התכנית לחידוש שכונת רמת אליהו, שכונה עם רוב אתיופי מעוררת מחלוקת. התכנית כוללת פיזור של התושבים בארבע שכונות שונות בעיר, מנגנון מוצלח לסיוע לאינטגרציה מרחבית- חברתית? או הרס של הקהילה?
האשכולות האזוריים צמחו מלמטה כיוזמה וולנטרית שהגיעה מראשי רשויות שחשו צורך לאגם משאבים ולחשוב אזורית. אך כעבור מספר שנים המדינה הלאימה את הפרויקט. האם מדובר בהצלחה חסרת תקדים של יוזמה שצמחה מלמטה ואומצה על ידי המדינה, או שתהליך המיסוד הוא בעוכריה?
