נועה נטעברשימה הקודמת דנו במהו חוסן אנרגטי ומהי חשיבותו דרך תיאוריות שונות. ברשימה זו אתמקד בעשייתה של חברת ‘אילת- אילות אנרגיה מתחדשת’. כיצד היא תורמת ומשפיעה על הסביבה בה היא פועלת, אילו אתגרים קיימים באיזור ומה השיקולים שעומדים מאחוריי פועלה.
בשנת 2012 הוקמה חברה לתועלת הציבור (חל”צ) “אילת-אילות אנרגיה מתחדשת”, מתוך הבנה שהקידום של אנרגיות מתחדשות באזור מחייב הקמת גוף עצמאי, שאינו נחשב לחלק מהמועצה המקומית, אלא פועל באופן עצמאי. החברה נבחרה לפעול במנגנון של חברה לתועלת הציבור, אשר מתאימה לאזור הכולל עשרה קיבוצים ושני יישובים קהילתיים. השיטה מאפשרת גמישות רבה יחסית, כמו קבלת תרומות והשתתפות ברווחים מפעילויות שונות. החברה החלה עם 14 בעלים שונים, כולל קיבוצי הערבה וגופי תעשייה מקומיים, כדוגמת מחלבת יטבתה ותאגיד החקלאות האזורי “ערדום”.
החברה מייצגת דוגמה מובהקת ליכולת של קהילה להתאים את עצמה למציאות משתנה ולהתמודד עם מצוקות כלכליות בדרכים יוצאות דופן. היא נוסדה בעקבות משבר כלכלי קשה בחבל אילות, לאחר סגירת כלובי הדגים בשנת 2004. משבר זה עורר חששות כבדים בקרב הקיבוצים באזור, שהיו תלויים בפרנסה מצומצמת והיו נתונים לפגיעות כלכליות חמורות. הצורך בהקמה של מקורות פרנסה חדשים והבטחת כושר הישרדות כלכלי הפך לדחף לפיתוח תוכניות חדשניות שהביאו ליציבות כלכלית והוסיפו הזדמנויות חדשות. ‘אילת-אילות’ זיהתה את הפוטנציאל הגלום בשמש הישראלית, שהפכה למשאב אנרגיה זמין ומשתלם. החברה לקחה על עצמה את המטרה להקים מערכת אנרגיה מתחדשת שתספק מקור עצמאי ומקיים של אנרגיה עבור האזור. כך, מהמשבר נוצרה הזדמנות המאפשרת לא רק לשקם את הכלכלה המקומית אלא גם לבנות אותה על יסודות של קיימות אקולוגית.
במהלך השנים, החברה פיתחה שלוש תוכניות אסטרטגיות, אשר כל אחת מהן עידכנה את היעדים והמטרות שלה בהתאם להתפתחויות בשטח. המטרה המרכזית של החברה היא לקדם את התחום של אנרגיות מתחדשות, במטרה להפוך את האנרגיה הנקייה למנוף לפיתוח אזורי באילת ובמועצה האזורית חבל אילות, תוך הבאת האזור להיות ספק עצמי ל-100% אנרגיה מתחדשת ומוביל בחדשנות בקנה מידה עולמי. החברה אינה בעלים או יזמים של פרויקטים, אלא מתמקדת ביצירת הזדמנויות, ייזום פרויקטים פיילוטיים, ועבודה מול רגולציה.
תחומי העיסוק של החברה רבים ומגוונים; ייזום וליווי חברות וגופים מקומיים להקמת תחנות ייצור באנרגיה מתחדשת, אגירה, פרויקטים אגרוולטאיים, ייצור ושימוש במימן ירוק, מרכזי חוות שרתים, הקמת מרכזי הדגמה של טכנולוגיות מגוונות, ניהול קהילת החדשנות באנרגיה של ישראל מטעם משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות ומשרד האנרגיה, קורסים אקדמיים והכשרות מקצועיות, הפקת אירועים, תחרויות וכנסים ברמה בינלאומית, ביניהם כנס אילת-אילות הבינלאומי לאנרגיות מתחדשות.
אילת-אילות הפכה את הערבה הדרומית למרכז מחקר ופיתוח טכנולוגי בתחומי אנרגיה נקייה. כחלק מתהליך זה קמו באזור בעשור האחרון: שדות סולאריים גדולים, תוכניות האצה למיזמים, קרן הון להשקעות טכנולוגיות בתחום הקלינטק, מרכז אימות וכפר הדגמה לטכנולוגיות מנותקות רשת. מרכז ההכשרות פועל בשיתוף עם כל הגופים האזוריים, ומשלב למידה חוויתית עם סיורים וסדנאות ומפגש עם אנשי עשייה מובילים בתחומם. סטודנטים שמגיעים לערבה זוכים לחוויית למידה ייחודית המשלבת היי-טק עם נופי בראשית, יזמות טכנולוגית ומפגשים בלתי אמצעיים, וחשיפה לתעשייה הנקייה הצומחת בחבל אילות
מצב צריכת האנרגיה בחבל אילות ובעיר אילת, שבו נרשם כי במהלך שעות היום 100% מהצריכה מתבססת על אנרגיה מתחדשת. גם במהלך חודשי הקיץ, כאשר האוכלוסייה בעיר אילת מוגברת מ-50 אלף ל-100 אלף איש, וצריכת אנרגיה מוגברת בעיקר בשל השימוש במזגנים. החוזק המותקן של אנרגיה מתחדשת באזור עומד על 324 מגה-וואט, עם צריכת אנרגיה שנעה בין 80 ל-120 מגה-וואט, ושיא צריכה של 150 מגה-וואט. במהלך השנה כולה (כולל לילות), שיעור האנרגיה המתחדשת בצריכה הכללית (כולל לילה) עומד על 55% עד 60%. השאיפה להמשיך לשפר את המצב ולהתקרב ככל האפשר ל-100% צריכה של אנרגיה מתחדשת. לדברי ליאת לרנר, המהנלת המקצועית של החברה, הצורך המיידי טמון בהקמת מכרזי אגירה נוספים שיאפשרו להתמודד עם האתגרים הקיימים ברשת ההולכה האזורית, אשר כיום צפופה ומקשה על שילוב הייצור הסולארי במלואו. יש צורך בטכנולוגיות אגירה להסטת הייצור לזמן השימוש, כך שהאנרגיה המיוצרת בשעות השיא תוכל להישמר ולהשתחרר בשעות בהן הייצור הסולארי פוחת. המטרה היא לייצב את הביקוש האנרגטי ולספק פתרונות אנרגטיים רציפים, ובכך ליצור מערכת אנרגיה מתחדשת וברת קיימא בחבל אילות ובאילת.
היבטים ותמורות בתחום החוסן האנרגטי
התמורות של קידום החוסן האנרגטי מגוונת. להלן הנושאים המרכזיים.
ההיבט הכלכלי: ממשבר לצמיחה
מגוון הפעילות של החברה מייצר הכנסות למרחב בו היא פועלת בערוצים שונים.
ראשית הכנסות למועצה האזורית, 8,000,000 ₪ מארנונה של שדות סולאריים לאורך השנים (2006-2024), בנוסף המועצה הרוויחה 35,000,000 ₪ בגין חלף היטלי השבחה אשר השקיעה חלק גדול בבניית ביה”ס חדש.
שנית, כמות המשרות הישירות שנוצרות כתוצאה מהפרויקטים הסולאריים היא מועטה, שדה סולארי לא דורש הרבה כוח אדם. לעומת זאת, השפעה כלכלית משמעותית מתבטאת בהכנסות הנוספות של הקיבוצים המשתתפים בפרויקטים אלו. קיבוצים שהקימו פרויקטים סולאריים, המשתתפים בפעילות מרווחים 1-10 מיליון ₪ בשנה לכל קיבוץ מייצור סולארי, מה שמפצה ואף עולה על ההפסדים שנגרמו מסגירת כלובי הדגים.
שלישית, זכייה בניהול קהילת האנרגיה של ישראל בתקציב שנתי של כ-1.5 מיליון ₪ למשך 5 שנים וגם גיוס של 13,000,000 ₪ להקמת מרכז מחקר וחדשנות אזורי.
רביעית, הפעילות תורמת גם באופן עקיף לפיתוח כלכלי ולוגיסטי באזור, כמו מקומות לינה והסעדה, כאשר משתתפי קורסים והכשרות שמתארחים באזור נשארים בקיבוצים המקומיים. כך נוצרת גם תנועה כלכלית שמזינה את העסקים המקומיים. פעילות חברה הכוללת כנסים בינלואמיים בעיר אילת מניעים את הכלכלה המקומית. 7,000 אנשי אנרגיה מהארץ ומהעולם הגיעו לאזור במסגרת הכנס השנתי אילת-אילות. במקביל מתקיימת הפעילות של מרכז ההכשרות המביא אל המרחב קהל רחב התורם באופן עקיף למשק הכלכלי של האזור דרך שירותים עוטפים.
חמישית, ניהול המכרזים בתחום הסולארי האזורי העלו אתגרים מעניינים. הבחירה במכרזים שעסקו בקרקע, ולא בטכנולוגיות הסולאריות עצמם, איפשרה גמישות טכנולוגית, מה שבסופו של דבר הביא להקמת שדות סולאריים המנוהלים בצורה יעילה יותר. עם השנים חלו שינויים משמעותיים בתחום מחירי הפאנלים הסולאריים. ההחלטות שקיבלה סין להיכנס לשוק ייצור הפאנלים הסולאריים, הביאו לירידת מחירי הפאנלים בכל העולם. כיום, הפקת חשמל באמצעות אנרגיה סולארית נחשבת לפתרון הכלכלי ביותר. כך, בעוד שבאשלים המדינה משלמת 90 אגורות לקילוואט עבור טכנולוגיית טרמו-סולר (מרכז לפי טכנולוגיה), השדה הסולארי בתמנע נמכר במחיר של 30-32 אגורות לקילוואט (מרכז לפי קרקע). דינמיקה זו מצביעה על ההתפתחות המהירה של התחום והצורך להסתגל לעדכונים טכנולוגיים ושווקים באופן מתמיד.
שישית, הדינמיקה הכלכלית מעודדת פרויקטים בשותפויות בין הקיבוצים ליזמים למשל; אוגווינד, קרן טנא, סולגרין, משק אנרגיה, חברת APC, אנרג’יקס, Ecoppia , תדמיר שיאון, EDF וחלק מהשותפויות הפכו לבינלאומיות, דוגמה לכך היא השותפות בין קיבוץ יוטבתה וחברת דוראל. הקיבוץ היה מעורב באופן פעיל בהשקעה וליווי החברה, בשנת 2020 השותפות הגיעה לשיא כאשר הוחלט להנפיק את דוראל בבורסה, מהלך שהניב רווח כלכלי משמעותי עבור קיבוץ יטבתה1. כלומר הקיבוצים שותפים של החברות אנרגיה ולא רק משכירים להם את השטח.
היבט חברתי : הערבה על המפה
מרכז ההכשרות של החברה פועל לקידום חינוך והכשרה במגוון תחומי הקיימות, ומיועד לקהלי יעד שונים כגון מורים, תלמידים, סטודנטים, פעילים סביבתיים ותושבים המקומיים. החברה מקיימת שיתופי פעולה אקדמיים עם מוסדות להשכלה גבוהה כגון אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אריאל ומכללות נוספות. מוסדות אלה שולחים סטודנטים לקורסים מרוכזים של עד שבוע ימים הכוללים חשיפה לפרויקטים סביבתיים ולפתרונות קיימות יישומיים. קבוצות הסטודנטים לוקחות חלק בפרויקטים, מתמודדות עם אתגרים, מסיירות בפיילוטים השונים ופוגשות גורמים מקצועיים מהתעשייה ומהמגזר הציבורי. תוכנית זו מעוררת השראה ומפתחת חשיבה חדשה בקרב המשתתפים, ורואים את פירות ההשקעה כאשר פוגשים בוגרים של התוכניות המשולבים בתעשייה ובמשרדי ממשלה. מאז שנת 2017, ישנה עדות להצלחה מתמשכת של הקורסים, השנה צפויים לארח לראשונה קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, בעוד מוסדות כמו אוניברסיטת תל אביב ומכללת אפקה מבקרים במרכז ההכשרות באופן סדיר פעמיים בשנה. פעילות החברה יצרה מיתוג חדש לאזור, הכנס אילת אילות הבינלאומי, מרכז ההכשרות המשמש כמרכז ארצי להכשרות והשתלמויות, תחרויות בינלאומיות לנוער מצטיין וקורסים אקדמיים. כמו כן, תושבי האזור מקבלים העשרה חינוכית במרחב אילת-אילות.
עשייה מקומית
במקביל, ישנה עבודה עם התושבים. בשנת 2024, נערכה תוכנית הכשרה ייחודית שכללה סדרת מפגשים מתמשכת בת 11 או 12 מפגשים שהייתה מיועדת לתושבים פעילי סביבה מהאזור. תוכנית זו כללה שני מחזורים שונים: אחד שנערך בחבל אילות והשני באילת, תחת הכותרת “יזמות סביבתית”. במסגרת הפעילות החברתית והסביבתית, החברה עוסקת בהכשרת אנשי צוות ומחנכים לשילוב נושאי קיימות ואנרגיה מתחדשת במוסדות החינוך המקומיים. היא פועלת בשיתוף פעולה עם מנהלת החינוך הסביבתי לצורך פיתוח תוכניות חינוכיות בבתי הספר. בהקשר זה, נבנית תוכנית לימודית לגילאי היסודי, שנועדה לשלב נושאים אלה בתוכנית הליבה של לימודי המדעים. בין האמצעים שנעשו בהם שימוש ניתן למצוא חדר בריחה שנועד להקנות ידע לגבי משבר האקלים ואנרגיות מתחדשות, אשר הוצג למורים בליווי הרצאות ודיונים. במסגרת הפעילות האזורית, החברה מקיימת ימי עיון וכנסים שמיועדים לקידום המודעות והשיח סביב פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת והחקלאות האגרו-וולטאית, תוך דגש על הקהילתיות והקשרים החברתיים בין חברי הקיבוצים. לדוגמה, לאחרונה התקיים כנס השקת פרויקט האגרו-וולטאי האזורי “ערדום דזרט-אפיווי”, המהווה יוזמה משותפת של תאגיד החקלאי האזורי “ערדום”, אשר נועד לעודד שיתוף פעולה בין הקיבוצים השכנים. פרויקט זה מבוסס על הקצאות ממשלתיות המאפשרות לכל קיבוץ לקחת עד 500 דונם משטחיו החקלאיים לפיתוח שדות אגרו-וולטאיים, הקיבוצים קיבלו החלטה אסטרטגית להקים תאגיד לניהול משותף של השטחים, שעליהם יחד נאמנים 5,000 דונם. גישה זו לא רק מנצלת את הפוטנציאל החקלאי אלא גם מחזקת את הקשרים החברתיים והקהילתיים באזור, במטרה לקדם סולידריות ושיתוף פעולה בין חברי הקיבוץ. החקלאות המקומית מתמקדת בעיקר בגידול תמרים וחוחובה, דבר שמעיד על חד-כיווניות בגידולים, אך בשילוב עם טכנולוגיות חדשניות ניתן לקדם חקלאות מדויקת וחכמה באופן שישפר את יכולת הקהילות לנהל את משאביהן ולהתמודד עם אתגרים סביבתיים. כנס ההשקה זכה להיענות רבה, כאשר 120 משתתפים נרשמו, דבר המדגיש את המעורבות והעניין של הציבור בנושאים אלה. ימי עיון וכנסים, מהווים פלטפורמה חשובה לדיון, לשיתוף ידע ולחיזוק הקשרים החברתיים, ובכך תורמים לבניית קהילה מודעת ומעורבת אשר פועלת יחד למען קיימות ושגשוג אזור2.
בנוסף, כמו במאמר של קנודט ואחרים (2023) אשר מצביע על החשיבות החברתית בתהליך אנרגיה מתחדשת, מתפתחת התארגנות אזרחית תחת היחידה הסביבתית של אילת-אילות, שמטרתה לפתח תוכנית הערכות לשינוי אקלים. תהליך זה כולל חשיבה על דרכים לערב את הקהילות המקומיות, תוך פנייה מהקהילה החוצה ולא החוצה פנימה. המאמץ לערב את החברים בקהילה בתהליכים הסביבתיים והחברתיים מצביע על חשיבות המודעות וההכרות ההדדית בין התושבים, אשר עשויה להוות את הבסיס לשיפור הקשרים הקהילתיים והשפעה חיובית על איכות החיים באזור. פרויקט ברלין, שנוצר בשיתוף פעולה עם הארגון האירופי הורייזון ((Horizon Europe, משלב את עיר אילת וחבל אילות בשתי מסגרות חינוכיות שונות. מטרת הפרויקט היא להקים מרכזים לאגירת אנרגיה וחיזוק חוסן אזורי בבתי הספר המקומיים. אחד מבתי הספר המובילים בפרויקט הוא בית הספר יעלים, הממוקם בשכונה הוותיקה בעיר אילת. בית ספר זה, אשר נבנה במהלך העשורים הקודמים, מצויד בפאנלים סולאריים ובגינה קהילתית, ומשמש כמרכז חוסן במקרי חירום. המוסד משמש גם פלטפורמה לפרויקטים חינוכיים, סביבתיים וחברתיים. במקביל, בחבל אילות קיים בית הספר נוף אדום אשר נבנה מכספי חלף היטל השבחה של השדה הסולארי בתימנע. המועצה קיבלה 28 מיליון שקלים חלף היטל השבחה וכ-20 מיליון מתוכם שימשו להקמת בית ספר יסודי, שנבנה לפי עקרונות הבנייה הירוקה, על ידי אדריכל מקומי מקיבוץ גרופית. בבית הספר שינה מערכת סולארית, אגירה, מערכת ניהול נתונים וניטור שמייצר אנרגיה לצרכיו ועל כן יכול לשמש כמרכז חוסן. בבית הספר מופעלים מנגנונים טכנולוגיים כגון מערכת שליטה על צריכת וויסות החשמל, המנגנון מאפשר לכבות את האורות או להדליק את המזגן בהתאם למספר התלמידים הממוקמים בחדרים. הפרויקט כולל מערכת בקרה המצויה בכל כיתה, בחדרי המורים ובחדר המנהל. מערכת זו פועלת בסגנון משחק מחשב, המאפשרת לתלמידים לעקוב אחר צריכת החשמל הבית-ספרית. המידע זמין בשלושה רמות שונות: הרמה הבסיסית המיועדת לתלמידים, רמה מתקדמת יותר המיועדת למורים וצוותי ההוראה, ורמה מקצועית המיועדת לצוותי ההנהלה, אשר מאפשרת ניתוח מעמיק יותר של נתוני צריכת האנרגיה. תהליך זה תורם לחינוך סביבתי ולמודעות אנרגטית בקרב הקהילה.
היבט סביבתי : אגנ’דה, הזדמנויות ופעולה
In Hause
החברה פועלת וצמחה מתוך רקע סביבתי חזק, האנשים שהקימו אותה הם אנשי סביבה, מה שמנחה את האסטרטגיה שלה לפיתוח ותחזוקה של שטחים פתוחים. ישנה חשיבות רבה בהבחנה בין שטחים פתוחים לשימושים שונים, והחברה אינה תומכת בפיתוח שנעשה “בכל מחיר”. במקום זאת, החברה מעדיפה פתרונות של דו-שימוש בשטחים קיימים. ישנו צורך להבחין בין שטחים פתוחים לשימושים מגוונים ולהדוף את הגישה אשר רואים את האזור כשטח פנוי לפיתוח בלתי מוגבל של פאנלים סולאריים. באזור ניתן לראות את נוף מורכב הכולל כבישים, שטחי חקלאות, תשתיות, תעשייתיות ושמורות טבע, ובכך להצביע על חשיבותו של כל שטח. החברה דוגלת במאמץ למצות את הפוטנציאל הקיים במבנים, מאגרי מים, ושימוש בשטחים מופרים או מזוהמים בפיתוח תשתיות חדשות, וזאת במטרה למזער את הפגיעה בשטחים הבתוליים. לדוגמא, בעבר היה ניסיון בתחום האגירה השאובה, אשר כולל הקמת מאגרי מים עליונים ותחתונים. המייזם הזה נפסל משום שהוא דורש משאבים רבים; פרויקט תשתיתי גדול, שלוקח בין 7-8 שנים להקמה, ובסופו של דבר הוחלט שלא להמשיך לפתחו מאחר והשפעותיו הסביבתיות המאיימות על אזורים רגישים.
הפעילות בתחום האנרגיה מתחדשת בחבל אילות ובעיר אילת מתמקדת בעיקר באנרגיה סולארית. ניסיון להקים טורבינות רוח בקיבוץ אילות נדחה משיקולים סביבתיים, בעקבות חשש לפגיעה במסדרונות נדידה של מיליארדי עופות, מה שמדגיש את החשיבות של שקילת השפעות סביבתיות בעת ייזום פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. ניתן להבין שהחברה שואפת לאיזון בין הסביבה לפיתוח בצורה רגישה ומושכלת תוך הסתכלות הוליסטית על המרחב.
שיתופי פעולה
אך גם לשדות הסולארים ככל הנראה ישנה השפעה שנמצאת עדיין בתהליך למידה וגם התייחסות ברמת הביצוע כך למשל כאשר פרויקט הסולארי הגדול שהוקם בתימנע נעשה בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים (רט”ג). במהלך תהליך ההקמה הועברו בעלי חיים שנמצאו בשטח למקומות אחרים, והגדרות הוקמו כך שיאפשרו מעבר של בעלי חיים מסוימים, כמו שועלים ותנים. בראיון עם ברנר, המנהלת המקצועית של החברה, היא מדגישה את הכוונה להקים פרויקטים אגרו-וולטאיים מבלי להשתמש בגדרות, דבר שמטרתו לצמצם את הפגיעה במגוון הביולוגי. ישנה התמקדות במציאת פתרונות שיבטיחו שמירה על המסדרונות האקולוגיים, אשר הולכים ומצטמצמים באזור הערבה, וכוללים את השפעות כביש 90, שדות חקלאיים ושדה התעופה.
כמו כן, ישנו שיתוף הפעולה של החברה עם גופים סביבתיים ומחקריים במטרה לקדם יוזמות ירוקות באזור. החברה משתפת פעולה עם היחידה הסביבתית ופעילויות חינוך סביבתי, מה שמצביע על מחויבות לעקרונות ירוקים. כחלק מהמאמצים לקדם חדשנות ירוקה, הוקמה יוזמה בשם אריד איקס (שמה הזמני), המאגדת את כל גופי הידע והמחקר, לצד גופים סביבתיים הפועלים באזור אילת והערבה, כולל הערבה הדרומית והערבה התיכונה. יוזמה זו כוללת גם שותפויות עם שלוחות שונות של מרכזי מחקר ופיתוח, כגון השלוחה בים המלח ובמצפה רמון. בנוסף, החברה יזמה ומבצעת מפגש חוקרים המתמקד באנרגיות נקיות, ובכך מציבה את עצמה בחזית המאמצים לקידום טכנולוגיות סביבתיות. ישנם גופים רבים הפועלים בתחום, וביניהם גופים ירוקים, מוסדות אקדמיים וגופי מחקר, והחברה מחפשת במודע דרכים לשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים.
התנגדויות
החברה עוסקת במאבק נגד תוכניות ממשלתיות להקמת קווי הולכה חשמליים נוספים, תוך טענה כי ההפקה המקומית והצריכה העצמאית הן מודלים עדיפים. על ידי כך, החברה שואפת להפחית את הצורך בתשתיות מסיביות ולמזער את ההשפעות הכלכליות והסביבתיות השליליות הקשורות לכך. בנוסף, ישנה התנגדות להקמת רכבת שלא רק שעשויה לחצות מסדרונות אקולוגיים חשובים אלא גם תדרוש שימוש ברצועת תשתית רחבה, דבר שישפיע לרעה על המערכת האקולוגית המקומית. רכבת זו, תדרוש תשתיות המשפיעות על שטחים נרחבים, דבר שצפוי לגרום לצמצום נוסף של המגוון הביולוגי והבאת לשיבוש במערכות האקולוגיות המקומיות, מפגע נופי ולא ישרת את תושבי האזור.
אימפריה או פריפריה?
תרומתה של האנרגיה המתחדשת הינה עוגן מהותי עבור חבל אילות והעיר אילת. האדוות של הפעילות והעשייה משאירות חותמם במגוון נושאים ועל כך אין עוררין. אך האם זה מספיק? האם זה עונה על הצרכים הבסיסים של תושבי חבל אילות והעיר אילת? לצד העוגן האנרגטי ישנם סוגיות ישנות שאינן נפתרו וגם מתעוררים קונפליקטים בעקבות הפעילות.
ראשית, חבל אילות מתהדר ביצירת אנרגיה מתחדשת בכמות העולה על הצריכה המקומית, מה שמצביע על פוטנציאל גבוה לניצול מקורות אנרגיה חלופיים. זהו הישג משמעותי, שמעיד על בניית חוסן אנרגטי. למרות היכולת להפיק אנרגיה ביעילות, האזור, אשר מוכר את החשמל לחברת החשמל, נשאר תלוי ברשת החשמל הארצית הישנה והלא מותאמת לקידמה של האזור. קיים פרדוקס שהאזור מפיק חשמל אך חווה הפסקות חשמל בתדירות גבוהה, עניין שנובע מתשתיות ישנות ואי-סדירות בהבאת שירותים נדרשים לאזור פריפריאלי3, כלומר התלות ברשת חיצונית והמעבר דרך מנגנונים בירוקרטים פוגע בחוסן של האזור.
שנית, חוסר באספקת מים. מדינת ישראל מספקת לחבל אילות 58% מאפסקת המים שהבטיחה בגלל חוסר בתשתיות מתאימות. מה שמקטין את פעילות החקלאים בשל מוגבלות אספקת המים. לטענת החקלאים בחבל אילות הם יכולים לעשות חקלאות יותר רווחית אם התשתית הארצית הייתה מאפשרת. ישנו קול בקרב חקלאים שאומר שחייבים לשמור על חקלאות מסורתית. האנרגיה המתחדשת אומנם מכניסה כסף לקיבוץ אך לא מייצרת מקומות עבודה. ישנו אדם אחד האחראי על תחזוקתם של 5 קיבוצים. לעומת חקלאות מסורתית המייצרת מקומות תעסוקה וגם חוסן תזונתי. על מנת להתגבר על משבר אספקת המים, הקיבוצים חיפשו פתרונות עצמאים כדי לספק את צרכיהם, מתוך הבנה שהמערכת המרכזית לא מעניקה את התמיכה ההולמת שנדרשת כדי לאפשר חקלאות רווחית יותר. במהלך הבדיקות הסתבר שישנם מים מחוץ לבסיסי צה”ל שהם למעשה מי קולחין של הבסיסים. עלו רעיונות לנצלו לטובת חקלאות, ולהקים כרמים שיספקו תירוש – אך הירוקים (היחידה הסביבתית במועצה האזורית חבל-אילות) התנגדו מהחשש שהשימוש במים אלה יפגע בסביבה. “הם מעדיפים חיות מאשר בני אדם” אמר אחד החקלאים. הפרויקט, שהציע שימוש מועיל במקורות מים שחסרים, נתקע במשך יותר מחמש שנים, והארגונים הירוקים הצליחו בלחצים למנוע את מימושו. המאבק מול הגופים הירוקים בחבל אילות משקף את הקונפליקט בין שמירה על הסביבה והצורך בפיתוח כלכלי. הגופים הירוקים מתנגדים לעיתים לפרויקטים חקלאיים בטענה שהם פוגעים במערכות האקולוגיות ובנוף המקומי. המאבק כולל גם אתגרים ברגולציה, כאשר גופים אלה מצליחים להפעיל לחצים על וועדות תכנון ולמנוע פעילויות חקלאיות. הקיבוצים והחקלאים מוצאים את עצמם במאבק לא סימטרי מול גופים שונים, ולעיתים חסר להם את התמיכה הנדרשת מהממשלה או מהציבור בדומה לסיפור כלובי הדגים אשר היה בעבר.
שלישית, ישנם חקלאים המביעים חשש שפרויקטים של אגרו-וולטאי עלולים להוביל לפגיעה ביעילות, שילוב של שני התחומים הללו עלול לפגוע ביכולת לנצל את המקרקעין בצורה אופטימלית הן לפוטנציאל הגידול החקלאי והן לייצור אנרגיה.
רביעית, ישנם פערים בין היישובים. ישנם 13 יישובים בחבל אילות, 3 יישובים ו-10 קיבוצים. כרגע רק שלושה קיבוצים שיתופיים לגמרי וכל היתר ברמות שונות של הפרטה. באופן כללי, ככל שהיישוב יותר מופרט, כך מתגברים הצרכים שלו מהמועצה המקומית. אולם, בקיבוצים השיתופיים, כמו קיבוץ קטורה, מתקיימת קבלת החלטות פנימית ברמת וועדות פנימיות והדינמיקה השיתופית מאפשרת לתושבים לעסוק בנושאים שונים ביתר קלות, בשל השתייכותם למערכת שיתופית. בניגוד לכך, תושבי יישובים קהילתיים כגון באר אורה, יישוב המכיל 20% מתושבי חבל אילות, צריכים לשלם באופן עצמאי עבור הוצאות שוטפות (כולל חשמל), מפתחים מודעות גבוהה יותר לפערים הנוגעים לשירותים המוניציפליים. פערים למשל באיכות השירותים שהיישובים מקבלים מהמועצה. מה גם שלבאר אורה אין שטחים בדומה לקיבוצים בהם היא יכולה להקים שדה אנרגטי ובכך החוסן הקהילתי של הקיבוצים השיתופיים גדול יותר מאשר יישוב קהילתי.
חוסן אנרגטי לאן? ‘אילת-אילות אנרגיה מתחדשת’ כמודל
הדיון על חוסן עירוני-אזורי והתאמתו למצבים משתנים, במיוחד בתחום האנרגיה, מתממש בצורה מעשית ומוחשית בפעילותה של חברת ‘אילת-אילות אנרגיה מתחדשת’. בעוד שהרגולציה והבירוקרטיה עשויות להוות מכשולים והמדינה מתמודדת עם שאלות של עצמאות אנרגטית, צמצום פליטות גזי חממה, ושיפור תנאי המערכת האנרגטית הכוללת, ‘אילת-אילות’ שואפת להוות מודל לשינוי חיובי.
‘אילת-אילות’ מציבה את האזור על המפה כאחד האזורים המובילים במדינה בתחום האנרגיות המתחדשות, ומביאה לתודעה עולמית את החדשנות והקיימות באזור. היא מדגימה שמדובר במודל שניתן ליישם גם באזורים אחרים העומדים בפני אתגרים דומים. עקרונות החוסן הכלכלי, הסביבתי והחברתי אשר נבנים דרך פעילות החברה יכולים לשמש דוגמה גם לקהילות אחרות ברחבי העולם.
לדעתי, ההשקעה בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת באילת ובחבל אילות מעניקה מענה משמעותי לחוסן העירוני-אזורי ועל אך אין עוררין. פיתוח תשתיות מתקדמות לאגירת אנרגיה ושימוש יעיל במשאבים מספקים אספקת חשמל יציבה ובטוחה, בעוד שהמעבר לאנרגיות מתחדשות תורם לשיפור איכות הסביבה ולחיזוק המודעות הקהילתית. בנוסף, שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים וחברות טכנולוגיה מקדמים חדשנות ואופציות חדשות לפתרון אתגרים אנרגטיים, בעוד שהחינוך וההכשרה בתחום האנרגיה המתחדשת מעצימים את המעורבות הקהילתית. כל אלו יחדיו יוצרים קהילה עמידה, פתוחה ואחראית יותר, זהו דוגמה לפרויקט שלא רק מבטיח את העתיד הכלכלי אלא גם מבטיח קהילות חזקות ועמידות יותר שמסוגלות להתמודד עם האתגרים של התקופה הנוכחית והעתידית. על פי הניתוח שהצגתי בעבודה זו ניתן לראות קשר מובהק בין התיאוריות לבין המציאות דרך פעילות החברה. יחד עם זאת, בשל מכשולים ממשלתיים, רגולטורים ותשתתיים עדיין האזור מתמודד עם בעיות פריפריה כגון אספקת שירותיים בסיסים, העוגנים שנבנו במהלך הדרך כמו היחידה הסביבתית במועצה האזורית חבל-אילות, החברה ‘אילת-אילות אנרגיה מתחדשת’, שיתופי פעולה כלכליים בין הקיבוצים עצמם ובין הקיבוצים לחברות חיצוניות מהותיים לחוסן האזורי של המרחב בזהה לאמירות של חוקרים רבים. מנגד, נקודה בולטת שחשוב להתייחס אליה במקרה זה היא התקדמות וקצב העשייה המקומי אל מול הזירה המדינית המסועפת והלא נגישה אשר מייצרת מגבלות על חיזוק החוסן. ולכן החוסן האזורי דורש עבודה יומיומית, אין די בהקמת שדות סולארים למציאת פתרונות שכל בעיות המרחב. אך עם זאת ועל אף האתגרים שהאזור חווה, ניכר שתושבי המקום מסורים ואוהבים את אזורם בכל ליבם. מתוך כך הבנתי לבסוף שחוסן יכול להתפרש כמושג אובייקטיבי או סובייקטיבי, קולקטיבי או אינדיבידואלי אבל השורשיות, השייכות וגאווה של התושבים למרחב הינם חוסן בפני עצמו.