מחברים את התחנה לעיר – תחנת אוניברסיטת תל אביב

המשך לרשימה הקודמת שעסקה במסמך המדיניות – תחנות רכבת כעוגן תיירותי, רשימה זו מהווה את החלק היישומי בתהליך ומציעה התערבות אסטרטגית קונקרטית הבוחנת כיצד ניתן לתרגם עקרונות תכנוניים, ניהוליים וחווייתיים למהלך מרחבי ממוקד בתחנת רכבת האוניברסיטה בתל־אביב.

תחנת רכבת האוניברסיטה

תחנות רכבת בישראל מתפקדות בעיקר כאתרי תשתית תחבורתית, תוך ניתוק מהמרחב העירוני הסובב אותן. התחנות מוקפות בחניונים, דרכים ראשיות ובתכנון הליכתי חסר. כתוצאה מכך, תחנות הרכבת אינן שערים עירוניים אלא איי תחבורה מנותקים, הפועלים בצורה אוטונומית בערים ובשכונות במקום להוות חלק אינטגרלי ומחולל בהן.

תחנת רכבת האוניברסיטה בתל אביב ממחישה את הפער בין הפוטנציאל הגלום בתחנה עירונית לבין מבחן המציאות. על פי דוח של רכבת ישראל, נכון לשנת 2023 מספר המשתמשים (עולים/יורדים) בתחנת תל-אביב האוניברסיטה עמד על כ-5,173,681 איש. על אף שהתחנה נמצאת במרחק הליכה למספר אתרי תיירות שמשרתים קהלים וקבוצות חברתיות מגוונות אך קיים ניתוק תכנוני, תפקודי ותודעתי מונע מימוש של חיבור זה. מצב זה אינו גזירת גורל, הוא תוצאה של היעדר תכנון פיזי וניהולי. ניתן וצריך להפוך את תחנת רכבת האוניברסיטה למוקד עירוני באמצעות חיבור בין שתי תשתיות קיימות: תחנות הרכבת ומוקדי תיירות עירוניים המצויים במרחק הליכה של עד קילומטר. מסמך זה מציג התערבות אסטרטגית לתחנת רכבת תל-אביב האוניברסיטה המציע חיבור של תחנת הרכבת כעוגן תיירות עירוני.

המטרה המרכזית היא עידוד ביקור של קבוצות חברתיות במוקדי תרבות ופנאי בסמוך לתחנת הרכבת​. אסטרטגיה זו תביא להפיכת תחנת רכבת האוניברסיטה לשער תיירותי, מזמין ומשולב בחוויה העירונית חיבור זה תיירות מקומית, כאשר התועלת תהיה כלכלית, תודעתית, חברתית ותיירותית.

עקרונות התכנון

מטרות אלו ימומשו באמצעות שני מימדים עיקריים בהם:

מימד ניהולי– מנגנון זה יאפשר שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לאתרי התיירות, שיבוא לידי ביטוי בכרטיסים מוזלים בימים שמאופיינים בתנועת מבקרים דלה. בכך כל המשתתפים יהנו, הרשות המקומיות מחיבור בין תחנת הרכבת לעיר ומיצובה כמוקד תיירותי, אתרי התיירות מחיזוק תנועת המבקרים בימים דלי תנועה והמבקרים מהפחתת עלות הכניסה לאתרים בתשלום. מנגנון זה יתמוך במטרת חיזוק השתתפות של קבוצות שונות באמצעות מנגון ניהולי מותאם.

מימד פיזי

חיזוק הקישוריות ההליכתית בין התחנה לאתרי התיירות באמצעות הצללה טבעית או מלאכותית, שילוט, ספסלים והנגשת שבילים.

עיצוב חוויתי שיסייע להתמצאות במרחב ומיתוג ייחודי. יאפשר לתיירים ומבקרים להפוך את הביקור באתר התיירות חוויתי ומהנה כבר מתחנת הרכבת.

מיפוי תחנת הרכבת ואתרי תיירות סביבתה

בסביבת תחנת הרכבת תוכננו במסגרת מסמך זה שלושה מסלולי תיירות בהם: מסלול המוזיאונים, מסלול הפארק ומסלול הילדים. כאשר כל אחד מהמסלולים כולל אתרי תיירות בתשלום ובחינם לטובת המבקרים, כאשר כל אתרי התיירות המוצעים במסגרת אסטרטגיה זו הינם במרחק הליכה אולם כיום מנותקים פיזית ותודעתית מתחנת הרכבת האוניברסיטה.

מסלול המוזיאונים מציע ביקור בשלושה מוזיאונים סמוכים לתחנת הרכבת: מוזיאון יצחק רבין, מוזיאון הפלמ”ח ומוזיאון ארץ ישראל והבוסתן שבו.

מסלול הפארק מציע ביקור באתרי תיירות שנמצאים בשטח פארק הירקון בהם אתרים בתשלום לדוגמא: תיאטרון הפארק, סקיי טאון, כדור פורח ואגם הפארק ובנוסף אתרים ללא תשלום בהם הגן הטרופי, שבע תחנות וגן הקקטוסים. כמו כן ניתן לעשות מסלול מעגלי בפארק ללא תשלום

מסלול הילדים כולל אטרקציות לכל המשפחה בהן הלונה פארק, פארק האקסטרים ואקספו תל אביב בו מתקיימות הופעות ופסטיבלים.

קהלים

ההתערבות פונה לקהלים רחבים ומגוונים, בהם משפחות, תיירים, תלמידים, גימלאים ונוער, ומציעה חוויות מותאמות לכל גיל. למסלול המוזיאונים מגיעים גם קבוצות מאורגנות מילדים, בתי-ספר, מוסדות חינוך ופורמלים ובלתי פורמלים וכמו כן גם אנשים פרטיים, משפחות, זוגות, גימלאים וקבוצות חברים. כאשר הפעילות של מסלול המוזיאונים מתקיימת בעיקר בשעות היום אם כי ניתן לקיים אירועים גם בשעות מאוחרות יותר. מסלול הפארק מושך קהל רחב, גימלאים, תיירים, משפחות, זוגות, נוער, קבוצות שונות. בפארק אטרקציות רבות, חלקן חינמיות וחלקן בתשלום. מסלול זה פעיל בשעות היום וגם בשעות מאוחרות יותר. מסלול הילדים מותאם יותר לאוכלוסייה צעירה, יש בו אטרקציות עבור גילאים צעירים, נוער, משחפות צעירות וכו’.

איך זה עובד?

הקשר בין הרכבת לאתרי התיירות מכונן באמצעות מסלולים ברורים ומובחנים המאופיינים צבעים ייחודיים. כל מסלול מסומן בצבע מסוים שמופיע על ריהוט רחוב כמו ספסלים, גדרות, עמודי תאורה, ואשפתונים. הסימונים הללו מספקים הכוונה ברורה למבקרים, ומורים על המרחק והכיוון ליעדים שונים. כך, אנשים יכולים לעקוב בקלות אחר המסלול הנכון ולהגיע לאטרקציות בצורה פשוטה ויעילה.

דוגמא למסלול המוזיאונים:

דוגמא למסלול הפארק

משאבים:

שימוש בתשתיות קיימות ויצירת שיתוף פעולה ביניהם תשתיות תיירות מגוונות קיימות בסמוך למוקדי תיירות. מתוך שיתוף פעולה של אתרי התיירות והעירייה יוקם מסד נתונים שיקבע באלו ימים העירייה מסבסדת את הכניסה לאתר התיירות. לדוגמא: “ימי שלישי הכניסה לאתרי פארק הירקון ב-30% הנחה לכל המבקרים”, “ימי רביעי בבוקר כניסה חינם למוזיאון הפלמ”ח”. שימוש במרחב הציבורי להנגיש את אתרי התיירות.

הרחבה של קהלי המבקרים באתרי התיירות

מימון ותחזוקה הרשות המקומית תממן את השדרוג הפיזי ותחזוקתו כחלק מתחזוקת המרחב הציבורי. במקביל למהלך זה, אופציה לבניית פלטפורמה באתר האינטרנט של העירייה בשיתוף פעולה עם אתרי התיירות הרלוונטים.

חסמים

עלויות תחזוקה בשל ריבוי השחקנים בהם הרשות המקומית ואתרי התיירות, עולה אתגר התחזוקה בכלל ובפרט מי צריך לשאת בעלויות ובאחריות התפעול והתחזוקה של מסלולי התיירות?

פריצת המחסום התודעתי תחנת הרכבת כיום נתפסת כצומת תחבורתית בלבד, כאשר עולה השאלה כיצד ניתן למתגה מחדש כעוגן תיירותי

חוסר תיאום בין גופים

תקציבים מוגבלים

לסיכום, ההתערבות המוצעת מבקשת להפוך את תחנת הרכבת האוניברסיטה משער תחבורתי בלבד לעוגן עירוני ותיירותי פעיל, המחבר בין התחבורה הציבורית לבין חוויות תרבות, טבע ופנאי במרחב העירוני. באמצעות תכנון מושכל, שותפות בין כלל הגורמים הרלוונטיים והשקעה בתשתיות רכות וחוויית משתמש, ניתן לממש את הפוטנציאל הגלום במיקום הייחודי של התחנה. מהלך זה יתרום לשדרוג איכות המרחב הציבורי בעיר, יחזק את הכלכלה המקומית, יעודד תיירות פנים בת קיימא וישפר את תדמיתה ותפקודה של התחנה בעיני הציבור. הצלחת ההתערבות תוכל לשמש מודל להרחבת המהלך גם לתחנות נוספות ברחבי הארץ, ולביסוס תחנות הרכבת כשחקן משמעותי במארג העירוני והחברתי בישראל.