הערים היצירתיות הן ערים סגרגטיביות, הלבנים באמריקה הם הנהנים העיקריים מהפריחה של המעמד היצירתי. ומה קורה כאן בישראל? האם גם בישראל ישנה חפיפה בין אתניות למעמד היצירתי או שגם כאן ישנה הפרדה על בסיס 'צבע'?
הספר "עלייתו של המעמד היצירתי" התפרסם לפני למעלה מעשור אך הוא ממשיך להשפיע ולעצב ערים בדמותו. מיהו המעמד היצירתי? אילו ערים הוא מחפש? וכיצד זה מהווה מנוע לצמיחה עירונית?
בשעה שהתחוללה המלחמה בבוסניה-הרצגובינה וחרבה נפשות וסביבות מגורים, התקבצו מספר אדריכלים ותבעו את המושג Urbicide - רצח עיר. הם הפנו תשומת לב להרס הסביבה הבנויה כצורה של אלימות פוליטית שיטתית שנועדה לחרב את החיים, המורשת והקהילה. לאחר אסון התואמים בניו יורק החלו חוקרים לטעון כי רצח-עיר איננו רק מתקפה על העיר אלא על העירונית כדרך חיים
מערכת הביטחון מחזיקה בכמעט 50% משטחי המדינה ו- 4% משטח המרקמים העירוניים. החלטת ממשלה לפינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש העירוניים, משקפת תפנית במדיניות הקרקעות של הצבא והמדינה. מהי ההיסטוריה של בניית מחנות צבאיים באזורים אזרחיים בישראל? ואילו הגיונות מובילים את שינוי המדיניות והוצאת הצבא מן העיר?
בהמשך להחלטה על פינוי מחנות צה"ל מאזורים עירוניים, יפונה מחנה גנים ברמת גן. מה יאומץ מהמלצות השימור? מה יבנה במקומו ואיזה זיכרון אם בכלל, יישאר מהמרושת של המחנה 'מקלף' שהיה מחלוצי המִחשוב בישראל?
מדינת ישראל החליטה על פינוי מחנות צה"ל והעברתם לדרום, במסגרת החלטה זו יפונה מחנה צריפין, 3700 דונם בלב אזורי הביקוש. מה מתוכנן לקום במקומו? האם הפינוי יימחק מורשת היסטורית בעלת ערך עוד מימי הבריטים ופלסטינה? וכיצד יראה האזור ביום שאחרי הפינוי והבנוי החדש?
אדריכל בוגר הטכניון, סטודנט לתואר שני בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב בתכנית ללימודי סביבה, חברה ותכנון. משרת באגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון.
