטם תעשייתי

בקריית שמונה הבינו שהם זקוקים לתכנית אסטרטגית מתכללת ושלשם כך הם היו זקוקים לאקדמיה. מדוע מתקשה האזור, למרות ההשקעה הכספית האדירה באזור, לקדם סדר יום מושכל? התכנית האסטרטגית לגליל המזרחי ולקריית שמונה, מציעה פרדגימה תכנונית ורעיונית חדשה לאזור המושתת על שיתוף פעולה אזורי סביב שלושה עוגני פיתוח: תעשייה, חינוך ותיירות

מדוע ואיך אזוריות? הנחות יסוד עכשוויות בפיתוח של חזון אזורי

בעשורים האחרונים אזורים רבים מאמצים את מודל ה"סליל המשולש" הכולל את האוניברסיטה, את התעשייה ואת הממשל. שיתוף הפעולה ביניהם באזור מסוים יכול להפוך למקור לחדשנות והתמחות שיוביל לצמיחה ושיתוף פעולה אזורי

מדוע אין אדריכלים כותבים יותר מניפסטים? הרהורים בעקבות מניפסטו של יוליאן רוזפלדט

מניפסט הוא כלי מרכזי בכל ניסיון לחולל שינוי,  אז מדוע קשה למצוא מניפסטים בשדה התכנון והאדריכלות, דווקא בעידן שיש לו חשיבות גדולה כל כך? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה אך אסתכן ואומר כי הסיבה לכך היא כפולה: אפיסטמולוגית ומתודולוגית.

לקראת סדר יום תעשייתי-אזורי: דפוסי פיתוח בגליל המזרחי ובקריית שמונה

בימים אלו המעבדה לעיצוב עירוני משלימה עבודה על תכנית אסטרטגית לפיתוח אזורי בגליל המזרחי ובקריית שמונה. רשימה זו מציגה ניתוח של דפוסי הפיתוח הקיימים ורעיונות לפיתוח אזורי ממקרי מבחן שונים בעולם.

אוהבים את העיר? תפסיקו לקנות באינטרנט

לכניסה של אמזון יש הרבה השלכות אחת מהן היא על העיר ועתיד חיי הרחוב והמסחר בה. לנו כצרכנים יש תפקיד פעיל בעתיד הזה, ואילו במרחבים מסוימים שוללים מאיתנו את הבחירה. למשל בנמלי תעופה שהמירו מלצרים במסכים שלא ניתן לחמוק מהם

האובססיה של הזיכרון

"מפות הזיכרון" של העיר הן מורכבות ומבטאות את האופן שבו הזיכרון היה לאמצעי במאבק החברתי על הנרטיב של המקום. מהן האסטרטגיות של הזיכרון העכשוויות בערים והאם אנחנו זוכרים יותר מידי?

מצבו העגום של התכנון: להכיר את האתר? הצחקתם אותי

בישראל אוהבים לתכנן אך בפרויקטים רבים – במיוחד כאלה הנעשים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל – התכנון נעשה ללא הכרות עם הזירה הממשית ולכן בסופו של דבר אינו משרת את תושבי המקום. איך הגענו עד הלום וכיצד ניתן להיחלץ מהמצב הזה?

מי מחזיק במושכות לגיבוש חזון העיר בעידן הדיגיטלי?

כאשר יותר ויותר רשויות מעסיקות יועצים חיצוניים וחברות טכנולוגיה ממנסות למכור לראשי ערים את מרכולתן, מי אמון על גיבוש סדר יום כולנני בתחום הדיגיטלי? והאם אסטרטגיה בתחום הטכנולוגי מנותקת מייעדים אחרים של העיר? בעידן שבו הרשויות הופכות לאינטגרטוריות, חשוב לשמור על יחסי הכוח שבין הרשות העירונית למגזר הפרטי

הנרטיב של קרית שמונה: לאתגר את השיח של סאלח פה זה ארץ ישראל

פרופ' אמיר גולדשטיין שחקר את ההיסטוריה של קרית שמונה מתאר את שנות החמישים באופן שחורג מהשיח הציבורי הרווח שנוטה לייצוג דיכוטומי בין אשכנזים למזרחים וטוען לאוריינטליזם וגזענות. הקהילה התימנית שהתיישבה בקרית שמונה לא הייתה פאסיבית או חלשה, היא נאבקה על הזהות והמסורת שלה, כתבה לראש הממשלה בן גוריון ואפילו ניצחה.

העיר בעידן הדיגיטלי- מחקר אמפירי והמלצות מדיניות

לאחר מחקר של שנתיים בנושא 'ערים חכמות' בישראל, אנו שמחים להוציא את המדריך "העיר בעידן הדיגטלי: תכנון, טכנולוגיה, פרטיות ואי-שוויון". מדוע בחרנו להתרחק מהמושג 'עיר חכמה' ולהחליפו בעיר הדיגטלית?  
Turin: Environmental Park by “Uccio D'Agostino” (https://www.flickr.com/photos/uccio2/27244309665/in/photolist-uvTWWs-HvutaZ-Hvud5Z-H6aiMY-vsPT3e-vshx1E) (CC BY-NC 2.0)

האינסטרומנטליזציה של נופים בערים בנות זמננו

הגיליון האחרון של כתב העת Built Environment בעריכתן של ד"ר טלי חתוקה וד"ר כריסטינה מטוצי', מוקדש ליחסים בין הנוף והעיר של תחילת המאה ה-21. הגיליון מציג פרספקטיבות שונות על מגמות פיתוח הנוף העכשוויות, ודן בגנריות של פרויקטים ומדיניות בתחום אדריכלות הנוף המוּנעים מסדר יום כלכלי ולעיתים מייצרים נזק יותר מתועלת.

לא הכל זה כסף. הנזק התודעתי והחינוכי של שלטי חוצות

מה מבינים ילדים החושפים כל הזמן לשלטי הפירסום במרחב הציבורי? נראה כי היום מעבר לשלטי החוצות הרגילים כל בניין הופך לשטח פירסום פוטנציאלי ומקור הכנסה נוסף לדיירי הבניין, האם אפשר לדרוש מהרשות העירונית להאבק בזה?

מבני הציבור: על מבנים, ציבורים ומשמעויות

רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.

לחשוב על בני הנוער בעיר ולקדם עבורם כיסים של שעמום פעיל

פארקים הפכו 'למפגע רעש' ומרחב עם פוטנציאל אלים בשל בני הנוער שנוטים להיפגש בהם, אך עבורם זהו מרחב חשוב במעבר מילדות לנעורים. מדוע נמשכים בני הנוער לגנים ציבוריים, מה מספק מרחב זה עבורם וכיצד אנחנו כמתכננים צריכים לחשוב על תכנון לקבוצות גיל שונות בעיר?

תכנית אסטרטגית: אזורי התעשייה, אשדוד

תכנית אסטרטגית לעיירית אשדוד שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני על ידי ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, והמתכננות סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר, מבקשת לחשוב על העיר אשדוד כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית.