פרופ' ליבנת הולצמן היא היסטוריונית של רעיונות המתמחה בתיאולוגיה מוסלמית. ליבנת מסבירה את החשיבות של ההכרות שלנו כתושבים יהודיים בישראל עם האסלאם. הכרות שחשובה לא רק להבנה של שכננו אלא אף להבנה מעמיקה יותר של המקורות שלנו.
אם אתם קוראים את השורות האלו, ונמנים על אוהדי כתב העת שלנו, אורבנולוגיה, אז אתם חבים תודה לפרופ' יוברט לו יון, שהלך לעולמו החודש. יוברט, איש יקר, שליווה אותי שנים רבות, היה השראה עבורי, חבר, ואיש שיח שיחסר לי מאוד.
בשנים האחרונות ספריות משתנות ומציעות יותר ויותר שימושים בשטחן, לא עוד מקום שקט של ספרים בלבד אלא מרחב שמציע שלל אפשרויות. איזה תפקיד ממלאות ספריות בעת הנוכחית? ספריית אודי (Oddi) בהלסינקי פינלנד משקפת את השינוי הנוכחי
עבודתו של קאנטי, הוגה במדעי החברה, סופר ומסאי זוכה פרס נובל שכתב את הספר "ההמונים והכוח", זוכה לקריאה מחודשת בספר חדש של התאורטיקן והסוציולוג אנדריאה מובי בריגנטי ששואל איזה סוג של תיאוריה חברתית אנחנו צריכים כדי להתמודד עם האתגרים של המאה ה-21? והאם העבודה של קאנטי יכולה לעזור לנו להתבונן על התנגדות ומחאות בעולם?
המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.
ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.
הגליון החדש של מגזין בית הספר לעיצוב של הארוורד, 'ציבורים' עוסק בציבורים אנושיים ומרחביים, ושואל האם הרעיון של "הציבור" עדיין רלוונטי בעידן של קיטוב חברתי וסגרגציה מרחבית? הגיליון כולל מאמרים, ראיונות ודיון רחב על עתיד המרחב הציבורי, ביניהם מאמר שכתבתי העוסק במחאות בזמן הריחוק החברתי.
מה המשמעות של לגור לחוף הים התיכון, אזור המאכלס 147 מיליון בני אדם? כיצד הוא ייראה בעוד כ-20 שנה? רשימה זו מציגה את תערוכת פוטומנטה במוזיאון ארץ ישראל המאגדת לראשונה מבטים שונים של צלמים מארצות הים התיכון, ודנה בעבודות נבחרות העוסקות במשתנה ובזמני בעיר.
ספר חדש של פרופ’ טלי חתוקה ופרופ’ ערן בן יוסף : New Industrial Urbanism: Designing Places of Production, יצא החודש בהוצאת Routledge. הספר מציע לחשוב מחדש על הקשר בין העיר לתעשייה ועבור רשויות שיוכלו לחשוב מחדש על אזורי התעשייה שלהן.
שיחה של פרופ' טלי חתוקה עם אדר' מיכאל יעקובסון, מתעד וכותב משמעותי של ההיסטוריה האדריכלית בארץ, על המוטיבציה לעיסוק בעבר ותהליך הכתיבה שלו, ועל מצבה של העשייה האדריכלית בישראל בראי תהליכים רחבים מקומיים וגלובליים.
מאמר חדש של טלי חתוקה בגיליון מיוחד של Architectural Design המוקדש לייצור אורבני מסמן את הכניסה של נושא התעשייה בעיר לתחום המיינסטרים האדריכלי ואת האופן שהוא צפוי לעבור מגישה שולית לסדר יום מרכזי
כיום למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה. מהיכן כדאי להתחיל? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וקורא לשינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: מעבר לחשיבה עירונית-אזורית בזיקה למנועי תעסוקה, וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות שיציעו אורח חיים אחר.
סקירה של ספרו החדש של האמן הדס עפרת העוסק בכוחה של פעולת האמנות בעיר להשפיע ולחולל שינוי. עפרת ממפה התערבויות שונות ומגוונות של אמנים, תושבים, אדריכלים ויוצרים מתחומים שונים, הפועלים “מלמטה” במרחבי החיים שלהם ליצירת מיזמים תרבותיים, כלכליים, אקולוגיים וחינוכיים, המצליחים לרתום אליהם במידה רבה גם את הרשויות.
יוברט לו יון במאמר מצולם, חוזר אל המאמר החשוב שכתב "תכנון-פתרון או בעיה?" ומציג גרסה עדכנית יותר שלו. בשבועות הקרובים נציג דיון בין חוקרים מובילים בתחום התכנון סביב השאלה שהעלה פרופ' לו-יון וכיצד המורשת הביקורתית שפיתח השפיעה על עבודתם.
הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".
מאמר חדש מאת טלי חתוקה ומרים ויילר בוחן יחסים אגוניסטיים ומציע המשגה חדשה - מושג "הסביבה האגוניסטית". נקודת מוצא זו, וההבנה של סביבות אגוניסטיות יכולים לסייע מאוד להבין את המחאות והקונפליקטים העכשוויים בזירה הישראלית ובכלל.
דו"ח חדש של פרופ' טלי חתוקה ופרופ' ערן כרמל מנתח את הקלאסטרים הגדולים ביותר של תעשייה אבטחת הסייבר: אזור מפרץ סן פרנסיסקו, מטרופולין וושינגטון וישראל. מה היתרונות של הקלאסטרים והכלכלה שמניעה אותם?
ספר חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מציע להבין את מגמות ההתחדשות העירונית דרך ההמשגה של מרחב מיקוח, תוך שהוא מבחין בין שלושה אבות- טיפוס: מרחב-נדל"ן, מרחב-מקום, מרחב-קהילה
אסופת מאמרים חדשה בעריכת טלי חתוקה מאגדת מאמרים שגובשו כמחקרים במעבדה לתכנון ועיצוב עירוני, המציגים את דפוסי התכנון המשפיעים ביותר על הסביבה העירונית בישראל של תחילת המאה ה-21
פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"
סגירתם של מתקני השעשועים ומרחבי הפלסטיק בעקבות מגפת הקורונה הפכה את החורשות למקום מפלט אידיאלי עבור רבים והזכירה לתושבים מהו מרחב ציבורי "חופשי" ומאפשר. מה לימדה אותנו המגיפה על המרחב הציבורי
ריבוי המחאות בתקופת הקורונה, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי מדגישות ביתר שאת את הכוראוגרפיה של המחאה. קבוצות מחאה שונות משתמשות אחרת במרחב ויוצרות מופעים שונים של מחאה. מהם ההבדלים בין המחאות הכלכליות, למחאות על הדמוקרטיה והמחאות נגד בג"ץ?
תושבי ישראל ציתו להנחיות הממשלה אך נראה כי הציות העיוור החל להיסדק, וגם הדרישה לריחוק חברתי לא מונעת מאנשים לצאת ולמחות למען עקרונותיהם. האם במאה ה-21 האזרח צייתן או מוחה? ומתי מתחלף האמון בשלטון למחאה כלפיו?
מייסדת ועורכת ראשית של "אורבנולוגיה". אדריכלית, מתכננת וראש המעבדה לעיצוב עירוני. מחקריה, כמו גם המחקרים המשותפים עם חברי המעבדה, עוסקים במציאות העכשווית של הערים ובאופן שניתן להתמודד עם האתגרים שהן מציבות למתכננים. בכתיבתה ב"אורבנולוגיה" מבקשת לשאול שאלות סביב הנחות, רעיונות ואופנות בתחום התכנון והעיצוב העירוני שאנו מקבלים כמובן מאליו.