טלי חתוקה

נחלת הכלל, מבט על העבר והעתיד של השיכון הציבורי

ד"ר דן פרייס הוא אדריכל וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עבודתו האקדמית והמקצועית של ד"ר פרייס מתמקדת באחריות החברתית והסביבתית של האדריכל, בדיור חברתי ושיתופי, ובחקר הארכיטקטורה במאה-20 בפלסטין/ישראל. הוא פרסם יחד עם עדה כרמי-מלמד את הספר "אדריכלות בפלסטינה-א"י בתקופת המנדט הבריטי 1917 – 1947". ספרו החדש, "נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1945 - 1967", עוסק בשורשים ההיסטוריים והאידיאולוגיים של מפעל הדיור חברתי והציבורי בישראל. בראיון עימו, הוא מסביר על העקרונות שהיו מונחים בבסיס הפרויקט, ומה ניתן ללמוד ממנו על דרכי התמודדות עם משבר הדיור כיום.

בחזרה לרגעי תיקון : החיפוש של החברה הישראלית אחרי מזור ועתיד

ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.

בעקבות הנביא מוחמד: שיחה על המרחב הערבי והמוסלמי

פרופ' ליבנת הולצמן היא היסטוריונית של רעיונות המתמחה בתיאולוגיה מוסלמית. ליבנת מסבירה את החשיבות של ההכרות שלנו כתושבים יהודיים בישראל עם האסלאם. הכרות שחשובה לא רק להבנה של שכננו אלא אף להבנה מעמיקה יותר של המקורות שלנו.

הוגה הרעיון של אורבנולוגיה: יוברט לו יון זכרונו לברכה

אם אתם קוראים את השורות האלו, ונמנים על אוהדי כתב העת שלנו, אורבנולוגיה, אז אתם חבים תודה לפרופ' יוברט לו יון, שהלך לעולמו החודש. יוברט, איש יקר, שליווה אותי שנים רבות, היה השראה עבורי, חבר, ואיש שיח שיחסר לי מאוד.

מהי עבודה?   

חוקרים שונים כבר מזהים שינויים בדפוסי העבודה ומסכימים כי אמנם לא נפסיק לעבוד בקרוב, אולם המושג עבודה ומשמעותו יקבל תפנית ויובן אחרת בעתיד.

הספריות- הקתדרלה החדשה של העיר

בשנים האחרונות ספריות משתנות ומציעות יותר ויותר שימושים בשטחן, לא עוד מקום שקט של ספרים בלבד אלא מרחב שמציע שלל אפשרויות. איזה תפקיד ממלאות ספריות בעת הנוכחית? ספריית אודי (Oddi) בהלסינקי פינלנד משקפת את השינוי הנוכחי

לקרוא מחדש את אליאס קאנטי: על פיקוד, דמיון, התנגדות ושותפות

עבודתו של קאנטי, הוגה במדעי החברה, סופר ומסאי זוכה פרס נובל שכתב את הספר "ההמונים והכוח", זוכה לקריאה מחודשת בספר חדש של התאורטיקן והסוציולוג אנדריאה מובי בריגנטי ששואל איזה סוג של תיאוריה חברתית אנחנו צריכים כדי להתמודד עם האתגרים של המאה ה-21? והאם העבודה של קאנטי יכולה לעזור לנו להתבונן על התנגדות ומחאות בעולם?

התחדשות עירונית והאִיזּוּר המחודש של העיר במאה ה-21

המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.

מסילת ישרים: קונפליקטים ותכנון עירוני

ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.

ציבורים

הגליון החדש של מגזין בית הספר לעיצוב של הארוורד, 'ציבורים' עוסק בציבורים אנושיים ומרחביים, ושואל האם הרעיון של "הציבור" עדיין רלוונטי בעידן של קיטוב חברתי וסגרגציה מרחבית? הגיליון כולל מאמרים, ראיונות ודיון רחב על עתיד המרחב הציבורי, ביניהם מאמר שכתבתי העוסק במחאות בזמן הריחוק החברתי.

פוטומנטה – צילום מארצות הים התיכון

מה המשמעות של לגור לחוף הים התיכון, אזור המאכלס 147 מיליון בני אדם? כיצד הוא ייראה בעוד כ-20 שנה? רשימה זו מציגה את תערוכת פוטומנטה במוזיאון ארץ ישראל המאגדת לראשונה מבטים שונים של צלמים מארצות הים התיכון, ודנה בעבודות נבחרות העוסקות במשתנה ובזמני בעיר.

התחדשות עירונית תעשייתית: לעצב אזורי ייצור

ספר חדש של פרופ’ טלי חתוקה ופרופ’ ערן בן יוסף : New Industrial Urbanism: Designing Places of Production, יצא החודש בהוצאת Routledge. הספר מציע לחשוב מחדש על הקשר בין העיר לתעשייה ועבור רשויות שיוכלו לחשוב מחדש על אזורי התעשייה שלהן.

על אדריכלות, יצירתיות, ואנשים שחיים כאן

שיחה של פרופ' טלי חתוקה עם אדר' מיכאל יעקובסון, מתעד וכותב משמעותי של ההיסטוריה האדריכלית בארץ, על המוטיבציה לעיסוק בעבר ותהליך הכתיבה שלו, ועל מצבה של העשייה האדריכלית בישראל בראי תהליכים רחבים מקומיים וגלובליים.

התחדשות עירונית בפריפריה הגאוגרפית של ישראל | #5 רשימה מסכמת ופרסום המסמך המלא

כיום למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה. מהיכן כדאי להתחיל? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וקורא לשינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: מעבר לחשיבה עירונית-אזורית בזיקה למנועי תעסוקה, וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות שיציעו אורח חיים אחר.

אמנות. פעולה. עיר

סקירה של ספרו החדש של האמן הדס עפרת העוסק בכוחה של פעולת האמנות בעיר להשפיע ולחולל שינוי. עפרת ממפה התערבויות שונות ומגוונות של אמנים, תושבים, אדריכלים ויוצרים מתחומים שונים, הפועלים “מלמטה” במרחבי החיים שלהם ליצירת מיזמים תרבותיים, כלכליים, אקולוגיים וחינוכיים, המצליחים לרתום אליהם במידה רבה גם את הרשויות.

‘דילמת התכנון’ לפי יוברט לו-יון

יוברט לו יון במאמר מצולם, חוזר אל המאמר החשוב שכתב "תכנון-פתרון או בעיה?" ומציג גרסה עדכנית יותר שלו. בשבועות הקרובים נציג דיון בין חוקרים מובילים בתחום התכנון סביב השאלה שהעלה פרופ' לו-יון וכיצד המורשת הביקורתית שפיתח השפיעה על עבודתם.

לאתגר את האורתודוקסיה התכנונית בירוחם

הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".

סכסוכים אגוניסטים כתצורה עכשווית של פוליטיקה מתגרה

מאמר חדש מאת טלי חתוקה ומרים ויילר בוחן יחסים אגוניסטיים ומציע המשגה חדשה - מושג "הסביבה האגוניסטית". נקודת מוצא זו, וההבנה של סביבות אגוניסטיות יכולים לסייע מאוד להבין את המחאות והקונפליקטים העכשוויים בזירה הישראלית ובכלל.

הדינמיקה של הקלאסטרים הגדולים ביותר בתחום תעשיית אבטחת הסייבר

דו"ח חדש של פרופ' טלי חתוקה ופרופ' ערן כרמל מנתח את הקלאסטרים הגדולים ביותר של תעשייה אבטחת הסייבר: אזור מפרץ סן פרנסיסקו, מטרופולין וושינגטון וישראל. מה היתרונות של הקלאסטרים והכלכלה שמניעה אותם?

מרחב מיקוח

ספר חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה

דפוסי תכנון

אסופת מאמרים חדשה בעריכת טלי חתוקה מאגדת מאמרים שגובשו כמחקרים במעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, המציגים את דפוסי התכנון המשפיעים ביותר על הסביבה העירונית בישראל של תחילת המאה ה-21

מסגד חסן בק, פרויקט מנשייה והגבול כגשר

פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"